המפגש עם אסתי טייב הוא מכונת זמן משוכללת. כמה דקות בחברתה של הבחורה הזאת, בסך הכל בת 21, מספיקות כדי להחזיר כל אחד עשור וקצת לאחור, לרגע בו פגשנו לראשונה את אחותה הגדולה נינט. עוד לפני גילוח השיער, הצביעה לסגול ושלל התספורות, עוד לפני יהודה לוי ויוסי מזרחי וההיריון המתוקשר, עוד לפני שהמאמי מקריית גת הוחלפה ברוקרית לא מתחנפת.
הן דומות, השתיים האלה, כמעט דומות מדי. כשאסתי מחייכת בביישנות אי אפשר שלא להיזכר בחיילת הצנועה שכבשה לבבות בכוכב נולד, וגם צורת הדיבור ודרך החיוך כמעט זהות. "כשצילמו את 'זגורי אימפריה' היו צריכים מישהי שתשחק את הגרסה הצעירה של אחותי וחשבו עליי, כי אני די מזכירה אותה לדעתם", היא אומרת, "האמת שאני לרוב לא רואה את זה. אולי רק בתמונות פתאום קופץ לי שאנחנו דומות".
טוב, הדמיון הזה יכול לעשות לך רק טוב אם את רוצה להשתלב בתעשייה.
"תראי, אני יודעת שיש הרבה שיגידו שנותנים לי הזדמנות כי אני אחות של נינט ושזה לא הוגן כי יש כאלו שמשקיעים שנים במשחק ולא מסתכלים עליהם, אבל אני חושבת שאם לא הייתי מתאימה מול מצלמה, אם לא הייתי עוברת מסך ומשחקת כמו שהבמאי היה רוצה שאשחק אז לא הייתי שם. זה לא כמו שיעסיקו אותי כעוזרת של מישהו ואז ינכסו את זה לנינט כי זה משהו שלא רואים - פה זה מצלמה, זה מסך. או שיש לך את זה או שאין לך. העובדה שאני אחות של נינט זה בהחלט פותח דלתות, אבל שוב - אם אין לך גוף לדגמן, לא ייקחו אותך לדגמן רק בגלל שאת 'אחות של' וגם לא יתנו לך תפקיד אם את לא יודעת לשחק. אני זוכרת כל הזמן שחובת ההוכחה היא עליי".
ועכשיו אסתי טייב רוצה להוכיח. עד לאחרונה הייתה עוד סטודנטית שנה א' לכלכלה וניהול במכללת אשקלון ועבדה למחייתה בשתי עבודות - מורה מחליפה בבית ספר תיכון בקרית גת ומוכרת בחנות "דלתא" בעיר - אבל בחודשים האחרונים מנסה את מזלה בביצת הבידור המקומית. קודם הגיע התפקיד בזגורי, ואז צילומים לקמפיין של חנות אופנה בדרום, ועכשיו היא כבר מככבת במספר פרקים בסדרת הנוער החדשה של ערוץ דיסני, ״כוכב הצפון״. בתעשייה כבר אוהבים לספר שיש לה מלא פוטנציאל - והיא? היא לגמרי מוכנה להתחיל לממש אותו.
אני אתנהג בדיוק כמו נינט
הם חמישה אחים, ילדיהם של מרסל ויוסי טייב: אייל הבכור בן 39 הוא זה שליווה את נינט בתחילת הקריירה שלה, ואיתו אסתי גם מגיעה לראיון; חנן בן ה-36 חזר בתשובה בצבא ועדיין מתגורר בקרית גת; נינט בת 30 וסופיה בת 28 ושתיהן מתגוררות בתל אביב. אסתי אוהבת את העיר הגדולה, אבל בינתיים נשארת אצל ההורים. "הלימודים שלי הם רבע שעה מהבית ואין סיבה שאעבור למקום רחוק יותר. קשה לי לדעת מה יהיה בעתיד ואם אשאר בקרית גת או לא. עכשיו אני נמצאת כבר תקופה בתל אביב בגלל המצב, כי אני קצת חרדה מהאזעקות, אבל בזמן הלימודים כמעט ולא יצא לי להגיע לכאן".
בעשור האחרון משפחתה זכתה להרבה תשומת לב בעקבות האחות המפורסמת, שבמהרה הפכה לאדם הכי מסוקר במדינה. אסתי הייתה תלמידת כיתה ו' כשנינט זכתה ב"כוכב נולד", ומספרת שבאותה תקופה בכלל לא יכולה הייתה לדמיין את ההיסטריה שהולכת להפוך לחלק בלתי נפרד מחייהם. "באותה תקופה ממש לא הבנתי מה קורה", היא אומרת. "הייתי רואה את אחותי שרה בטלוויזיה וממשיכה לחדר, לא בעניינים. התחלתי יותר לעכל את זה כשהייתי בכיתה ח' בערך, ורק לקראת סוף י"ב התחלתי באמת להבין את העולם שהיא חיה בו. היינו הולכות ברחוב והיו מצלמים אותנו בלי הפסקה. היא כבר רגילה לזה אבל אותי זה הביך ועדיין מביך, אני ישר נהיית אדומה. אני מרגישה סוג של חדירה לפרטיות. בכל התמונות איתה, תראי שאני אדומה אדומה".
ואת גם בטח קצת נהנית מזה.
"תראי, אני משתדלת לא להתעצבן מהחדירה לפרטיות, כי אני מבינה שזה מחיר התהילה. אפשר לצלם ואנחנו גם לפעמים צוחקות עם הצלמים וזה פאן, אבל עד גבול מסוים. אני עוד לא הייתי בסיטואציה שחצו את הגבול, אבל אני יודעת שזה קורה. אני יודעת שאתנהג בדיוק כמו שנינט מתנהגת. היא ממשיכה בשלה ובעיסוקים שלה".
גם בקריית גת את מקבלת יחס מיוחד ברחוב?
"האמת ששם ההתייחסות הייתה ונשארה כרגיל, אין שום יחס יוצא דופן. נגיד, במקום בו אני לומדת עכשיו אף אחד לא ידע שאני אחות של נינט במשך הרבה זמן. רק לא מזמן הם גילו איכשהו, אין לי מושג איך. אני בחיים לא מספרת. מה אני אגיד? 'היי, אני אסתי, אחות של נינט", זה מביך".
במשך שנים ראתה את אחותה הגדולה כובשת עוד ועוד פסגות בתעשיית הבידור המקומית אבל שום דבר לא דגדג לה. ממש לא חלמה להיות שחקנית, והפעם היחידה שהופיעה מול מצלמה הייתה כניצבת בסדרה "תיכון השיר שלנו". גם היום היא קובעת ש"הלימודים שלי קודמים לכל, אני בכלל רוצה לעבוד בבנק", אבל בין השורות מבינים שחיידק הבמה כבר נדבק לה. עם האוכל והצעות העבודה, אתם יודעים, בא התיאבון.
"האמת שלא ראיתי את עצמי איפה שאני היום, אבל זה הגיע, שקלתי את זה, ניסיתי, זה התאים לי וזרם בכיף אז אני ממשיכה", היא אומרת. "לפני כחצי שנה הצטרפתי לסוכנות 'שרית & לורנס' ושם שלחו אותי לאודישן ל'כוכב הצפון'. לקחתי שיעור משחק אצל ניב רז המקסים, וכמובן שגם נעזרתי בנינט, ובאמת עברתי את האודישן. כשהבנתי שזה דורש ממני חמישים ימי צילום והולך להתנגש עם הלימודים לא יכולתי להסכים. אני מכירה את עצמי ויודעת שבתקופת מבחנים אני חורשת כלה היום. לכן החלטתי לעבור לתפקיד אחר, קטן יותר. מעט ימי צילום. היה לי ממש כיף".
מתרגשת לקראת הלידה
אסתי מבינה היטב שהכניסה שלה לעולם הבידור תהיה מלווה בלא מעט הרמות גבה וריכולים מאחורי הגב. ברור לה שקל לה יותר מלאחרים ושלא כולם ימהרו לפרגן – ובל זאת, לא תמצאו כאן התנצלויות. אם שאיפותיה יתגשמו והיא אכן תצליח לתקוע יתד בתעשייה – כנראה שהכל זה מלמעלה, ושכל הנשמות הטובות ישתקו.
"אני בטוחה שכל מה שקורה זה בגלל שהקדוש ברוך הוא הנחה את זה ככה", היא אומרת. "הוא נגע באחותי ונתן לה קסם, ויכול להיות שאחותי נגעה בנו, אני לא יודעת איך להסביר את זה. יש את המשפט שאומר 'נסתרות הן דרכי האל' וזה לא סתם. אי אפשר לדעת מה היה קורה אם נינט לא הייתה איפה שהיא היום, ככה רצה הגורל".
באילו הזדמנויות את דווקא מעדיפה להסתיר את הייחוס המשפחתי?
"לא יודעת אם אפשר להסתיר את זה, אבל ממני זה לא ייצא בחיים. לעולם. לעולם לא תשמעי שאמרתי שאני אחות של. זה נראה לי פשוט מתנשא, שחצני. ביום שאני אפגוש בנאדם והוא יציג את עצמו כ'אח של', אני אחשוב עליו שהוא סוג של מתלהב. גם כשמגלים על נינט אני מתעצבנת, זה מביך אותי".
עד כמה את ונינט קרובות?
"אנחנו מאוד קרובות שלושתנו - אני, סופי ונינט. יש לנו קבוצת וואטסאפ, אנחנו מדברות כל יום ומתעדכנות. עם שתיהן אני מתייעצת על הכל. נינט אף פעם לא מחליטה בשבילי, היא תמיד מנחה אותי לפעול איך שאני מרגישה. היא גם מאוד שמחה בשבילי על האודישן, התאמנו ביחד והיא עבדה איתי על הבעות, אינטונציה, איך לדבר".
היא גם הכינה אותך לראיון הזה?
"פחות. אני לא יודעת מה ישאלו אותי בראיונות אז אני לא יכולה להתייעץ איתה, אני פשוט יודעת שעל החיים הפרטיים שלה אני לא מדברת ומה שקשור אליי אני כן יכולה לענות, אם זה מתאים לי".
יש הנחיה משפחתית לא לדבר על החיים האישיים של נינט?
"בלי קשר להנחיה משפחתית, אני לא חושבת שאני צריכה לדבר על החיים האישיים של מישהו אחר. זו חדירה לפרטיות וזה לא נעים".
אז אפרופו זה, איך עברה התקופה של הפרידה וביטול האירוסין עם יהודה?
"אני לא מעוניינת לענות על השאלה הזו. אני פשוט לא יודעת כל כך מה להגיד בתמצות של משפט וזה גם לא שלי. זה לא כל כך ענייני".
את היום בקשר עם יהודה?
"לא מעוניינת לענות על זה. שוב, זה לא שלי".
אוקי. ומה עם יוסי? אוהבים אותו?
"מאוד הוא מקסים. הוא בנאדם מדהים וטהור. אין דבר יותר משמח מלראות את אחותי מאושרת. כשהם הודיעו לנו על החתונה אני בכיתי. אני הכי דרמטית מכל המשפחה, אז בכיתי מאושר".
קרה ששמעת על דברים שקשורים בה דרך התקשורת?
"אין מצב שהתקשורת מפתיעה אותנו עם דברים. על החתונה לקח לתקשורת כמעט שבוע לגלות ולפרסם, ועל ההיריון לעומת זאת גיליתם ממש מהר. ההיריון זה משהו סופר פרטי ואני חושבת שלאף אחד אין את הזכות להפר את הפרטיות הזו. לאף אחד. אז נכון שלמטבע יש שני צדדים וזה מחיר הפרסום, אבל אני עדיין מתעקשת על זה שפרסמו את הדברים מוקדם מידי. זה חודשים ראשונים, איפה הטקט?".
אז עכשיו אפשר לדבר על זה: מתרגשת לקראת להיות דודה?
"כן, למרות שזו לא פעם ראשונה. בתקופה האחרונה אנחנו מבלות ביחד הרבה, שלוש האחיות, וממש כיף לנו עם החדשות האלה. זה קרה ואנחנו שמחים מאוד, ואני אהיה דודה מפנקת ואוהבת".
אותה אסתי, פחות עשרה ק"ג
גם לאסתי יש אהבה. קוראים לו קובי עמוס, חייל בן 21 מבאר שבע, והם מתחזקים זוגיות יציבה כבר שנתיים. "הכרנו דרך חבר משותף, זה התחיל כידידות אפלטונית ואני לא חשבתי שיצא משהו, אבל כן יצא תודה לאל. אני מאוד מאושרת ושמחה, כיף לנו ביחד".
ומה לגבי העתיד? החתונה של נינה עושה לך תיאבון לשמלת כלה?
(צוחקת במבוכה) "לא כרגע. אני בגיל 24 אמורה בע"ה לסיים רק את התואר, ואני לא רואה את עצמי מתחתנת עכשיו או מיד אחרי. אנחנו גם לא עוברים לגור ביחד. אני רוצה לסיים את הלימודים בראש שקט. מה שיושב לי מול העיניים, בראש ובראשונה, זה התואר. אני מאוד ממוקדת בעניין של המשחק, וגם דוגמנות זה סוג של תחביב ואם יציעו לי הצעה טובה אני אלך על זה, אבל הלימודים מעל הכל".
כמה את משקיעה במראה החיצוני שלך?
"תשמעי, כושר זה דבר מאוד חשוב. אני מתאמנת כבר שנתיים פעמיים בשבוע עם מאמן כושר אישי מקסים, והלוואי והייתי יכולה יותר. ירדתי עשרה קילוגרמים מסיום השירות הצבאי שלי ועד היום. תאמיני או לא, עליתי בחודש אחד עשרה קילו: בזמן הצבא עבדתי בלילות בתור ברמנית בגן אירועים בבית ג'וברין והיינו אוכלים ארוחות בלילה בלי חשבון. בוקר אחד קמתי והמדים לא עלו עליי. מאז התחלתי להקפיד על כושר. הבעיה היא שאני לא כל כך מקפידה על תזונה נכונה, כי אני לא אוהבת לאכול הרבה דברים אז זה מגביל אותי. ועדיין, למרות הדיאטה, גם היום אם אני בלחץ אני יוצאת לאכול בחוץ, לשבת בכיף. זה עושה לי טוב. בשבועות האחרונים זה קצת יותר בעייתי".
איך באמת את מתמודדת עם ימי הלחימה? הבן זוג שלך חייל וגם בטח הרבה מהחברים.
"זה קשה. זה כמו סלע שמצטופף ביחד עם הלב באותו מקום. גם העיר שלי סופגת רקטות ואני מאוד חרדה לסאונד של האזעקה, משהו משבש אותי כשאני שומעת את הצליל הזה. אני לא יודעת להסביר, אבל זה מאוד מלחיץ אותי ומשפיע עליי. זה מלווה אותי מאז 'עמוד ענן'. שירתי אז כפקידת לשכה בפיקוד דרום ובזמנו באר שבע ספגה המון רקטות וכל היירוטים היו ממש מעל הבסיס. זה הכניס אותי למצבים ממש לא נעימים של התקפי חרדה. פעם אחת האזעקה תפסה אותי כשהייתי לבד בלשכה ופשוט לא הצלחתי לדבר, לא הצלחתי לזוז ולא הלכתי למרחב מוגן, ישבתי מכורבלת מתחת לחלון ולא הפסקתי לבכות. לא יכולתי לדבר. מאותו הרגע החליטו שאני לא נשארת לבד בערב בלשכה. גם עכשיו, כשהייתי בבית והתחיל המבצע לא יצאתי מהבית שבוע שלם. כלום. לכן בסוף נסעתי לתל אביב להתאוורר קצת, למרות שגם כאן יש טילים. ובכל זאת, איכשהו בתל אביב הדברים מסתדרים".
איפור ושיער: אורית אהרוני – סטודיו פודרה | סטיילינג: מורן אפטר | בגדים: אמריקן איגל, H&M, דיזל, My urban runway, אמה, Adika