"רק עכשיו אני מעכל שאייל גולן אימץ אותי"

כמו גיבור-על שמגלה ביום אחד את הכוחות שלו, כישרון השירה של לואי עלי נגלה אליו בהפתעה מוחלטת. "חגגתי יום הולדת 16 לחבר, שרתי לו 'היום יום-הולדת' או משהו כזה וכולם החמיאו לי. מאז אותה חאפלה, כמעט כל יום חבר אחר התקשר אלי וביקש שאשיר שירי יום הולדת, עד שזה הפך למקצוע". אחרי שהשתחרר מהצבא עבד בעבודות מזדמנות כמאבטח ואחראי קו קופות בסופר והחליט לנסות את מזלו בעונה הרביעית של "אייל גולן קורא לך". הוא העפיל לרבע הגמר ומאז חייו של עלי בן ה-29 מחוברים בקשר קמאי עם אלה של המנטור. הוא חתום ב"ליאם הפקות" בבעלות גולן, משחק בתפקיד הראשי במחזמר הקאמרי "זה אני" המבוסס על שיריו, ואפילו עבר לרחובות כדי להיות כמה שיותר קרוב אליו. "אין כיף כמו לגור ברחובות. אני מכיר את כל השכנים, כולם פה הולכים לאותו חדר כושר, מבלים ביחד בקניון ומסתובבים אחד עם השני כל הזמן".

לא סתם קל לעלי לחיות ברחובות. מאז ששר בעברית בפעם הראשונה ב-2016 ב"אייל גולן קורא לך", הוא מדלג בקלילות בין עברית וערבית ומדגמן דו קיום לתפארת מדינת ישראל, כולל שירת "התקווה" בטקס הדלקת המשואות האחרון. "השילוב הזה של עברית וערבית ביחד הכי מאפיין אותי, זה אני, ישראלי ששר ועושה שמח, לא משנה באיזו שפה". במאי הוא הופיע לצדו של עידן רייכל על במת האירוויזיון, מה שהוביל אותו לחלום הגדול הבא: "אני הולך להיות הדרוזי הראשון שמייצג את ישראל באירוויזיון, תכתבי את זה".

לואי עלי (צילום: דניאל קמינסקי) — צילום: דניאל קמינסקי

הגענו לשלב ההצהרות?
"תראי, אני מאמין בעצמי. אני יודע שיש בי משהו שונה ומיוחד והמון אנשים מתחברים אלי. אז למה לא אירוויזיון?".

אתה מאמין שהקהל הישראלי יהיה מוכן לשלוח זמר מהעדה הדרוזית לאירוויזיון?
"ברור. אני אוהב את המדינה שלי ונותן הכל למענה. חוץ מזה, אני עושה מוזיקה, לא פוליטיקה, והמוזיקה תפקידה לאחד בין לבבות. אני מייצג את הטוב שיש במגזר - את מי ששירת כלוחם בצבא, שתומך במדינה, שאוהב את האזרחים שבה, ושלא בא לעשות בלגנים. כשאני מופיע על הבמה אני מדמיין איך כל העדה שלי הולכת אחריי ומריעה לי. זה הסיפוק הכי גדול שיש".

זו לא את, זה אני

כשלואי מדבר, הוא לא מפסיק לחייך. קצת כמו עומר אדם, קל להידלק עליו - הוא חטיפי וכיפי. "נעים מאוד לואי עלי", כבר צבר כמעט 4 מיליון צפיות ביוטיוב ובקרוב הוא מוציא סינגל חדש בשם "‏حاكيني" ("דברי איתי") שגם הוא על פי התחזיות עומד להתפוצץ. אבל עלי הוא לא רק זמר חאפלות. כבר חמישה חודשים שהוא מככב במחזמר המדובר של הקאמרי "זה אני" בתור המלצר המזמר מוראד, תפקיד אליו הגיע דרך מאור זגורי, יוצר ובמאי המחזמר. "מאור התקשר אלי וביקש שאגיע לאודישן, וכשהגעתי הייתי נורא לחוץ אבל שרתי כמה שירים. אחרי כמה ימים הודיעו למנהל שלי שהתקבלתי".

הופתעת?
"בטח. הייתי מאושר, לא ציפיתי לזה. אני עובד על ההצגה הזו עם שחקנים וזמרים מטורפים ואני לומד המון מכל אחד מהם, עד היום אני לא מעכל את העובדה שאני משחק שם. תביני, את זה שאייל גולן אימץ אותי עיכלתי רק לפני כמה חודשים. כל מה שקורה לי בתקופה האחרונה נראה לי כמו חלום".

לא בכדי משתמש עלי במונח 'אימוץ' כשהוא מדבר על אייל גולן. המנטור הפך אותו לבן בית, ואפילו הכניס אותו לרשימה הנחשקת של 29 האנשים שהוא עוקב אחריהם באינסטגרם. "אייל הוא כמו משפחה בשבילי, אני מדבר איתו כל יום ובכל שישי אנחנו אוכלים ביחד, אין על אייל".

למרות שבשיא הדרמה הרגשית הוא הוריד גם ממך עוקב?
"הוא החזיר אחרי כמה ימים בלי שאמרתי לו!".

נעלבת מזה?
"לא. מי מסתכל על זה בכלל".

קשה להוציא מעלי ביקורת על גולן, גם כשעולה פרשיית הקטינות. "אייל ואני היינו מאוד קרובים באותה תקופה, תמכתי בו לכל אורך הפרשה. אנחנו מדינת חוק, ואם המדינה החליטה שאייל זכאי אז הוא באמת זכאי. למה צריך לחפור יותר מדי בדברים האלה?".

כי בכל פעם מתפרסמות עדויות חדשות.
"כל הפרשה קשורה למעשים אך ורק של אבא שלו. לאייל אין קשר לזה בכלל, אבל בינינו, אין מה לעשות, התקשורת מחפשת כותרות, ולכתוב את השם אייל גולן זה תמיד יעשה רעש".

אז אתה מאשים את התקשורת בכל הפרשה.
"אני לא מאשים את התקשורת, אבל אני גם יודע שאייל לא אשם. השתמשו בשם שלו כדי לתת כותרות".

אז אין קשר לאייל?
"אני מכיר את אייל כל כך טוב. אני רואה איך הוא מדבר לילדים שלו וכמה שהוא אוהב אותם. הוא לא בן אדם שמסוגל לפגוע באנשים אחרים".

מה הקשר בין הפרשה לבין איך שהוא מתייחס לילדיו?
"מי שמתייחס ככה לילדים שלו לא עושה דברים כאלה לאחרים. הוא מחנך אותם לדרך הישרה ביותר".

התקשרו אליי ואמרו: אבא שלך נחטף

ללואי, שנולד וגדל בכפר מע'אר שבין הכינרת לכרמיאל, יש יחסים מורכבים עם עולם התקשורת. אביו, עיתונאי "כאן 11", ריאד עלי, נחטף בעזה כשלואי היה בן 14. "הגעתי הביתה מבית הספר, התקשרו אלי לטלפון הנייד ממספר לא מזוהה ודיברו באנגלית. לא הבנתי מה רוצים ממני אז ניתקתי. אחרי כמה דקות התקשרו שוב ודיברו בעברית, שוב לא הבנתי אותם אז החלטתי לנתק, רק בפעם השלישית כשהתקשרו אלי ודיברו ערבית הבנתי שאומרים לי שאבא שלי נחטף. מסתבר שהאישה מעבר לקו הייתה אחת מעובדות ההפקה של ה-CNN, שם אבא שלי עבד באותה תקופה, והיא אמרה שהוא יצא לסקר פעילות מבצעית בעזה ונחטף. אני בכלל לא ידעתי שהוא מסתובב שם באותו היום, לא היה לי מושג איפה הוא. אז התחיל כל הבלגן. הוא היה חטוף במשך 48 שעות, יומיים של סיוט. סרטים בראש, בכי וצרחות אימים. אמא שלי התראיינה ועשתה המון בלגן כדי שיחזירו אותו והייתי בטוח שהוא מת. כל הכפר הגיע אלינו הביתה וניסה לעודד אותנו, אבל אני הייתי פסימי, מבחינתי הרגו אותו כבר בחטיפה".

ומה באמת היה שם?
"עד היום אני לא באמת יודע, אבל אני זוכר את הרגע הזה שהוא חזר הביתה כאילו זה היה אתמול. היו סביבו המון כתבים וצלמים מכל העולם, וצעקתי על כולם שאני הבן שלו וביקשתי לראות אותו, אבל לאף אחד לא היה אכפת כי כולם רק רצו לראיין אותו. רק כשהוא קלט בזווית העין שאני נלחם להגיע אליו הוא קרא לי וחיבק אותי חזק. אני לא אשכח את הרגע הזה בחיים, אף פעם לא התרגשתי ככה".

הם פגעו בו?
"אני לא חושב שהוא נפגע מהם פיזית, אבל נפשית בטוח. זו טראומה קשה".

גם בשבילך?
"בשביל כל המשפחה. אחרי החטיפה הוא לא הסכים שנסתובב בשטחים. הוא הגביל אותנו בקניות באזורים מסוימים ולא הרשה לנו לצאת לקנות חומוס בג'נין. הוא נורא פחד עלינו".

מה הוא חושב על הקריירה שבחרת לעצמך?
"היה לו קשה לקבל את הרעיון שאעסוק בזה כמקצוע. לטענתו אי אפשר להתפרנס ממוזיקה. הוא אמר שהוא רוצה שאנהל חיים בלי דאגות, ותמיד השבתי שהמוזיקה זו הדאגה היחידה שלי, כי אני לא יכול לעסוק בשום דבר אחר חוץ ממנה".

היו ביניכם מריבות בנושא?
"היו המון ויכוחים. תראי, הוא עיתונאי, הוא מגיע מעולם התקשורת ויודע מה קורה בתחום הזה, אני חושב שהוא רצה בעיקר לשמור עלי. אבא שלי ואני מאוד שונים, אני בן אדם שהולך עם הלב והוא חושב עם הראש, זה לא תמיד מסתדר".

לואי עלי מתחתן (צילום: צ'ינו פפראצי) — "אין על אייל". גולן בחתונה של לואי במאי האחרון | צילום: צ'ינו פפראצי

ובמבט לאחור, יכול להיות שאבא צדק?
"תראי מה קורה איתי היום" הוא מחייך וקורץ, "איך אפשר לחשוב ככה?".

אשתי היא החברה הראשונה והאחרונה שלי

לפני שלושה חודשים התחתן לואי עם בת זוגו בעשר השנים האחרונות, בושרה ג'ועה, מרצה לפיזיקה בוגרת הטכניון. "שיחקתי עם אבא שלה בתיאטרון הקהילתי של הגליל ומדי פעם הוא היה מביא אותה לראות את ההצגות שלנו, ככה הכרנו. התחלתי איתה". כשלואי נכנס עמוק לעולם המוזיקה, מיד אחרי שהתגלה ב"אייל גולן קורא לך", הזוגיות של השניים חוותה מהמורה. "נשבר לה ממני. היא כבר הייתה אחרי תואר ולי אפילו לא הייתה עבודה מסודרת, הייתי עסוק אך ורק במוזיקה שלי. היא רצתה להיפרד, ולגמרי הבנתי אותה".

תסמונת מלכת היופי?
"בושרה הייתה החברה הראשונה שלי, והיא תהיה גם האחרונה. גם כשהיינו פרודים אף אחת אחרת לא עניינה אותי. זה היה או היא, או המוזיקה".

אבל אני מניחה שהיו פיתויים.
"היו, אבל לא התייחסתי אליהם. חוץ מזה, לצאת עם אישה יהודייה זה אסור מבחינת הדת שלנו, אז אף פעם לא לקחתי את ההצעות האלה בחשבון. בכלל, מאז שהתחתנתי אני לא מקבל הצעות מבנות, אבל לפני זה היו כל מיני... את יודעת".

מה אני יודעת?
"הודעות מפרגנות גם בפייסבוק, גם בווטסאפ וגם באינסטגרם. לא רק מנשים יהודיות".

ואתה עונה?
"לרוב, אבל כשאני מרגיש שזה עובר את הגבול אני מסנן. אני יודע לשים גבולות".

מה עם ילדים?
"כשאלוהים יחליט שמגיע לי ילד, יהיה לי ילד".

אני לא חושבת שזו החלטה רק של אלוהים.
"גם כשאשתי תחליט. אבל זה יגיע, יהיו לי שלושה ילדים וכלב".

וכשיוולד הילד, איפה תרצה לגדל אותו?
"מה זאת אומרת, איפה שאני אגור - ברחובות, ראשון, תל אביב, לא יודע. הוא יגדל איפה שאני אבחר".

אז לא בכפר?
"שם כנראה לא אחזור לחיות. נכון שזה הבית שלי ושם גדלתי, אבל החיים שלי במרכז, אני לא אחזור אחורה".

רק כשהשיחה עוברת לענייני זוגיות ומשפחה, לואי מרשה לעצמו ליצור אבחנה כלשהי בין דרוזים ליהודים. הוא מקפיד שלא להיכנס לנושאים אלה, וגם אם בכל זאת מגיעים לשם, הוא מנסה להתחמק בחיוך ואומר שבחיים לא חווה גזענות.

מפתיע.
"גם אם כן חוויתי גזענות בחיים, העדפתי להתעלם ממנה".

אז אם ככה, כן חווית.
"לישראלים קשה להבדיל בין דרוזים, מוסלמים, בדואים ונוצרים, מבחינתם ערבי זה ערבי לא משנה מה המוצא שלו. יש אנשים ספציפיים שקשה להם להתמודד עם זה".

אילו אנשים?
"חוויתי את זה בעיקר בחיי הלילה של תל אביב. כמה פעמים יצא לי להגיע לכניסה של מועדון מסוים בעיר וכשהסלקטורית ראתה את השם "לואי עלי" בתעודת הזהות היא החליטה לוותר עלי בטענה שהכניסה ברשימות בלבד".

מעליב.
"באותה מידה היא גם הייתה יכולה לא להכניס כל אחד אחר, בלי קשר למוצא שלו. יש אנשים שלא מכניסים אותם למועדונים בגלל שהבגדים שלהם לא מתאימים, אז אצלי זה השם, זה לא מפריע לי".

לא ניסית להגיד שזה לא פייר?
"האמת היא שאני שונא מועדונים, מבחינתי כל פעם שלא הכניסו אותי עשו לי טובה. הייתה לי סיבה להבריז לחברים שלי מהמסיבה".

ומה לגבי חוק הלאום? האפליה שם לא מפריעה לך?
"החוק הזה פשוט לא נכון. הדרוזים הם בדיוק כמו היהודים וצריך לתת להם בדיוק את אותו היחס".

חשבת לעשות משהו בנידון?
"אני לא יודע מה אני ספציפית יכול לעשות, אבל אני מאמין בצדק, ובטוח שבקרוב החוק הזה יתוקן וייתן מעמד לדרוזים בדיוק כמו ליהודים".

אז יש מצב שבבחירות הבאות נראה אותך בפוליטיקה?
"אנחנו פה כדי לדבר על מוזיקה".

מצאתם טעות לשון?