השחקנית גילי בן אוזיליו הלכה הבוקר לעולמה בגיל 45 אחרי התמודדות ממושכת עם מחלת הסרטן. היא הותירה בעל, השחקן אמיתי יעיש, ושתי בנות. תפקידה האחרון של בן אוזיליו היה במחזה "ירמה", מאת פדריקו גרסיה לורקה, באנסמבל תיאטרון הרצליה. למרות שסבלה מהמחלה שנים רבות, לא ויתרה בן אוזיליו על אהבת המשחק ושבה לבמה כשמצבה הבריאותי אפשר זאת. לפני כשלוש שנים העלתה את הצגת היחיד "ככה אני פאם פטאל", במסגרת פסטיבל התיאטרונטו להצגות יחיד וזכתה בפרס השחקנית המצטיינת. המחזה, המבוסס על פרק מספרו של יצחק בן נר "עיר מקלט", אפשר לה להתמודד לראשונה עם חייה כחולת סרטן על הבמה. כאמור, בחודשים האחרונים הדרדר שוב מצבה הבריאותי והבוקר נפטרה בביתה בתל אביב.
בן אוזיליו, ירושלמית במקור, היא בוגרת בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי והייתה בין השאר שחקנית בתיאטרון הלאומי הבימה ובאנסמבל הקבוע של שחקני תיאטרון החאן הירושלמי. בין השאר השתתפה בהצגות "ליל העשרים", "פרגודים", "ביבר הזכוכית", "אביב מתעורר", "הבתולה מלודמיר"" ו"האישה מן הים". בקולנוע הופיעה בסרטים "עורבים", "הלם קרב", "לילה לבן", "האסונות של נינה" ועוד. בטלוויזיה השתתפה בין השאר סדרות "101", "גבעת נפוליאון" ו"הבורר".
"אני עדיין לא מסוגל לומר, אפילו בלב, את המילים 'זיכרונה לברכה'. אנשים מתקשרים אלי מהבוקר לנחם אותי כי מבינים כנראה איזה כאב זה לאבד פרטנרית מופלאה כזו", אמר השחקן מוטי כץ שהופיע מולה במחזה "ירמה". "ההצגה האחרונה שלנו יחד, שבדיעבד הייתה גם האחרונה שלה על הבמה, הייתה רק לפני שבוע בקיבוץ כברי. אבל אני לא מסוגל ולא מעוניין לדבר על מחלתה של גילי. על יכולותיה כשחקנית, כחברה ושותפה, אני יכול לדבר עוד ועוד. בכל שנותיי כשחקן לא הייתה לצידי מישהי כל כך נדיבה ותומכת, שגרמה לי להרגיש כל כך נוח על הבמה והיא תחסר לי מאד. יש משפט במחזה 'ירמה' שחואן אומר לירמה, ויסלח לי לורקה שאני משתמש במילותיו: 'מר לי בגרון'. זה מה שאני מרגיש עכשיו כשאני חושב על גילי".
הלווייתה של גילי בן אוזיליו תתקיים מחר ב-13:00 בית העלמין של קיבוץ עינת.