מה האסוציאציה הראשונה שעולה אחרי השם עדן פינס? תלוי בתקופה, תלוי את מי שואלים. הרוב ימהרו לומר "תלתלים", אחרים יגידו "ביקיני", חלק ינקבו בשמות של האקסים המפורסמים. פחות סביר שמישהו יצמיד לשם של הדוגמנית דווקא את המילה "נטורופתיה". ובכל זאת, בקרוב פינס תסיים את שנת הלימודים הראשונה מתוך ארבע, במטרה להיות מטפלת ברפואה משלימה. "הייתי רוצה להיות רופאה אבל לא הייתי תלמידה מצטיינת ואין לי את הציונים, אז נטורופתיה התאים לי בול", היא מספרת בהתרגשות על הצד הפחות מוכר שלה. את השנה הראשונה בלימודים היא עשתה בזום. ועדיין, למרות המרחק הגיאוגרפי בינה לבין שאר התלמידים, הם התקשו להישאר אדישים לחברה המפתיעה לספסל הלימודים הווירטואלי. "בשיעור הראשון כל התלמידים התלהבו, בעיקר המבוגרות שאמרו 'היי, זו את מהטלוויזיה' וקראו לגברים שלהן לראות אותי בשיעור". ולא רק התלמידים התרגשו; "אחרי השיעור הראשון נכנסתי לראות את אחת המרצות באינסטגרם, אני הכי סטוקרית שיש. קיצר, ראיתי שהיא עוקבת אחרי. אמרתי לה שראיתי את זה ודיברנו אחרי השיעור, זה היה סופר מצחיק".
אז הנחת סלב בלימודים כבר קיבלת, אני מניחה.
"עזבי", היא מחייכת, "אני לא צריכה הנחות. את לא מבינה כמה אני נהנית וכמה זה מאזן אותי בחיים, אני תלמידה ממש טובה. אני לומדת על גוף האדם, זה מרתק".
לא סתם פינס בת ה-23 ("וחצי!") בחרה לצלול דוקא לתחום הזה. מי שנחשבת היום לאחת הדוגמניות המצליחות והעסוקות בישראל נלחמה עד לפני שנתיים במה שהיא מכנה "פרופר הפרעות אכילה. אנורקסית ובולמית של ממש. אני מעדיפה לא לדבר על התקופה הזו, היא כבר לגמרי מאחוריי", היא פותחת ואומרת. יותר נוח לה לדבר על הקמפיינים החדשים ועל הזוגיות המאושרת.
כמה שניות של התלבטות מיצו את עצמן, והיא ממשיכה: "מצד שני אני מבינה שאני צריכה לדבר, אני יודעת שאני לא היחידה בעולם שחווה את זה ואנשים צריכים לשמוע. בגיל 18, באחד מימי הצילום הראשונים שלי, הסטייליסטית של ההפקה ניגשה אלי ואמרה 'שתדעי לך שאת חייבת להוריד 5-6 קילו לפחות'. היא אמרה את זה כאילו שהיא שואלת אותי אם אני רוצה מים, בשיא הנונשלנטיות. ילדה בת 18 עם פלפות של נערה עומדת מולך, ואת זורקת פצצה כזו לאוויר כאילו שזה כלום.
"באותו יום חזרתי הביתה מבואסת על החיים שלי, וזה היה היום שהתחילו לי הפרעות האכילה. שלוש שנים שהייתי מדלגת על ארוחות, אוכלת דברים קטנים. אני אדם של אכילה רגשית אז הייתי מפרקת חצי גלידה, נכנסת מזה לדיכאון ועושה ריצות כל שאר היום. ירדתי תוך חודשיים עשרה קילו. הייתי בטוחה שלא יקבלו אותי לעולם הדוגמנות אם לא ארד במשקל".
היית בטיפול?
"כן, גם ההורים שלי היו מאוד מעורבים וגם קיבלתי טיפול נפשי. זה היה בעיקר בתקופה ששירתתי בצבא ואנשי המקצוע בצבא מאוד ליוו אותי במצב שהייתי בו. זה מאוד לא קל להרגיש שמנה, גם כשהייתי הכי רזה שיש הרגשתי שמנה. לא היה לי טוב עם עצמי וזה יצר אצלי סטרס. הסטרס הזה הקרין לבטן, הרסתי לעצמי את המערכות של הגוף, הייתי על הפנים. בתקופה הזו הרגשתי כמו סמרטוט רצפה".
איך הסביבה הרחוקה יותר הגיבה?
"רוב התגובות היו מדהימות, המון מחמאות. ותמיד זה לא סתם מחמאות, תמיד נוספה המילה 'וואו'. זה נע בין 'וואו, איך רזית', ל'וואו, את רזה מדי". זו הייתה תקופה מבלבלת, תקופה שלא ידעתי בה מה אני רוצה".
ואיך יצאת מזה?
"בסוף השירות שלי הפסקתי לקבל מחזור. באותו רגע הבנתי שדפקתי את הגוף שלי. קיבלתי כאפה של החיים והבנתי שזהו, אני חייבת להשתקם".
"בהמשך הגיעו בעיות נוספות בבטן", היא ממשיכה. "רגישות לגלוטן, רגישות ללקטוז, חיידק בשם הליקובקטר וקנדידה בבטן. אז נכון, רציתי להיות רופאה ורציתי לטפל באחרים, אבל הלימודים האלה הם קודם כל בשביל עצמי. בלימודים אני מוצאת את השקט שלי ואת הרוגע שלי שהוא רק בשביל עצמי".
אז היום את יותר שלמה עם הגוף שלך?
"אני לא אשקר, אני עדיין בהחלמה, אני גם לא חושבת שמתישהו אני אגיד לך שאני באמת שלמה עם עצמי. אבל אני בתהליך, ימים יגידו".
מחכה למומנט הנכון
פינס היא מהזן החדש של הדוגמניות, אלה שמסרבות להיות רק פנים יפות. היא משתפת במלוא הכנות על החיים שלה, גם על הרגעים הפחות פוטוגניים שבתוכם. היא מתחזקת סטייל חד פעמי (לפחות עד שאחרות מאמצות אותו), לומדת צרפתית, משחקת בסדרות, מנחה בטלוויזיה, משפיענית אינסטגרם - ובקרוב מאוד תוסיף לרצף הטייטלים גם את התואר "אשת עסקים". רק לפני חודש בחר בה המגזין "פורבס" לאחת משלושים הצעירים המבטיחים מתחת לגיל שלושים. "יש איתי ברשימה צעירים שעשו מיליונים, ומה אני? אני הסטארטאפ של עצמי", היא אומרת. "פורבס בחרו אותי בגלל שני המיזמים החדשים שלי שיצאו בקרוב. סיפרתי להם עליהם, הם התלהבו, והתקבלתי לרשימה".
מיזמים?
"למיזם הראשון קוראים 'FiFi Beauty', זה יהיה ליין מוצרי ביוטי וטיפוח, ועל השני אני לא יכולה להרחיב. המוצרים מוכנים ובקרוב מאוד אוציא אותם, עדיין לא השקתי אותם כי יש כל מיני שיקוליים עסקיים, מסחריים וכלכליים שבגללם אני מעדיפה לחכות".
אילו שיקולים?
"אני מחכה למומנט הנכון. בתקופה האחרונה נהיה פה הייפ על זה שמלא דוגמניות פותחות מותג שמתעסק בקוסמטיקה ואיפור. אני מעריכה את זה שבנות עושות את זה וזה הכי כיף ומפרגן, אבל זה קצת מרגיש מסחרה".
מסחרה?
"בואי נגיד שיש בחורות מהתעשייה שמנסות לעשות דאחקות על זה שיש דוגמניות שפותחות מותג איפור, וזה לא מקובל עלי. נגיד אשלי בקשי? לא אהבתי. לא הבנתי מי שמך לשפוט אותנו בכלל? בשלוש שנים שאני עובדת על המותג שלי את יודעת כמה למדתי על איפור? בואי, וגם יש לי הסמכה להתעסק בחומרים ובכימיקלים קצת יותר ממך. היה בדיבור של אשלי וייב מאוד מתנשא. אני לא מתחברת לאנשים כאלה".
פינס יושבת מולי בראיון בקומה ה-15 במגדל היוקרה שבו היא חיה. היא נועלת נעלי פלטפורמה, עונדת כהרגלה עגילי ענק, לעיניה משקפי שמש יוקרתיים ועל רגלה יושב קימבה, המיני-כלב הפוטוגני שלה. "כולם מכירים את עדן פינס כאחת שהכל על הפפון שלה", היא מצהירה רגע אחרי שמציעה לי כוס קפה. "אז כן, אני לא דופקת חשבון לאף אחד ומי שלא מתאים לו שיתפוצץ. בסופו של יום אני נשארת עדן הבן אדם, לא הפרסונה שרואים מהצד. אני בוחרת רק את מה שיעשה לי, למשפחה שלי, לבן זוג שלי ולחברים שלי טוב. זה מה שמעניין אותי".
היא מגדירה את עצמה כאדם מלא בסתירות, והיא צודקת. היא אמנם נראית כאילו יצאה זה עתה מצילומים לקמפיין בינלאומי, אבל שיחה של דקה איתה מספיקה כדי להרגיש שאתם החברים הכי טובים. היא הכניסה סכומים יפים מעוקבים באפליקציית "אונלי פאנס" שרצו לראות תמונות אינטימיות שלה ("סגרתי את האפליקציה, חישבתי מחדש איפה כדאי לי לשים את הביצים שלי"), אבל בבית היא "העדן הכי שמרנית שיש". הדואליות מלווה אותה בחיים האישיים וגם במקצועיים, והם שזורים אלה באלה. קל להאמין שהיא לא דופקת חשבון, ברוב הימים זה בטח גם נכון - אבל במבט על הכל מאוד מסודר ומתוכנן.
"אני לא יכולה לשכוח את זה שיש לי שם שאני צריכה לשמור עליו. אחרי הכל, אסור לי לעשות טעויות בבחירות שלי בקריירה. לא משנה מה אני אעשה זה יהיה על השם שלי ועל הגב שלי. כמו שאני מובילה עם השם שלי אני גם יכולה ליפול איתו. אני מאוד מחושבת".
אז תתקדם
היא גדלה ברעננה לזוג הורים עובדי עירייה, טום-בוי ששיחקה כדורסל עם הבנים בהפסקות. "קראו לי תלתליפה, קן ציפורים, אמרו שבטח יש לי כינים. כל הילדות הסתובבתי עם קוקו וצמה, רק שלא יראו את השיער", היא מספרת. "הייתי מתבאסת רצח מהתלתלים שלי ושואלת למה זה מגיע לי. היום אני מסתכלת על השיער שלי ואומרת 'למה זה מגיע לי', רק שעכשיו זה בקטע טוב".
בגיל שבע עשרה אמא שלה רשמה אותה לתחרות מלכות היופי, היא נבחרה להיות אחת המתמודדות הסופיות אבל לא זכתה בכתר. "לא רציתי להשתמש בסיפור מבאס או כואב כדי לנצח בתחרות", היא יורה, במה שנשמע כמו ביקורת על התחרות האלמותית. "יכול להיות שאם הייתי מספרת סיפור עצוב על עצמי הייתי זוכה, אבל לא נראה לי שבשביל זה הכתר הזה נוצר".
אחרי שירות צבאי בחיל המודיעין היא קנתה כרטיס טיסה לגרמניה וללונדון, "סוג של טיול אחרי צבא, אבל המטרה הייתה למצוא עבודות דוגמנות. לבשתי חולצת בטן וג'ינס שחור ודפקתי לסוכנויות דוגמנות על הדלת".
רגע, מה? בלי לתאם פגישה?
"כלום. חלק מהסוכנויות היו בשוק והעיפו אותי וחלק פשוט עפו על זה שהתנהגתי ככה. הייתה איזו סוכנות בלונדון שעפה עלי ואחרי שבוע כבר ארזתי מזוודה לשמונה חודשים ועברתי ללונדון. חייתי בדירת דוגמניות, היינו חמש בנות מכל העולם. תקופה משוגעת".
וכשאת שם, רואה את הדוגמניות של חו"ל על כל הסטריאוטיפים הכרוכים בכך, איך התמודדת עם הפרעות האכילה שהיו לך בעבר?
"חשבתי על זה המון כשחייתי שם. ראיתי בלונדון המון דברים, מבנות שהקיאו ועד בנות שאכלו מקדונלד'ס מעל הפח וירקו כל ביס שהן לקחו. התקופה הזו הייתה עבודה עצמית מאוד קשה בשבילי. פעם אחת הקאתי במהלך כל התקופה שחייתי שם הזה. פעם אחת שאחריה שוב קיבלתי כאפה שאני לא מסוגלת לעשות את זה יותר".
ושאר הצדדים הפחות נעימים של התעשייה? יצא לך לחוות הטרדות מיניות בצילומים?
"כן. זריקות מילים, צלמים שניסו להתחיל איתי, אנשי צוות שניסו לגעת אובר על המידה. בתחילת הדרך פחדתי להעיר כי חששתי שזה יפגע בי מקצועית, עד שבאיזשהו שלב הבנתי שאני חייבת, שאם אני לא אגן על עצמי אף אחד לא יגן עליי".
מה הביא את השלב הזה?
"היה איזה צלם שאחרי האודישן הציע לי לצאת איתו לדרינק. כשסירבתי הוא אמר 'מה, את לא יודעת שככה מתקדמים בעולם הזה?'. עניתי לו 'אז תתקדם'. לא עניין אותי האודישן כבר, פשוט רציתי להיעלם משם, זה הגעיל אותי".
אז את חזק בתוך ה"מי טו".
"אני חושבת של'מי טו' יש הרבה צדדים חיוביים אבל גם צדדים שליליים. זו תנועה שמצד אחד מצילה אותנו, הנשים, בהרבה סיטואציות - אבל מצד שני מורידה את הגברים בהרבה סיטואציות. היום ידידים שלי מספרים לי שהם מפחדים להתחיל עם בחורות, מפחדים לתת מחמאה, מפחדים שאיזו אחת שלא יתאים לה תתלונן עליהם. אבל עדיין אי אפשר להתעלם מהעבודה שהמחאה הזו מעמידה במקום את הגברים שצריך להעמיד במקום".
הכי רומנטית
אחרי מערכות יחסים מתוקשרות, הראשונה עם יוצא האח הגדול עמרי בר נתן והשנייה עם הדוגמן דור רפאלי, בעשרת החודשים האחרונים פינס מנהלת זוגיות צמודה עם אילן מסיקה, יהלומן בן 27. "אני לא נכנסת להשוואות בינו לבין האקסים שלי, אבל אני לא חושבת שמישהו בכלל יכול להתקרב אליו", היא מחייכת.
איך הכרתם?
"דרך חברים משותפים. הוא התחיל איתי כמה פעמים וסירבתי. ביולי האחרון ראיתי אותו במסיבה, רגע לפני הסגר השני, התחלנו לדבר ונהיה קליק".
הכי פשוט.
"דווקא הכי לא. היו במסיבה הזו כמה חולי קורונה, אילן נדבק ממישהו וכולם גם ככה נכנסו לבידוד. היו שלושה שבועות שדיברנו כל יום איזה שש שעות בפייסטיים. למרות שלא ממש הכרנו, כששמעתי שהוא חולה הכנתי לו תיק עם שמנים אתריים לריפוי".
רומנטית.
"הכי רומנטית".
מה הוא שלח לך?
"אני לא זוכרת", היא אומרת אחרי מחשבה קצרה. "אבל אל תדאגי, הוא שולח".
בספטמבר פינס עברה לדירתו של מסיקה, ובשבועות הקרובים השניים עתידים לעבור ביחד לדירה חדשה משותפת. "לא עם כל הבני זוג שלי זרמתי לעבור דירה כל כך מהר, אם בכלל, אבל עם אילן זה הרגיש נכון", היא מסבירה. את הלוקיישן של הדירה החדשה, בכל אופן, היא מעדיפה לא לחשוף. "שמעי, בכל אתרי הרכילות חשפו שאני גרה איפה שאני גרה היום. לפעמים לא בא לך לרדת לקנות חלב ושפפראצי יצלם אותך עם חננת לילה בעין".
חננת לילה זה עניין רציני.
"לא רק. היו פעמיים שראיתי רחפנים עם מצלמות מעל המרפסת שלי. בגלל שכל העולם יודע איפה אני גרה לפעמים מחכים לי אנשים מחוץ לבית. לפני כמה שבועות יצאתי מהבניין וישבו למטה שלושה גברים מבוגרים שצעקו לי 'פינס, פינס'. אני מודה שנכנסתי לסוג של פאניקה. נלחצתי בטירוף, הם ממש חיכו שם. האירוע הזה הרס לי את היום ולקח לי כמה ימים להתאושש מזה. הבנתי שאני יותר חשופה ממה שחשבתי".
ואם בחשיפה עסקינן, לפני שנה בדיוק פינס מצאה את עצמה במרכזה של סערה ציבורית לאחר סשן צילומים מעבר לים. התמונות שלה בביקיני קטנטן גררו תגובות זועפות במיוחד, כשבין המגיבים היה גם הקומיקאי שי גולדשטיין, שהגיב בתוכנית הרדיו שהגיש בזו הלשון: "תנוחות שנלקחו הישר מסרט כחול, מה זה המבט המגעיל הזה? צריך להוקיע אותה". בהמשך קשר לפינס כתרים נוספים וקרא לה "יונה", ואף והוסיף שהיא מחפצנת את עצמה ומהווה נזק למחאה נגד הטרדות מיניות. "וואלה, לא היה לי סבבה שההורים שלי שמעו את הדברים שהוא אמר. היה לי לא נעים בשבילם. בוא נשמה", היא אומרת לי וכמו מדברת אליו, "אתה לא מכיר אותי, אתה לא יודע מי אני, אז מה אתה שופט אותי בכלל? מי שם אותך להנחות תוכנית בפאקינג רדיו? הבן אדם לא שולט על הפה שלו אבל כנראה שבלילה בחדרי חדרים הוא אוהב לזפזפ בין התמונות שלנו".
כשתי נשים מלאות סתירות, פינס ואני קינחנו בשיחת בנות על יהדות, אמונה ואלוהים. מי שהגנה דקות קודם לכן על זכותה להצטלם בביקיני קטן ככל שתרצה, לא מתקשה להשיב לסוגיות בנושאי מסורת. "צדיק באמונתו יחיה. מבחינתי קודם כל תהיה בן אדם, זה הכי חשוב. אם הייתי רוצה להיות דתייה כנראה שהייתי מתלבשת יותר צנוע, אבל כרגע ככה טוב לי ואני חושבת שאלוהים סולח ומוחל לי על הביקיני".
כבר שלוש שנים שפינס הולכת ומתקרבת לדת. זה התחיל כשהפסיקה לאכול "שרצים", כדבריה, המשיך עם מחזיק מפתחות בצורת סידור תפילה והפך מאז לדרך חיים. "אני שומרת כשר, עושה נטילת ידיים בבוקר, תפילת השחר, מודה אני, אשר יצר, הפרשות חלה, וקידוש בכל שישי. יש לי רב שאני מתייעצת איתו על הכל ולפעמים אני מדברת עם אלוהים, את יודעת, בתפילות בעיקר, כשזה רק אני והוא".
מה את אומרת לו?
"תהיות כאלה, שאלות, מתייעצת".
מה, גם בענייני נידה?
"את זה תשאלי מרואיינות אחרות", היא צוחקת.
רגע, אז יש מצב שתתחזקי עוד?
"תמיד חברים שלי אומרים שבסוף אני אהיה דתייה", היא אומרת כשהחיוך עדיין על הפנים. "יכול מאוד להיות, אני לא שוללת".
השתתפה בהכנת הכתבה: יפעת הללי אברהם
צילום: יוסי מיכאלי | סטיילינג: מזל חסון | איפור: נגה תמיר | שיער: אור צעירי | ע' סטיילינג: לי גורן | הפקה: רותם פנחס