טום באום מוטרד, אבל לא רואים עליו. מי שייכנס לבית הקפה התל אביבי שהוא יושב בו בקביעות לא יבחין בזה בכלל – הוא יקבל ממנו מנה גדושה של טום השמח, הצוחק, המנשק על הלחי וקורא "לולי" לכל מכריו. בגיל 23, באום שולט במיומנויות הביצה שאליה רצה להשתייך מגיל צעיר, והוא מתנהל בתוכה במקצועיות: מפוכח, משופשף, רחוק מהבוסר שמאפיין פליטי ריאליטי אחרים. זה רק השעון שמתקתק מבפנים שמונע ממנו להיות נינוח.
"יש לי עכשיו עבודה לחצי שנה, ברוך השם, אבל מה יהיה עוד חצי שנה? זה מלחיץ בשביל מישהו כמוני", הוא אומר. "זו לא תעשייה קלה, להיות בפרונט. לשחק ולהנחות זה מאוד קשה ואף פעם אין לך שקט, אתה לא יודע מה יהיה. אני בן אדם משוגע ותמיד צריך דרמה וצחוקים ותשומת לב, ואנשים כמוני מפחדים ליפול לריק. אני הרי יודע איך הציבור אוהב להמליך ולהוריד, וזה קשה".
טקס ההמלכה של באום התחיל לפני שנה, כשסיים את "המירוץ למיליון" במקום השני עם שותפו אוריאל יקותיאל. מיד אחרי השניים הגישו יחד תכניות בידור ובישול, אבל דרכיהם נפרדו - אוריאל המשך בסצנת הלילה, ובאום תקע יתד במרכז של המיינסטרים: כיכב בפרסומות, גויס להנחיה בערוץ הילדים, זכה בתואר "מצחיקן השנה" בטקס נבחרי הילדים והיום הוא חורש את הבמות בתפקיד פרדי בהפקה המחודשת של "מרי לו". הזינוק המהיר הזה, הוא אומר, הביא איתו גם הרבה אי שקט.
"להיות בפריים טיים פעמיים בשבוע זה משהו שאי אפשר להסביר במילים, את לא תביני גם אם אני אנסה", הוא אומר. "מיד אחרי שידור התכנית הראשונה של המירוץ יצאתי לקיוסק ומישהי אומרת לי 'אתה לא יכול להתנהג רגיל אחרי שראיתי אותך בטלוויזיה'. והבנתי שאוקיי, החיים שלי הולכים להשתנות. ואז מגיעה ההצלחה, וזה משהו שאף אחד לא יכול ללמד אותך להתכונן אליו. לקח לי כמה חודשים להירגע מכל זה, ואם היום יש בי נוירוטיות מטורפת, שלא תדעי מה היה לפני שנה. תשאלי את חברים שלי".
מה הם יגידו, עד כמה השתנית?
"נראה לי שהם ראו שאני הופך להיות פחות שמח וכיף ופאן ממה שהייתי. נהייתי קצת שונה. התרגלתי להיות מוכר ולעבוד, וזה בלבל לי את המוח. אנשים מכירים אותך ומזמינים אותך לאירועים ורוצים להיות איתך וזה מבלבל, אתה פתאום מרגיש נורא חשוב. הייתי בלחץ, מבוהל, לא ידעתי מה טוב ומה לא טוב. מה אני רוצה לעשות בחיים שלי. אני בכלל רוצה להיות מפורסם? לא נהניתי, סבלתי. עשיתי ועשיתי ועשיתי ונכנסתי ללחץ של להספיק. לא משנה מה עשיתי, לא נהניתי. כל הזמן הייתי בדבר הבא".
"המטרה שלי בחיים היא להיגמל מפידבקים"
באום תמיד רצה להיות שחקן. כילד שיחק ב"מי שחלם" ובפרסומות, בתיכון למד במגמת תאטרון בעירוני א', ובגיל 18 כבר עבד מאחורי הקלעים של השואו ביזנס, כמנהל המדיה הדיגיטלית של MTV. די מהר, הבין ששהקהל מעדיף אותו בתפקיד עצמו, מאשר כעוד דמות של צ'כוב. "עשיתי קריירה מלהיות אני", הוא מכריז, "כמובן שאני רוצה להמשיך להנחות, אני חולה על פרומטר, אבל אני עדיין חושב שכשחקן אוכל לעשות מגוון של תפקידים. מרי לו למשל זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, עבודה מאוד קשה שמאפשרת לי להתבטא בתור שחקן. לפני המירוץ למיליון רציתי לנסוע לאל.איי ללמוד משחק אצל לי שטרסברג, וזו עדיין התוכנית. אני עובד עם מורה פרטית, לדעת לדבר יותר גברי ולעשות תפקידים של סטרייט. הרי כשסטרייטים משחקים הומואים הם מקבלים פאקינג פרס אופיר, אז למה לא להפך?".
למרות השאיפות הרציניות, נראה שבאום מתחזק ביומיום דמות כל כך מוקפדת, שכמעט חבל לראות אותו חורג ממנה. הפרסונה שיצר, כולל השפה והמניירות והפלצט, פשוט עובדת: היא שמחה וצבעונית אבל לא מאיימת, ניסיונית מצד אחד אבל מספיק קלה לעיכול כדי להביא לו קמפיינים. לייקבל, במילים אחרות. מאלה שטוענים כי הוא מגזים אותה לטובת פופולריות, ממצב את עצמו כעלה תאנה הומואי בתוך מערכות שמרניות, באום מעדיף להתעלם. "אני לא הנציג של אף אחד אלא של עצמי", הוא פוסק, "לא לקחו אותי לערוץ הילדים כי אני הומו, והילדים אוהבים אותי לא כי אני הומו, אלא כי אני מצחיק. מה שכן, זה נכון שאם יש ילד פחות מאצ'ו מאחרים, אז היום יש לו סופסוף מישהו במסך שהוא יכול להתחבר אליו".
ולך לא היה?
"לי הייתה פסיכולוגית. בגיל 13 הבנתי מה קורה, שאני הומו, באתי לאמא שלי וישר אמרתי - אני חייב פסיכולוג. אני גאה בעצמי על האומץ הזה. וגם באמא שלי שלא שאלה למה וישר הביאה לי פסיכולוגית. הייתה לי מטפלת שהיה לי כיף איתה, היא עזרה לי לצאת מהארון, אבל לפני שנה החלפתי לפסיכולוגית אחרת, כי לפעמים צריך להחליף. בכל מקרה, אני בעד טיפול ברמות. זה מאוד עזר לי להתמודד עם הבום של הפרסום".
ראו אותך באינסוף השקות ואירועים ופרויקטים בשנה האחרונה. אולי אמרת יותר מדי כן?
"אני אוהב להגיד כן, לעשות, וקשה לי להגיד לא. לא נעים לי, בא לי להיות בסדר עם כולם. לאחרונה הבנתי שאם מישהו מזמין אותי לאירוע זה כי הוא צריך אותי ליחסי ציבור ולא תמיד אני חייב לשתף פעולה. אם זה משתלם לי, אני כן אלך".
כנ"ל לגבי פרסומים באינסטגרם? יש לך 90 אלף עוקבים, זה כוח כלכלי.
"האינסטגרם זה כלי מקצועי, אבל זו תוספת, לא הדבר עצמו. יש קמפיינים ודברים קטנים, וזה נחמד שיש עוקבים, כמו שנחמד שכותבים עליך בעיתון, אבל צריך להיזהר לא להתמכר לזה. בכל מקרה, היום אני יותר בעניין של הסנאפצ'ט. אני אוהב את זה שאין פידבק, אין לייקים. זו המטרה שלי בחיים, להגמל מהפידבקים. אני עובד על עצמי, להיות עם הלבד שלי".
"מפריע לי שהומואים נורא מתאמצים להיות גבריים"
הוא עדיין גר בבית בו גדל, ברחוב בוגרשוב, עם הוריו חיה ואיציק שמתכננים לעבור משם בקרוב ולהשאיר לטום את הבית לעצמו. תל אביב היא זו שנתנה לו חופש להיות מי שהוא, אבל גם אילצה אותו להישיר מבט ולהתמודד עם מצבה של הקהילה אליה הוא משתייך. באום כבר סיפר בעבר איך היה בדרך לבר נוער באותו ערב בו התרחש אירוע הירי הקטלני, ואולי ניצל ממוות. גם השנה, רבים פונים אליו כדי לשמוע מה דעתו על ההצעה לבטל את מצעד הגאווה כאות מחאה על יחס הממשלה ללהט"בים. טום מתלבט.
"אני לא פוליטיקאי, אבל בעקרון לדעתי לא צריך לבטל את המצעד. צריך לזכור שהוא מיועד גם לאלפי ילדים ממשפחות אלטרנטיביות, או כאלה שחווים אלימות בגלל הנטייה שלהם והם מחכים לצעוד עם עוד אלפים כמוהם, להיות גאים במי שהם. הרבה מהם כותבים לי, ואת יודעת מה זה בשבילם לבוא ולצעוד עם כולם? זה נחמד התיירים שבאים מחו"ל, אבל זה לא העניין".
על זה המחאה - טוענים שמשתמשים בלהט"ב כדי להביא תיירים, ומתעלמים מהבעיות האמיתיות.
"אני יודע, ויש בזה גם הרבה צדק. זה נכון שאני לא יכול להתחתן ולהקים כאן משפחה, אין לי זכויות כאן. והמצעד, שהפך להיות יום חג עם פאייטים, הוא בעצם משהו שקורה בגלל שחבריי בקהילה כבר 20 שנה עושים דברים מטורפים, דברים שבגללם אני יכולתי להיות בפריים טיים. אז צריך להמשיך למחות, אבל אולי בדרך אחרת".
יש גם חשבון נפש שהקהילה צריכה לעשות עם עצמה?
"ברור. מפריע לי למשל שההומואים נורא מתאמצים להיות גבריים. כולם נורא אוהבים את הגבריות ורוצים להיות גבריים אבל בסופו של דבר, הם מדברים בלשון נקבה. אני אישית סובל מזה, אנשים חושבים שהם מכירים אותי בגלל טייפקאסט שהם ראו בטלוויזיה ושאני נשי מדי בשבילם, למרות שאני דמות עגולה ויש לי כל מיני צדדים. וסליחה, מה רע בלהיות נשי? למה לסלוד ככה מהנשיות?".
אתה מרגיש את זה ביומיום?
"תכנסי לאתר 'אטרף' ותראי מה קורה שם. כולם כותבים בפרופיל שלהם 'אני מחפש רק גברי', 'אם הייתי רוצה אישה הייתי הולך לנשים'. בא לי לשלוח להם את התמונה שלי מחופש לקים קרדשיאן מפורים האחרון, הנה הגברי שביקשתם".
קים היא הפייבוריט קרדשיאן שלך?
"לא, קנדל. היא מושלמת".
מלכוד ידוע הוא ככל שאתה יותר מצליח ויותר מתוקשר, אתה פחות פורח רומנטית. טום מרגיש את זה על בשרו. "לצערי עוד לא מצאתי את אהבת חיי", הוא אומר, "ביום שבו תתפרסם הכתבה יש לי יום הולדת, ומה שאני מאחל לעצמי השנה זה שאתאהב בפעם הראשונה".
לא חווית אהבה רומנטית מעולם?
"היו כמה בחורים שחשבתי שאני מאוהב בהם, אבל והם רצו רק מין. הייתי תמים וצעיר כזה, בן 16 שרוצה רק קשר, והם היו גדולים ממני בכמה שנים ורצו בעיקר לשכב איתי. כביכול הרגשתי שזו אהבה, אבל היום אני יודע שלא. לפעמים, אני מסתכל אחורה ומבין שפספסתי חלקים מהילדות שלי. למה הייתי כל כך עסוק במועדונים בגיל 17? גם חייתי בסוד, לא רציתי שאנשים ידעו את הגיל האמיתי שלי. התביישתי בו".
והיום?
"היום כשאומרים לי שאני צעיר אני אומר 'כן, אני צעיר וזה נהדר ואתם תמותו לפניי'. אני בתקופה שבה אני רוצה לחוות את הכל, גם את החרא וגם את הדברים הטובים כמו זוגיות. כבר הפסקתי לשאול למה אהבה לא מגיעה אליי, אני פשוט רוצה שהיא תבוא".
"אומרים לי שאני בטח מחוזר בלי סוף. ההיפך"
את רוב הדייטים שלו, באום מצליח לשמור לעצמו - אבל הקשר שלו עם דרור רפאל, נשוי ואב לילדים המבוגר ממנו ב-20 שנה, דווקא זלג לפפארצי. לאחרונה הם שוב נראו מסתודדים, אבל הפעם לטענתו זה אפלטוני לגמרי. "דרור ואני יצאנו כמה פעמים, לא היינו זוג, והחלטנו להישאר ידידים אחרי שנגמר", הוא אומר. "הגיל לא הרתיע אותי, היו לי בחורים בכל הגילים וזה לא האישיו אצלי. אנחנו בקשר טוב מאוד, אני מת עליו, הוא מדהים ושנון וחכם ואינטליגנט, וזהו. אני לא יכול להגיד לך מה יהיה הלאה".
הכרת את אשתו והילדים?
"לא".
אתה מאמין שיש דבר כזה, דו מיניות?
"אני מאמין בהכל, בכל מה שעושה לאנשים טוב. יש אנשים שהם דו מיניים כי הם מפחדים לצאת מהארון, קוראים לזה 'דו שלא יחשדו', אבל אני לא חושב שזה המצב כאן, למרות שאני לא רוצה להיכנס לזה".
החיים שאחרי רפאל התגלו כמסובכים. "אין לי זמן לצאת לדייטים, להכיר בחורים, בין אם זה ברחוב או במסיבות. האפליקציות שכל הומו מכיר, אטרף או גריינדר או לא יודע מה, זו מבחינתי פרוצדורה שלמה. אני שולח למישהו תמונה של הפנים שלי, ואז או שהוא לא מאמין שזה אני, או שסתם לא עונה, או כותב שאני נשי מדי. זה נורא מעייף. אנשים אומרים לי שאני בטח מחוזר בלי סוף וההיפך הוא הנכון. הזהירו אותי מזה, חברים הומואים מפורסמים אמרו לי שהולך להיות קשה".
וכשמישהו כן בעניין שלך, אתה בורח?
"כן, אני יכול להידלק על מישהו ושיירד לי ממנו מהר. אני מתחיל לחפש את מה שיוריד לי, זו בעיית חיי, כי אני ממצה מהר. אבל אני עובד על זה. אני מבין שזו בעיה, כי אם יש אופציה למשהו, אני צריך לתת את כולי גם אם לא בא לי".
יאללה, בוא נבקש אותו מהיקום. מה הוא צריך להיות?
"קצת דומה לי מבחינת הומור, אדם שיודע מה הוא רוצה מעצמו ויש לו את הדברים שלו ואת החיים שלו. שיהיה לו לייף. מישהו שאקח ממנו השראה ואלמד ממנו ובעיקר שיהיה כיף. אני רוצה הבנה הדדית, פרגון".
איך הוא נראה?
"לא יודע".
מי הכי חתיך בעינייך?
באום מקמט את המצח ברצינות. "בוא נראה, מי לארד? אולי זהר ליבה. זהר ליבה זה חתיכות. וגם ג'וני דפ. אבל הוא כבר רצה אותי פעם ואני לא רציתי. אל תשאלי, סיפור ארוך".
צילום: איתן טל | סטיילינג: שלו לבן | איפור: קרן שחם לסולו | שיער: בועז עוזרי לסולו | ע. צלם: טל הראל | בגדים: מכנסיים צהובים: רנואר -קולקציית runway, חולצת פסים: זארה, נעליים: אלדו, שעון: אמבוס, מכנסי סקיני: דיזל, ז'קט בומבר ניילון: ריפליי, חליפה ברמודה וג'קט: דיזל, חולצה לבנה: ברשקה, טבעת: אמבוס, ברמודה: קלווין קליין לפקטורי 54, חולצה כחולה: רד ולנטינו לפקטורי 54, מכנסיים כחולים: אדידס וינטג'
התמונות צולמו אצל האמן והאספן איתמר רז