בשנת 1973 הועלה לראשונה המחזה "אקווס" מאת פיטר שפר, שנכתב בהשראת ידיעה שקרא המחזאי בעיתון אודות נער מופרע שניקר ללא סיבה נראית לעין עיניהם של שישה סוסים בחווה באנגליה. 35 שנים אחרי נחשב המחזה קלאסיקה מודרנית, ובשנה שעברה עלה שוב לכותרות אחרי שדניאל רדקליף, המוכר יותר ככוכב סרטי הארי פוטר, גילם את הנער אלן בווסט אנד ובברודווי כולל סצנת עירום מלא.
בסוף השבוע חוזר "אקווס" לבמת תיאטרון בית לסין (המחזה הועלה בארץ פעמיים בעבר) בגרסה חדשה בבימויו של רוני פינקוביץ'. דורון תבורי הוא מרטין, פסיכיאטר עייף ושחוק המקבל על עצמו את הטיפול באלן, אותו מגלם דן שפירא. בפועל, ככל שפרטי המעשה הנורא מתגלים גוברת ההזדהות והקנאה של הפסיכיאטר בלהט היצרים והנפש הסוערת של המטופל.
עיצוב במה ותאורה מדהימים, ליווי מוזיקלי של שני נגני כלי הקשה וכמובן משחק וירטואוזי של המשתתפים ובראשם תבורי, שפירא ויובל שרף (המגלמת נערה בשם ג'יל המנסה לחזר אחרי אלן, ומעוררת בו טירוף המניע אותו לעוור את הסוסים שהיו עדים לכישלונו לקיים איתה יחסי מין), הופכים את "אקווס" לחוויה תיאטרלית מטלטלת.
"גם אני קורא לא פעם בעיתונים סיפורים על אנשים שעשו דברים איומים", אומר שפירא, "ואני לא מצדיק את זה. בשום אופן. אבל 'אקווס' הוא מחזה האומר, בין השאר: 'יש שני צדדים לכל סיפור. בוא נראה מה מסתתר מאחורי הידיעה בעיתון. מיהו האיש שעשה מה שעשה ומה הביא אותו למקום הזה'".
- קהל צעיר מכיר את "אקווס" בעיקר כ"מחזה שהארי פוטר התפשט בו"
"לי אין עניין בסטיגמות, מה יגידו ויחשבו. אני צריך פשוט לעשות את התפקיד הכי טוב שאפשר. אם זה יקרה, קהל ישכח מהר מאד את התפל ויתרכז בעיקר: הסיפור. לגבי סצנת העירום, התהליך אכן מביך ולא קל אבל מגיע רגע בו פשוט סופרים עד שלוש ועושים את זה. מה עושה שחקן בכל ערב על במה אם לא חושף את עצמו? החשיפה הנפשית במחזה קשה לא פחות מהפיזית".
- זה תפקיד ראשי שלישי ברציפות שלך בתיאטרון בית לסין אחרי דיקן ב"נערי ההיסטוריה" ומייק ברנט ב"מייק". נראה שאתה מאוהב בדמויות מתוסבכות וסוערות
"ככה יצא. ברור שעבור שחקן אלו התפקידים המאתגרים ביותר, אבל זה גם מתיש נפשית. אשקר אם אגיד שהכניסה לעור של דמות כמו אלן היא חוויה שלא ליוותה אותי הביתה גם אחרי החזרות. אני בהחלט מקווה שהתפקיד הבא שלי יהיה נורמאלי יותר".
אחת השאלות העיקריות מאחורי "אקווס" היא מהי שפיות, ומי רשאי לקבוע את גבולותיה. סוגיה מרתקת במיוחד עבור דורון תבורי, החוזר לבמת התיאטרון הרפרטוארי אחרי שלוש שנות היעדרות לגלם את מרטין הפסיכיאטר. תפקיד אותו גלמו בין השאר אנתוני הופקינס (על הבמה), ריצ'רד ברטון (בגרסה הקולנועית), אבנר חזקיהו ועודד קוטלר. "אין כיום הרבה מחזות בתיאטרון הרפרטוארי המסחרי לכאורה, המעזים לגעת באלמנטים כל כך מרתקים ועמוקים כמו 'אקווס'", טוען תבורי, "לא הופעתי במחזה בסדר גודל כזה מאז 'הדוכסית מאמלפי' בתיאטרון חיפה, ואני מודה שנעים לחזור".
- ב"אקווס" אין הפי אנד. במונולוג של מרטין, המסיים את המחזה, הוא נשמע כאילו הוא לא באמת רוצה לרפא את אלן
"אבל הוא ירפא אותו בסופו של דבר. השאלה היא האם אלן יהיה מאושר יותר כאדם אותו החברה מגדירה כ'בריא'. מה עדיף? לחיות חיים שפויים, אך משעממים ונטולי ריגושים? ואולי מוטב לחוות רגשות בעוצמה מדהימה, חלק בלתי נפרד מהגדרת הטירוף, גם אם המשמעות היא ייסורי נפש"?
"לא ראיתי את הגרסה שהועלתה בלונדון עם דניאל רדקליף", אומר הבמאי רוני פינקוביץ', "לרוב אני נמנע עקרונית מצפייה במחזות אותם אני אמור לביים. קשה עד בלתי אפשרי עבורי לעבוד אם אני רואה קודם את המחזה המוכן בבימויו של אחר. בשנים האחרונות עבדתי בעיקר על מחזות עבריים מקוריים, אז לא הייתה לי הבעיה הזו".
- ב"אקווס" בולטת אווירת הניכור. הבמה הגדולה חשוכה רוב הזמן. השחקנים עומדים רחוק פיזית ככל הניתן זה מזה
"בעיקר במערכה הראשונה, בה אכן רציתי לתת תחושת ניכור וריחוק המשקפת את ראיית העולם של אלן. הוא קרוב פיזית רק לסוס, הדמות האחת איתה היא מזדהה לחלוטין. במערכה השנייה זה משתנה כי הקשר בין אלן וג'יל, אותה מגלמת יובל שרף, הוא החלק הדומיננטי בה. דן ויובל קרובים זה לזו, כך גם דן ודורון, והתאורה עוברת לגוון צהוב וחם יותר".
"אין סטודנט למשחק שלא מכיר את 'אקווס'. המונולוג של אלן בסוף המערכה הראשונה הוא להיט באודישנים", אומרת יובל שרף, המגלמת לראשונה מאז סיום לימודיה בסטודיו ניסן נתיב תפקיד מרכזי בתיאטרון רפרטוארי, "כשציפי פינס הזמינה אותי לפגישה והציעה לי את תפקיד ג'יל הייתי בהלם. זה תפקיד נפלא".
- סצנת העירום עם דן שפירא לא הרתיעה אותך?
"יש לי כימיה טובה עם דן וזה קריטי בעבודה הזו. עדיין, לשנינו היה קשה. לדעת מראש שיהיה עירום זה דבר אחד אבל כשצריך לעשות את זה אין מנוס ממחשבות כמו: 'מה יראו' או 'מה יגידו'. במהלך החזרות דחינו עד הרגע האחרון את ההתמודדות עם הסצנה. הדיונים בעניין עירום על הבמה או המסך, הכרחי או לא, יישאר איתנו לתמיד אבל במקרה 'אקווס' אין מקום לויכוחים. המחזה כתוב בסלע, ומה שצריך לקרות קורה. אלן וג'יל מנסים לקיים יחסי מין. אין דרך לעשות את זה עם בגדים".
- הייתה לך שנה מקצועית מדהימה, בעיקר בקולנוע ("איים אבודים") ועל המסך הקטן. עדיין ניצלת את ההזדמנות הראשונה לחזור לבמת התיאטרון
"ברור. זה היה בראש סולם העדיפויות שלי כשהחלטתי ללמוד משחק. הציעו לי בית חם בבית לסין. לא לקחת? אפילו שאני צריכה להתפשט בשביל זה".