לשי גבסו - סליחה, שי רנה גבסו - יש שם של טראבל מייקר בתעשיית המוזיקה. אולי לא מהסוג שינפץ שנדלירים בחדרי המלון אבל בהחלט מהסוג שישגע אנשים שעובדים איתו בהתעקשויות נוקדניות, דרישות אמנתיות, בחוסר מוכנות להתפשר. כשגבסו נדרש לאלמנט הזה באישיותו, הוא שולף ציטוט ממקור מפתיע. "קארל לגרפלד היה אומר שהוא מאוד מחובר לאדמה, רק אולי לא האדמה שאתם מחוברים אליה. אני אולי נראה לאנשים מרחף, אבל הפעולות שלי לרוב כן מחוברות למציאות, ואני עובר תהליך ארוך עם עצמי".
שמה הוא כולל?
"אני נפתח היום, לומד לעבוד עם עוד אנשים. לפעמים כאדם יוצר אני נמצא בכזה ריכוז שזה יכול לפגוע בגיטריסט או פסנתרן, למשל אם אני אומר להם 'מהר יותר' או 'לאט יותר' בזמן הופעה, אלה תגובות שאדם חסר ביטחון יכול להרגיש מאוים מהן. זה לא מגיע למצב של מכות כמו טינה טרנר ובעלה, אבל זה יכול להיות לא נעים. עד היום לא תמיד עקבתי אחרי תגובות של אחרים אבל אני משתדל להיות מודע יותר".
ואם זה לא יעבוד וימשיכו לומר שאתה קשה?
"אני יודע שאומרים את זה עליי מאחורי הגב. אם יגידו לי בפנים אני אגיב, אבל איכשהו אני נתקל באנשים שאוהבים אותי כי הם מבינים שהקושי שלי הוא הכרח".
ולא נכחיש, הקושי נוכח גם בראיון זה. שי נסגר בצורה כמעט מקוממת בכל פעם שאנחנו עוזבים את המוזיקה ומתקרבים לחייו האישיים. לפני כחודש פורסמו בכמה כלי תקשורת ידיעות אודות הזוגיות המחודשת שלו עם האקס אמרי קלמן, יזם חיי לילה ולשעבר יו"ר אגודת הלהט"ב בישראל. באחת הידיעות הללו מנהלו האישי אף אישר את הדברים, ובחשבון האינסטגרם של קלמן מופיעה תמונה של השניים מחובקים ומאושרים. אבל למרות העדויות מהשטח, גבסו מכחיש את הכל. "תכתבי מה שאת רוצה", מפטיר מי שיצא מהארון כביסקסואל לפני חמש שנים אבל עוד לא סיפר על זוגיות על גבר, בניגוד למערכות יחסים עם נשים שלגביהן היה מאוד פומבי. "כשאתה מגיל 18 כל כך חשוף, אתה רוצה לשמור דברים לעצמך. אני מסתכל על אנשים כמו אריאנה גרנדה וג'סטין ביבר ודמי לובאטו ומבין שצריך לשמור על פרטיות. בקהילה זה נתפס כאילו אני שומר סוד אבל זה לא העניין".
קהילת הלהט"ב נלחמת על כל סלב שייצא מהארון, והנה יצאת ואתה עדיין קצת בפנים. אפשר להבין למה זה ירגיז אנשים.
"אני נתקל בהרבה אהבה וגם יודע שיש קולות שחושבים שאני מתחמק עם משהו, אבל אמרתי את הדברים בצורה מאוד ברורה תמיד. אמרתי שאני ביסקסואל, פאנסקסואל. לא כל כך קל לחיות כשאין לך הגדרה אבל זה המצב הטבעי שלי. כשהיו לי חיבורים עם אנשים זה היה כמו מגנט, מעבר לרגש, משהו שמושך אותך. בדורות החדשים יש יותר הבנה של הדבר הזה. אני אוהב את ההתייחסות של הנוער היום להגדרות, מחקרים מראים שבאחוזים גבוהים אין להם מגבלה להיות עם בני מינם. הם דור יותר פתוח מחשבתית. כשמישהו מגלה על עצמו שהוא גיי העניין הוא לקבל את האחר, אז קבלו גם אותי אפילו אם אני לא כמוכם".
הרתיעה הזאת שלו מהגדרות ("אני לא חושב שאנחנו מתאהבים בגופים, אנחנו מתאהבים בנשמות", זכורה אמירתו מראיון היציאה מהארון) וההימנעות מלדבר על בני הזוג או להניף את דגל הגאווה, הופכת את גבסו לפרסונה בעייתית עבור הקהילה. הוא מכיר בזה, וניכר שהוא מאמין שזו גם הסיבה שמארגני העצרת נגד חוק הפונדקאות סירבו להצעתו להופיע בהתנדבות באירוע. "רציתי לשיר כי נראה לי הזוי שמישהו יגיד למי מותר ולמי אסור להיות הורה. אבל הם לא רצו שאני אשיר שם, אני לא יודע למה. צריך לשאול אותם", הוא אומר. בדוברות האגודה למען הלהט"ב בחרו שלא להגיב לדברים.
נינט שאלה אותי: "מי אתה, שי?"
הילד שנולד על במת ניצנים לפני 15 שנה וקרא בתום נטול ציניות "שירו איתי, ניצנים", כבר בן 34. חלק מהזמן לא שמענו ממנו כל כך, בטח לא כמו חברותיו למחזור הריאליטי הראשון ההוא, שירי מימון ונינט טייב, אבל הוא תמיד היה שם, פועל, עסוק, לא מוותר על המוזיקה שלו. בימים אלה הוא מופיע ב"הבימה" בתפקיד של דראג קווין במחזה "עקומים", מספר על סדרה וסרט בהתהוות ומתכונן להוצאת אלבום חמישי, ששני סינגלים ממנו כבר בחוץ. "המפיק נועם עקרבי הוא בן דוד שלי, עבדנו יחד על השיר 'יום ועוד יומיים' כשהייתי בן 17 וזה שיתוף הפעולה הראשון מאז. שיר אחד כבר עבר פלייליסט אבל אני חושב שכולם עדיין רוצים את שי שהם מכירים".
שהוא?
"רוצים אותי שי בורדו-ארגמן ואני שי ביותר צבעים, אני ארגמן וצהוב וכתום. הרדיו מתייחס אלי כאל אלטרנטיבי, אולי בגלל האישיות שלי, אבל המוזיקה לא כזו, אני חושב. האמנים שאני הכי מושפע מהם באלבום הזה הם בוב דילן וסיה".
על דרכי ההוצאה וההפצה של האלבום הוא עדיין לא רוצה להתחייב. "בעבר הוצאתי בהוצאה עצמית שני אלבומים שלי, זה הרבה כסף אבל זה החזיר את עצמו, רציתי עצמאות, לעשות את הדברים בדרך שלי". ההרפתקה האחרונה במימון עצמי הסתיימה באלבום באנגלית שלדבריו עובד לא רע במקומות רחוקים. "בדיוק עכשיו קיבלתי מייל ממישהו בלוס לאנג'לס ששמע את האלבום והוא מפיק ויש לו בית ויש לו אולפן והוא מזמין אותי לבוא להקליט אצלו בבברלי הילס. אנחנו מבררים את זה איתו בסקייפים, זה יכול להיות מטורף", הוא אומר בעיניים חולמנית.
את חלומות החו"ל האלה קשה שלא לצרוך עם מחשבה אחת על מיס רוקסי הארט הישראלית, שירי מימון ופעילותה בברודווי על במת המחזמר שיקגו, ומחשבה נוספת על מי שממציאה את עצמה ללא הרף כנסיכת האלטרנטיב של אל.איי, נינט טייב. עשור וחצי השלישייה הזאת הייתה הדבר הכי ארץ-ישראלי על המסך, היום כולם קורצים בדרכם החוצה.
אבל בעוד ששירי ונינט הן מאה אחוז קריירה, דומה שגבסו נתן לתהילה להשפיע עליו אחרת. אחרי זכייתו במקום השלישי בעונה הראשונה של "כוכב נולד" הוא פרץ לרדיו עם "יום ועוד יומיים" ו"מישהו גדול", אבל גם לא הסתיר החיפוש העצמי. גבסו התחזק, התחלש, שם כיפה, למד בישיבה, עזב את הישיבה, התחתן עם בת הזוג שלו, התגרש ממנה, יצא מהארון כביסקסואל ובשלב מסוים חוסר הנחת שלו הוביל אותו למשרד הפנים עם שם חדש בראש - רנה. "זה משהו שצץ אצלי, פשוט ידעתי שזה השם שלי. אחד מהסימנים היה ספר של סלבאדור דאלי שקראתי, בו הוא מתאר חבר שלו בשם רנה, שממש הזכיר לי את עצמי ואת מה שאני רוצה לחוות עם עצמי. רנה זה ריבורן, ואני רוצה להיוולד מחדש. היו כל מיני צירופי מקרים מדהימים כמו שדאלי כותב בקטע ההוא על מתנה - וזה שמי, שי, מתנה, או שהיום שבו הלכתי למשרד הפנים היה יום פטירתו של דאלי ואפילו לא ידעתי".
אז מי קורא לך רנה?
"אמא שלי, חברים, מי שרוצה. אני לא מתעקש על זה".
היית רוצה להיוולד מחדש שוב בריאליטי? כמו מאיה בוסקילה, למשל?
"לא הייתי עושה את זה. צריך להיות מאוד אמיץ בשביל מה שמאיה עשתה, אבל הייתי שמח להיות שופט. היום אני חושב שיש לי מה לתת שם".
למה אתה לא?
"תצטרכי לשאול את המפיקה טמירה ירדני".
אתה בקשר איתה?
"אנחנו בקשר טוב והיא עוזרת לי עם הסדרה שאני מנסה להרים. זו הייתה עונה מצוינת, הייתי בעד שפיטה ואפילו שלחתי שיר בתחרות השירים לאירוויזיון לקובי מרימי, אבל הוא לא התקבל".
ואיך הייתה שירי?
"הייתי גאה בה. אני מכיר אותה שנים ויודע מה החלומות שלה וכשזה מתגשם זה מרגש, לראות את כוח הרצון שלה. אנחנו בקשר כשזה בתוך התעשייה אבל זה לא קשר חברי. היא מהאנשים שאצלם זה פשוט להיות כלי, וזה יפה לראות את זה".
נדמה לי שעם נינט יש לך יותר כימיה?
"יכול להיות", הוא צוחק. "האמת שנינט ואני נפגשנו לא מזמן, בביקור האחרון שלה בארץ ישבנו בבר הפיקוק. זה היה אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו והיא שאלה אותי, 'מי אתה, שי?' היא רצתה לדעת הכל. עברנו יחד טירונות יחד כמו אנשים בצבא ואני תמיד מרגיש קרוב אליה, לא משנה מה המרחק הפיזי, דיברנו על החלומות שלנו ועד כמה אתה רוצה להיות מחויב למה שיש לך להגיד".
כל השנים האלה, אתה לא מקנא בהן?
"אף פעם לא הייתה לי תחושת החמצה או טעות, הסיבובים של השנים האחרונות היו כמו להחליף די.אנ.איי".
מה מצבך הכלכלי?
"אני חי מתיאטרון, השירים שלי מושמעים ברדיו ויש הופעות. גם סירבתי לדברים, כמו הישרדות, מחוברים. אני אוהב לשלוט בהכל אז היה לי קשה לעשות קמפיינים. אני לא מתלונן, אני מתפרנס גם אם אין לי מרפקים יותר מדי. אבא שלי מנהל את הצד הכלכלי שלי, והוא כנראה טוב בזה".
"עברתי משבר גדול כשהנישואים שלי נגמרו. ויתרתי על אהבה מלאת תשוקה"
הוא גדל במשפחה מסורתית בראשון לציון, ומתאר את עצמו כילד חברותי, אך ביישן, עם עולם פנימי עשיר אבל גם תשוקה גדולה לצאת החוצה. כשהגיע לראשונה לאודישנים של כוכב נולד, הוא מספר שהפתיע אנשים רבים שבכלל לא ידעו שהוא שר. אם כבר, חשבו שאולי יש לו עתיד בפוליטיקה. "הייתי בנוער הליכוד, הולך להפגנות, תולה שלטים, נורא מגויס. ב-99' כשביבי הפסיד אני זוכר את עצמי מגיע לכיכר, אפילו כתבתי לו שיר מרוב רגש. לקחתי את זה ממש קשה".
איך קראו לשיר?
"אני לא זוכר האמת", הוא צוחק. "אבל הייתי זהבי עצבני כזה, יש מצב שאפילו עליתי אצלו לשידור. היה לי חשוב הביטחון, שאנחנו לא נהיה פראיירים, זה נורא ישראלי, זה נשמע כמו פלאפל במצלול של המילה. והיום אני מבין את הכוח של השקט, ושמי שעשה שלום הוא בגין. קראתי וחקרתי את מרטין לותר קינג ונלסון מנדלה וגנדי, דמויות שעשו שינויים נורא גדולים וגיליתי בהן כוח פנימי שדרכו אפשר להנהיג עם, כרגע ביבי לא שם מבחינתי".
ובני גנץ?
"אולי. אני מסתכל על הראיונות של גנץ, על שפת הגוף ומה שהוא אומר, אני מבין גם למה הוא לא מדבר הרבה, לפעמים קל יותר להבין אותך מתוך מה שלא נאמר. הרכות שלו מסקרנת אותי, אני לא מבין הרבה לגביו אבל משהו באיך שהוא הזמין את יעלון לבמה... הכל שונה. יש לו פחות אגו".
ומבחינת האמונה, אתה עדיין רואה את עצמך כחלק מהקהילה הדתית?
"תמיד היה לי קשה עם קהילות, גם הקהילה הדתית ראתה אותי כמיצג אותה, וזה היה מחמיא אבל שכחו שאני בן אדם וזה משקל גדול לשים עליי. בכלל המושג קהילה היה לי מוזר, אני מתעסק עם אנשים".
החיבור האחרון והמחייב ביותר עם הקהילה הדתית היה כתלמיד ישיבה בתל אביב, "גרתי בבית אבל לא ישנתי שם", הוא מבהיר. באותן שנים, החל סיפור אהבה סוער עם רקדנית, שמאוחר יותר הפכה לאשתו - הגר אנוש. את הסיפור על פערי האמונה שלהם פרס במחזה פרי עטו "חוץ מאהבה אין ביננו כלום", שהוצג בתיאטרון הסימטה, והיום שי נמצא במגעים כדי להפוך את היצירה גם לסדרת טלוויזיה. "זה על כל מה שקרה שם, על זה שבסוף ויתרתי על אהבה מלאת תשוקה. עברתי משבר מאוד גדול כשהנישואים שלי נגמרו. הייתי צריך לנשום ולזכור לא לפקפק בכל מה שנראה לי מפוקפק. ככל שעבר הזמן ראיתי את ההשפעות של הגירושים, וכמה הייתה שם גם חברות נורא גדולה, גם משיכה והתאהבות ופתאום אתה רואה שבמציאות זה לא מצליח להחזיק".
אתה חושב שתתחתן שוב?
"אחרי שאתה עובר גירושים אתה כבר לא חושב על המונח של חתונה. יכול להיות שבעתיד זה ישתנה, אבל זה התערער אצלי מאוד. הצהרה של שותפות זה יפה אבל צריך לגלות איך ואילו צורות יהיו לה".
יש מי שחושבים שהבעיה היא במונוגמיה כרעיון
"לפעמים לבחור פרטנר או פרטנרטית זה מאיים על השינוי שבך, אבל היום אני רוצה בית ברור, בסיס שממנו אתה יכול ללכת לאיבוד ולמצוא את עצמך. אני הייתי הצד הבעייתי בקשרים. הייתי זה שתמיד פחדו שהוא יילך. אם הדברים נעשו לא בקצב שאני רוצה פשוט הלכתי. והיום אני מבין מה זה שותפות".
אז יש רשימת נפגעי ונפגעות שי גבסו שמועברת בין כל מיני בחורים ובחורות בתל אביב?
"קשה לכעוס עלי. גם אם פגעתי באנשים סלחו לי. כפי שאת רואה אני מאוד מאוד מתוק".
צילום: חלי פרידמן | סטיילינג: אייל חג'בי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: מכופתרת ג'ינס saint Laurent לפקטורי 54, גינס Levi’s | לוק 2: ג'קט עור hm, חולצה לבנה קסטרו, ג'ינס Saint Laurent לפקטורי 54, חגורה diesel, מגף Aldo | לוק 3: מעיל טרנץ Saint Laurent לבוטיק אמור, גולף zara, מכופתרת diesel, מכנסיים mirza by naor | לוק 4: ג'קט Tommy Hilfiger, מכופתרת ומכנסיים massimo dutti, נעליים aldo | לוק 5: גולף zara, מכנסיים קסטרו | טבעות: HOTCROWN דיזנגוף 209 תל אביב