רק אם תנברו ממש עמוק באינסטגרם של ספיר אביסרור תוכלו למצוא תמונה שלה בביקיני. זה לא מטעמי צניעות. לאביסרור (23), מעצבת אופנה ואיט גירל, יש חרדה מטורפת מבריכות, ים ואפילו מראה של רצפה רטובה מעביר בה צמרמורת. "את לא מבינה מה הולך במים. יש מלא לכלוך ושיערות. לאן את חושבת שזה הולך? לתוך בגד הים שלך. את בולעת מים ולכי תדעי מה בלעת שם. אני רק חושבת על זה ולא מסוגלת. הייתי בתאילנד לפני כמה חודשים והיה ממש חם אז נכנסתי אבל זה לא היה כיף. סבלתי מכל שנייה. גם במיקונוס יצא לי פעם אחת להיכנס למים, אבל זה היה בגלל שזה בית מלון וואו והבריכה יותר נקייה מכאן. בארץ מלוכלך ברמות".
ובבית זה בסדר?
"בבית אני הולכת רק עם כפכפים. כשאני מתקלחת אני מורידה אותם רק ליד האמבטיה ולא דורכת על הרצפה בכלל. ושכאני יוצאת מהאמבטיה אני נשארת איתם עד שאני הולכת לישון. גם כילדה הייתי הולכת לימית 2000 ועולה למגלשות עם כפכפים ביד כדי שאוכל לשים אותם איך שאני יורדת. אבל משנה לשנה אני מרגישה שאני מתבגרת. אם נניח בעתיד תהיה לי ילדה והיא תרצה להיכנס לבריכה אז אני אכנס איתה. השינוי קורה לי לאט".
בינתיים השינוי הגדול שעומד בפני אביסרור קורה דווקא ביבשה. היא נבחרה להיות אחת מארבע הבנות שמככבות בעונה החדשה של הדוקו ריאליטי ITGIRLS (שני-רביעי 14:30 ב-HOT בידור ישראלי וב- HOT VOD), לצד עדן פינס, ליבר בלילתי ואיב קורשיא. הסדרה, שהכירה לעולם אושיות כמו דנה זרמון ואדל בספלוב, היא מסע מצולם של ארבע צעירות שאפתניות עם חוש סטיילינג וחלום להתפרסם, בצעדיהן הראשונים בשואוביז. בין צילומי ביוטי לפגישות עם מיטב אנשי תעשיית האופנה הישראלית, הן מנהלות קאט-פייטס משעשעים, וכמובן, תחרות צמודה ולא מוסתרת. אבל תשכחו ממה שידעתם עד עכשיו, מבקשת אביסרור, כי מבחינתה היא הולכת להביא לתוכנית משהו אחר לגמרי. היא קוראת לזה עבודה קשה, ומסבירה: "לא הכל זה עוקבים באינסטגרם. כשבאתי לאודישן אמרתי שמבחינתי מישהי שקונים לה תיק של גוצ'י בכיכר המדינה ב-3,000 שקל היא לא איט-גירל. לא כל הבנות יכולות להרשות לעצמן כזה תיק ובטח לא ילדה בת 12 כמו אלה שצופות בנו. אין מה לעשות, אבוש צריך לשלם משכנתא. אני רוצה שהחלום שלהן יהיה לעבוד, להצליח במה שהן עושות, ואז את התיק של גוצ'י לקנות בעצמן, בלי עזרה של אבוש".
לך לא קנו תיק של גוצ'י?
"לא. הייתי רואה את העונות הקודמות וזה היה חורה לי, כי בניגוד לבנות שם, אני עבדתי בשביל הדברים שלי. כשהוצאתי רישיון יכולתי לקבל אוטו מההורים אבל לא את זה שרציתי, אלא רק את זה שעלה פחות מ-40 אלף שקל".
אז אני מבינה שאת פחות בעד דנה זרמון, האיט גירל מהדור הקודם והבת של הפרסומאי אילון זרמון.
"ממש לא, אני מעריצה אותה. לי לא יוצאת תמונות כמו של דנה. כל תמונה שלה זאת לא תמונה שהיא סתם ישבה והצטלמה, זאת אמנות. אני מאוד מעריכה את זה. גם לי ההורים עוזרים, איך יכולתי לקדם את העסק שלי ולא להרוויח כלום במשך שנתיים אם לא הייתה לי עזרה מהם ומבן הזוג שלי ליאור? אני גרה אצל ההורים שלו וכרטיס האשראי שלו הוא גם שלי".
עד כמה כסף חשוב לך?
"אני רוצה להיות עשירה. יש מישהו שלא רוצה להיות עשיר? בא לי לעשות מלא כסף. לקנות איזה אוטו ואיזה בית שבא לי. למה לא? זה כיף. אני וליאור אוהבים חיים ברמה מאוד גבוהה. אנחנו טסים המון לחו"ל, כל ארבעה חודשים בערך. אנחנו צמאים לזה. הארון שלי מפוצץ במותגים אבל לא רק. יש לי חולצה ב-30 שקל ותיק ב-2,000 שקלים. אני קונה כל מה שבא לי. כל הזמן אני בקניון, יוצאת עם שקיות מלאות בבגדים ובנעליים. אין לי כאלה שלא לבשתי, אני משתמשת בהכל, וזה סימן שאני באמת צריכה את זה. חוץ מזה יש לי שגרת טיפוח. כל שבוע אני עושה ציפורניים והולכת למספרה. איפור הייתי עושה בבית עד לפני התוכנית, כי אני לא אוהבת את האובר גלאם, אבל התוכנית לימדה אותי שצריך שמישהו יאפר אותך. עכשיו אני מרגישה מחויבת לזה כי אני אחת מהאיט-גירלז".
"אם אני מעצבת אופנה אז אני צריכה להיראות כזו"
חמושה בעגילי פונפונים צבעוניים וגבות שמושכות אליה את כל תשומת הלב, היא מנסה כבר שנתיים את מזלה בעולם האופנה עם המותג שלה “SAP”. בסטודיו הקטן שבבית ילדותה בבית דגן, אפשר למצוא אותה חותכת בדים, מסדרת על קולבים ותופרת הכל לגמרי לבדה. עד עכשיו היא לא הרוויחה מזה כסף אבל בקרוב תשיק אתר, ותתחיל להיעזר גם בכמה תופרות. "למדתי תדמיתנות ברחובות, עיצבתי לעצמי בגדים והעליתי לאינסטגרם. יום אחד מישהי שאלה אותי כמה עולה חליפה שעיצבתי, אז המצאתי מחיר בלי שקלול של כלום והיא כתבה שהיא רוצה לקנות. הלכתי אליה וכשחזרתי הייתי בשוק שמישהי קנתה משהו שאני תפרתי. בבוקר אחרי זה אמרתי לכולם שאני מתפטרת מהעבודה שלי כי אני לא יכולה לעבוד ולתפור בגדים במקביל".
מה עשית קודם?
"הייתי מנהלת של חנות בגדים בעזריאלי. ממש התפתחתי שם והרווחתי 12 אלף שקל. אבל אמרתי די, כי זה התחיל לשאוב ממני המון ורציתי לתת את כל כולי לעסק החדש. ובאמת כל מה שעיצבתי נמכר, אבל ההספק שלך לא גדול כשאת עושה את הבגדים בעצמך, הצלחתי לייצר פריט אחד ביום ואי אפשר להרוויח ככה. מכרתי מכנסיים ב-700 שקל אבל קניתי בדים ב-1,500 שקל".
רגע, למה לא לעבוד בעבודה חלקית כדי להצליח גם להרוויח?
"היה שלב שאמרו לי שאולי אופנה זה לא מה שאני צריכה לעשות בחיים כי אני לא מכניסה מזה כסף. ניסיתי לעשות עבודות קלילות תוך כדי, הייתי במשרת סטודנט חודשיים, ברמנית פעמיים בשבוע. כולם שאלו אותי מה אני עושה בחיים ועניתי שאני מעצבת אופנה. הסתכלתי על עצמי כשעניתי, לבשתי בדיוק שמלה שחורה פשוטה וסתם עקבים. הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר, שאם אני קוראת לעצמי מעצבת אופנה אז אני צריכה להתנהג ולהיראות כמו מעצבת. אז עזבתי".
מה חלמת שיקרה לך?
"הרגשתי שאני מפסידה משהו בכל רגע שאני לא תופרת. שבזמן הזה אני יכולה לעשות שמלה שתשבור גבולות, ושאולי מישהו ישלח לי הודעה שהוא אוהב את מה שאני עושה ורוצה להשקיע בי. כבר התחלתי לחשוב שאולי כדאי שאעשה משהו אחר, כמו לעצב חלונות ראווה, אבל אז הגיעה ההצעה של 'איט-גירלז' וזה היה בשבילי סימן. החלטתי שאני לא מוותרת. שאני הולכת להיות בתוכנית ולהתפרסם, ללכת על כל הקופה. השקעתי את כל הכסף שהיה לי ואוטוטו עולה אתר משלי עם קולקציה חדשה".
"בצבא היו רמה מעל ולא הבינו את האופי והשטויות שלי"
למרות אהבתה לאופנה, היו זמנים שאביסרור האמינה שהייעוד המקצועי שלה הוא בכלל להיות אחות. זה התחיל כשהתקבלה לקורס חובשים בצה"ל, אבל מה שהתחיל כרומן מרגש עם מזרקים ותחבושות הסתיים בבדידות בשירות בבסיס סגור בבקעת הירדן. "זה היה זוועת עולמים. סבלתי ברמות. כדי להגיע מהמרכז לוקח לך שלוש שעות ואת עוד צריכה לעצור באריאל להחליף אוטובוסים וזה לא מקום סימפטי. גם הבסיס עצמו באמצע שום מקום. זה מדבר שומם וכל כמה שעות שמעתי מואזין. היה לי קשה נפשית. לא התחברתי לאנשים שהיו שם".
למה לא הסתדרת איתם?
"חובשים הם אנשים ברמה מעל. לא כל אחד יכול להיות חובש, וזה שהם היו רמה מעל גרם להם לא לאהוב את האופי והשטויות שלי. לא מצאתי את עצמי. הייתי יושבת איתם והם היו מדברים על סרטים מצוירים של אנימה יפנית. מה לי ולזה? זו הייתה החוויה הכי קשה שהייתה לי בחיים".
ואיך היה להיות חובשת? ראית מקרים קשים?
"עוד לפני הצבא רציתי להיות אחות. אני לא פוחדת ממחטים. הייתי פותחת ורידים, עושה בדיקות דם, הכל. ראיתי מקרים קשים. נניח היה איזה בחור שמייחם נשפך עליו. העור שלו היה במצב נורא והוא צרח מכאבים. קל לי לתפקד במצבים כאלה. הייתי יכולה לפתוח ורידים בפיג'ימה בארבע בבוקר. ניתוחים ודם, אני חולה על זה. יש דבר כזה בקורס חובשים שנקרא מעגל לחץ. את עומדת במעגל, כולם עם בוקסרים ואז כל אחת בתורה דוקרת את עצמה עם מחט בירך. להתמודד עם הפחד. זה קורס מושלם בעיני. התפקיד לא היה הבעיה".
אז מה כן?
"חוץ מהבדידות היו את התנאים שם. אני לא יכולה להסביר לך כמה נורא היה. שירותים ומקלחת? אימה. הכל שם תחבושות וטמפונים וכל האסלות מגעילות. זה ישמע לך מסריח אבל הייתי מתקלחת רק פעם אחת בשבוע ביום שלישי. הייתי באה ביום ראשון לבסיס אחרי מקלחת בבית, מתקלחת בשלישי ורק בשישי בבית שוב. היו שם כל כך הרבה חיידקים, הכל אדים של רטיבות, טמפונים ועובש".
איך שרדת ככה?
"שרדתי שנה וחודשיים ואז התחלתי להשתגע. הייתי אמורה לסגור שבת אבל הרגשתי שאם לא מוצאים אותי משם יקרה משהו. אמרתי למפקדת שלי שאני לא מסוגלת. שאני מרגישה שאני קורסת. שאני לא יכולה להישאר ובטח לא לסגור שבת. הייתי אמורה לטפל באנשים אבל לא הצלחתי לטפל בעצמי. תוך שעתיים היא שלחה אותי לקב"ן והוא נתן לי גימלים לשבוע. אחרי שהם נגמרו שלחו אותי לקב"ן מחוזי והוא החליט שאני משתחררת מהצבא".
הכל קרה מהר. הופתעת?
"קיבלתי את הכאפה של החיים שלי. ואפילו לא היה משהו מיוחד שאמרתי לו. במשך כל הזמן ששירתי, סבלתי כל דקה אבל לא העזתי להוציא בכלל את המילים 'לצאת מצה"ל' מהפה. עם כל הקושי, הדבר היחידי שחשבתי זה לעבור בסיס. אבל הקב"ן אמר לי שאני כנראה לא כשירה לשרת, זו הייתה שיחה של עשר דקות. בדקתי אפשריות ערעור אבל תשובות בדרך כלל מגיעות רק אחרי חצי שנה או שנה. אז בואי, אני לא אתקע את כל החיים שלי בגלל שצה"ל הוא מערכת שלא עובדת. בדיעבד זה הדבר הכי טוב שקרה לי כי הייתי בפור של שנה על כולם. התעסקתי בלעשות כסף ולפתח את עצמי. בזמן שכל החברות שלי חסכו לטיול, אני כבר קניתי אוטו וטסתי עם ליאור לחודש במקסיקו".
"ליאור מכבד נשים בצורה שלא נתקלתי בה בדור הזה"
את ליאור דבח, סוכן ביטוח בן 26, פגשה אביסרור בחטיבת הביניים. הוא למד שתי שכבות מעליה והם התחילו את הקשר כידידים טובים, עד שהיא הרגישה שהיא רוצה יותר. "טסנו לאילת לפני הצבא עם עוד חברים. בטיול הזה הרגשתי שאני מתאהבת בו. הוא לא רצה כי היינו כמו אחים, והוא ידע שבגלל שבא לו להחליף בחורות כל יומיים אני אפגע. אבל לא ויתרתי. ידעתי שהוא הגבר האחרון שאני הולכת להיות איתו. לפניו הייתי רק עם עוד מישהו אחד".
למה? את רק בת 23. לא מעניין אותך לחוות עוד דברים לפני שאת סוגרת את הבאסטה?
"זה נכון שאני עוד ילדה ואם מישהי תשאל אותי אני אגיד לה בחיים לא להיכנס למערכת זוגית בגיל 18 עם מישהו אחד שבסוף יהיה בעלך. אבל ליאור הוא גבר חד פעמי, אין דברים כמוהו. הוא מכבד נשים בצורה שלא נתקלתי בה בדור הזה. זה משהו מהבית שטמון בו. מהרגע שהכרתי אותו הוא היה כמו אבא בשבילי. אם הייתי רבה עם אמא שלי, מתעצבנת עליה ברמות ומקללת אותה, הוא היה אומר לי 'אמא יש רק אחת' ומסביר לי על ערך המשפחה. וזה נכון, אמא באמת יש רק אחת. הוא בן אדם עם מחשבה שפויה, הוא מושלם".
אז אתם אוהבים להיות ביחד בבית או לצאת למסיבות?
"בגלל ליאור הפכתי למה שהוא רוצה. הוא לא רצה ילדה כזו שיוצאת למסיבות ועושה שטויות, הוא רצה אישה של בית אז זה מה שהפכתי להיות. אם אני במסיבה איתו אני האישה שלו, אבל אם אני באיביזה עם חברות אז אלה ובאלה. כשטסתי לשם למסיבת רווקות עם חברות היינו במסיבות 24 שעות. את לא נחה ולא ישנה. מתקלחת, מחליפה לוק ויוצאת למסיבה אחרת".
למסיבה הנוכחית בחייה, תוכנית הטלוויזיה "איט-גירלז" היא התקבלה אחרי שכבר ניסתה את מזלה בעונות קודמות, אבל מסיבות שונות דברים לא הסתדרו. זה לא נורא, כי את העונה הזאת היא כובשת גם עבור אלה שלא השתתפה בהן. בנוכחות הכריזמטית שלה היא מתמקמת יפה בין הדוגמנית של הרגע עדן פינס ובין ליבר בלילתי, הבת של מעצבת העל ברטה ומי שנשמעת כאילו היא בתעשייה כבר שנים. לאיב קורשיא, אביסרור כבר מרגישה בנוח לתת עצות. היא פאנץ' ליינרית מעיפה ברמה שרק מחכים לקטעים שבהם היא מדברת, ולא אכפת לה לקחת אותם לקצה ולרדת על עצמה, כי מבחינתה הדיל הוא ברור: היא תצחיק אתכם ואתם תעשו לה פולוו.
התרגשת שהודיעו לך שאת בפנים?
"הייתי בהלם. מדדתי בדיוק בגדים בזארה שקיבלתי את הטלפון מהם. ישר התקשרתי לאמא שלי והיא בכתה איתי יחד בטלפון. וואי וואי. זה היה מדהים. את פתאום משיגה את מה שאת רוצה, מבינה שאת מספיק טובה כדי להחזיק דמות בטלוויזיה ולתת דרכה ערך לבנות אחרות. בתכנית אני אותנטית ולא מנסה להיות משהו שאני לא. מראה עבודה קשה ולא מסכנות".
אבל לא יראו אותך שם עובדת קשה. יראו אותך יפה, מאופרת ומחליפה מלא אאוטפיטים.
"בטח שיראו. אני אספר לך סיפור: היה לנו פרויקט לבנות חנות פופ אפ בקניון ואני נתתי את כל כולי בלי להתפשר. הייתה חסרה בובה לבגדים אז הלכתי לחפש אחת, ולא בשביל המצלמות אלא כי אני רוצה שהכל יהיה מושלם. אז עברתי חנות-חנות וביקשתי בובה מהחלון ראווה".
ומצאת?
"כן. גם שברתי אותה בטעות".
חוץ מעבודה קשה וצחוקים, יש עוד דבר שגורם לה להתבלט: הגבות שלה. הן עבות מאוד, מה שמזמין טוקבקיסטים להעיר עליהן ולהדביק להן מגוון שמות. "יש לי גבות מלאות, אז מה? מה הסיפור? לא ראיתן גבות בחיים שלכן? מה אתן משחקות אותה? כותבות לי 'תעצבי בגדים לגבות שלך' או 'זה לא גבות זה שטיחים'. אני צוחקת וחושבת לעצמי איזה פתטיות. יש בנות שמחכות בתור שנה כדי לעצב כאלה גבות בשיטת השערה. זה הפנים שלי ואני בחיים לא אעביר ביקורת. גם לא על מישהי שהזריקה חומר בשפתיים. זה היא, וזה מה שהיא החליטה אז שחררו. אבל מעניין שזה הדבר הראשון שמצאו לומר לי. אני מוכנה לשמוע מה עוד יש להם להגיד".
זה בטח עוד יגיע. חוץ מטוקבקים, היו עוד רגעים קשים בתוכנית?
"זה כמו ללכת לאח הגדול. את מגיעה בשש בבוקר ולא יודעת מה לוח הזמנים ומה מחכה לך בכל יום. את חוזרת הביתה לישון חמש שעות ואז למחרת על הבוקר שוב בצילומים. לא עבדתי בתקופה הזו ולא שילמו לנו כסף על ההשתתפות בתוכנית, אבל זה לא מה שהפריע לי, אלא חוסר הוודאות. וגם זה שכבר אין לך סבלנות להיות נחמדה, אבל את חייבת לחייך כי את משחקת. ולהיות עם עוד שלוש בנות זה לא קל. יש לפעמים חילוקי דעות ובא לך שקט".
איזה ריבים היו אצלכן?
"עם איב היה לי קשה. אני עוד מעט בת 24, ואני לא מזלזלת אבל היא בת 21. זה שלוש שנים של פער. היא משדרת על תדר אחד ואני על תדר מאתיים. אין תקשורת. היא לא יודעת לקבל ביקורת וחשבה שכל הזמן אני באה לחנך אותה, ואני מה זה לא. היה שלב שהיינו בבית קפה וקמתי ואמרתי לה שאם אני לא קמה עכשיו השיחה הזו תלך למקומות לא טובים, הרגשתי שאני מדברת לקיר".
עדן פינס וליבר בלילתי התחילו את הסיבוב שלהן בתעשייה עוד לפני התוכנית, אצלך אלו הצעדים הראשונים.
"אני לא מקנאה בהן, ממש לא. אם כבר אני גאה בזה שהגעתי לאן שהגעתי בלי להיות דוגמנית או הבת של. הגעתי לבד, בלי שאף אחד יזרוק עליי מילה".
אז מה הלאה, יש לך כבר תוכניות?
"בא לי להיות אחת כזו שעושה את זה בקלאסה. לא להגיד כן לכל דבר. דיברתי עם הסוכן שלי ואמרתי לו שאני לא רוצה להיות קלה להשגה. אני לא רוצה לפרסם שניצל בעד סכום מטורף אם אני בכלל לא אוהבת שניצל. אני רוצה לשמור על קלאסיות מסוימת".
בר רפאלי עשתה בשיא תהילתה פרסומת לטחינה.
"לא יודעת, אולי אני חכמה מדי היום. אבל דברים משתנים, אז יש מצב שגם אצלי זה יהיה ככה".
צילום: ערן אלסטר | סטיילינג: איה מלמד | איפור: שחר שבו | שיער: יוגב אביטן | בגדים: סט פרחוני: צימרמן לפקטורי 54 , סט מנומר וכובע: SAP, טופ שחור: עדיקה , חגורה: דיזל, נעליים : אלדו, סט צהוב: bitch please, חגורה ועגילים: אוסף פרטי, קימונו: RETEMA, טופ: focus cup, חצאית: אוסף פרטי, חגורה: עדיקה, משקפי שמש: Alexandre Vauthier לורובל אופטיק, סט שחור: חולצה: צימרמן לפקטורי 54, חצאית: SAP, עגילים: אוסף פרטי.