ספטמבר הוא חודש משמעותי מאוד בשביל קים אור אזולאי. היא חוגגת יום הולדת 20 עגול, סוגרת כמעט עשור בתעשייה וגם מציינת שנה ליום שבו כמעט איבדה את יכולת התנועה כשנפצעה קשה בתאונת אופנוע ים. את הצטלבות התאריכים היא מציינת מעל סיר פתיתים וחזה עוף שהכינה הרגע לבן זוגה, הכדורסלן יפתח זיו, שצריך לחזור הביתה.
על השולחן מונחות פחמימות מכל מיני סוגים, אירוח פר אקסלנס, די מפתיע כשהוא מגיע מילדה בת 20. "קודם כל אני אזולאי", היא מסבירה, "אני מרוקאית. אבל צריך לזכור שאמא שלי במקור היא ינאי, אז אני חצי רוסייה וחצי מרוקאית. אני לא מבשלת רק בשמן ואני לא חושבת שאקונומיקה זה בושם, אבל מאוד חשוב לי ניקיון וסדר".
היא לא תכננה לגור לבד בגיל הזה בלב תל אביב, אבל לפני כחצי שנה זה קרה די בטבעיות. "יפתח עבר לכאן לפני שנה, וכשהוא שאל אם אני רוצה לגור איתו אמרתי לו שזה לא נראה לי הזמן", היא מספרת, "ואז הגעתי עם תיק, ואז עם מזוודה, ופתאום קלטנו שאנחנו לא יכולים לעבוד על עצמנו. זה נורא מוזר לגור אצל ההורים כשהוא גר לבד במרחק של 20 דקות נסיעה. אז אחרי חצי שנה עברתי לגור פה באופן רשמי, ויש לי חדר עם הארון שלי וכל הבגדים שלי. האמת, ממש כיף לגור עם בן הזוג. אני לא חושבת שהייתי מסוגלת בגיל הזה לגור עם שותפה, אבל עם בן זוג זה אחרת. אנחנו שנתיים וחצי ביחד, הוא מרגיש לי משפחה. אני לא בטוחה שהייתי ממליצה לכל ילד או ילדה בני 19 לעבור לגור לבד, אבל גם לא כל ילד בן 19 התחיל קריירה בגיל 13 ועושה כסף".
אני מפתחת לעצמי זהות
כשאזולאי אומרת כסף, מדובר בהרבה כסף. מיליונים, על פי ההערכות, שהרוויחה וחסכה בשלל עיסוקיה: מותג הכובעים שהקימה, קולקציות קפסולה עם מותגי אופנה מובילים, היותה פרזנטורית של חברות כמו בנק הפועלים, אדידס וסמסונג, פסטיגלים שכיכבה בהם – וגם, כמובן, עבודתה כשחקנית. "הייתה לי שיחה עם רואה החשבון שלי, שהסביר לי שאני כמו מניה שאפשר להשקיע בה", היא אומרת, "אז ככה אני רואה את הדברים".
והמניה הזאת חוגגת 20. את לא רוצה להיות קצת ילדה? מה דחוף לך לגור לבד ולהסתער על החיים?
"אני לא רוצה להגיד 'משבר', כי זו מילה עם קונוטציה שלילית, אבל אני עוברת משהו. אני בחורה עצמאית, אבל אני אוהבת את ההורים שלי מאוד, ועכשיו כשיפתח יטוס לחו"ל למשחק אני הולכת לישון אצלם. זה כיף לי, אבל לגור לבד זה אפגרייד כזה".
אז איפה המשבר?
"אני לא בוכה בלילה, לא רע לי ואני לא בדיכאון, אבל יש לי דילמות. אני חווה שאלות פנימיות וחיצוניות".
בשלב הזה מתערבת בשיחה הסוכנת של אזולאי. בדרך כלל כשסוכנת נוכחת בריאיון היא תהיה זו שתנסה להנמיך את הלהבות – אבל לא כך המצב במקרה הזה. הדינמיקה מול הסוכנת כל כך משעשעת, שאי אפשר שלא לשלב כאן חלקים ממנה; בשלב הזה של השיחה, למשל, היא מעודדת את אזולאי לדבר על המשבר שהיא חווה. "רק אתמול אמרת לי שאת לא יודעת איפה להשקיע 150 אלף שקל. קוראים לזה משבר, כפרה עלייך!", היא יורה. "היא כבר קנתה דירה, אבל היא מתביישת בזה. קים, את במשבר, את לא נושמת! תדברי על זה!". אזולאי מנסה להסביר: "זה לא משהו רע שעובר עליי, אבל אני כן מנסה להבין אם זה בסדר, למשל, שכתבו אייטם על זה שקניתי דירה. זה קשה לי".
את יודעת מה קשה? לקחת משכנתה של 3 מיליון שקל.
"גם לי קשה, גם אני לוקחת משכנתה. אבל בגיל 20 אני מנסה לראות מה הספקתי עד היום, לאן אני רוצה לקחת את עצמי, איפה הסנטר שלי".
רוב האנשים בגילך בדילמה אם לנסוע להודו או לדרום אמריקה, ואת בדילמה באיזו מניה להשקיע 150 אלף שקל.
"סבבה, אבל אני מגיל 13 עובדת. בקרוב אני משתחררת מצה"ל אחרי שירות משמעותי, זה דבר מדהים שעשיתי. הרגשתי רגילה לכל דבר ועניין. עשיתי הכל כמו כולם, לא ויתרתי על כלום, וזה היה הדבר הכי מנרמל שיכולתי לעשות לעצמי. מהריאיון הזה אני הולכת להנחות עצרת ענקית של חיל החינוך מול הדרגים הכי גבוהים".
לא נשמע לי הכי "צבא כמו כולם".
"הטירונות שלי הייתה נורמלית לגמרי, שלושה שבועות של כל יום טלפון לאמא בשעת ט"ש, דמעות ואחר כך ארטיק במכונות, כמו כולן. רק אחרי זה עברתי למסלול יותר סוליסטי ומותאם שנקרא אומן פעיל. היום ניגשות אליי ילדות בנות 12 שאומרות לי שזה מדהים להיות חיילת ושגם הן רוצות מדים. בעצם זה שהצלחתי להשפיע ולהראות את הצד הטוב של השירות בצבא – אני עשיתי את שלי".
אז שוב, איפה המשבר?
"זה כנראה יותר חיפוש עצמי, אני מפתחת לעצמי זהות, אני מדייקת את עצמי, אני מרגישה שאני עוברת תהליך שרוב האנשים עוברים בגיל 30".
כשהזדמנות דופקת בדלת, מכניסים אותה
אזולאי נולדה בבית ים וגדלה בראשון לציון לאבא חיים ולאמא רויטל. יש לה אחות גדולה ושמה קורל ושני אחים קטנים, קורן וקאי. "כל ה-ק' זה אורגינל של אמא שלי, היא לא לקחה את זה מהקרדשיאנז", אומרת אזולאי. "את השם השני שלי, אור, קיבלתי בבריתה שלי. הרב לא הסכים לברך אותי כי קים זה שם לועזי".
אזולאי מעידה על עצמה שבילדותה חיה חיים נורמליים לחלוטין, הייתה תלמידה מצטיינת ואפילו חברה במועצת התלמידים ("הייתי חננה שבוכה כשהיא מקבלת 90"). התפנית הגיעה כשאחותה הגדולה השתתפה בתוכנית "ששטוס" בערוץ הילדים, וזה פתח לה את התיאבון: "התקבלתי לתוכנית 'הבנים והבנות', אף אחד עוד לא ידע מה זה". כיום נחשבת "הבנים והבנות" למקפצה המובטחת לילדים כוכבים, ויצאו ממנה שמות כמו אנה זק, גל גברעם, טיילור מלכוב, רומי אברג'יל ועוד. אזולאי, כוכבת העונה הראשונה, הגיעה עם הקבוצה שלה למקום הראשון.
"מיד אחרי התוכנית פתחתי אינסטגרם", היא מספרת איך הכל התחיל. "אף אחד לא הבין למה לילדה בת 10 יש אינסטגרם, אף אחד לא ידע שזה יהפוך להיות מה שזה היום. פתחתי גם בלוג וצילמתי צילומי אופנה, אמא שלי ואני הרמנו הפקות אופנה כל חודש. משם נולד המושג 'כוכבת רשת', משם נולדו שיתופי הפעולה והבארטרים. פעם היו שולחים לי שמפו, הייתי מעלה והייתי בשמיים, זה מאוד כיפי". היום, כפי שמעידה הסוכנת שלה, אזולאי מקבלת יותר מ-10,000 שקל על סטורי יחיד. תעשו אתם את החשבון.
בשלב הבא החליטה אזולאי, ילדה בת 13 עם אמביציה שאין גם לעשר נשים בנות 40, שהיא הולכת להיות שחקנית. היא התחילה לחפש סוכנות והגיעה ל"שרית & לורנס", שבה היא מיוצגת עד היום, אבל זה לא היה קליק מיידי. "לא קיבלנו אותה", אומרת הסוכנת היום. "היא הייתה ילדה צעירה ואמרנו, 'מה נעשה עם הדבר הזה'".
"ייאמר לזכות אמא שלי שהיא נדנדה להם את החיים", אומרת אזולאי. "הן שלחו אותי להמון אודישנים ולא התקבלתי לכלום. בינתיים טיפחתי את הזהות שלי בתור כוכבת רשת, ואז החלטתי לפתוח עסק לכובעים. באתי להורים ואמרתי להם שהדבר שאני הכי אוהבת זה כובעים, אבל לא נעים לי לבקש מהם כל פעם 300 שקל לכובע בזארה ולא בא לי לקנות כובע ב-30 שקל בשוק. ואז נולד המותג 'קימאור'".
החנות צברה תאוצה, אזולאי צברה עוקבים והתחילה לקבל בקשות לשיתופי פעולה מסחריים מחברות כמו TNT, טרמינל איקס ומאק. "מצד אחד לא נעים לי להתרברב", היא אומרת, "ומצד שני אני גאה בעצמי על הדרך שעברתי. ואז הכל נפתח והתחלתי גם לקבל תפקידי משחק גדולים. רם נהרי נתן לי את התפקיד של גילי ב'יש לה את זה', תפקיד קטן אבל בולט. משם הגיע אביעד קידר, שנתן לי את התפקיד הראשי ב'אילת', ואז 'ספיידרס' ואז 'מקיף מילאנו' ופתאום 'מנגן ושר'. צילמתי סרט לאחרונה ועכשיו אני מצטלמת ל'מלכת היופי של ירושלים'".
התחלת בתקופה שבה היו מזלזלים בכוכבי רשת. איך התגברת על זה?
"תראי איך העולם התהפך, פעם לא רצו לראות את מי שהיה בא עם עוקבים. עבדתי מאוד-מאוד קשה כדי שמפיקים ומלהקים ובמאים יסתכלו עליי אחרת".
מה זה אומר?
"לא ויתרתי על אודישנים. לאודישן של 'אילת', למשל, אף אחד לא רצה להזמין אותי, אמרו לי 'את קטנה מדי, את ברשת, זה לא מתאים'. אני התעקשתי ללכת לאודישן ויהי מה. השקעתי 1,500 שקל בהכנה לכל אודישן, לקחתי המון שיעורי משחק".
הסוכנת: "היא אמרה להם, 'אתם לא רוצים לראות אותי? אני שולחת לכם אודישן מצולם'. היא נכנסה להם מהחלון".
למה לא ללכת לבית ספר למשחק?
"החלום שלי היה ללמוד בתלמה ילין. נרשמתי לאודישנים ואז פתאום התקבלתי לארבע סדרות במקביל. אי אפשר ללמוד בתלמה ילין ולצלם סדרות במקביל, אז הייתי צריכה לקבל החלטה אם אני ממשיכה במסלול רגיל ועובדת יותר קשה אחר הצהריים או שאני עוצרת ומשקיעה בבסיס. הבנתי שנתנו לי הזדמנות, היא דופקת בדלת – אז מכניסים אותה. למדתי בבית ספר רגיל בראשון לציון, ואחרי הלימודים נסעתי לשיעורי משחק בתל אביב. בכיתה י"א עברתי לבית ספר פרטי. הייתי קמה ב-6:00 כדי להספיק לרכבת של 7:00, לומדת עד 16:00 ואז נשארת לאודישנים ופגישות בתל אביב. לא הסכמתי לוותר על בגרויות, נלחמתי, כי אני יודעת שבעבודה קשה – דברים קורים".
אחרי השחרור תלמדי משחק, ביורם לוינשטיין או בניסן נתיב?
"אני אחרי ארבע שנים מאוד אינטנסיביות. בעוד חודש אני משתחררת, ואז אתחיל לחשוב על לימודים. אני מאמינה שאם ארצה ללמוד אעשיר את עצמי בתחומים אחרים כמו נדל"ן או יזמות, ואני כל הזמן לוקחת סדנאות משחק".
אבא, אני לא נושמת
המרוץ של אזולאי נעצר לפני שנה. בדיוק כשעמדה להתייצב לצילומי סדרה חדשה היא בילתה עם משפחתה בחוף הים, בוקר שגרתי שנגמר בפציעה קשה. "אבא שלי הוא רוכב אופנוע ים מקצועי", היא מספרת. "נכנסנו לים שהיה קצת סוער, חיבקתי אותו מאחור ועפנו בגלים. במקום לנחות נכון, נחתתי חזק על הישבן. אני נושכת לאבא שלי את הכתף ולוחשת לו, 'אבא, אני לא נושמת'. היינו קרובים לחוף, הוא ישר הוריד אותי לחול. אמא שלי ואחותי היו בקרוון ואבא שלי הלך לחפש מציל שיזעיק אמבולנס. אני שוכבת על החוף, אסור לזוז כי זו פציעת גב, ואני רק מנסה להזיז איברים ולראות שאני לא משותקת. הסתכלתי לשמיים ואמרתי, 'אלוהים, בבקשה שלא יקרה לי כלום'. הדבר הבא שעבר לי בראש זה 'פאק, יש לי פסטיגל, יש לי "מקיף מילאנו" ויש לי "ספיידרס", אני חייבת להתקשר להפקה. אמא'לה אם קרה לי משהו, יש לי צילומים בעוד יומיים'. אמא שלי רצה אליי, ראתה אותי כולי בוכה על החול, ואני אומרת לה: 'תתקשרי לסוכנת שלי'".
אזולאי הובהלה לבית חולים באמבולנס ובעמוד השדרה שלה אובחנו מספר שברי דחיסה. הרופא המליץ על שכיבה בלי תזוזה למשך חצי שנה, והיא אמרה לו לחשוב שוב. "אמרתי לרופא, 'אתה מתבלבל, חודש על המיטה מקסימום ואז אני חוזרת לעבוד'", היא מספרת, אבל במקביל נזהרת שלא להעצים את הדרמה מעבר למידה – שלא חלילה תיצור בלי כוונה כותרות שיקטינו את מצוקתם של אחרים שנפגעו. הסיבה לזהירות היתר היא ריאיון מהשנה שעברה שבו דיברה על הפרעות אכילה, ושלא עבר חלק. "קיבלתי המון הודעות באינסטגרם מבנות שאמרו לי, 'לי יש הפרעות אכילה, לך יש דימוי גוף נמוך, יש הבדל. אני יכולה לסיים בבית חולים, את לא שם, אז שימי לב למילים שלך'".
אאוץ'.
"זו הייתה הרגשה מאוד קשה. הרגשתי נורא שפגעתי. פתאום הבנתי שיש לי קהילה שלמה שמסתכלת עליי, שרואה מה אני עושה ומה אני אומרת, וכל מילה שלי אצלה זה עולם שלם. לבוא ולהגיד בכותרת שיש לי הפרעות אכילה כשאין לי הפרעות אכילה היה בעייתי".
אז למה התכוונת?
"שיש לי דימוי גוף נמוך, שאני לא שלמה עם המראה שלי, וזה התבטא באכילה. לא הייתי נוגעת בדברים, הייתי מתאמנת הרבה יותר, לא רציתי להצטלם כל היום. אני בחורה של מספרים, והתחלתי לדעת כמה קלוריות יש בכל מאכל שאני מכניסה לפה. ועדיין, זו לא הפרעת אכילה. זה היה רגע שלמדתי ממנו שאני לא יכולה להגיד כל מה שאני רוצה, שיש לי אחריות. זה גם מה שגרם לי עכשיו לשתף פעולה עם עמותת נירים. הבנתי שזה שאני הולכת בחנוכה לבתי חולים ותורמת בסתר זה לא מספיק, בא לי לעשות משהו יותר גדול וחברתי לעמותה הזאת, שממש לוקחת נערים ונערות בסיכון ומצילה להם את החיים".
את לא אומרת לפעמים, "פאק, מעצבן לחשוב שלוש פעמים על כל דבר"?
"אני אדייק, זו בחירה שלי להגיד שאני לא יכולה. אנחנו חיים בעידן שהרשת דוגלת באותנטיות, כל אחד אומר מה שעובר לו בראש, אבל אני לא רוצה להיות כזאת. רק אתמול הפסיכולוגית שלי אמרה לי, 'קים, מותר לך לטעות', ובאמת מותר לי לטעות מול יפתח או מול הסוכנת או מול אמא שלי, אבל קשה לי מאוד לטעות מול קהילה של 600 אלף עוקבים או בכתבה כזאת שתצא ואני אגיד משהו שאני לא יודעת במי הוא יפגע'".
את הולכת לטיפול.
"כן. אתמול הייתי אצלה, הגעתי אחרי שמשעה 15:00 עד 21:00 אני בטלפונים. נכנסתי, התנשפתי, אמרתי לה, 'אל תדברי איתי רגע. את לא מבינה כמה מידע יש לי בראש, המוח שלי נשרף', ואז התחלתי לבכות. כיביתי את הטלפון, שמתי בצד, לקחתי אוויר ואמרתי לה 'היי'. לשנייה כמעט הפכתי את הפסיכולוגית שלי למטלה, ואז אמרתי: 'לא. אני עושה את זה בשביל עצמי. תנשמי, תשתי כוס מים ונקסט'".
מה יקרה כשתהיי בת 30?
"מה שקורה היום. אני אהיה בת 30 עם נפש של בת 40. אני מקווה שתהיה לי משפחה משלי, אמא שלי בגילי כבר הייתה אמא. היינו השבוע בחתונה וכולם אמרו לי, 'בקרוב אצלך, יפתח כבר בן 27, הוא גדול'. אמרתי, 'וואו, לא. בסדר, עוד שלוש שנים'. אני מקווה שתהיה לי משפחה יציבה, אני מאמינה שיציבות זה הכל, זה סנטר, זה חשוב בחיים".
את חלק מדור חדש, בעידן הרבה יותר פמיניסטי. להקים משפחה זו עדיין שאיפה?
"מה לא פמיניסטי ביציבות ומשפחתיות? נכון, זה מעצבן שאני בת 20 ושואלים אותי 'מתי חתונה', אבל הכמיהה ליציבות ואהבה לא תיגמר לעולם. קריירה זה חלק מאוד גדול מהחיים, אבל זה לא הכל. כשאגיע לגיל 30 הקריירה תהיה לא פחות חשובה ממשפחה, אני רואה נשים בנות 30 שמשקיעות את כל כולן בקריירה ולא פחות באימהות. אני מסתכלת על גל גדות, היא פרצה כשיש לה יציבות משפחתית, בעל טוב, ילדים. היא הגיעה למגרש של הגדולים, למקום הכי מפתה והכי מבלבל, כשהיא יציבה מהבית ויודעת מה נכון לה. וזה מה שאני רוצה ליצור לי".
אם בן אדם שרוצה שיראו אותו – יראו אותו
אזולאי פוסעת לעשור הבא של חייה בבגרות יוצאת דופן. גם זה, אין לטעות, מהלך מתוכנן היטב שמטרתו לשבור את התיוג שלה ככוכבת ילדים ונוער. את המעבר הזה היא מתכננת לציין באירוע חגיגי בסדר גודל של חתונה או בת מצווש; הבעיה היא שהחגיגה מתוכננת לתקופת החגים, ואזולאי כבר מפתחת חרדת "הקיץ של אביה". "החרדה הכי גדולה שלי היא שאף אחד לא יבוא כי כולם יהיו בחו"ל. תהיה מסיבה גדולה עם די-ג'יי טוב, קייטרינג, עיצוב יפה, מלא מתוקים, פאן. אנחנו לא צריכות להסביר מה זה יומולדת".
אני חגגתי את יום ההולדת ה-20 שלי עם בירה וכמה חברים. זה כבר לא הסטנדרט היום?
"בגיל 18 הייתי בטוחה שאני הולכת לעשות מסיבה ענקית, גם רגע לפני גיוס, ובום, קורונה. סגרים, אין לצאת מהבית. אמרתי לא נורא, נפצה על זה בגיל 19, אבל אז עברתי תאונה בגב. עכשיו זה הפיצוי שלי. מצאתי חמש שעות שאני יכולה לחגוג בהן, ואני מקווה שכולם יגיעו".
את מכוונת לקהל של מבוגרים, בטח עכשיו עם החלפת הקידומת. מה עם חו"ל, זה גם על הפרק?
"כן. מאז שאני זוכרת את עצמי זה החלום הגדול, וככל שאני מתקדמת עם הקריירה זה פחות חלום ויותר מטרה".
ומה יקרה עם יפתח? תהיו בלונג-דיסטנס?
"נסתדר, זה אפשרי. תראי את נועה ומרגי, הם הצליחו לעשות את זה שלוש שנים".
כולם יודעים איך זה נגמר.
"כן, אבל אני אעבוד קשה. אני רואה אחרים שעשו את זה ועכשיו הם קוצרים את הפירות. זה אפשרי".
יפתח מפרגן?
"אני משקיעה במניות ויפתח משקיע בי. כל הזמן אומרים לו, 'מה תעשה כשתפרוש מכדורסל?', כי הוא בן 27, זה עוד שנייה. אז הוא עונה: 'אני משקיע בקים, היא תביא את הכסף'. הוא הכי מפרגן בעולם".
לאחרונה הפכת להיות פרזנטורית של חברת האופנה TOPPATSU. בתור מי שכבר הקימה עסק מצליח, לא היית מעדיפה לקדם משהו שלך מאשר חברות של אחרים?
"זה נהיה סופר-טרנדי לפתוח עסק על שמך, אבל אף אחד לא מבין את ההשלכות של זה. יש לי את העסק של הכובעים וזה מספיק לי, לא מעניין אותי לפתוח חברת בגדים, אם כבר אני לגמרי רואה את המותג של הכובעים מתפתח לחנות – מפריז, דרך איטליה ועד לניו יורק. סתם לפתוח עוד מותג כי אני קימאור? לא מעניין אותי".
תגידי, מסתערים עלייך כשאת הולכת ברחוב?
"אני חושבת שאם בן אדם רוצה שיראו אותו – יראו אותו. אצלי זה תלוי בסיטואציה, למשל כשהייתי בהופעה של נועה (קירל, חברתה הטובה של אזולאי – ל"ש). אני לא יכולה להגיד שרציתי שיראו אותי, אבל לא היה אפשר להתחמק מזה. לקח לי 40 דקות לנסות לצאת החוצה, ובסוף הוציאו אותי מאחור. יש את השאלה הקלאסית 'את יכולה ללכת בקניון?', אז כן, אני יכולה. אני שמה כובע ומורידה את הראש. מסתכלים קצת, מצביעים קצת, אבל לא נורא. אני בשלי".
צולם במלון דברה בראון, בן יהודה 87, תל אביב *9646
צילום: שי כהן ארבל | סטיילינג: קורין סוויד | שיער: פדור וישניאקוב | איפור: לירז פיינמן | ע.סטיילינג: דקל אלמוג
השתתפה בהכנת הכתבה: יפעת הללי אברהם