אני אומרת את מה שיש לי להגיד

השבוע, בין רעידות אדמה לסופה "ברברה", ידעו עמודי האינסטגרם של משפיעניות ישראל סערה משלהם. זה קרה כשבלוגרית האוכל והמשפיענית דניאל עמית הביעה את עמדתה על מותגים ומשפיעניות שמבטיחים לעוקבים שלהם את ההנחה הכי גדולה. בתוך דקות הרשת התלקחה בספקולציות אל מי עמית מכוונת את האש – והיא, שמבחינתה לא התכוונה בכלל לפתוח מלחמה, מיהרה להבהיר: "אחסוך לכם את השאלה, דיברתי על מעיין אדם".

כשאני מגיעה אל דירתה התל-אביבית של עמית, היא מחכה לי על הספה ולידה הכלבה מאיו, והטלפון שלה לא מפסיק להבהב מאזכורים ועדכונים בנושא. על המרקע מעיין אדם פורשת את משנתה במונולוג בתוכניתה "מדברות על זה" בקשת 12. "אני ומעיין לא אויבות", אומרת עמית, "יש נקודה ספציפית שהפריעה לי והעברתי אותה, מעבר לזה אין לי שום דבר נגדה, סתם לקחו ועשו כותרות, 'דניאל עמית נגד מעיין אדם'. אז דניאל עמית לא נגד מעיין אדם, דניאל עמית נגד המותגים שעושים את הדבר הזה. מעיין היא רק חלק מהתופעה הזאת".

תסבירי רגע במה מדובר.
"הפנייה שלי הייתה קודם כל למותגים, כי כל משפיענית מבקשת לפני כל קמפיין את ההנחה הכי גדולה שאפשר. ואם אומרים לי, 'זה הכי הרבה שאפשר להוציא לך', אז אני מאמינה ומפרסמת. ואם אחרי יומיים נותנים לבלוגרית אחרת יותר, כי היא מציבה איזשהו אולטימטום – וזה גורם לנו לצאת לא אמינות מול העוקבות שלנו, זה יוצא כאילו יש מישהי אחרת שעושה יותר מאמצים בשביל העוקבים שלה, ואני לא מוכנה שייצאו רובין הוד על הגב שלי במעטפת של 'אני עובדת אצלכן, העוקבות שלי'. אני מרגישה שזו מכבסת מילים קיצונית ביותר".

אבל יגידו, מדובר בתחרות חופשית. כמו כשעושים סקר שוק וקונים בחנות שהמחיר בה הכי זול.
"נכון, יש המון אנשים שאמרו 'זה תחרות חופשית, מעיין משיגה לנו יותר הנחות אז אנחנו נלך אליה'. אבל זה לא שאני אומרת, 'טוב, אז שאף אחת לא תיתן הנחה והעוקבים ישלמו יותר'. אני אומרת הפוך – אם אחת יכולה לקבל את ההנחה הזו, אז תנו את זה לכולם, כי זה גם לרמות את העוקבים. אם עוקבת שלי קנתה משהו ב-10% הנחה, ושני סטוריז אחרי זה היא רואה את המוצר הזה ב-20% הנחה – היא תתבאס ותרגיש שיצאה מטומטמת. מאוד קל למכור אם את באה ואומרת, 'כולן מוכרות את הקרם הזה אבל אצלי יש את ההנחה הכי גדולה ואתן תקבלו גם ככה וככה', ככה את לא מניעה אנשים בגלל התוכן שאת יוצרת אלא בגלל זה שאת נותנת יותר הנחות. ואני מדברת על התנהגות בסיסית של בני אדם, לא על ההסברים המשפטיים שמעיין נתנה בתוכנית שלה כתגובה. משהו שם לא עובר לי בגרון, וכשמשהו לא עובר לי בגרון, אני צריכה להוציא את זה. אין לי משהו אישי נגדה, ואני מאחלת לה המון הצלחה, הלוואי שהיא תעשה כמה שיותר כסף". 

את לא חוששת להביע דעה ולריב עם אנשים מהתעשייה?
"לא. מה, אני אסתום את הפה ולא אגיד דברים בגלל הפחד? אני לא סותמת את הפה, אני אומרת את מה שיש לי להגיד, כל החיים הייתי ככה. וזה לטובה ולרעה. אף פעם לא הייתה לי עצם בלשון".

יש לי המון, המון השפעה

הפרשה הזו היא לא הראשונה שמילאה את הסטוריז של עמית. קדמו לה בין היתר דעתה הנחרצת נגד עמידתה של אביבית בר זוהר לצד חברה הטוב ישראל אור, רגע אחרי תחקיר "חשיפה" שחשף הטרדות מיניות ושימוש בסם האונס לכאורה, וגם עמדתה בנוגע למסיבות של "סלב מזמין סלב", כאשר יוצא "האח הגדול" אדם אליוף הזמין אותה ליום הולדתו של בן זיני. "מה, רק כי יש לי וי כחול? אני לא הכרתי לא אותו ולא אותו, אז סתם להזמין על מנת להזמין?", היא אומרת היום.

יש כאלה שיחשבו שזה ניסיון לעשות פרובוקציות כדי לקבל כותרות.
"הכי לא מעניין אותי לעשות רעש, ואני לא מחשבת אם זה יגיע למדורי הרכילות. זה הציק לי, אז אמרתי את שלי, והמותגים שאליהם התכוונתי אמרו לי, 'דניאל, תודה שהסבת את תשומת לבנו, זה לא יקרה יותר'. גם בלוגרים קטנים יותר הודו לי, כי זה קורה להם כל הזמן ולהם אין את הכוח לבוא ולהגיד. יש אנשים שסותמים את הפה כדי שלא יעשו מזה כותרת, אבל אני לא נכנעת לזה".

בימים האחרונים, ריקושטים לשיח הפומבי בין המשפיעניות המשיכו להופיע. ליאל אלי, מי שהייתה בעבר חברה של מעיין אדם, שיתפה בדעתה וצידדה בעמית; הבוקר (חמישי) שותף חלק מהפודקאסט של דורין אטיאס שבו אמרה בין היתר, "אתן לא משפיעניות. להשפיע זה דבר גדול, אפס אחריות כלפי אנשים שחושבים שהם צריכים קרם לחור של התחת ב-700 שקל [...] הן מעזות לקרוא לעצמן בשמות כל כך מפוצצים, איפה אתן כשצריך אתכן? [...] אל תקראי לעצמך 'משפיענית', את סוחרת בשוק".

"אני לא אקרא לעצמי איך שהיא רוצה שאקרא לעצמי, אני אקרא לעצמי כמו שאני", אומרת עמית בתגובה. "אני גם עובדת באינסטגרם ומוכרת ואני גם בן אדם ואני מראה הכל מהכל. אני עוזרת לאנשים, אני עוזרת לעסקים קטנים. אז להגיד שאני לא משפיעה? בן אדם לא סתם משפיע כי הוא מוכר קרמים, חייב להיות ערך מוסף. אם דורין אטיאס הייתה יודעת כמה הודעות אני מקבלת מבנות שניצלו מאנורקסיה, חזרו לאהוב את עצמן ומרשות לעצמן לאכול ליד אנשים, אולי היא לא הייתה מדברת כמו שהיא מדברת. יש לי המון השפעה. וכן, לצד זה, אני גם מוכרת וזו העבודה שלי ואני לא מתביישת בזה. אנחנו לא גונבות ולא עובדות על אנשים".

דורין גם טוענת שנהייתה זילות, וברגע שלמישהי יש הרבה עוקבים, היא נהיית מומחית מטעם עצמה. ואכן באינסטגרם אין פיקוח, כל אחד יכול לפרסם מה שהוא רוצה גם בלי להתמחות בתחום כלשהו.
"אני יכולה להסכים עם חלק מהדברים שנאמרו. אם יש מישהי שהיא אמא חדשה והיא חושבת שעכשיו היא המדריך לאמהות, ואם יש אנשים שמתיימרים לייעץ בתחומים שאין להם סמכות בהם, זה לא סבבה. אבל א', מעולם לא עשיתי את זה, וב', לא נכון לבוא ולהגיד שאין לי השפעה".

אדל בספלוב הצטרפה לדיון וכתבה לדורין, "עשית קריירה על לפתוח פה על סלבס והלבוש שלהם".
"נכון, ואף אחד לא ביקר אותה על זה, ועל זה שהיא לא ישבה ודיברה בבמה שלה על אריה דרעי. אז לבוא ולבקש מאיתנו להיות פוליטיקאיות? אני לא מחוברת לפוליטיקה, מה לעשות? את יכולה לשכנע אותי להיות משהו שאני לא? יש כל כך הרבה דברים טובים שאני עושה. אז אולי לא פוליטיקה, אבל אני משפיעה על דברים אחרים. גם מעבר לדימוי גוף, אני משתפת תרומות שנאספו בזכותי והמון דברים טובים שכן הבאתי לשיח, אז לבוא ולהגיד שאף משפיענית לא משפיעה זה מכליל, וזה פוגע ברמות אחרות".

ואז הכנתי פסטה עם אביב גפן והבן שלו

עמית (32) גדלה בראשון לציון, הצעירה מבין שלושה ילדים. למעמדה הנוכחי היא הגיעה אחרי שעברה לתל אביב והתחילה לעבוד במשרד דיגיטל. "ניהלתי עמודי פייסבוק של מסעדות ותוך כדי זה טיפחתי את האינסטגרם שלי. לא חשבתי שזה יהיה קריירה, סתם העליתי דברים שאני אוכלת, זה היה בשביל הפאן ולאט-לאט התחילו להצטבר העוקבים וזה הפך לעיסוק ממשי".

לפני שלוש שנים החליטה לעזוב את הדיי ג'וב. "ראיתי שאני מגיעה למשכורת שאני עושה במשרד. אותו כסף, אבל בלו"ז שלי, אז החלטתי ללכת אל הלא נודע. אמא שלי לא ישנה בלילות, 'מה יקרה אם לא יהיה לך כסף?'. אבל ככה באמת היה לי זמן להשקיע בזה ולעשות תוכן שאני אוהבת, לקדם את עצמי באינסטגרם, וזה אחד הצעדים הכי טובים שעשיתי בחיים".

בלי ריאליטי ובלי רומנים מתוקשרים, עמית המשיכה לצבור עוד ועוד עוקבים בזכות המתכונים הנגישים, בדגש על הפסטות המפורסמות שלה. "אני בעצמי לא יודעת להכין דברים מסובכים, אני יודעת להכין אוכל פשוט טעים, מחמם ומנחם, ואני חושבת שזה מה שתופס, זה פשוט פונה לכולם – למי שיודע לבשל ולמי שמעולם לא נכנס למטבח. גם שף מדופלם רוצה לפעמים לאכול סיר קציצות כמו שלי".

עם פרוץ מגפת הקורונה, עולם הפרסום השתנה, הגופים המסחריים החלו להשקיע תקציבים בעמודי משפיענים, והעמוד של עמית הלך וצבר תאוצה עד שהגיע לכמעט 400 אלף עוקבים. ובכל זאת, מה שנתן דחיפה גדולה קדימה היה דווקא הרגע הלא-ממומן שבו אביב גפן, אליל נעוריה, הגיע עד למרפסת ביתה, שר לה ובישל עבורה. זה התחיל כשהיא הפעילה את העוקבים שלה והבטיחה סיר למי שישיג עבורה ברכה מצולמת ליום ההולדת שלה מהזמר. העוקבים המסורים נרתמו למשימה, וכשגפן עצמו נתקל בבקשה, הוא העלה הילוך ואתגר את עמית. "הוא שלח לי סרטון שאם אני משיגה לו 20 אלף עוקבים, הוא יבשל לי סיר, ואז אמרתי לו בוא נעצים את זה עוד יותר, אני אדאג לך ל-30 אלף עוקבים ואתה תבוא לבשל לי פה בבית. ואז הוא בא אליי למרפסת, וגם הכין לי קדירה צרפתית". 

זה היה לפני שנתיים וחצי, ואתם עדיין בקשר, איך זה קרה?
"פשוט יש חיבור של כיף וכנות וסתלבט. אביב תמיד היה בן אדם שמעורר שערוריות גדולות, ואני מאוד אוהבת אנשים שלא מפחדים להגיד את מה שבוער בהם. תמיד אהבתי גם את השירים וגם את האופי שלו. יום אחרי יום ההולדת שלי הוא אמר לי, 'בואי אליי הביתה, נעשה פסטה עם דילן'. עשינו פסטה ומאז כל כמה זמן אנחנו נפגשים". 

את קולטת שחלום הנעורים הפך למציאות ואת בסטי של אביב גפן?
"היום כבר כן, אבל אם היו לוקחים אותי עשר שנים אחורה ואומרים לי, 'את תשבי לאכול חמין אצל אביב גפן', הייתי חושבת שהם הוזים. אבל רצה הגורל ונהיינו חברים טובים". וואו, אני חולה עליו, אמא'לה".

אני לא אפרסם זבל, לא משנה כמה ישלמו לי

עם העוקבים שהצטברו, הפכה עמית לאחת מהמשפיעניות המובילות בתחום המכר באינסטגרם. התוכן שלה התרחב ולא מתעסק רק באוכל אלא גם במוצרי איפור וטיפוח, חופשות מסביב לעולם, והיא מציגה גם את חיי היום-יום עם המשפחה, החברים הטובים והחברות למקצוע – שעונות לשם "מועדון 50K", שבו נמצאות גם דנית גרינברג, קורין גדעון, רוני שינקמן ולי מנחם.

דנה זרמון, שהייתה חלק מהמועדון, יצאה מהקבוצה. גם במקרה הזה לא היססת לספק מידע על המקרה שסקרן את הקהל.
"כי עשו מזה יותר ממה שזה, אמרו שקראנו לחרם. אז קודם כל אין לי שום דבר אישי נגד דנה, ובחיים לא היה, היא אחלה בחורה. דנה הייתה חלק מקבוצת הוואטסאפ, והיא פשוט אף פעם לא הייתה מגיבה ולא מגיעה למפגשים שלנו, וזה בסדר. היא אמא, יש לה עיסוקים, לא כעסנו על זה. ואז כשהיה לה יום הולדת, אני לא יכולתי להגיע, ומסתבר שגם שאר הבנות לא יכלו להגיע. היא התבאסה עלינו, החליטה לצאת מהקבוצה, וזה שלה, אני יכולה להבין אותה, אני יכולה להבין גם אותי. המחויבות שלי כלפי האירוע לא הייתה בשיא".

כשכמה בלוגריות חוברות יחדיו לבילויים מצולמים, זה נראה לא פעם כמו עוד שיתוף פעולה לטובת החשיפה והגדלת מספר העוקבים.
"אני הראשונה שתזהה חברויות אינסטגרם. אין סיכוי שזה יקרה לי, יש לי אינטואיציה חזקה, וכשזה קורה אני עוצרת את זה מהר מאוד. במקרה של החבורה, הכרנו באירוע של ליקוש (לי מנחם – א"ו), והתחברנו שם. היינו צמאות לדבר עם מישהי שתבין אותנו. זה מקצוע מאוד חדש, אין לך עם מי להתייעץ, אז אלו חברות לעבודה שאפשר להתייעץ איתן, עם מי לעבוד, באיזה מחירים". 

העבודה כמשפיענית נתפסת לא פעם לא כמקצוע לחיים ולא כעיסוק מרכזי, אבל בפועל מדובר בהמון עומס והרבה מאוד שעות עבודה.
"זו עבודה מאוד קשה, אנשים לא רואים את הלחץ והעומס. היו לי תקופות שהרגשתי שאני מתבלבלת, הרגשתי שאני לוקחת על עצמי יותר מדי, הגעתי לסחרור מהדבר הזה, התקשרתי למנהלת שלי ואמרתי לה, 'חיים שלי, אוהבת אותך, אבל תתקשרי לכל הלקוחות שסגרת איתם ותבטלי כי אני בעומס נפשי ואני לא מסוגלת לזה. אני רוצה לשמור על עצמי'. לאט-לאט למדנו מה עושים ולמה מסרבים, מצאתי את האיזון שמתאים לי, שנותן לי לישון בשקט. הגעתי למקום שאני לוקחת רק קמפיינים שאני נהנית מהם, וכמובן רק קמפיינים שאני מאמינה בהם. אבל זה תמיד היה, אני אף פעם לא אפרסם משהו שבעיניי הוא זבל, לא משנה כמה ישלמו לי. אנשים לא מבינים לכמה קמפיינים אני וחברותיי לתחום מסרבות, ואני גם לא מצפה ל'אוי או אוי'. אבל אני היום קודם כל אומרת 'לא', ורק אז מתחילה להקשיב".

אני חושבת שהאנטי נולד בעקבות האבולוציה של אינסטגרם, רשת חברתית שהפכה עם הזמן לפלטפורמה מסחרית לכל דבר.
"נכון. למשל כשהתחלתי לפרסם איפור, אנשים אמרו, 'מה קשור, את בלוגרית אוכל'. כן, אבל הבלוגרית אוכל הזאת אוהבת גם להתאפר, ואם אני יכולה גם להתאפר, גם להמליץ על מוצרים טובים וגם להתפרנס מזה, אז למה לא? היום, למרות האנטי שהיה לזה בהתחלה, אני לא מכירה מישהי שקונה בלי קוד קופון. לפני שקונים, אנשים נכנסים ומחפשים את ההמלצות ואת ההנחות, ולא קונים במחיר מלא. בסופו של דבר זה לטובת הצרכנים".

ובכל זאת, 2023, תלונות בלתי נגמרות על יוקר המחיה, ומשפיענים מעודדים אנשים לצרוך עוד ועוד.
"אין דבר שיעשו ולא יהיה מה להגיד עליו. אני ממליצה, אני לא דוחפת, אף אחד לא מכריח אף אחד, ויש אנשים שעוקבים אחריי בגלל האוכל, וכשאני מעלה סשן על איפור, הם מדלגים ואומרים לי, 'אנחנו לא פה בשביל קוד קופון, אבל אנחנו נישאר פה כי את מעניינת אותנו'. ומי שלא – יש כפתור אנפולואו".

יש מחשבה למנף את הקהל שלך? אולי למסעדה?
"הל נו. לא, אבל אני שותפה ב'החלל', שזה מתחם אירועים ל-150 איש, ובקרוב ייפתח לו אח חדש בנמל תל אביב וזה ממש מרגש. כשפתחנו את החלל לא הבנו עד כמה זה נחוץ. הגענו למצב שבתוך שנה יש לנו כמעט בכל יום אירוע אם לא שניים, שזה מטורף, בטח בתור מקום חדש. המון בזכות הפרסום אצלי והמון בזכות לקוחות מרוצים שהעבירו את זה מפה לאוזן". 

היום אני יותר בטוב

המעמד הפומבי והחשיפה היזומה מביאים איתם לא פעם גם קשיים. "את צריכה להיות בולטת, את צריכה לשדר עסקים כרגיל גם כשאת לא במצב רוח. ולכל אחד יש מה להגיד ואת חשופה למלא ביקורת על מה שאת לובשת, על איך שאת נראית, על מה שאת אוכלת, על למה את לא בזוגיות, על כל דבר יש מיליון ואחת דעות, צריך בשביל זה תעצומות נפש".

חברתה של עמית, דנית גרינברג, ספגה לאחרונה לא מעט ביקורת על כך שהיא חווה משבר בחיי הנישואים שלה, אבל ממשיכה לשדר עסקים כרגיל. "אף אחד לא יכול להגיד לדנית או לכל מישהי אחרת איך להתנהל בחייה האישיים, אם זה נושא שכרגע קשה לה לדבר עליו. אני מאמינה שבזמנה שלה היא תתייחס לנושא, אבל כל הבלגן הזה הוא טרי, אז רגע, בן אדם צריך לעכל. גם אני לפני כמה חודשים עברתי פרידה, שהייתה לי לא קלה בכלל, לא רציתי להודיע באיזה יום ובאיזו שעה זה קרה, רציתי לקחת זמן לעצמי, לעכל, להתאפס על זה, ואז אחרי זה כתבתי את זה".

איך זה, כשחווים פרידה וצריך להמשיך לעבוד ולהופיע מול 400 אלף איש?
"הייתי בתקופה קשה והיו לי קמפיינים סגורים שלא הייתה לי אפשרות לדחות. אני מחויבת ללקוחות, סגרתי איתם קמפיינים, יש יעדים להגיע אליהם. וזו הייתה תקופה שכל פעם הייתי צריכה לקום, לעטות על עצמי מסכה, לשחק את המשחק ולעשות כאילו הכל עכשיו בסדר, כי אני לא אשתף עכשיו את כל העולם במה שעובר עליי ואיך אני יושבת על המיטה ובוכה".

ציינת קודם שאת כל הזמן חשופה לביקורות, גם לגבי מה את אוכלת. נכנסים לך לצלחת?
"האמת היא שלא מאוד. זו זכות גדולה שהצלחתי ליצור שיח חיובי לגבי נשים אוכלות, לעודד אותן להראות שהן אוכלות ולאהוב את עצמן גם אם הן לא מידה אקסטרה סמול".

את עוזרת לאחרות לקבל את עצמן. איך את עם הביקורת העצמית שלך?
"יש אישיוז, חד-משמעית, אני יכולה להגיד לך שפעם היו לי יותר, והיום אני יותר בטוב. נשארו שרידים, אבל יש. ועם זאת, פעם הייתי הרבה יותר רזה ואהבתי את עצמי הרבה פחות, היום אני הרבה יותר שלמה עם עצמי. אז תמיד חשבתי שאני לא רזה, שיש איפה לרדת, התביישתי להצטלם. גם היום אני הולכת לצילומים ומסתכלת ולפעמים אומרת' 'אלוהים ישמור, אני לא מוכנה שתעלו את זה'. זה לא נעלם לגמרי, אבל זה הרבה יותר משוחרר מפעם". 

אז גם זה בזכות האינסטגרם, הקבלה העצמית?
"כן, כי אני מבינה שזה לא משנה איך אני נראית ואם אני משמינה, אנשים אוהבים אותי וגברים מתחילים איתי ורוצים אותי, אז זה באמת רק אני צריכה להיות שלמה עם עצמי. זה סגר לי כמה פינות במוח. אני עדיין בעבודה עצמית, יש ימים שאני לא יכולה לסבול את איך שאני נראית, יש ימים שאני אומרת, 'יואו, אלוהים, בבקשה, אני כל כך רוצה לרזות'. אני באמת רוצה לרזות, אבל אני מנסה לאהוב את עצמי בכל מצב".

סיפרת שעלית 20 קילו בשנתיים האחרונות בגלל המקצוע.
"נכון, זו הסחרחורת שנכנסתי אליה, איבדתי את השליטה. אני אומרת לעצמי' 'זהו, ממחר אני מתחילה', ואז יש קמפיין לפרסם פיצה ויש לי 15 מגשי פיצה שמחכים ליד הדלת ולכי תסתכלי על זה ולא תאכלי. תחשבי כמה קשה לכל בן אדם לרזות ולשמור, אז לי פי כמה. תמיד עולה בי השאלה, 'מה יותר שווה, אם הייתי רזה ובלי כל מה שקורה לי עכשיו או עם ה-20 קילו הנוספים אבל גם עם המקום שאליו הגעתי', והתשובה היא חד-משמעית, אני מעדיפה את האופציה השנייה. ועכשיו אם אני רוצה אני אתחיל לעבוד על זה".

ציינת שגברים מתחילים איתך, זה גם דבר נחמד להגיד בנונשלנט לנשים שחושבות שזה הכל תלוי במשקל.
"תראי, בואי גם לא נתיפייף, בטוח שיש גברים שלא מתחילים איתי בגלל איך שאני נראית. בכל מקרה זוגיות אין לי עכשיו, אז תעזרי לעדנה עמית במציאת האחד". 

את רוצה?
"אני רוצה, אבל אני אגיד את האמת, אני לא מהבנות שזה כל עולמן. אני אוהבת את הלבד שלי, אבל לאחרונה אני מאוד פתוחה לזה, בא לי למצוא מישהו שיהיה לי כיף איתו, לחלוק רגעים".

מהסטוריז שלך נראה שאת תמיד מוקפת חברים, ויכול להיווצר הרושם שאת אף פעם לא לבד. כשהחברים הולכים הביתה והסטורי נגמר, נשארים לבד. יש גם רגעי בדידות?
"בסופ"שים בעיקר, כי זה זמן זוגיות וזמן משפחה, ואם אני לא קובעת לי תוכניות אז אני יכולה למצוא את עצמי לבד, שזה מבאס, אז אני תמיד דואגת לצפות את עצמי בחברים". 

נראה לי שיותר מהבישולים ויותר מקוד קופון, הדבר שממש קוסם אצלך בסטוריז אלו החברים שלך, בתקופה שאנשים שוכחים איך לתקשר וחווים בדידות מאוד גדולה.
"בסוף אני תמיד אגיד, לא משנה מה – אין כמו חברים מהבית. זו חברות שלא תלויה בדבר, את יכולה להיות 200% מי שאת, אני מרגישה איתם הכי בנוח, ואני מקבלת על זה המון תגובות, 'איך את מצליחה לשמור ככה על חברות', וזו עבודה, אני מאסטרית בלשמר את החברות, צריך להיפגש, צריך לדבר, לספר, לשתף, להיות, לחוות, ליהנות, לצחוק, להתחבק. אי אפשר לבסס חברויות רק על קבוצות וואטסאפ, כאילו, אפשר, אבל זה מה שזה. אה, ואם יזמינו אותי שם ליום הולדת אני לא בהכרח אגיע".

צילום: שי פרנקו | סטיילינג: מזל חסון | שיער: דקל בן ציון | איפור: טלי מואס | הפקה: אור-אל רבינוביץ'