"הסטיגמה הטוענת שלקהל הישראלי אין סיבולת לצפות במחזות שאורכם עולה על שעה וחצי בלי הפסקה, או יכולת להגיע לאולם התיאטרון לפני שמונה וחצי בערב, צריכה להישבר כי אין לה אחיזה במציאות. מישהו החליט שככה זה ומשום מה זה התקבע בתודעה, למרות שלא מעט ניסיונות הוכיחו שאם מעניקים לצופה אתגר אמנותי ראוי הוא עומד בו", טוען הבמאי והמנהל האמנותי של התיאטרון הלאומי "הבימה" אילן רונן.
לרונן יש סיבה טובה לרצות להאמין בצדקת טענותיו. כבמאי, הוא חתום על ההימור הגדול ביותר של תיאטרון הבימה לעונה הקרובה: המחזה "אוגוסט: מחוז אוסייג'" מאת טרייסי לטס, העולה לבמות בימים אלה בתרגומו של ירון פריד. מחזה שהתקבע בתודעה כיצירת מופת וכמחזה האמריקני הטוב ביותר של השנים האחרונות. במרכז עלילת "אוגוסט: מחוז אוסייג'" עומדת משפחת ווטסון, לכאורה מלח הארץ של אמריקה ובפועל מטאפורה לאומה המנסה להיאחז בתהילת עברה בעוד היא מתפוררת מבפנים בשנאת זרים ומלחמות פנימיות. אבי המשפחה נעלם (העדר מנהיגות), האם מכורה לכדורים, שלוש הבנות מסתירות ביחד ולחוד סודות אפלים המעכלים את התאים המשפחתיים העצמאיים שבנו. כאשר העלמות האב כופה על בני המשפחה איחוד לא צפוי, זה רק עניין של זמן עד שהכביסה המלוכלכת תצוף על פני השטח.
לטס חיבר מחזה שאפתני בן 200 עמודים, הנמשך למעלה משלוש שעות בהשתתפות 13 דמויות. להפקה הישראלית גייס רונן את מיטב הקליברים בראשם גילה אלמגור, אלכס אנסקי, ליליאן ברטו, שרון אלכסנדר, מרים גבריאלי, אורי הוכמן, אריה מוסקונה, סיוון ששון ומיקי פלג רוטשטיין. בנוסף לגודל הקאסט, הימור משמעותי כשלעצמו, קיבל רונן החלטה אמיצה עוד יותר להתמודד עם המחזה בגרסתו הכמעט מלאה. כשלוש שעות כולל הפסקה.
"כשמעלים בארץ מחזות זמר, קהל לא יושב ונהנה כמעט שלוש שעות? בתיאטרון גשר לא נהניתי, כצופה, מהצגות באורך שעתיים וחצי והייתי מוכן להמשיך לשבת באולם לו רק היו מאפשרים לי? צריך לתת לקהל יותר קרדיט. אם החומר מספיק איכותי וסוחף הם יעמדו בזה", הוא אומר, "ירון פריד, שתרגם את המחזה, היה הראשון שהביא לידיעתי את דבר קיומו. הוא צפה בהצגה בניו יורק ואמר לי: 'יש משהו שאתה חייב לקרוא'. וכן, גם אני נרתעתי כשראיתי לראשונה ספר בן 200 עמודים, אבל במהלך הקריאה הבנתי שהחומר אכן מעולה ומעבר לכך, חייבים להשאיר אותו ללא שינוי. גם אם המערכה הראשונה נמשכת שעה ו 50 דקות".
מה משך אותך כל כך במחזה הזה?
"תאור התפוררות האומה האמריקנית באמצעות סיפור על משפחה אחת הוא מרתק, כמו גם מחזות העוסקים בקילוף עולם חיצוני מושלם אך מזויף לטובת חשיפת אמת קשה המחייבת את כל הדמויות להתמודדות אמיתית עם המציאות. המחזה הוא שילוב בין שני האלמנטים, בתוספת רשימה ארוכה של שחקנים מצוינים המקבלים בו הזדמנות להפגין את יכולותיהם. משפחת ווטסון במחזה כוללת שלושה דורות, ומבחינת ליהוק זה אפשר לי לשלב שחקנים וותיקים כמו גילה אלמגור ומרים גבריאלי, החוזרת לתיאטרון הבימה אחרי פסק זמן ממושך, שחקני דור ביניים כמו שרון אלכסנדר, ליליאן ברטו ומיקי פלג רוטשטיין וכישרונות בתחילת דרכם כמו נלי תגר, שזו לה הופעה ראשונה בתיאטרון רפרטוארי".
בימים אלה גם חלק מהתיאטראות הודיעו על הקפאת הפקות בעקבות המשבר הכלכלי. העבודה על "אוגוסט: מחוז אוסייג'" החלה לפני פרוץ המשבר והוא ההיפך המוחלט מהפקה אינטימית
המחזה קיים, הוא עומד למבחן הקהל ולפי שעה עומד בו היטב. בהצגות ההרצה שכבר התקיימו אנשים הגיעו לאולם בשמונה בערב, צלחו את שלוש השעות, ועובדה שאין כרטיסים עד סוף ינואר. אני יכול רק לומר שהבימה העלה לאחרונה כמה וכמה הצגות המעוררות עניין רב, כמו 'כל החיים לפניו' ו'הזוג המוזר', ובדרך ההפקות 'איולף הקטן' של איבסן ו'הבגידה' של פינטר. כולן תוכננו לפני פרוץ המשבר הנוכחי, והנהלת הבימה החליטה לתת להן גיבוי מלא. לא היה דיון אפילו באפשרות לעקב את 'אוגוסט: מחוז אוסייג'', או לצמצם בהיקף או באורך ההפקה".
"אוגוסט: מחוז אוסייג'" יועלה באולם אריסון בתל אביב החל מה-7 בינואר ב-20:00.