כשדון לני גבאי פרשה מערוץ הילדים לפני שנתיים, קרה לה משהו בלתי צפוי. היא אמנם פרשה מיוזמתה, ושני הצדדים נפרדו באהבה וברוח טובה – אבל לני גבאי שקעה לדיכאון פתאומי. "כמעט שמונה חודשים ישבתי בבית ופשוט לא רציתי לצאת", היא משחזרת, "היה לי הרבה זמן פנוי ולא הייתי לחוצה בכסף. אז חיפשתי את עצמי: הלכתי לקורס אפייה ולקורס במיקרו כלכלה באוניברסיטה הפתוחה. נורא רציתי למצוא עוד תחומים שאני טובה בהם חוץ ממשחק והנחייה".
אבל הדברים האחרים לא קרו. "ככל שהתאמצתי והתעמקתי הבנתי שאני פשוט לא רוצה לעשות משהו אחר, המוח שלי לא מוכן לקבל את זה. התמקצעתי באפייה, אני יכולה לעבוד בתחום היום, אבל אני לא רוצה. כשישבתי עם המורה הפרטית למיקרו כלכלה, והסתכלתי על כל הנוסחאות שהיא ניסתה להסביר לי, נפל לי האסימון: אני רוצה לשחק. נקודה".
ואז? מה עשית?
"היו כמה ימים שישנתי עד מאוחר ולא הסכמתי לקום, עד שאמא שלי תפסה אותי ביד והכריחה אותי לעשות משהו עם עצמי. כשקמתי, התקשרתי ליורם לוינשטיין ושאלתי אם יש אודישנים לבית הספר שלו. תוך שלושה ימים הבנתי שאני הולכת ללמוד שם. ורק אז הגיעו רגעים ראשונים של שמחה, אחרי תקופה ארוכה של באסה".
בניגוד למנחים ותיקים כמו טל מוסרי ועודד מנשה, שבחרו להישאר בערוץ הילדים ולהפוך למותגי זאטוטים משגשגים, לני גבאי, אוטוטו 27, החליטה לקחת הימור ולהתנתק מהפטמה הבטוחה והמשתלמת כלכלית. אחרי חמש שנים בערוץ הילדים, במהלכן כיכבה בסדרות הפופולאריות של הערוץ –"השמינייה", "הפיג'מות" ו"האי", ובסדרות נוספות – נטשה לני גבאי את הערוץ, ובשנתיים האחרונות היא כאמור משתכשכת בעולם האמיתי ומלא המאבקים. "מהיום הראשון שאני זוכרת את עצמי רציתי לתיאטרון", היא אומרת, "התגלגלתי לעולם הילדים כי לאימא שלי (השחקנית והמדבבת יפה גבאי – י.ה.) יש תיאטרון לילדים וזה העולם שהכרתי מגיל 4. ילדים זה התחום שאני מכירה ויודעת לעשות טוב, אבל אני חייבת להוכיח לעצמי שאני יכולה לעשות דברים אחרים".
מתי הבנת שאת חייבת לעזוב?
"הייתה פגישה לקראת עוד שנה בערוץ הילדים, ושוב אותן התוכניות. הרגשתי שמגיע לי יותר. ידעתי שאף אחד לא ייקח אותי לסדרה רצינית כשאני תחת התיוג הזה, וגם שבערוץ לא ירשו לי לעשות שום דבר פרובוקטיבי. גם ידעתי גם שאני אצטרך להתנקות הרבה זמן עד שיוכלו לקבל אותי חזרה בצורה אחרת, ולא כ'דון מלכת הילדים'".
"פחד כלכלי לא ישפיע לי על הקריירה"
בשנתיים האחרונות מיעטה לני גבאי להופיע ומיקדה את רוב זמנה ומרצה בלימודי המשחק. "זה הדבר הכי קשה וסיזיפי ונוראי וגומר לך את החיים", היא מודיעה, "מצד שני זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי. לא היה שום יתרון לעבר שלי בערוץ, להפך. הרגשתי שזה דווקא חסרון ושרוצים להראות לי שאני כמו כולם. היה חשוב להם מאוד לנקות אותי מכל המניירות".
היו לך מניירות?
"אני לא אשקר: יש רגעים שאת מרגישה בשפל ואת אומרת: 'בשביל מה אני צריכה לעבור את ההשפלות האלה, עם מורה שיושב וצועק עליי? הרי אני יכולה עכשיו לצאת ולעבוד בחוץ'. אבל הכל זה דרך וחלק מתהליך. עושים לך את המוות כדי ליצור אותך מחדש כשחקנית. גם רזיתי שם בטירוף. בגלל החרדות והלחץ הנפשי שאני עוברת שם, הגוף שלי מגיב בהלם. הגעתי למצב שירדתי שישה קילו והייתי ממש שלד עצמות, וזה כבר היה מוגזם, אז חזרתי לאכול ועליתי שלושה. עכשיו אני בדיוק – לא רזה מדי וגם לא עגלגלה. הבגדים יושבים בול".
היא לא לגמרי מפנה עורף לערוץ שעשה אותה. בעונה החדשה של "השמינייה" מגיחה לני גבאי להופעה אחת, כי "זה שבחרתי לא להמשיך שם כמנחה קבועה לא אומר שאני לא יכולה לחזור לביקור. זה בכל זאת הבית, הדבר הראשון שעשיתי מגיל 17, ואני לא יכולה ולא רוצה להפנות את הגב לאנשים האלו. אני יכולה לסרב, אבל בעיניי זה יהיה פשוט לא יפה. אני אוהבת אותם, הם עשו לי רק טוב, אז למה לא?"
לא חששת להתנתק מההכנסה והחשיפה הקבועות של הערוץ? בכל זאת, מדובר במעמד נדיר בתעשיית הבידור המעורערת.
"זה מטריד, כי זה באמת מה שטוב בערוץ הילדים: זה מבטיח הכנסה קבועה ושקט נפשי שכל כך חסר במקצוע שלנו. הייתי ילדה שנכנסה לשם בגיל 20 והרוויחה משכורות גדולות. הכסף הזה סידר אותי במשך שנים, ברמה כזו שאני לא צריכה לפחד אם אני כמה חודשים לא עובדת. בתכלס ערוץ הילדים זה הכי קרוב לגלאם הוליוודי שיש בארץ. את לא רק מרוויחה משכורת קבועה, את גם מקבלת הוקרה והכרה וגם עובדת כל הזמן".
נשמע כלוב של זהב.
"זו עוד סיבה שהעזיבה הייתה מורכבת: אני מאוד אוהבת את היכולת הכלכלית לספק לעצמי את החיים האלה. אני לא אומרת לך, אני פה רק בשביל האמנות. לא. אני רוצה לאכול את הארוחה הטובה שלי בסוף יום, אני רוצה לקנות את הבגדים שאני אוהבת ולנסוע לחופש בלי לחשוב. אמנות זה יפה מאוד, אבל בואי נשמור את זה בפרופורציות. זה האני מאמין שלי".
מה דעתך על מי שנשאר שנים, טל מוסרי למשל?
"אני מעריצה ומעריכה את טל מוסרי, במיוחד כמי שהייתה צמודה לו לתחת במשך שנים. גם על הבחירות שלו. לא פשוט לעמוד תחת מתקפת השאלות של 'כמה זמן אתה שם'. אבל אני לא כזאת. השיקולים שלי אחרים. אני לא רוצה לתת לכסף להשפיע לי על הקריירה. אני מעדיפה להיות ברמנית מאשר לעשות משהו שאני לא רוצה. גם אמא שלי אמרה לי כל החיים להיות עצמאית ולא להסתמך כלכלית על גברים".
עכשיו, כשהיא חופשיה מחוזים כובלים עם ערוץ הילדים, ואינה מחויבת יותר לשמור על תדמית חינוכית ומהוגנת, לני גבאי גם מרשה לעצמה לעשות מה שמתחשק: לעשן, לשתות, להצטלם בבגדים חושפניים, וללכלך קצת את התדמית הנקייה שדבקה בה. "אני פתוחה לכל ההצעות", היא מודיעה, "אני לא צריכה לחשבן למישהו. אני לא פוסלת לעשות קמפיין לבגדי ים או להלבשה תחתונה".
עד כמה התדמית הנקייה מייצגת אותך?
"חמישים אחוז. אי אפשר להיות רק ילדה טובה".
"כשאת נמצאת תחת חוזה נוקשה ששולט על כל אספקט בחיים שלך, אז את יכולה לעשות רק בחדרי חדרים. תשמעי, אני לא אלך ואשתכר או אעשן סמים ואחכה שיתפסו אותי רק כדי להראות לכולם שהשתניתי. אבל להגיד לך שלא עשיתי את הדברים האלה ויש דברים שאני עדיין עושה? אז כן, אני מתנהגת כמו כל בת גילי. אולי אפילו יותר בא לי לעשות קצת רעש".
מה הכי פרוע שלך?
"שאני יכולה להגיד? (צוחקת). לצאת לבלות, לשתות, ליהנות מהחיים. לדפוק את הראש בלי דין וחשבון למישהו שיצלם אותך בטעות. אני מרגישה שבשנה האחרונה ממש גיליתי על עצמי דברים חדשים. נהייתי נשית יותר, זורמת יותר, בכל תחומי החיים".
מה את עושה היום שלא היית עושה פעם?
"פעם לא הייתי מעלה תמונות בביקיני לרשת החברתית, כי זה לא היה נראה לי ראוי. לא רציתי ליצור תדמית של משהו נשי או סקסי. היום אני כבר לא מסתתרת מאחורי חומות. נמאס לי להיות הילדה הטובה. בא לי גם לעשות טעויות ודברים שהם לא בהכרח נורמטיביים".
"יש הרבה צביעות בתחום הזה"
דון ("שחר" באנגלית) לני גבאי נולדה בתל אביב וגרה כיום בגבעתיים עם אמה ואחותה בת ה-21, קצינה בקבע. יש לה גם שני אחים גדולים – האחד (31) מתגורר בדרום אפריקה ומנהל מפעל יהלומים, והשני (32) מתגורר ברמת גן ואב לשניים. לערוץ הילדים נקטפה עוד בזמן שירותה הצבאי, ובמקביל גם השתתפה בפסטיגל וזכתה במקום הראשון בשיר משותף עם טל מוסרי, ובסדרה "כוונות טובות" ששודרה בערוץ 2.
היא נחשפה לעולם הדיבוב והמשחק בגיל צעיר. כשהייתה בת שבע כיכבה בהצגת הילדים הראשונה שלה, "הבית של יעל". בגיל ההתבגרות החלה לדבב סדרות מצוירות. "שיחקתי בהצגות של אימא שלי כל הילדות", היא מסברת, "והקטע הכי פולני אצלה היה שאני אלך ללמוד אצל ניסן נתיב. כמו שיש הורים שרוצים שהילד ילמד רפואה? אימא שלי רצתה בית ספר למשחק. רציתי לעשות את זה בדרך שלי, ובסוף הלכתי ליורם. היא בעננים מזה".
ההורים שלה לא חיים ביחד. אביה נותר בתל אביב, בדירה בה נולדה, ואימה כאמור בגבעתיים. הפרידה הסופית קרתה לפני שבע שנים, ולני גבאי מודה שזה תמיד משפיע. "זה נוגע בי במקום הזה שאני רואה את אמא שצריכה להסתדר לבד, כי כבר אין לה גבר לצדה. וזה למרות שאבא שלי תומך במאה אחוז. זה רק חידד אצלי יותר מתמיד את ההבנה שכל אחד צריך לדעת לעמוד על הרגליים שלו לבד".
נשמע שאת במלחמה תמידית על העצמאות שלך.
"זה ייצר הישרדותי. באתי מבית בלי כסף ומגיל צעיר הבנתי שאני צריכה לעבוד. אני קניתי לי שולחן לימודים. לא רציתי להיות מעמסה על אף אחד. רק בידיים שלי אני יכולה לעשות את עצמי מאושרת".
יש לך חברות מהתחום?
"אפשר לספור אותן על כף יד אחת – אלין לוי, עדי הימלבלוי, שירן סנדל, נועה וולמן. וגם טל מוסרי, שהוא חבר לחיים".
יש סיבה שהמעגל החברתי שלך מצומצם?
"יש הרבה צביעות בתחום הזה. אולי זו גם נקודת החולשה שלי, שאני לא משחקת את המשחק. עדי עברה איתי את הדרך הכי ארוכה מאז השמינייה והיא לא מישהי שחיה בפוזה. אפילו עכשיו, בעונה החדשה, את רואה אנשים שחיים בסרט על עצמם, התנהגויות מוזרות, בקשות ודרישות. שום דבר מהדברים האלו לא מוצדק בתעשייה שלנו, אנחנו לא בהוליווד, המפיק שאת עובדת איתו היום יכול ללהק איתך לסדרה אחרת, ואם פעם אחת הוא עבד איתך ולא היה טוב, הוא לא ירצה לעבוד איתך".
היו מקומות שנפגעת בהם?
"ברור. גם מצד פרטנרים שחושבים רק על עצמם, וגם מאנשי מפתח בתעשייה שפשוט מחליטים שאת יותר מדי 'דון לני גבאי' ופוסלים אותך על הסף, בלי לראות אם אני טובה או לא. אבל אני מאמינה בסוף שהגלגל יתהפך וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו. אני לא עשיתי רע לאף אחד בתעשייה הזו".
"הייתי פלצנית שחיה ברמת אביב ג' עם החבר"
לני גבאי אוחזת ברזומה רומנטי רגוע יחסית, רצוף קשרים זוגיים ארוכים. בתחילת דרכה בערוץ הילדים הייתה בת זוג של תום אבני למשך שנתיים. לאחר שהשניים נפרדו הפכה לזוגתו של הזמר והמנחה יפתי (יפתח קרז'נר), בנו של איש העסקים עופר קרז'נר. למרות שהשניים היו בזוגיות רצינית בת שלוש שנים שהייתה אמורה להוביל לחתונה – הקשר התפרק. "כבר דיברנו על ילדים וחשבנו איפה תהיה החתונה", היא אומרת, "אבל המבחן האמיתי היה כשעברנו לגור ביחד, ואז עלו השאלות מהצד שלי. למרות שברור שגם אני לא טלית שכולה תכלת".
אז מה קרה בעצם?
"הייתי בת 23, הייתה לי משכורת קבועה, הייתי עושה פרנץ' פעם בשבוע, היו לי חיים בורגניים נורא. היום לא הייתי חיה ככה בכלל. ראיתי לא מזמן את תוכנית של 'יום בחיי' והרגשתי שאני לא מכירה את עצמי. הייתי פלצנית שחיה ברמת אביב ג' עם חבר שלי, כאילו חיה את החיים המושלמים, ותכלס זה ממש לא מושלם".
יפתי בא מבית עם הרבה כסף, זה בטח עזר לשמור על רמת החיים.
"אני אוהבת כסף, אבל אוהבת שהוא שלי. חשוב לי לצאת עם מישהו שנמצא במעמד כמו שלי, כי אם אני אצטרך לשלם על חבר שלי אני ארגיש את זה אחר כך במיטה, ואותו דבר הפוך – אם אני עוברת לגור עם מישהו ואני לא משלמת שקל, אני ארגיש שאני צריכה לפצות אותו במיטה".
ברור לך שבאהבה זה לא חייב להיות ככה.
"נכון, ואני מנסה לשחרר את זה עכשיו. אם הייתי ממשיכה לחיות עם יפתי סביר להניח שהייתי חיה את החיים הטובים ונהנית, אבל הרגשתי שאני הופכת להיות בוגרת לגילי, הרגשתי יותר כמו אימא מאשר כמו בת זוג. אני רוצה להרגיש פרטנרית ומאהבת".
היום היא נמצאת בזוגיות עם מתן (29), הבעלים של בר "הנביאים" בתל אביב, שלאחרונה החל לעבוד כמנהל פרויקטים במפעל של אביו. גם כאן היו מהמורות – אחרי שנה וחצי של זוגיות השניים נפרדו לחמישה חודשים. לפני כמה שבועות חידשו את הקשר. "לקח לי זמן לקלוט שמתן זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי", מודה לני גבאי, "סירבתי לראות את זה. הפחיד אותי שהקשר איתו כובל אותי".
ועכשיו?
"אחרי הפרידה ממתן יצאתי עם שחקן מבית הספר. החוויה הזו הייתה מאוד רעה בשבילי. תמיד אמרתי לעצמי לא לצאת עם שחקנים. הם מנסים להתחיל איתי וחושבים על הכותרת ועל הבאזז, זוגיות שלא מתחילה מקראש, אלא מתוך 'הרבה זמן לא הייתי בכותרות, אז בוא נצא עם מישהי'. מתוך החוויה הרעה נפתחו לי העיניים. נזכרתי כמה יפה מתן התייחס אליי, וכמה יופי וטוב היו בו, טוב שאז בחרתי לראות כמעמסה, כנטל".
למשל?
"היה לו מאוד חשוב שאני אחזור הביתה אחרי בית הספר כדי שיהיה לנו את הזמן שלנו. ראיתי את זה כצעד שעוצר אותי מלהתקדם. ואז הבנתי שאני לא באמת רוצה להישאר בבית ספר עד שלוש בבוקר כדי להיות מובילה חברתית. אני מעדיפה לסיים וללכת לישון עם החבר שלי, כי זה הרבה יותר חשוב. כל השאר סביבי לא כאלה. בית הספר הוא מקום מאוד תובעני ותחרותי. אנשים משקיעים שם מ-6 בבוקר עד 3 לפנות בוקר. אני לא רוצה להיות כזו".
את מוכנה לחתונה? ילדים?
"לגמרי. אני ממש מרגישה שהשתנתה לי הראייה על זוגיות וילדים. אנחנו לא מדברים על זה עדיין כי יש לי עוד שנתיים לא פשוטות בבית הספר, ואני לא אביא ילד באמצע שנת הלימודים, אבל אני מאוד רוצה להגיע לשלב הזה".
את רומנטית?
"ממש לא. זה קצת עושה לי אי נעימות, אני יותר מידי צינית. גם מתן יודע שקוצי מוצי זה במידה".
איפור ושיער – עידן גיטקר ל''ירין שחף''; סטיילינג – יאיר אוחנה. בגדים: בגד ים וחצאית- קלרה, נעליים -קסטרו ואוריג'ינלס, שרשרת וכובע - אוסף אישי, טופ שחור- קסטרו, חצאית, חולצה וחגורה H&m, תיק ושרשרת - פרופיל, אוברול -דיזל.