בלילה שבין ראשון לשני ריאן סיקרסט וג'וליאנה רנסיק יעשו זאת שוב: יתפסו את העמדות הקבועות שלהם על השטיח האדום של טקס האוסקר וינהלו את מה שנראה כסמול טוק המגניב בעולם – ראיונות עם כוכבי הקולנוע הכי גדולים על הפלנטה, שהגיעו לגבות את הפסלונים המוזהבים שלהם, או סתם להעמיד פנים שהם שמחים עבור אלה שייקחו אותם. בתפריט: כריסטיאן בייל מספר איך זה להיות מועמד, ג'ניפר לורנס מגלה מה עשתה בלימוזינה בדרך, ופקק ארוך של כוכבות מחכות לדווח מי עיצב להן את השמלה.
סיקרסט את רנסיק לא יהיו צוות הסיקור היחיד על השטיח הזה, אבל הם בהחלט יהיו המוכרים ביותר בסביבה: צמד השדרנים המשופשף מתייצב מדי שנה כדי להעביר את הטקס בשידור חי לערוץ E!, וכבר נעשה אייקוני כמעט כמו הפסלון עצמו. הם לא יודו בכך, אבל לכולם מסביב ברור: לפעמים, הם עצמם סלבס לא פחות גדולים מהמרואיינים שלהם.
"הדבר הכי משמח מבחינתי הוא לראות איך משנה לשנה הכוכבים מוכנים להמתין בסבלנות כדי לדבר איתנו", אומרת רנסיק במסיבת עיתונאים טרנס אטלנטית שכונסה לכבוד טקס האוסקר. "לפעמים נוצר פקק. ריאן יכול למשל לראיין את ליאונרדו דיקפריו ונוצר מצב שמתיו מקונוהיי עומד וממתין. פעם כוכבים לא היו מחכים, ואפשר היה להבין את זה. הם לא רצו סתם לעמוד שם על השטיח ולהסתנוור מהפלאשים של הצלמים. הם כוכבי קולנוע ענקיים, אבל היום הם דווקא מחכים בסבלנות כי הם רוצים שנראיין אותם".
ריאן: "אנחנו לפחות מקווים שהם רוצים".
ג'וליאנה: "הם רוצים. הם יודעים שאנחנו היחידים שמשדרים ל-160 מדינות בעולם".
על מה חושבים בשידור? על אוכל
כפי שאתם שמים לב, לשניים האלה לא חסר ביטחון בפלטפורמה שהם מציעים – ולגמרי בצדק. שידורי השטיח האדום של ערוץ E! הפכו בעשור האחרון לאחד ממשדרי הטלוויזיה הנצפים ביותר בתחום הבידור – והם ממשיכים לחזק את מעמדם. רק בטקס גלובוס הזהב האחרון הגיעו בערוץ לשיא של 2.2 מיליון צופים בארה"ב בלבד, הנתון הגבוה ביותר שלהם מאז גלובוס הזהב של 2004. הרבה מההצלחה הזו נזקפת לזכות הפרטים הקטנים המייחדים אותו מהמתחרים: מצלמת המניקור (mani-cam), דגם קטן של שטיח אדום שאליו תוחבות הסלבס את אצבעותיהן, ומצלמת הגלאם (glam-cam) שסוקרת את הסלבס ב-360 מעלות. ובכל זאת: לא מעט מהפופולאריות של המשדרים נובעת גם מסיקרסט ורנסיק עצמם. הסגנון הקליל והסופר-חברמני שלהם, הספונטניות וההומור, הם מה שמדביק את הצופים דווקא למשדר הזה. חלוקת העבודה ברורה: סיקרסט נשלח ללב ההתרחשות על השטיח, לוכד את הסלבס בעודם פוסעים עליו ומסתחבק איתם בחיוך. רנסיק לרוב משקיפה על השטיח מפלטפורמה מוגבהת ואחראית על שאלות ה"מי את לובשת הערב?". הם מעבירים את השידור זה לזו כאילו מדובר במשחק כדורעף, והכל בקוליות מעוררת השתאות. אבל רק כלפי חוץ, מסתבר.
"ברור שבפנים אנחנו מתים מהתרגשות, במיוחד כשאחד הגדולים מגיע", אומרת רנסיק. "כשמריל סטריפ עומדת מולי, לא אכפת לי מה אני שואלת אותה כי אני ממילא לא שומעת מלה ממה שהיא אומרת (צוחקת). גם אנחנו מעריצים שלהם, והצופים יודעים את זה. אנחנו אולי מנסים להתנהג בקוליות, אבל ברור שאנחנו מתרגשים. אני, בכל אופן, קצת פתטית בקטעים האלה. אבל זו הסיבה שאנחנו כאן, אנחנו מגיעים עם המון תשוקה לדבר הזה".
"האלמנט של השידור החי מייצר הרבה מאוד מתח, ולא משנה כמה ניסיון יש לך, אתה לא יכול להישאר אדיש", מוסיף סיקרסט. "אתה אף פעם לא יכול לדעת מה מישהו עומד להגיד, ללבוש, לפלוט או מה שזה לא יהיה. זה קצת כמו אירוע ספורט של הוליווד".
ראיין יודע על מה הוא מדבר: אחד הרגעים הזכורים ביותר שלו, ושל השטיח האדום בכלל, נרשם באוסקר 2012. סשה ברון כהן הגיע לאירוע בדמות הדיקטטור מסרטו שיצא אז, ובמהלך הראיון עם סיקרסט שפך עליו כד מלא "אפר" של קים ג'ונג איל. סיקרסט, טובע בערימה של אבקה בלתי מזוהה, שמר על איפוק ואיחל לברון-כהן ליהנות בטקס. "אחרי כמה שבועות נתקלתי בו מאחורי הקלעים של 'סטרדיי נייט לייב' והוא ביקש סליחה", הוא מספר. "הוא אמר לי, 'זה לא אישי'. הוא היה אמור לשפוך את זה על מישהו אחר, אבל בסוף אני עליתי בגורל. זה למשל, היה משהו שלא יכולתי לצפות. הוא תפס אותי לגמרי לא מוכן".
איך הצלחת לשמור על קור רוח?
ריאן: "תסתכלי על העבודה שלנו. זה הכי זוהר, זה לסקר שטיחים אדומים של הטקסים הכי חשובים בעולם, אי אפשר לקחת שום דבר יותר מדי ברצינות. ברור שיש גם חלקים מורכבים, אבל כשחושבים על זה ביחס לשאר הדברים שקורים בעולם, מה שאנחנו מתעסקים בו זה החומרים הכי קלילים".
ג'וליאנה: "כן, אנחנו מתעסקים בחדשות בידור ואנחנו יודעים שהאנשים שצופים בנו מחפשים קצת אסקפיזם. הם רוצים לשמוע אותנו מחלצים מידע מסלבס שהם אוהבים, כדי שהם יוכלו לצאת ולשבת עם חברים שלהם ולהגיד להם 'היי, שמעתם מה בריטני אמרה על ג'ניפר לופז?'".
בעוד שבערוץ מקפידים לסקר את השטיחים המקדימים לכל הטקסים החשובים – האמי, הגראמי, ה-BAFTA וכיו"ב – ערב האוסקר הוא ללא ספק רגע השיא של השנה. "אנחנו יודעים לאורך כל השנה שהיום המפלצתי הזה של האוסקר מחכה לנו", אומרת ג'וליאנה. "יום שלם ומלא, ועוד בשידור חי. כל כך הרבה שעות והמון הכנות לפני ומתח ולחץ. כמו בכל עבודה יש לך רגעים שאת אומרת 'אוף, הלוואי שהשנה יכולתי להישאר על הספה ולצפות בשידור כמו כל העולם תוך כדי אכילת צ'יפס. אבל מהר מאוד אני תופסת את עצמי וחושבת 'לא לא לא, את ברת מזל, יש לך עבודה מדהימה, את עומדת על השטיח האדום של האוסקר בתוך שמלה מהממת, עומדים לצפות בך מיליוני אנשים מרחבי העולם ואת מראיינת את הכוכבים הכי גדולים. זה כיף, אז תתרגשי!'".
על מה אתם חושבים רגע לפני שמתחיל השידור?
ריאן: "אני בדרך כלל חושב על איפה אלך לאכול כשהשטיח האדום ייגמר. בהזדמנות הראשונה שיש לי אני שולח הודעות טקסט כדי לברר לאן הולכים, כי עד שהשידור מסתיים אני גווע ברעב".
ג'וליאנה: "אתה באמת חושב על זה?"
ריאן: "כן. אני מורעב כשאנחנו מסיימים, מסיבה כלשהי. כי לפני כן אין זמן לאכול. אנחנו מגיעים לשם לפני שהכוכבים מתחילים להגיע ועוברים על הרשימות של מי שאמור לבוא ועל כל המידע האקטואלי שיש לנו לגביהם, כדי שיהיו לנו שאלות סמי-אינטליגנטיות לשאול אותם".
ג'וליאנה: "אני בעיקר חושבת על מה יעשה כותרות ואיזה שאלות כדאי לי לשאול".
ריאן: "היא מקצוענית. אני עסוק בלהיות רעב והיא חושבת על כותרות".
ג'וליאנה: "אני באמת מקצועית. סתם, אבל אני באמת חושבת שזה לא מעניין לשאול אותם 'איך היה לגלם את הדמות הזו?', שזו שאלה שנשאלה כבר מיליון פעמים. אני חושבת שאנשים צופים בנו כי הם רוצים לראות את הספונטניות הכיפית הזו ומשהו שהם לא ראו במקום אחר. גם הסלבס כבר רגילים אלינו ומרגישים יותר משוחררים איתנו. הם רוקדים, משחקים. בגלובוס הזהב, במני-קאם, מישהי (אליזבת מוס – ח.ג.) עשתה אצבע משולשת. זה בחיים לא היה קורה בשום מקום, אבל הם עד כדי כך מרגישים בנוח איתנו".
צועקים לי: "תשאלי על השמלה!"
אם עוד קיים ספק, שווה להדגיש: רנסיק את סיקרסט הם ממש לא צמד בובות חייכניות מדרג ב' ששואלות שאלות במשקל נוצה. למעשה, מדובר בשניים מהאנשים העסוקים ביותר בשואו ביזנס האמריקאי, שמזמן יכולים היו לוותר על טירונות השטיח לטובת שאר העיסוקים שלהם. רנסיק, 39, ילידת איטליה שהיגרה עם משפחתה לארה"ב בילדותה, הצטרפה לצוות המנחים של ערוץ E! אחרי שני תארים בעיתונות. את הסטאז' שלה מול המצלמות עשתה על שטיחים אדומים, לצד הנחיית מהדורת חדשות ערוץ E!, וכבר יותר מעשור שהיא נחשבת למגישה הראשית של הערוץ. בשנים האחרונות, לצד השקת קולקציית בגדים אישית והנחיית תחרות מיס ארה"ב, היא מככבת גם בסדרת ריאליטי משלה, "ג'וליאנה וביל", יחד עם בעלה ביל רנסיק, ומשמשת כחברת פאנל ב"משטרת האופנה" – שתיהן משודרות באותו ערוץ. ב-2011 חלתה בסרטן השד ודיברה בפומבי על הכריתה הכפולה שנאלצה לעבור, ושנה לאחר מכן אימצה יחד עם בעלה את בנם הבכור.
סיקרסט, 39, הוא מעצמת תקשורת גדולה אף יותר, ששווה היום מיליונים רבים. הוא הצטרף לערוץ E! בשנת 2006, אחרי שהתפרסם כמנחה של "אמריקן איידול" וכשדרן רדיו מצליח. באותה שנה גם הקים חברת הפקות משלו, שאחראית בין היתר ללהיטים כמו "משפחת קרדשיאן". הוא נחשב לאחד האנשים העשירים בתעשיית הטלוויזיה, עם הון מוערך של 250 מיליון דולר ומשכורת שנתית של 65 מיליון, אבל כנראה יודע למה הוא בוחר להתייצב בכל שנה מחדש על השטיח האדום.
אתם בטח חברים של הרבה מהכוכבים, או לפחות של חלק מהם. זה לא מביך לראיין חברים?
ריאן: "להיפך. כשאתה מראיין מישהו שאתה מכיר, אז אתה מרגיש בנוח. וברוב המקרים אתה שואל שאלות שאתה כבר יודע את התשובות עליהן, זה לא מביך בכלל".
ג'וליאנה: "אני יודעת שהסלבס האלה, שאנחנו מכירים או מיודדים איתם, יגיעו להתראיין אצלי ויעשו לי את היום. זה פשוט הכי כיף בעולם".
קרה שהיה לכם בלאק אאוט ולא ידעתם מה לשאול?
ריאן: "זה קורה מאה אחוז מהזמן (צוחק)".
ג'וליאנה: "בטח שזה קורה. ואז אנחנו פשוט ממציאים משהו. יש פעמים שבהן אתה מנהל שיחה ומשהו קורה באוזניה שלך, אומרים לך לעשות משהו שלא נראה לך מתאים באותו הרגע, לשאול שאלה שלא מרגישה לך ראויה, אבל אין מה לעשות חוץ מלהתגבר על המבוכה ולעשות את זה. לפעמים אני מסתבכת בצרות כשאני לא שואלת 'את מי את לובשת?' מיד כשהכוכבות מגיעות אליי. אני מתחילה לנהל איתן שיחה והם צועקים לי באוזנייה 'תשאלי על השמלה! ' אבל אני מצליחה להשתלט על זה ולא מיד לתקוף אותן".
מי הכוכבים שאתם הכי אוהבים לראיין?
ג'וליאנה: "יו ג'קמן. אני מתה עליו. הוא תמיד גורם לי להרגיש כל כך... (צוחקת)".
ריאן: "חשבתי שג'ורג' קלוני הוא מספר אחד אצלך".
ג'וליאנה: "ברור! ג'ורג' קלוני הוא מספר אחד. יו ג'קמן מספר שתיים. במקום השלישי אצל הגברים זה בראדלי קופר. אצל הנשים אני הכי אוהבת לראיין את סנדרה בולוק. אני מתה עליה. היא כל כך כיפית. בכלל, כל האנשים האלה הם אנשים, שלמרות שהם כוכבי קולנוע ענקיים הם עדיין ממש נחמדים ומחוברים לקרקע. הם עדיין מסוגלים להתנהג כמו בני אדם ולא כמו רובוטים כשהם מדברים איתך. את הסוג הזה אני מחבבת במיוחד".
ריאן: "אני זוכר שמאוד נהניתי לדבר עם ג'ניפר לורנס. היא מאוד מגניבה, נחמדה. לגמרי. היא כוכבת ענקית עכשיו, אבל כשאתה מדבר איתה היא עדיין מרגישה כל כך נורמלית. בכלל, אני חושב שהמרואיינים שלנו הולכים ומשתבחים מעונה לעונה. אחד הדברים שאני הכי אוהב הוא כשאני מראיין כוכב אחד, ואז כוכב אחר פשוט ניגש אלינו ומתערב בשיחה והם מתחילים לדבר ביניהם. ואנחנו סתם מחזיקים שם את המיקרופון ביניהם".
ג'וליאנה: "זה קרה לי עם בונו וקייט בלאנשט. אהבתי את זה שקייט הסתכלה עליו בגלובוס הזהב ואמרה 'אהבתי את האלבום הראשון שלך'. כאילו, לבונו. זה היה ממש מצחיק".
מידת החליפה נשארה אותו דבר
אחת הסיבות שהזוגיות המקצועית הזו עובדת כבר שנים, היא הכימיה הטבעית ששוררת בין רנסיק וסיקרסט. על המרקע הם צוחקים זה עם זה ועוקצים זה את זה בלי הפסקה, וניכר שמשהו בקשר מתקיים גם מחוץ למסך. "פעם היינו יוצאים לבלות יחד", אומר ריאן. "היה לנו את אותו מעגל חברים. אבל אז היא השתנתה (צוחק)".
ג'וליאנה: "אנחנו מכירים כבר המון שנים. אני זוכרת שראיינתי את ריאן עוד לפני שהוא הגיע ל-E!, כשהוא רק היה שדרן רדיו. לא יודעת אם אתה זוכר את זה בכלל, ריאן. בכל מקרה, כשהוא הגיע ל-E! ב-2006 מאוד שמחתי. תמיד הערכתי את העבודה שלו וחשבתי שאני יכולה ללמוד ממנו המון. בהתחלה הייתי מסתכלת עליו מהצד כמו גרופי ואומרת לעצמי 'וואו, אני לא מאמינה שאני עובדת עם ריאן סיקרסט!'".
ריאן: "זאת שיחה שאני מפחד לנהל. אף פעם לא שמעתי את הדברים האלה".
הכימיה ביניכם שורדת כבר הרבה זמן.
ג'וליאנה: "אני חושבת שכשמכבדים אחד את השני אפשר לעבוד מעולה יחד, בגלל שזה לא סובב סביב ענייני אגו ומי מקבל איזו שורה. זה לא ככה בכלל. שנינו מחויבים לייצר את התוכנית הכי טובה שאפשר ונעשה הכל בשביל זה".
ריאן: "זה לא קל לעשות טלוויזיה בשידור חי, ואחרי שעבדתי עם הרבה אנשים בעבר, אני יודע כמה זה קשה למצוא מישהו שכיף לעשות את זה יחד איתו. מישהו שאפשר לסמוך עליו. ג'וליאנה היא אחת השדרניות הטובות באמריקה אם אתם שואלים אותי. יש עוד שתיים שהן לא רעות אבל היא הכי טובה (צוחק)".
את העובדה שהם עצמם כוכבים גדולים, מעדיפים השניים להשאיר מחוץ לשיחה. מבחינתם, מדובר בסופו של דבר בעוד יום עבודה מאומץ. "שואלים אותי המון אם אני מרגיש שהשתניתי בשנים האחרונות, והתשובה היא לא", מסביר סיקרסט. "אני עדיין באותה מידת חליפה שהייתי כשהתחלתי, עדיין באותו הגובה. עדיין מרגיש כמו אותו בחור. אני מאמין שאתה אף פעם לא צריך להסתכל על אנשים מלמעלה או מלמטה, לא משנה אם הם כוכבים או לא. תמיד להסתכל בגובה העיניים ולגרום לצד השני להרגיש נוח לידך. הדבר שהכי מטריד אותי תמיד הוא להכיר את כולם. הרי יש כוכבים חדשים מדי שנה. זה שהם מכירים אותי רק הופך את העסק לקל יותר".
אמרתם שחלק מהעניין הוא התשוקה שיש לכם לעניין. איך אתם מצליחים לשמר את ההתרגשות מעמד אחרי כל כך הרבה שנים?
ג'וליאנה: "זו שאלה מצוינת. על הנייר זה דבר מרגש והרבה אנשים היו שמחים לעשות את העבודה הזו, רוב האנשים, אבל בכל עבודה מגיעה מתישהו תחושת עייפות, גם אם אתה רוק סטאר שמופיע מול אלפי אנשים. למזלנו, יצא ככה שהעבודה שלנו ממש מגניבה. לפעמים אני מזכירה את זה לעצמי".
ריאן: "בכל הרצינות, נותנים לי לשמור את הטוקסידו. אם זה לא מדליק אותך לצאת לשטיח האדום, אז מה כן? (צוחק)".
ג'וליאנה: "כל הדברים שלי חוזרים למעצבים שלהם. בגלובוס הזהב היו עליי תכשיטים בשווי שלושה מיליון דולר. רק הטבעת הייתה שווה 1.8 מיליון דולר. הם רצו להשאיר אותה אצלי עד הבוקר ואמרתי להם שממש לא, שיבואו לקחת אותה מיד אחרי השטיח האדום. לא רציתי אחריות על הטבעת הזו. זה כמו לחיות באגדה".
בזכות השידורים המוצלחים שלכם, בשנים האחרונות גם רשתות מתחרות התחילו לשדר מהשטיח האדום ולייצר לכם תחרות.
ג'וליאנה: "איזו תחרות? אם להיות כנה, אני לא צופה במתחרים. זה לא מתוך התנשאות, אני פשוט באמת לא מרגישה תחרות. אני חושבת שהצופים שלנו יודעים לאן לזפזפ כשהם רוצים לצפות בסיקור של השטיח האדום".
ריאן: "אתה יודע שאתה חלק מהתוכנית הכי מצליחה כשכוכב קולנוע כמו בן אפלק עובר ליד המצלמה שלך, עוצר ואומר 'רגע, אני רוצה להגיד שלום לילדים שלי'. אם הוא יודע שזה המקום להיות בו, אז אתה יודע גם".
שידור חי מהשטיח האדום ביום ראשון, חצות וחצי (24:30) בערוץ !E