בפרק הראשון בעונה השנייה של "מעושרות", ג׳ניפר סנוקל מתיזה על עצמה שיזוף מלאכותי בביקיני ננסי בדירת יוקרה באחד ממגדלי תל אביב. למצלמה היא מספרת שזו הסיבה שהיא נראית צעירה מגילה: היא לא נחשפת לשמש, רק למכונת ההתזה הפרטית ולאור הזרקורים. חמש שנים אחרי שנחשפנו לחיים המדהימים מדי של העולה מקנדה הגרושה פעמיים והאמא לחמישה שעשתה את המיליון הראשון שלה בגיל 23 משיפוץ גגות באמריקה, סנוקל מנסה לשקם את קורת הגג שלה ולהשתקם מסערות חייה בשנים האחרונות.
מאז הפריצה הטלוויזיונית היא הספיקה לככב בריאליטי "זוג מנצח VIP" יחד עם בן זוגה אז, כדורגלן העבר עופר טלקר, לקבל ממנו הצעת נישואין, להגיד "איי דו" בפעם השלישית ואז גם לרקוד שוב על מדרגות הרבנות, לא לפני שחפציו תועדו מנופצים ליד פח הזבל השכונתי. טלנובלה טראשית? לסנוקל, שהמירה את המגדל התל אביבי בדירה צנועה ברמת השרון ואת הזוגיות הנוצצת בזוגיות נטולת פלאשים עם חוקר משטרתי שגם היא התמסמסה לאחרונה, אין כוונה לייפות את המציאות: "זה כאילו הייתי בסרט הודי הכי דל תקציב, עם כל הסצינות הכי נמוכות שאת יכולה לדמיין, ואז אכלתי משהו מאוד חריף והתעוררתי לתוך שלשול. זה כאילו היה בום גדול שממנו התעוררתי. אני לא זוכרת את ארבע השנים האחרונות, ואני נשבעת שאני לא אומרת את זה כדי להיראות קשוחה. זה כאילו נולדתי מחדש מהפרידה הזו".
למה זה נגמר?
"בואי נחתום את זה ככה: כשעופר שיחק כדורגל היו שרים לו מהיציע שהוא הולך על גחלים. אי אפשר ללכת על גחלים ולא להישרף. הוא חשב שהוא חסין, אבל בסוף האישה השמנה שרה. ולא משנה מה - יש קארמה".
הסרט ההודי הזה נגמר בתמונה של הדברים שלכם מנופצים ליד פח הזבל, כולל צילומים החתונה והשערים שלו.
"זה קרה במוצאי שבת, אחרי שלא ישנתי במשך חמישה חודשים. הילדים ישנו, הלכתי ולקחתי כל דבר שלו - את כל התמונות, את כל הכתבות, עד התחתונים האחרונים, הכל. שלוש שעות רק זרקתי דברים. זרקתי על הרצפה כי לא היה מקום בפח. ואז פתאום עובדי הזבל מגיעים, התחלתי לחלק להם את השיט שלו. זה היה רגע מדהים. ואז את תמונת החתונה שלנו שהיתה ממוסגרת ניפצתי על המדרכה, והתוצאה היתה אמנות. אמרתי לעצמי - אני עושה אמנות!"
הופתעת כשזה תועד ועלה לרשת?
"הייתי בשוק. הייתי באמצע הסכם הגירושים והטיימינג היה ממש לא טוב. מצד שני - למה זה לא היה על העמוד הראשי של ידיעות אחרונות? חשבתי שאני רק שחקנית ושפית, לא ידעתי שאני יכולה להיות גם אמנית!"
את יכולה לתת שירות לנשים שנפרדו מבני זוג, לעזור להן לזרוק דברים ולנפץ זכרונות.
"זה נקרא קולאז׳. אני יכולה לתלות את כל הקולאז׳ים של כל הלבבות השבורים שלנו על הקיר של הקרייה מול עזריאלי, קולאז׳ של כל הזיינים. אני אומרת לכל הנשים: אנחנו לא צריכות להנמיך את עצמנו לעולם בשביל זין. פאקינג תקנו דילדו".
סנוקל היא כדור דיסקו אנושי, אחת שאומרת הכל בלי אישור או ניסוח אלגנטי מהסוכן. ויש לה סוכן, למרות שבימים אלה היא מקדישה את כל כולה לעסקיה - שתי קליניקות לטיפולי פנים והזרקות בשם faces - אחת מתחת לדירתה ואחת בנתניה. היא פוגשת אותי בלי האיפור ותוספות השיער שאפיינו אותה בהופעותיה הטלוויזיוניות, וגם כך, בטרנינג, בגיל 42, היא נראית כמו סטארית. יש חוויות חיים שאפשר לטשטש באמצעות כמה מזרקי בוטוקס, אך הלב נותר מקומט. "עברתי גיהנום, ועכשיו תודה לאל אני מתחילה לבנות לעצמי עתיד בישראל לראשונה מזה עשר שנים. אני לא יכולה להרשות לשום דבר להרוס לי הפעם. שילמתי ביליונים לבית הספר של החיים - בכסף ובמכות רגשיות, נפגעתי יותר מדי פעמים ולמדתי שאני חייבת לשמור גם דברים לעצמי, כי אנשים לא מעריכים כנות ולב גדול, אלא מנצלים אותם".
מי ניצל אותך?
"אנחנו צריכות חודשיים בשביל שאפרט לך את כל הרשימה. בעשור האחרון בישראל נוצלתי מכל בחינה - חברות, ביזנס, מערכות יחסים, כי אני נותנת אמון בלי לחשוד, ולמדתי שאני לא יכולה לעשות את זה יותר. אני עדיין אותה ג׳ניפר, אבל שמתי חומה. אני לא אתן לאנשים לפגוע בי יותר".
מתי הבנת שאת צריכה לבנות חומה?
"כשהתגרשתי מעופר ביוני. הוא פגע בי מאוד. ברגע הזה הבנתי שפגעתי בעצמי. אני צריכה לדעת מה אני שווה. אני צריכה ללמוד שאהבה יכולה להיות טובה ופשוטה. שאני לא צריכה אהבה מגבר, זה לא צורך אלא בונוס. עכשיו הבנתי שהגיע הזמן שאטפל בעצמי. לקח לי 42 שנה להבין את זה. אני יכולה לעשות מזה סרט".
איך היית קוראת לסרט?
"פאק אוף, ג׳ני!". אלה גם היו המילים האחרונות של אמא שלי לפני שהיא נפטרה".
אז אנחנו מדברות על קומדיה טרגית.
"נכון, ניסיתי לעזור לאמא שלי לפני שהיא נפטרה מסרטן, היא סבלה מאוד, זעקה לעזרה, ניסיתי להזיז אותה ואז היא צעקה 'פאק אוף, ג׳ני!'. תביני, אני באה ממשפחה מאוד פתוחה, זה היה סגנון הדיבור שלנו. אז אני מתייחסת לזה באופן חמוץ-מתוק. היא נפטרה ביום ההולדת שלי לפני עשר שנים".
ומאז את לא חוגגת את יום ההולדת שלך?
"אני שונאת את יום ההולדת שלי, אף פעם לא אהבתי אותו".
זה לא כל כך מסתדר עם הדמות הטלוויזיונית שלך שעפה על החיים.
"אף פעם לא היה לי יומולדת כיפי, אף פעם לא נהניתי מתשומת הלב. אני חושבת שזה טפשי, שזה פאקינג דאווינים. למה אי אפשר להתייחס לכל יום כאל יומולדת? למה אנחנו לא יכולות להתייחס אחת לשנייה כמו מלכות בכל יום? למה בן הזוג שלי לא יכול להגיד בכל יום שאני מדהימה ושהוא אוהב אותי? זה כמו ולנטיינז דיי. המסעדות מפוצצות כי גברים לוקחים את האישה שלהם פעם בשנה להראות להן אהבה. אני חושבת שזה צריך להיות ככה כל הזמן. אבל אולי אני חיה בסרט, אולי זו הבעיה שלי. אמא שלי, שהיתה האישה הכי טובה בעולם ולא ראתה צבע, צורה וכמות, היתה אומרת לי שכל אחד הוא כוכב זורח, שאני רק צריכה להתבונן טוב ואני אראה את זה. הגישה הזו דפקה אותי".
למה? לראות באנשים את הטוב זו גישה טובה לחיים.
"אבל זו לא המציאות. רוב האנשים חושבים רק על האינטרסים שלהם. ופתאום באה ג׳ניפר, מעניקה ונותנת, ואולי חשבו שאני פראיירית. ואני ממש לא פראיירית. אולי רק טיפשה".
נשים חזקות שהן רכות מבפנים לא צריכות להתחתן עם עורכי דין
כשמקלידים את צמד המילים ׳ג׳ניפר סנוקל׳ בגוגל, רובריקת החיפוש מנדבת את ההשלמות "מאיפה הכסף", "כמה כסף יש לה" ו"כמה ילדים". אז לגבי הילדים: חמישה, שלושה מבן הזוג הראשון - קבלן שיפוצים לו נישאה בגיל 24 - ותאומים מבן הזוג השני, עורך דין שהכירה מיד אחרי הגירושין בגיל 32, ולו היתה נשואה פחות משנה. ולגבי הכסף: את רובו עשתה בשנות העשרים המוקדמות לחייה, מהעסק לשיפוץ גגות שהקימה עם בעלה הראשון. כמה כסף יש לה? ובכן, שלושה הסכמי גירושים, חמישה ילדים וגרוש טרי שהוגדר כפושט רגל. תעשו את החישוב. "בפעם השנייה התחתנתי בגלל ההיריון, אבא שלי אמר שאם לא נתחתן אני לא הבת שלו יותר. זה נגמר מהר".
זה נגמר בטוב?
"אני לא יכולה לדבר על זה כי הוא עורך דין אבל אני רק אגיד שזה חלק מאוד גדול מהשבר שחוויתי. שילמתי מחיר. נשים חזקות שהן רכות מבפנים לא צריכות להתחתן עם עורכי דין".
למה?
"כי בית המשפט זה המגרש שלהם. זה כוח. אני לא יכולה לדבר על זה כי אני צריכה לשמור על עצמי. מאוד קל לעורכי דין למרר את החיים של מישהו אם הם רוצים. היה לי עורך דין שהיה גם הוא גרוש ואמר לי 'אני הופך את החיים של אשתי לשעבר לבלתי נסבלים. אני לוקח אותה לבית המשפט כל הזמן, כל פעם שהיא לא עושה משהו עם הילדים אני מתקשר למשטרה, אני עושה לה את המוות ואני נהנה מזה'. ואז הבנתי מה זה להיות גרוש, ולכן בחרתי בו כעורך הדין שלי".
זה סדיסטי לאמלל מישהו רק כי אתה יכול.
"אין צדק במדינה הזו. הכל משחק, קומבינות. מה עם הילדים? למישהו אכפת ממה שעובר על הילדים הקטנים שלי? לא".
טוב, זו מדינה שבה הנישואין דתיים ושאישה יכולה להיות מסורבת גט במשך שנים.
"ומה זה הרבנות? איזו הרגשה מנמיכה. אני אוהבת להיות יהודיה, אני אוהבת את התורה, אני חושבת שעשרת הדיברות זה משהו יפה כי זה הגיון פשוט. זו לא הדת המורמונית, שאומרת אסור לשתות אלכוהול, אסור לשתות קפאין ואסור לאונן. כאילו וואט דה פאק? אני לא יכולה לאונן? בואו פשוט תהרגו אותי! בהרבה דברים ביהדות יש הגיון, אבל מה זה השיט המשפיל הזה ברבנות? אני צריכה עדים, וללכת קדימה ואחורה, מה אני פאקינג סמרטוט? איפה אשת חיל? אנחנו הנשים אוהבות את הגברים, נותנות להם את הגוף שלנו, את הרחם שלנו, עושות להם ילדים. אין הוקרת תודה לכלום. וגם בבית המשפט, אם השופט רב בלילה עם אשתו הוא מגיע בבוקר לבית המשפט ואומרת 'את אשמה!'".
בית המשפט לא היה לטובתך?
"לא, אני תמיד חתמתי על מה שצריך, הייתי צריכה להילחם על הזכויות שלי אבל ויתרתי. רק רציתי שהילדים שלי יהיו בסדר. בכל גירושין שילמתי הרבה יותר ממה שהייתי צריכה לשלם. ויתרתי בשביל שקט. הכל בולשיט, והכל כסף. רק כסף".
להתגרש זה יקר, ואני חושבת שזה גם פמיניסטי
ועדיין, למרות הכל, סנוקל אישה עצמאית. לא מתלוננת, לא מתרפקת על מיליוני העבר וממש לא מוכנה לחפש פתרונות קלים, קרי ספונסר; "עשיתי המון כסף בצעירותי, בגיל 23 כבר הייתי מיליונרית, אבל גם לפני הנישואין עבדתי ושמתי כסף בצד. הייתי קוסמטיקאית רפואית ואחות, למדתי בגיל צעיר ואף אחד לא נתן לי כלום. אני מגיעה ממשפחה של עורכי דין מצליחים, הצלחה אצלנו היא ערך אבל היא לאו דווקא נמדדת בכסף אלא ביכולת להיות עצמאית. לימדו אותי לא תלויה באף אחד. גם אם אעבוד בזבל אהיה הכי טובה ואתן את כל הלב שלי, אני לא צריכה לקחת כסף מאף גבר".
זה חינוך מאוד פמיניסטי.
"אני מאוד פמיניסטית. להתגרש זה יקר, ואני חושבת שזה גם פמיניסטי. זו הברכה שלי, אבל גם הקללה שלי כי אני אישה חזקה, אני לא צריכה אף אחד, אבל במערכת יחסים עם גבר זה לא תמיד מוצלח, אז למדתי עם הזמן שמותר לי להיות שברירית. אומרים שהנשים הכי יפות ומצליחות הן גם הכי בודדות, וזה נכון".
ומה מצבך הכלכלי כיום?
"אני משקמת את החיים. אני עובדת קשה, אני עוקבת אחר ההוצאות שלי. אני לא מסכנה, אבל אני כבר לא יכולה ללכת לכיכר המדינה ולקנות מה שאני רוצה".
את לא מעושרת?
"לא. אבל אני לא בחובות ומשלמת לספקים שלי במזומן".
ומאושרת?
"מאושרת זו עבודה יומיומית. להגיד שאני 100 אחוז מאושרת ומסופקת זה בולשיט. אתה מאושר תמידית רק אם אתה על איזה אי מנותק מהמציאות ומעשן גראס כל היום".
ואת בקשר עם חברותייך מהתכנית?
"אם אני רואה אותם זה היי היי. האם הייתי מיליונרית כמוהן? לא. מה היה לי, בית בשווי 4 מיליון שקל אז? מה זה עשיר? אנשים חשבו כנראה שיש לי 40 מיליון דולר שיושבים בבנק ושאני חיה בארמון. רק בגלל שבתקופה ההיא נסעתי בב.מ.וו והיו לי יהלומים זה לא אומר שהייתי עשירה".
זה משנה לך מה חושבים?
"האמת, משנה לי".
זה מבאס אותך שמשייכים אליך כסף?
"אני עובדת כל כך קשה בשביל הכסף שלי. אבא שלי רק עכשיו קנה את רכב היוקרה הראשון שלו. הוא תמיד אמר ׳אני אף פעם לא אסתובב ברכב יוקרה ואראה ללקוחות שלי לאן הכסף שלהם הולך׳. רק עכשיו, בגיל 75, הוא פינק את עצמו בלקסוס וכמובן שהוא היה צריך להצדיק את זה בזה שיש לו כאבי גב. אני לא רוצה שהלקוחות שלי יחשבו שאני ריץ׳ ביץ׳ שלוקחת את הכסף שלהן. אני נותנת שירות, ואני אתן את השירות הכי טוב, ואני אהיה זונה ברחוב בשביל לשים אוכל על השולחן. אני אעשה הכל בשביל המשפחה שלי. אז אני לא עשירה, חשוב לי להגיד את זה. הייתי מסודרת. ועכשיו אני לא ענייה. אני לא בפשיטת רגל ואני לא בחובות. למדתי לחיות על פי היכולת. זה קשה, לא בגלל הרמה החומרית אלא בגלל האגו. זו הרגשה שנכשלתי".
אז כסף קונה אושר?
"כסף קונה זמן. כסף קונה גם בעיות, אבל הוא קונה שלווה. במדינה שלנו יש כל כך הרבה מחלות וקמטים בגלל סטרס".
ואין מספיק כסף לבוטוקס.
"אני התחלתי לעשות בוטוקס בגיל 27 ואני לא מתביישת להגיד את זה. חבל שלישראלים אין יותר כסף כי יחד עם הלחץ פה הייתי באמת הופכת לאישה עשירה. גם את צריכה לעשות קצת בוטוקס במצח, חבל שיהיו לך קמטי דאגה".
הם התווספו לי מטראמפ.
את קולטת? הוא צריך להיות דובר של בוטוקס, והוא פאקינג נשיא ארה"ב. אם העברית שלי הייתה טובה יותר הייתי יותר פעילה פוליטית. אולי אפילו הייתי רצה לנשיאות. לכוכב ריאליטי זה עבד בארה"ב, לא? צריכה להיות פה מנהיגה אישה, כי נשים פועלות גם מהראש וגם מהלב בעוד גברים פועלים רק מהראש ומהזין. כמה זמן אפשר לפעול לפי הזין? בגלל זה העולם שלנו נראה ככה".
בזוגיות עם טלקר פעלת מהראש או מהלב?
"לא היה לו מה לתת לי, הוא היה פושט רגל, למה שאהיה בזה אם לא מתוך אהבה?"
הוא היה פושט רגל, את מותגת כמעושרת. עד כמה הכסף שיחק תפקיד בבחירה שלו בך?
"הלו, בואי נבחר באובייס. אם זה מבחן אמריקאי, כשהשאלה היא 'למה הוא איתה?' ואופציה א׳ היא כסף, אופציה ב׳ היא אהבה ואופציה ג׳ היא כל התשובות לא נכונות, מה יסמן האדם הממוצע?".
זה יעליב אותך אם אגיד שהייתי מסמנת את אופציה א׳?
"לא. כי אני עשיתי את זה לעצמי. אני מושכת לחיי אנשים נידים, אני אוהבת לקחת משהו שבור ולעזור לו, לשמח אותו, זה הטבע שלי. זה בגלל חוסר בטחון. חשיבה שלא מגיע לי יותר".
אז זה היה סביב הכסף מהתחלה?
"לא ידעתי שהוא בפשיטת רגל, הוא אמר לי את זה אחרי שלושה שבועות ואז זה כבר היה רציני. התאהבנו מהר. אני אישה לארג׳ית, אם אני אוהבת אני אתן את הביס האחרון על הצלחת שלי בשביל בן אדם. הייתי אומרת לו ׳נתתי לך את הדם שלי׳".
ומצד שני, ב"זוג מנצח" כינית אותו בשידור אפס.
זה לא בסדר להגיד את זה בטלוויזיה מצד אחד, אבל מצד שני אני לא מזוייפת. להגיע למקום שבו אני אומרת בטלוויזיה לבן הזוג שלי 'אתה אפס' זה מאוד לא בסדר. צלצול השכמה. אני לא רוצה לקרוא לאף אחד 'אפס'".
אז אולי התכנית הזיקה לזוגיות שלכם?
"להפך. כנראה שבזכות התכנית החזקנו מעמד יותר זמן, ובגלל הסיבות הכי טפשיות - כי היינו עופר וג׳ניפר. אהבתי לראות איך אנשים מחפשים אותי כשהם רואים את עופר. עד היום צועקים לי "עופר!" במבטא שלי. אנשים בכלל לא יודעים שהתגרשנו, זה מאוד מצחיק".
היתה לכם גם פרסומת יחד. זה מיתג אתכם, מינפתם את הזוגיות לעסקים.
"באמת? עסקים? ממי, מי שבפשיטת רגל צריך לתת לנושים את כל השכר שלו, אני נאיבית, לא ידעתי את הדברים האלה".
אז למה להתעקש על חתונה?
"הרגשתי שאני צריכה להוכיח למשפחה שלי שאני יכולה להקים שוב בית, שאני ראויה לאהבה".
אבל להתחתן פעם שלישית זה הארדקור.
"ושאדם שם תפילין כל בוקר ואז הולך ובוגד בבת הזוג שלו, זה לא הארדקור? מה זו הרבנות? פאק דה רבנות! את הולכת לחופה, שאני גם קוראת לה קופה, עומדת תחתיה ונשבעת לאהוב להוקיר וכו׳, ואז את מקבלת זין בעין".
אז למה לעשות את זה שוב? למה הטקס הזה היה חשוב לך?
"כי יש לי את התמונה בראש של ההורים שלי, שהיו יחד 40 שנה; את אבא שלי מנשק את אמא שלי לפני שהיא מתה, היא היתה כל כך חולה ולא יפה, הוא נישק אותה על השפתיים ואמר לה ׳את האישה הכי יפה בעולם׳. ואני רוצה את זה".
אם את יושבת ומחכה שגבר עשיר יבוא ויציל אותך את טיפשה
גם החבר החדש והאחרון, חוקר המשטרה יובל, לא הצליח לתת לסנוקל את ההאפי אנדינג שהיא רצתה, והשניים נפרדו לאחרונה. בדרך היא נאלצה שוב להתמודד עם אותם טוקבקים מכוערים. "כשהעלו תמונות שלנו לאתרי רכילות הטוקבקים היו מאוד גזענים. את לא מבינה כמה אנשים באו אלי ואמרו לי ׳הוא לא שווה לך׳. שאלתי למה, אמרו ׳בגלל שהוא תימני׳. אמרתי ׳וואלה, בגלל הצבע שלו?׳. אמרו ׳בטח הוא מראש העין, נכון? הוא קמצן, נכון?׳ אני רוצה להקיא על אנשים בלי עצם בגרון, מתנשאים, אטומים. כל התימנים קמצנים? למה, כי ג׳חנון זה אוכל זול? זה כמו להגיד שכל הבלונדיניות טיפשות".
גם את חווית סטיגמות. את האישה הבלונדינית עם הכסף.
"החיים שלי זה סטיגמה. הייתי ילדה שמנה ומכוערת, המורה לבלט אמרה לאמא שלי ׳הבת שלך שמנה מדי, היא לא תהיה רקדנית, תוציאי אותה מהחוג׳".
ואז הפכת לרזה ויפה ונהיה לך קל יותר.
"זה לא יותר קל, זה רק פותח דלתות אחרות. אולי הייתי יותר מצליחה אם הייתי שמנה ולא יפה? מה את חושבת, שיש לי תורים מחוץ לקליניקה? אני צריכה לעבוד פי מיליון יותר קשה מקוסמטיקאיות אחרות כדי להוכיח שאני לא גימיק".
אבל מהשטחיות הזו את עושה קריירה, העסק שלך נבנה על זה שאנחנו מבינות שאנחנו צריכות להיות יפות.
"להיות יפה זה לא בהכרח משהו שטחי. את יכולה להיות יפה ולהיות אדם טוב, את יכולה להיות יפה ופמיניסטית, את יכולה להיות יפה ולסבית שנלחמת על זכויותיה, וכל זה עם בוטוקס וציצי".
ואז יותר קל לתפוס כסף.
"אם את יושבת ומחכה שגבר עשיר יבוא ויציל אותך את טיפשה. גברים רק לוקחים. הם יקחו את הכבוד שלך, את הגאווה שלך, את הפוסי שלך. זה שווה את זה?".
אז מה למדת על אהבה אחרי שלוש חתונות ושלושה גירושים?
"אם את מוצאת גבר חזק, והוא חייב להיות חזק כדי להתמודד עם אישה חזקה, שחררי קצת מההגנות שלך. תנו להם לאהוב אתכן. תראו את הפגיעות שלכן, כי גם הנשים החזקות ביותר צריכות חיבוק. חשוב להבין שכולם מגיעים עם הקקי שלהם, מי מסריח יותר ומי פחות. תביני את הקקי שלו ותני לו להבין את הקקי שלך. כולם דפוקים, אז נסו להבין מאיפה הצד השני בא ואז אולי תוכלו לראות את התמונה יותר טוב ולהבין איך הקשר יכול לעבוד".
ומה למדת על עצמך דרך מערכות יחסים?
"שאני אֵלָה. ושאני צריכה להאמין בזה ולהתייחס לעצמי ככה".
צילום: רונן פדידה | סטיילינג: קרן נפתלי | איפור שיער: דקלה פרג | ע. צלם: עוזי אברהם | גולף פסים: דיזל, שמלה ירוקה: מייקל קורס, ז'קט ירוק: ג׳וסי קוטור, סט של חולצה וחצאית: H&M, משקפיים: אוסף פרטי, נעליים: ניו באלאנס, שמלה ורודה: ג׳וסי קוטור, מעיל פרווה אפור: עדיקה, תיק: ג׳וסי קוטור, נעליים: צ'ארלס אנד קית, שמלת פאייטים: H&M, מעיל: קסטרו, תכשיטים: ה. שטרן
התמונות צולמו בפנטהאוז-לופט במגדל "מאייר ברוטשילד" של חברת ברגרואין רזידנטיאל.