לפני כשבועיים, בהשקה של מסעדה טרנדית בצפון תל אביב, שרון אילון ישבה בשקט. היא צפתה מהצד בידועני ארצנו מקבלים את מנת הפלאשים שלהם והרגישה שעולה לה. כוכבת הריאליטי הראשונה של ישראל, המאמי הלאומית מ"קחי אותי שרון" החליטה באותו האירוע להשיק את הפורמט "קחו אותי הביתה" ולחתוך. "הזמנתי גט טקסי אחרי רבע שעה", היא מודה. "הסתכלתי מסביב ופשוט לא יכולתי להכיל את הדינמיקה".
לא התרגלת כבר לאווירת ההשקות?
"לא, אף פעם לא הייתי בברנז'ה. באתי להשקה כי זו מסעדה של חבר ורציתי לפרגן. המון פעמים אני הולכת להשקות רק כי זה חברים ואני לא תמיד חושבת על המשמעויות, על מה זה עושה לי ואם זה טוב או לא שאני שם".
את מתארגנת להתרחשות הזו ברמה הפיזית? עושה איפור-שיער, מתלבטת מה ללבוש?
"מה, אנשים עושים את זה? לא, לא. אפילו לבשתי משהו שכבר צולמתי איתו בעבר, אני לא בענייני שיק או שוק. גיליתי במהלך השנים שככל שאני מתאמצת פחות זה יותר טוב".
וכשהסתכלת מהצד, על כוכבי הריאליטי שבאיזשהו מקום את אמם הרוחנית, מה הרגשת?
"הרגשתי לא קשורה. זה כמו תנועה בכביש עם המון רעש, והיום אני מחפשת את השקט. בעיקר שאלתי את עצמי אם למישהו בין כל ה'היי' ו'מה נשמע' ו'את נראית נפלא' באמת אכפת מה שלומי. לכולם נראה שהכל אצלי מצוין, אבל זה לא נכון, זו כנראה הרגשה שאני נותנת שנים. אני משדרת שאני מסתדרת לבד, אבל אני לא רוצה להסתדר לבד. אני רוצה שיראו אותי".
בתל אביב פחות מתרגשים, בפריפריה זה מטורף
השנה היא 2003. ב"קשת" של ערוץ 2 דאז מרימים ריאליטי ממכר בהשראת "הרווק" האמריקאית, במסגרתה הרווקה הנאה שרון אילון נדרשת לבחור בין אסופת גברים נאים המתחרים על ליבה. היא רוצה לצאת למסע, לעבור תהליך ולמצוא את האחד שעמו תפליג לעבר עתיד ורוד ורייטינג דו ספרתי. תשעה פרקים מאוחר יותר, והקהל הישראלי לא ידע שובע מהאישה עם הגומות שניפתה גברים על ימין ועל שמאל. האובססיה הלאומית המשיכה גם אחרי שהתכנית ירדה וקיבעה את אילון בלב הקונצנזוס. גם היום, 17 שנים אחרי, ולמרות שמאז היא עוסקת בעיקר בפילנתרופיה (כיום מנהלת שיתופי פעולה בעמותת "גדולים מהחיים" למען ילדים חולי סרטן), הזיכרון הקולקטיבי לא שכח. עבור העם שרון היא לנצח "קחי אותי", ולראיה - הריאיון שלנו נקטע לפחות חמש פעמים על ידי הזולת, כולל בקשה לסלפי על ידי גבר בשנות הארבעים לחייו שהתרגשותו ניכרת. "את נראית נהדר", הוא אומר אחרי שהשניים נצמדים לסלפי, ואז משתנק ושואל, "מותר להגיד את זה בעידן הזה?". אילון משחררת לעברו את הגומות המפורסמות, ופוסקת "מותר מאוד". היא מוחמאת, אך גם מובכת; מופתעת, אך גם מתורגלת; "אלה הם חיי" היא אומרת לי לאחר שהפלוני מסתלק, "זה ככה כל הזמן. בתל אביב יש פחות התרגשות, אבל אם אני יוצאת לפריפריה זה מטורף".
יש ימים שבהם לא צועקים לך ברחוב 'קחי אותי שרון'?
(צוחקת): "בימים שאני לא יוצאת לרחוב".
איך את מסבירה את זה?
"התכנית הייתה משהו מאוד ראשוני, חוץ מזה אני לא דמות מרוחקת".
מצד שני, את גם לא ממש בתעשייה.
"בשנה שאחרי התכנית הייתי בשני אודישנים, אבל המשחק הזה גרם לי להרגיש לא אותנטית, והחלטתי שאני לא רוצה. שואלים אותי איך לא לוקחים אותי לכל מיני תכניות, ואני עונה שבשביל שייקחו אותי אני צריכה לעבוד בזה, ואני לא".
גם האינסטגרם שלך די רגוע, את לא מתחזקת אותו בעקביות ולא מפרסמת מוצרים.
"נכון, אני לא עובדת בזה. על פניו זה העקב אכילס שלי, אולי אם הייתי עובדת בזה הייתי במקום אחר היום, אולי הייתי גם מרוויחה יותר כסף. אבל אני לא רוצה להיות שם ולתחזק את זה, עשיתי תכנית טלוויזיה מהממת על הורות, זה התאים לי לתקופה. מאוד מהר ניתבתי את הפרסום למקום של השפעה על אוכלוסיות מוחלשות כי זה באמת נוגע לי. אם אני צריכה להחליט בין עבודה שמכניסה הרבה כסף לבין תרומה לקהילה, אני בוחרת בקהילה, זה באמת בדמי וזה אף פעם לא נמאס לי. זה לא לקחת מוצרים ולקדם באינסטגרם".
כוכבי הריאליטי של היום מתרגמים את החשיפה לעוקבים באינסטגרם ולכסף קל.
"אז הם יקבלו על פוסט 5,000 שקל, כמה כאלה הם כבר יכולים לעשות, כמה זה באמת כסף קל? כמה כאלה מתפרנסים מזה? לא כל אחד יכול. בזמני לא היה אינסטגרם ופייסבוק, הייתה רק את המדיה הכתובה".
ואם התכנית הייתה עולה היום, עם כל המדיות והאפשרויות הבלתי מוגבלות האלה?
"אז גם היום לא הייתי מנצלת את זה".
אז אין בך חרטה כשאת מתבוננת מהצד בסלבס בהשקות.
"לא. אני רואה אותם וחושבת את מי אני יכולה לקחת לפעילות של העמותה, לתרום".
נראה לי שמרביתם רוצים לתרום לעצמם.
"כל אחד רוצה לתרום קודם כל לעצמו. אבל זה לא שהידוענים לא תורמים, הם תמיד עוזרים בקמפיינים".
הם תורמים גם כסף?
"לא. הם תורמים את הפרצוף ואת הזמן שלהם, וזה בסדר גמור".
יש לי תיק אחד של לואי ויטון, אין לי עוד מותגים
בשנים האחרונות שמה של אילון בת ה-47 מוזכר בהקשרים פחות פילנתרופים, ולא מבחירה. לפני שלוש שנים היא התגרשה מאיש העסקים ארז אלוביץ', אבי שלושת ילדיה ובנו של טייקון התקשורת שאול אלוביץ', ששמו עלה לכותרות במסגרת החשדות בחקירת תיק 4000. אחרי הגירושים היא עזבה את הבית המשותף ברמת השרון וגם את אחת המשפחות המבוססות בישראל, והחלה לחשב מסלול מחדש בכל החזיתות - אישית, מקצועית וכן, גם כלכלית. "הדבר הזה שנקרא להיות פרודה זה עולם שמאוד מוזר לי", היא מודה. "המון שנים נאבקתי להשאיר את הזוגיות, גם כשהיא לא הייתה במיטבה. היה איזה חלום ועם כל הקשיים, והיו קשיים, לא חשבתי שאמצא את עצמי בפוזיציה הזו. לא דמיינתי את עצמי גרושה".
היום זה מאוד נפוץ, יש שיאמרו מגניב.
"זה בכלל לא מגניב, להפך. תמיד הערכתי זוגיות, היום עוד יותר. אני שלמה עם הפרידה, אבל יש משהו בזוגיות ארוכת שנים, דווקא בגיל שלי. נורא כיף להיות בזוגיות טובה מגיל 45 ומעלה כשהילדים קצת יותר גדולים. יש יותר שקט, הולכים לארוחות ערב בבתים של חברים, מוצאים את הקליקה שטוב לך בה".
רמת החיים שלך השתנתה מאז הגירושים?
"לא משמעותית, כי אף פעם לא חיינו בראוותנות. כן היה לנו בית גדול, גם הבית שלי היום הוא 200 מטר והוא מרגיש לי גדול מדי. אני עובדת, מתפרנסת, עושה, מייצרת, חיה בצנעה. יצחקו כשידעו ממה אני חיה. דיברתי לא מזמן עם חברה שחיה ממשכורות של 50 אלף שקל, אמרתי לה 'את לא מבינה בכמה פחות אפשר לחיות'. אני לא מאלה שטסים הרבה לחו"ל ומפוצצים מזוודות בשופינג. מסביבי מלא אנשים נוסעים לחודש לתאילנד, אני לא רואה היום איך אני עושה את זה ברמה הכלכלית".
היום הסביבה שלך טסה לחודש במאלדיביים, לא תאילנד.
"זה נכון. אבל בסדר, היינו בנוקדים עכשיו, היה מעולה".
יש לך לפעמים חרדות כלכליות?
"לא, אבל אני גם לא יכולה לעצור. תמיד היה לי מאוד חשוב להיות בזכות עצמי. זה משהו מובנה שאני חיה איתו. זה לא נעשה יותר קל עם הגיל, בהסתכלות שלי אחורה אני חושבת שגילאי 30-40 הם מאוד משמעותיים מבחינת יסודות וקריירה ואני מרגישה ששום דבר לא מובטח ושאני צריכה להמציא את עצמי כל פעם מחדש. לא חשבתי על העתיד, לא דאגתי, אין לי פנסיה, ואז הזוגיות התפרקה והתחלתי לחשוב קדימה, על עצמי, על הילדים. שום דבר לא מובטח, אני לא יודעת מה יהיה".
מה זאת אומרת? הילדים שלך הם צאצאים של אחת המשפחות העשירות בישראל. עד לא מזמן גם את נתפסת כמיליונרית.
"חושבים עלי הרבה דברים. כל אחד שפוגש אותי מסתובב עם שק מחשבות עלי".
שאחת מהן היא שאת מיליונרית.
"אני חושבת שחושבים שאני לא צריכה לעבוד. פעם בטוח חשבו את זה. אבל אני כן צריכה לעבוד, ומאז שאני זוכרת את עצמי היה לי חשוב לקיים את עצמי. אני מאוד מחושבת היום, גם ברמת הקיימות. לילדים שלי אני מאוד אוהבת לקבל בגדים יד שנייה וגם להעביר הלאה. לעצמי אני לא קונה מלא דברים מתוך תפיסת קיימות, וגם ברמה של חיסכון. אני כל הזמן מרוקנת את הארון והוא לא מתרוקן, כל השנים צברתי דברים. מי צריך את כל השפע הזה? אני מנסה לצרוך עכשיו חוויות יותר מאשר דברים חומריים".
וזו תוצאה של הגירושים?
"לא, אף פעם לא הייתי מסתובבת בקניונים".
ובכיכר המדינה?
"בחיים לא קניתי שם. יש לי תיק אחד של לואי ויטון שקיבלתי לגיל 40, אני מתה עליו אבל זה הדבר היחיד שיש לי. אין לי עוד מותגים".
איזו טעות.
(צוחקת) "ממש טעות, לא ניצלתי את המומנטום כמו שצריך".
בראיונות אחרי הפרידה יצאת להגנתו של שאול אלוביץ' סביב חשיפת תיק 4000.
"נכון. הרגשתי שאני רוצה להראות את הצד שלי, כי אני זוכרת איך המשפחה הזו מתנהלת, איך שכשניסיתי בעמותה לקדם דברים הם אף פעם לא עזרו לי כי הכל היה כל כך מסודר ועל פי חוק. הייתי מאוד מופתעת כשנחשפה הפרשה הזו".
איך זה השפיע על המשפחה?
"ארז ואני כבר לא היינו יחד כשזה התפוצץ אז אני לא יודעת להעריך את כל ההשלכות, אבל זה השפיע קשה. התייחסו למשפחה מתחת לכל ביקורת כאילו מדובר באחרון הפושעים. נאמרו דברים שלא יאמרו ולא ככה מתנהגים. אני לא במשפחה, אני לא הולכת אליהם לארוחות שישי, אבל זה שוק".
זה צעד אמיץ להגן על שאול כשאת כבר לא במשפחה.
"נכון, לא הייתי חייבת. עכשיו ביקשו ממני לעשות זאת שוב ואמרתי לא, שסיימתי את תפקידי".
ואיך מתווכים לילדים את הסיפור הזה?
"יש לי ילדים מאוד חזקים. בכיתה של הבת שלי דיברו עכשיו על הפרשה וזה היה לא נעים, היא הפנתה את תשומת לב המורה שזה קשור לסבא שלה. בבית אנחנו מדברים איתם על הדברים בכלליות, על זה שהוא עוד לא אשם. מצד שני, סבא שלהם עכשיו יותר נוכח ויש להם זמן איכות איתו. הקטן שלי מנסה לקרוע אותו בשחמט, זה מאוד נחמד".
אני רוצה מישהו שיראה אותי, את הכאב שלי
אישה שיושבת בשולחן הסמוך ניגשת לאילון ומחבקת אותה בחום. "וואו, איזה מדהים את נראית", היא אומרת לה, דופקת שלוש פעמים על שולחן העץ, ומוסיפה: "החיים עפים מהר מדי, צריך לבלות כל יום". "כמעט כל יום", מתקנת אותה אילון, והמכרה מתעקשת: "עזבי, אנחנו מתעסקות בשטויות. ותראי איך את נראית! וואו". אילון חוזרת למנת השקשוקה שלה, ואני תוהה האם גם המכרה הזו, שהקדישה לה יותר מ"היי" סתמי, מנסה לרדת לעומקן של הגומות ולראות את אילון באמת. "כולם באיזה טירוף כזה של המראה החיצוני", היא אומרת. "כולנו רוצים להוריד 2-3 קילו, אבל אני מקבלת את החוסר מושלמות. אני רואה המון נשים בגילי שקצת התבלבלו, שנראות כמו הבנות שלהן וזה קצת פתטי לדעתי. זה לא שלא תראי אותי בתמונה בביקיני, אבל אני לא מצטלמת באיזו פוזה של 'תראו איך אני כוסית'. לא רוצה להיות כוסית. אגיד לך יותר מזה, כשאני מרזה אני מרגישה כוסית מדי. אני אוהבת שיש לי את האקסטרה שמשאיר אותי עם רגליים על הקרקע. יש לי רגליים לא מושלמות ואף פעם לא התביישתי ללבוש בגד ים, זה מה שזה. אנחנו מתבגרות וזה נורמלי".
אז את רוצה להגיד לי שאת לא מתעסקת במראה שלך?
"בדיוק עכשיו שילמתי בפעם הראשונה בחיי על סדרת טיפולי פנים, אבל די, לא בא לי יותר לקבל טיפול חינם תמורת פרסום".
ומה לגבי הזרקות?
"עשיתי בוטוקס בשנה שאני וארז נפרדנו כי הייתי כל כך עייפה ונפולה וזה ממש עזר לי, פתח לי את הפנים. מאז לא, למרות שאומרים שכדאי לשמר, לא בא לי".
אני מניחה שמאז הגירושים מתחילים איתך לא מעט.
"פונים אלי הרבה. זה שאני פתאום צריכה להתחיל מחדש עדיין מוזר לי. אני לא מאלה שאומרות 'תמצאו לי, תמצאו לי'. אחרי הפרידה עוד היה הייפ כזה, פגשתי מישהו ויצאתי איתו כמה חודשים והיה מדהים".
מדורי הרכילות זוכרים הכל, הוא היה צעיר ממך בכמעט 20 שנה. הגשמת את החלום של הגרושה הטרייה.
"לא ידעתי מהו החלום, ידעתי שהצליח לי והיה מקסים, הייתה אהבה מכל הלב".
למה נפרדתם?
"גם בגלל מחשבות על העתיד וגם בגלל היחס של הסביבה והמשפחה הקרובה שלו, שלא קיבלו את הזוגיות".
הגרוש שלך יוצא היום עם אישה שצעירה ממנו בעשור.
"גברים תמיד יצאו עם נשים צעירות מהן, זה נתפס אחרת. בסוף גבר רוצה שתהיה לו מישהי בבית, הוא לא רוצה לחזור לבית ריק. לגברים קשה עם הלבד, הם יותר טיפוליים ונשים הן יותר חזקות, יותר עצמאיות, יותר מסתדרות. באופן יחסי גם הילדים יותר זמן אצל האישה, כלומר הגבר חוזר לרווקות. לשמחתי ארז מאוד נוכח כאבא וזה נהדר".
את מדברת על הנושא בשלווה, אבל זה לא מרגיז אותך שהוא יכול לצאת עם צעירות, בעוד את אמא במשרה מלאה ונשפטת על הבחירות הזוגיות שלך?
"מרגיז? לא. אלה העובדות. אני בעיקר שמחה שהוא בזוגיות קבועה, מעדיפה שהילדים יחוו את זה ככה. יש הרבה פתיחות עם הילדים, הם מדהימים ומקבלים את הפרידה מאוד יפה. הגדולה אפילו אמרה 'ידעתי שתתגרשו'. הקטן מדי פעם עוד רוצה שנחזור, הם מאוד משפחתיים".
חסרה לך זוגיות?
"חסרה לי אהבה וחברות מגבר, כן. את כל השאר יש לי. את לא סתם רואה נשים לקראת גיל 50 פורחות מחדש, אנחנו מדייקות את הדברים, יודעות מה עושה לנו טוב".
מה את מחפשת בבן זוג של פרק ב'?
"מישהו שיראה אותי ואת הכאב שלי ויהיה שם כשאני צריכה, זוגיות של לעשות דברים יחד. ארז ואני עשינו כל אחד לעצמו במשך יותר מדי זמן, זה חלק ממה שגרם לנו להיפרד".
הרגשת שהוא לא רואה אותך? שאתם לא חברים?
"לא. היום אנחנו יותר שותפים. אני צריכה גבר שיגיד לי 'יאללה בואי, היום עושים ככה', נמאס לי להחליט על הכל. לפעמים אני רוצה מישהו שיתווכח איתי, שיריב איתי קצת, שלא יוותר לי. אני אישה חזקה שיודעת מה היא רוצה ומחליטה החלטות, אבל בסוף צריכה מישהו שילטף לי את היד בערב וייתן נשיקת לילה טוב. כולנו צריכות את זה. אני מחפשת גבר גבר. באודישנים ל'קחי אותי שרון' שאלו אותי 'מה את מחפשת? טיפוס ביבי נתניהו או טיפוס אייל קיציס?'".
ומה ענית?
"קיציס. צעיר, חמוד, נתקעתי בפוזיציה הזו הרבה זמן. היום אני מחפשת ביבי נתניהו, עם קצת אופי של קיציס. ביבי בלי הבעייתיות שלו. לא בחרתי ביבי לעולם, אבל מישהו עם כריזמה, מישהו שלוקח החלטות. אני לא יודעת איפה שרה תופסת אותו, אבל את רואה שהוא בן זוג שהולך איתה לאורך כל הדרך, עומד שם בשבילה בדום מתוח. איזה כיף זה".
אולי הוא קצת מפחד ממנה? את רוצה שבן זוגך יפחד ממך?
"ממש לא, שלא יפחד בכלל. אני רוצה מישהו שבטוח בעצמו, חברתי, שמח, שיודע מי הוא ומה הוא, מצליח, לא משנה אם הוא יהיה על הטרקטור בשדות או איש הייטק".
ולמה הכוונה ב"עם קצת אופי של קיציס"?
"חברתי, מצחיק, כיפי. את מבינה אותי?".
ברור.
"שאלת אותי אם מתחילים איתי. היום שולחים לך 'היי' בוואצאפ ומצפים לתשובה. יש לי עשרות כאלה בפייסבוק, שיהיו בריאים, ועוד נעלבים שאני לא עונה להם. אין לתאר שאנשים פונים אלייך וחושבים שזה קשר".
מתחילים איתך גם מחוץ לרשת? ברחוב?
"לא מזמן היה מישהו בבית קפה שרץ אחרי ונתן לי פתק ונורא התעקש, אז ישבתי איתו לקפה. הוא היה בחור מאוד נחמד אבל לא הצלחתי להמשיך את זה. צריך שיהיה את המשהו הזה שיגרום לך להמשיך לעוד פגישה. זה נורא קשה, ככל שעובר הזמן אני מרגישה שזה הופך לעוד יותר קשה".
אולי הגיע הזמן לפרק ב' של 'קחי אותי שרון'?
"הילדים מתים שאני אעשה את זה. הם מתים שתהיה לי זוגיות".
היית עושה תכנית כזו אם היו מציעים?
"יכול להיות, אני מאוד הרפתקנית. תלוי באיזה יום ההצעה תתפוס אותי".
מי יכול להתמודד על ליבך בתכנית החדשה?
"מישהו שכבר עשה משהו בחיים שלו. אבל אמרתי לך, אני לא עובדת בזה. אני נושמת ואומרת שהדברים יבואו כשהם צריכים לבוא. אני בעיניים פקוחות על העולם".
עמותת "גדולים מהחיים" מסייעת לילדים חולים בהתמודדות עם מחלת הסרטן. הם חזקים, אבל צריכים אתכם. לתרומות וקבלת עדכונים מהעמותה, לחצו כאן