ענבל וקובי פרץ הם אחד הזוגות היציבים בעולם הבידור הישראלי. מערכת היחסים שלהם התחילה לפני 13 שנים וידעה עליות ומורדות: פרידה מתוקשרת ופרשיות שהגיעו לבתי המשפט, מ"שלופים" ועד העלמות המס שהסתיימו בתשעה חודשים בכלא. היא לקחה פיקוד על העניינים בעת שהותו במאסר והפכה לאמרגנית שלו בצאתו מהכלא, ונראה היה שהחיים חוזרים למסלולם. כשהשניים החליטו להביא ילד לעולם בפעם הרביעית, הם גילו שאחרי שלושה בנים, ו"עם הרבה תפילות" – הפעם צפויה להיוולד להם בת.
אלא שכמה ימים לפני הניתוח הקיסרי, החיים שוב אתגרו את קובי וענבל. "זה היה ערב סוכות, בבוקר עוד הייתי בביקורות והכל היה תקין, אחר כך חזרתי הביתה ובישלתי לארוחת החג. אכלנו, שרנו והלכנו לישון. בסוכות קובי תמיד ישן בסוכה בחוץ עם הילדים. אני הלכתי לישון במיטה. לפנות בוקר התעוררתי מכאבים שלא ברא השטן, כאבי תופת כאילו עשרה אנשים דוקרים אותי בבטן עם סכינים".
מה עשית?
"ניסיתי לרדת למטה ולא הצלחתי. לאט לאט, לא נושמת, מקופלת, הגעתי למדרגות, ירדתי מדרגה-מדרגה, והגעתי לסלון. צעקתי 'ליאל, קובי, דניאל', אף אחד לא שמע. עד שבסוף ליאל ראה אותי והעיר את קובי. אמרתי לו שאני הולכת למות. קובי צעק לליאל שיתקשר לאמבולנס, והוא ילד בן 12, הוא לא יודע מה הטלפון. הגיע האמבולנס, צרחתי מכאבים. זאת נסיעה קצרה, אבל הרגשתי כאילו נסענו לאילת. בהתחלה אמרו לי בבית החולים שהכל תקין. אחרי שבכיתי להם במשך שעה והסברתי שזו הלידה הרביעית שלי, לא ראשונה, שאני יודעת מה זה כאבים ושמשהו לא תקין קורה פה – הכניסו אותי לחדר ניתוח".
איפה קובי היה בשלב הזה?
"עד אז קובי לא היה בלידות, תמיד ברח החוצה ברגע האמת. הפעם הוא היה לצדי, ליטף לי את הראש עד שבאיזשהו שלב הוציאו אותו החוצה".
ומה עם התינוקת?
"הוציאו את הילדה ולא שמעתי בכי. דממה. שכבתי חסרת אונים, לא מבינה מי נגד מי. רק בהתאוששות המרדים ניגש אליי ואמר לי 'אני חייב להגיד לך, הייתה עלייך השגחה עליונה'".
מה קרה שם בעצם?
"היה לי קרע רציני ברחם, ולכן הילדה לא קיבלה חמצן. הייתי מאושפזת שבוע, וקובי רץ בינה לביני. לא הפסקנו לבכות. רק אחרי יומיים קובי לקח אותי בכיסא גלגלים לראות אותה. הילדה הייתה בטיפול נמרץ, מחוברת לכל מיני מכשירים, זה היה מחזה מזעזע. עד היום אני חושבת על מה שעברתי, אני בסוג של פוסט-טראומה. אני מבינה שזה יכול היה להיגמר אחרת".
מה מרגישים אחרי דבר כזה? את מרגישה בת מזל או קורבן?
"גם וגם. מצד אחד את אומרת 'למה זה קרה לי', מצד שני, כנראה באמת יש עליי סוג של השגחה עם כל מה שעברתי. כל לידה שלי הייתה מאוד קשה. אני לא יכולה להאמין שמישהי עברה לידה קלה או לידה טובה, אין דבר כזה מבחינתי".
על מדרגות הרבנות
עד נישואיה, ענבל פרץ (אז ענבל פלדבאום) הייתה על המסלול הבטוח לקריירת דוגמנות. בגיל 21 היא התמודדה בטקס מלכות היופי לשנת 2006. כמה שבועות קודם לכן הכירה את הזמר קובי פרץ, באירוע שבו נכחה והוא הופיע. "האמת, רק רציתי ללכת משם. קובי סיים להופיע, קלט אותי יושבת בצד, ואז שלח חבר לדבר איתי", היא נזכרת. "ניגש אליי בחור ואמר לי שקובי פרץ רוצה לדבר איתי. צחקתי לו בפנים ואמרתי לו 'לא יקרה'. הוא ביקש את מספר הטלפון שלי, התרגיל הישן. אחרי האירוע אותו חבר צלצל אליי, והציע לי לבוא לקובי לשתות תה. אמרתי 'ממש לא'. אבל קובי נחוש, עקשן, הוא לא עוזב. אחרי כמה זמן הלכתי עם חברה ליום הולדת, עברתי בין אנשים והתנגשתי במישהו. הסתובבתי לבקש סליחה וזה היה קובי. בגדול, מאז אנחנו נשואים".
שנתיים אחר כך, השניים נישאו. שנה מאוחר יותר היא כבר הייתה בהיריון עם בנם הבכור, ליאל, היום בן 13. אלא שאחרי הלידה, כמו שקורה אצל משפחות רבות, הגיע משבר הילד הראשון. "קובי היה אז בשיא ההצלחה שלו. הוא היה מוצלח בסדר גודל של מייקל ג'קסון, 25 הופעות בחודש. אני ישבתי לבד בבית ולא מצאתי את עצמי. היו לנו המון חילוקי דעות".
מה את הכי זוכרת מהתקופה הזאת?
"היה בינינו פיצוץ כשהציעו לו להשתתף ב'רוקדים עם כוכבים'. אמרתי לו 'אתה לא הולך לזה, אתה זמר, לא רקדן'. ואז, בואי נגיד, לא היה לי יותר מדי סיי. אז אמרתי לא, והוא הלך בכל זאת. מרוב שכעסתי לא ראיתי את התכנית בכלל, רק את הפרק שבו הוא הודח. תפסתי את הראש ואמרתי 'וואי וואי מה יהיה לי עכשיו'. הוא חזר הביתה ודיבר בטלפון עם חבר שלו ממיאמי. לא הצלחתי לשמוע את השיחה, אני הייתי בחדר והוא היה בסלון. אחרי כמה ימים הוא פשוט לקח מזוודות וטס אליו. בלי להודיע לי כלום, ארז את עצמו וטס, ואני עם תינוק לבד בבית".
לאיזה בית הוא חזר אחרי שבועיים?
"הוא חזר לכלום. עזבתי את הבית. לקחתי הכל. אמרתי 'די, זה לא בשבילי'. הייתי אחרי לידה, עם תינוק, לא הייתי עצמי, הורמונים ועניינים. הוא המשיך בשלו, היה מתלבש, מתחתך, שם בושם ויוצא לעבודה, ואני נשארתי עם הגולגול והפיג'מה בבית. זה היה נורא מתסכל".
זה כמעט נגמר בגירושים.
"נכון. פתחתי תיק ברבנות, היינו בדיון אחד. אני זוכרת שישבתי שם והרגשתי שאני בסרט. אחר כך הלכנו למסעדה עם חבר משותף שהוא מנכ"ל הרבנות, והוא שכנע אותנו לנסות שוב. חזרנו, ורק אחרי שנה וחצי הבאתי את דניאל. לא מיהרתי להגיד 'הנה, חוזרים, לאבי דאבי".
מה זה עשה לקשר?
"זה חיזק אותנו. למדנו מכל הדבר הזה. את גם עושה בדק בית עם עצמך, איפה את לא היית בסדר. באותו רגע זה מרה שחורה, בדיעבד זה עשה רק טוב. אבל לא פשוט".
זה חלק מהעניין כשאת מתחתנת עם זמר מצליח, הוא לא נמצא הרבה בבית.
"כן, אבל זה גם כיף לראות שהבן אדם שהכי קרוב אליך מצליח. וכן, זה מה שבחרתי. בואי נגיד ככה, עם פקיד בנק לא הייתי מסתדרת".
שבע שנים של גיהינום
אחרי שנגמר המשבר הזוגי, למשך תקופה הכל נראה ורוד שוב. עד לאותה חקירה של רשות המיסים, שנפתחה ב-2010 ושסופה כבר ידוע לכל. "פתאום בחמש לפנות בוקר שמעתי דפיקות חזקות על הדלת. פתחתי מהר את הדלת, אפילו לא שאלתי מי זה", ענבל חוזרת לרגע שבו הכל השתנה. "הערתי את קובי והם לקחו אותו בלי להגיד לי כלום. צלצלתי ליוחאי (יעיש, אמרגנו לשעבר של קובי פרץ – ל"ש). ענתה לי המנקה שלו, אמרה שלקחו גם אותו. לא הבנתי מה קורה, פתאום הייתי צריכה להשיג עורך דין. הוא אמר שיחזירו אותו עוד מעט, הוא חזר באחת בלילה. ככה התחילו שבע שנים של גיהינום".
מתי הבנת באמת מה קורה?
"אחרי שהוא חזר מהחקירה, בוקר אחד פתחתי את העיתון וראיתי שכתוב בגדול 'יוחאי יעיש ישמש עד מדינה נגד קובי פרץ'. הערתי את קובי מיד, וראיתי איך השמיים נופלים עליו. הוא היה בשוק".
בתום המשפט שלו, קובי פרץ הורשע בהעלמות מס בגובה של כ-5 מיליון שקל ובעבירות מס נוספות. הוא כמעט הלך להסדר טיעון אך התחרט ברגע האחרון, בעיקר כי האמין בחפותו. לבסוף נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל וקנס כספי של כמעט 200 אלף שקל. ענבל ארזה לו מזוודה, שהכילה בתוכה את כל מה שמותר להכניס לכלא. "יש רשימה מאוד מסודרת של דברים שאת יכולה או לא יכולה להביא", היא חוזרת אל הלילה ההוא, משתדלת לתמרן הרחק ממילים כמו "מאסר", "עבריין" או "כלא". "כיבסתי לו הכל, כדי שיהיה עם ריח של בית. ארזתי ולא הבנתי בכלל מה אני עושה. הייתי כמו רובוט. לא לקחתי אותו לשם, לא עמדתי בזה. לא נשארו לי דמעות בגוף מרוב שבכיתי".
מאשתו של זמר מצליח את הופכת להיות אשתו של עבריין מורשע.
"אי אפשר להגיד 'עבריין'. מבחינתי עבריינים זה רוצחים ואנסים. לא ראיתי את קובי בתור עבריין, לא הרגשתי ככה. אנשים חיבקו אותי ברחוב, כולם אמרו שלא מגיע לו".
ואיך את היית?
"לא הבנתי מה קורה סביבי. הייתי עם שלושה ילדים בבית, ארי היה רק בן חמישה חודשים, ואמרתי לעצמי – מה עכשיו? הבנתי שיש לי שתי אופציות: או שאני נופלת למיטה עם כדורים, או שאני אוספת את עצמי. הלכתי על האופציה היותר שפויה, החזקתי את הבית ביד רמה. בביקור הראשון שלי שם, נכנסתי, ואני רואה ברזלים מימין ומשמאל. את אומרת 'מה אני עושה פה?', ויתרה מזאת – מה הוא עושה פה. לא דיברנו באותו ביקור, רק בכינו".
מה אומרים לילדים?
"קובי אמר שהוא טס לחו"ל לעבודה. אני לא כל כך התחברתי לזה. הם בבתי ספר, ההורים רואים טלוויזיה וחדשות, הם מדברים וילדים שומעים. כשקובי היה מתקשר והם רצו להתקשר אליו בחזרה, הייתי אומרת שאי אפשר והם לא הבינו למה".
היום הם כבר יודעים?
"כן. בחופשה האחרונה שלו בבית לפני שהוא השתחרר אמרתי לו 'תקשיב, אי אפשר ככה, צריכים לשבת ולדבר איתם'. אז הסברתי להם פחות או יותר. אמרתי שאבא לא עשה כלום, אבל היה לו אמרגן שקצת הסתבך והאשים את אבא. ליאל בדיעבד אמר 'אמא, אני ידעתי הכל'. והוא לא דיבר על זה מילה. הרגשתי שאני מחנכת את הילד שלי שאסור לשקר ובסוף אני יוצאת השקרנית".
איך קובי חזר הביתה מהכלא? בן אדם אחר?
"קודם כל, זה חיזק את היחסים שלנו ברמות. מאז קובי מאוד אוהב את הבית. העם חיבק אותנו כשהוא יצא וזה החזיר אותנו לשפיות. היינו בחושך, ופתאום יצאנו לאור. יש תקופה של פוסט טראומה, אבל קובי יצא מהכלא כאילו הוא לא היה שם. הוא לא דיבר על זה, שם את זה בצד וזהו".
היו שאמרו שהוא קיבל עונש חריף במיוחד, שהפכו אותו לשעיר לעזאזל.
"אני זוכרת שהחוקר ישב אצלנו בבית ואמר לקובי 'אתה תיק סקסי בשבילנו'. באלו המילים. אז מה את יכולה לעשות. צדק יש רק בכוכבים. הוא לא היה צריך לשבת דקה".
מה זאת אומרת, הוא כן עבר על החוק והורשע.
"נכון, אז שישלם. מה, הוא עבריין? הוא רוצח? הוא אנס? הוא לא ידע מכלום. קובי מאוד סמך על יוחאי, הם היו ביחד מתחילת הדרך".
כשהתפוצצו פרשות כמו אלה של אייל גולן או משה חוגג, חששת שזה יגיע אליכם?
"קובי בחיים לא היה ולא יהיה כזה. ברגע שאדם לא שותה ולא מעשן, זה משהו אחר, הוא לא בכיוון בכלל. זה רחוק מאיתנו אלף שנות אור".
רואה דברים אחרת
ביולי 2018, לאחר תשעה חודשי מאסר בלבד, קובי פרץ קיבל חנינה מנשיא המדינה ושוחרר מהכלא. הפעם, הוא ידע, דברים חייבים להשתנות. "קובי אמר לי, 'ענבל, אני לא סומך יותר על אף אחד, אני רוצה שאת תנהלי אותי'", היא מספרת. "פעם דגלתי בזה שבעל ואישה לא אמורים לעבוד יחד, אבל אמרתי לו 'אוקיי, רק מה לי ולזה?' בהתחלה על כל דבר הייתי מתייעצת ושואלת. היום אני חושבת שאף אחד לא יעשה את זה יותר טוב ממני. זה שלי, זה הבית שלי, זו הפרנסה שלנו".
היום הם עסק משפחתי לכל דבר. בבקרים קובי נמצא עם אלי, בת ארבעה חודשים, וענבל יוצאת לחנות האופנה שהיא מנהלת ברמת השרון. "בערבים הוא יוצא להופעות ומיד חוזר הביתה, הוא מכור לאלי".
אז הוא אבא מעורב?
"הוא מעורב בכל דבר של הילדים, שר בטקסים בבית הספר, נמצא בכל אסיפות ההורים. בסופי שבוע הוא רק עם הילדים. אנחנו שומרים שבת, אז למשך יממה המסכים בבית כבויים והוא משחק איתם מונופול בכל שישי בערב, הם ממש מחכים לזה".
היום, כשאת המנהלת שלו, אם היו מציעים לו להשתתף בריאליטי – מה היית אומרת?
"ברכה והצלחה. היום אנחנו שותפים לעסק, לא רק בעל ואישה, ואני רואה דברים אחרת. אני יכולה לכתוב ספר על כל הדברים שעברנו יחד".
ומה לגבי החלומות שהם רק שלך? היית רוצה לחזור לדגמן, נגיד?
"לא נראה לי, אני לא שם, אני זקנה מדי לזה. אם יהיה קמפיין של משהו שיעניין, לא הלבשה תחתונה וכאלה – בכיף, לא פוסלת".
את שמחה בנקודה שאתם נמצאים בה היום?
"קובי ברוך השם עובד, מופיע המון באירועים פרטיים, ועדים, עיריות. לי רק נשאר לקוות לבריאות ונחת, זה מה שאני מבקשת כל שישי בהדלקת נרות. אני כבר לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו. קובי כל בוקר שם כסף בקופת צדקה, הוא אומר – צדקה תציל ממוות. אני אומרת כל בוקר תודה רבה".
השתתפה בהכנת הכתבה: יפעת הללי אברהם
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: פיני זומר | איפור ושיער: אלירן ארחה | הפקה: רותם פנחס