רגע לפני שהתיישבה מולי היא סימסה "תכף מגיעה", וזה היה מצחיק כי כבר מקצה הרחוב יכולתי לראות אותה צועדת. מטר שמונים ואחד, עם המבט הקפוא שהפך לסמלה המסחרי ולוק לא מתאמץ שכלל ג׳ינס וחולצת בטן לא השאירו מקום לניחושים - מדובר בנועם פרוסט. וכן, גם כשהיא יושבת אני נמוכה ממנה. "בחו"ל שואלים אותי אם פרוסט ("כפור" באנגלית) זה שמי האמיתי או שם הדוגמנות שלי", היא מספרת. "הרי זה לא נשמע ישראלי, נכון? זה נשמע כמו שם של דמות".
דמות ממשחקי הכס.
"נכון. ובואי, גם הוודג׳ הזה הוא וודג׳ של משחקי הכס".
אז אני מבינה שאת יודעת שיש משהו בחזות שלך שהוא מאוד לא נגיש.
"אני חיה את זה. המון שנים היה קצר בין המראה שלי, שמשדר שאני קרה וששום דבר לא נוגע בי, לבין האישיות שלי שהיא לגמרי שונה".
את אומרת הוודג׳ משחקי הכס - האישיות מרגול?
"בול. פעם עשו כתבה על הדוגמניות שלא מחייכות על המסלול, והתמונה הראשית היתה שלי. אני מבינה את זה כי זה קל לי, אני יודעת ללכת על מסלול בפנים חתומות. הייתי צריכה לעבוד על החום שלי, על להוציא החוצה את מה שאני מרגישה מבפנים. לקח לי המון שנים ללמוד לחייך, לאהוב את איך שהחיוך שלי מצטלם ולהרגיש יותר נינוחה. אני מודעת לתדמית שלי, זה נבע מביישנות, אבל היום אני פחות ביישנית ולכן יותר נגישה".
התדמית הלא נגישה של פרוסט, בתם של הבמאי עדי פרוסט ודוגמנית העבר ענת בירן-פרוסט, הפכה אותה לאחת הנשים העסוקות בשנים האחרונות. כבר לפני חמש שנים, בגיל 20, היא סומנה במגזין פורבס כאחת הדוגמניות הישראליות המרוויחות ביותר, לצד שלומית מלכה ובר רפאלי. היא טופפה על כל המסלולים הנחשבים, בהם של גליאנו, סלין, הרמס וויקטוריה בקהאם, סימנה וי על שערים לווג ולמארי קלייר והספיקה להצטלם לשני סרטים של הבמאי המוערך לוק בסון. הספק לא רע לילדה חסרת הביטחון שרק רצתה להיות טיפה פחות גבוהה. "הייתי לוק מוזר בתיכון" היא משחזרת. "אני באותו הגובה מגיל 14, עם עור פנים שהיה בעייתי בגיל ההתבגרות, למדתי בעירוני א׳, ששם כל אחד הוא ׳בן של׳ שבא ללמוד קולנוע או תיאטרון וכל אחד נורא מודע לעצמו. זו ילדות תל אביבית שבה אתה מאבד את התמימות ונהיה ציני מאוד מהר, ולא הסתדרתי חברתית. הייתי נורא גבוהה ותמיד רציתי להיות הנמוכה הזו עם הפנים החמודות שהמורה אוהבת".
הגובה בודד אותך?
"כן, את כל גיל ההתבגרות לקחתי מאוד קשה, הייתי מתבגרת שיושבת בבית לבד ושומעת יוטיוב, לא הייתי יצור חברתי, לא תקשרתי עם העולם. משהו בדוגמנות, שהגיעה בגיל 16, אילץ אותי לצאת מהבועה ולהכיר את העולם ואת עצמי, להתמודד עם המכשול החברתי הזה. הייתי נורא ביישנית והעובדה שרצו לעבוד איתי במקצוע הזה, שיש אנשים שמחשיבים אותי למוזה, גרם לי להעריך את עצמי".
זה תחום שיכול להיות מאוד מסוכן לבחורה חסרת ביטחון.
"אני באה מבית שמאוד מכיר את התעשיה. אבא במאי, אמא וסבתא שהיו דוגמניות, אנשים נורא בריאים שתמיד היו שם בשביל לתת אוזן קשבת. זה לא שלא היו נפילות ואכזבות, היו, אבל החלטתי להסתכל על הצדדים הטובים: אני בת 25 והספקתי לגור באוסטרליה, במילאנו, בפריז, במיאמי, איפה לא. ובכל מקום יש לי חברים ועבודה. אבל כן, יש צדדים אפלים למקצוע הזה, למשל לגור בדירות דוגמניות כשאחת על דיאטת כרוב והשנייה יושבת מול ערימת עלים, וסוכנות שרק רוצה שתרדי במשקל".
רגע, שאת תרדי במשקל?
"כן. אני לא אשכח שבאתי עם אמא שלי בגיל 16 לפריז והמלהקת של כל התצוגות הסתכלה עלי ואמרה לי שאני ג׳וסי. אמא שלי ואני נחנקנו. זה הגוף שלי, אני מתאמנת פעמיים בשבוע בסבבה, אוכלת בריא, לא אוכלת ג׳אנק אבל כן אוכלת לחם ופסטות, והיה שלב שצמצמתי את עצמי, את המידות שלי".
איך?
"הורדתי את כל הלחם ואת כל מה שאני הכי אוהבת, אבל לא אהבתי את עצמי ככה. זה היה בגיל 21-22, הייתי בפריז כמה חודשים טובים וזו הפכה להיות השגרה שלי. אני זוכרת שהיה לי אודישן ממש גדול לקמפיין מטורף, שקלתי 5 קילו פחות מעכשיו, באתי לשם והתלהבו ממני אבל ראיתי שאחרי שהם מדדו אותי משהו לא הסתדר להם. חזרתי לסוכנות, והסוכנת שלי אמרה לי ׳המשוגעים האלה חשבו שאת לא רזה מספיק׳. באותו רגע עלה לי, החלטתי שאני לא מוכנה לשתף עם זה פעולה יותר".
מה כללה השגרה שלך בשנים האלה?
"התעסקות אובססיבית באוכל. פריז היא המקום עם האידיאל הכי רזה מבחינת שוק האופנה, וזה השפיע עלי. אבל בסופו של דבר לא אהבתי את עצמי. הרגשתי לא נשית, ואני גם ככה רזה, זה כל כך עצוב שאפילו אני צריכה לרזות. זה עצוב וחבל ומסוכן ולא רציתי את זה".
היום כבר יש שינוי בעולם האופנה. טרנד של אי-ריטוש, תנועת בודי-פוזיבטיב, מהפכת מידות.
"זה מחלחל, אבל זה עדיין נשאר בגדר אושיות הרשת, שלהן מותר להיות במידות שהן רוצות, אבל לדוגמניות פרופר זה עוד לא הגיע. אני מאמינה שזה כן ילך לשם בשנים הקרובות ואני אוהבת את השינוי הזה. אבל יש גם את הצד השני של המשוואה הזו, שזו ההגדרה של ׳אישה אמיתית׳. אני דוגמנית ואני אישה אמיתית. ככה אני וגם לי יש מקום. לא צריך להאשים כל אישה רזה בהפרעת אכילה. כשאני יושבת בארוחת ערב ואנשים מרגישים לגיטימציה להיכנס לי לצלחת זה גם מציק. לא צריכה להיות לגיטימציה להיכנס לאדם לחיים בגלל שהוא בפרונט. זה משהו מאוד ישראלי, בחו"ל זה לא היה קורה בחיים".
אפרופו ׳צאו לי מהצלחת׳, מה דעתך לגבי מחאת ׳צאו לי מהרחם׳ שעלתה לאחרונה?
"אני מכבדת ומעריצה את כל הנשים שנחשפו ושיתפו את הסיפורים הקשים שלהן. אנחנו צריכים קצת יותר לכבד אחד את השני, להיות עם יותר איפוק וסבלנות, ואם מישהי רוצה לספר לנו משהו היא תספר לנו. הבעלות על הגוף שלי היא שלי, ואני אחליט מה אני רוצה לעשות איתו ומתי".
את כבר נתקלת בשאלות כאלה?
"עד עכשיו השאלות היו על חתונה, אבל זה עוד רגע קורה, אז אולי אני צריכה להתחיל להתכונן".
"לא הרבה גברים לוקחים בקלות את זה שחברה שלהם מצטלמת עם המון גברים וטסה לבד בעולם"
בעוד שבוע בדיוק תעמוד פרוסט מתחת לחופה, ותשבע אמונים לעיני 500 איש לבן זוגה פיג׳יי מימון, הייטקיסט בן 30, בן לאב טוניסאי ואם ממוצא אירי, מה שמסביר את השם. "קוראים לו פנחס ג׳וניור, זה על שם סבא שלו", מסבירה פרוסט. "אגב, לאח שלו קוראים גיא ולאחותו קוראים קרין".
אז אני מסיקה שהוא סוחב כעסים על ההורים בנושא.
"הוא כזה קול על החיים האלה, שום דבר לא מזיז לו. הכרנו ביום ההולדת שלי לפני שנתיים, ראיתי אותו ונפלה לי הלסת. אני לא זוכרת מי התחיל עם מי כי הייתי קצת שיכורה, הוא ביקש את מספר הטלפון שלי ולמחרת הוא סימס לי ויצאנו לדייט. אחרי חודש עברנו לגור ביחד".
זריזים. ידעת שזה זה מההתחלה?
"זה כזה קיטש להגיד את זה, אבל כן. היו לי כמה מערכות יחסים רציניות לפני פיג׳יי, והפעם זה היה משהו אחר. תמיד כשהייתי מסתובבת בעולם הרגשתי שחסר לי הבית, וכשהכרתי אותו הרגשתי שהגעתי הביתה. כן, זו קלישאה אחת גדולה".
במה פיג׳יי היה שונה מהבחורים שקדמו לו?
"די, בואי לא נעשה להם את זה".
נו, את יוצאת מהרווקות. שרפי את כל מה שנשאר מאחוריך.
"הוא מענטש, הוא הכי גבר. יש בו פשטות, פרגון, הוא גורם לי לרצות להיות טובה יותר".
הוא מבין את העולם שלך?
"הוא מבין עסקים. הוא איתי בהחלטות גדולות, הוא יבוא איתי לאירועים אבל אני תמיד צוחקת עליו שבמינגלינג יוצא לו החיוך המוזר של צ׳נדלר מחברים. בדייט השני שלנו ישבנו בבר אפלולי, מישהו הלשין עלינו לפפראצי וכשהם התחילו לצלם אותנו כל כך נבהלנו שכל אחד הלך לכיוון אחר. זה לא העולם שלו אבל הוא מפרגן לזה שזה העולם שלי, וזה מאוד חשוב לי כי לא הרבה גברים יכולים לקחת בקלות את זה שחברה שלהם מצטלמת עם המון גברים, מכירה המון גברים וטסה לבד בעולם".
מהו גובהו?
"כמעט שני מטר, משמע אני יכולה לנעול עקבים כשאני לידו".
זה היה פרמטר חשוב עבורך?
"בהחלט, ושיהיה בהצלחה לילדים שלי, כי אם אני הייתי 1.80 מטר בגיל 14 אז אני חוששת על דור ההמשך. אבל בסדר, אני אחזק אותם. פיג׳יי מסתכל על הנעליים שלי בבית ואומר, איזה נעל קטנה וחמודה. אני מידה 42, אבל הוא 48".
איך הוא הציע?
"הייתי בצילומים בברלין והוא בא לבקר אותי, הסתובבנו בשוק של הכריסמס והוא היה נורא מוזר, בדיעבד הבנתי שהוא חיפש מקומות יפים להציע לי בהם, אולי רצה שתהיה לי תמונה יפה באינסטוש, אבל בסוף ישבנו במלון והוא שלף טבעת והייתי בשוק. ההורים שלי ההיפים האלה היו בכלל במדבר בלי קליטה, לא יכולתי לספר להם למרות שהוא התקשר לאבא שלי כמה ימים לפני ההצעה כדי לבקש את ידי".
את לא מרגישה צעירה מדי לחתונה?
"אני חיה כמו מבוגרת כבר הרבה שנים, אני עצמאית המון שנים, עברתי מערכות יחסים בחו"ל ובארץ וזה מאוד נכון לי".
את בריידזילה?
"לא. אמא שלי היא הבריידזילה, יש מישהי שממלאה את המקום הזה. כל פעם שאני רואה אותה היא באקסטזה. כמובן שאני מתרגשת, אבל יש לנו מפיק ששומר אותי רגועה, הכל באווירה טובה אצלנו".
כמה שמלות תחליפי?
"שתיים, של המעצבת ברטה. מגיל 16 אני מדגמנת שמלות כלה, היה לי זמן לראות את עצמי בכל מני לוקים, אבל הפעם זה שונה. איך שבאתי אליה ומדדתי שמלה הרגשתי אחרת, הרגשתי הכלה הכי מהממת שיש".
ופיג׳יי ילבש קילט?
"יש עליו לחץ גדול ללבוש קילט, בעיקר מחבריו הישראלים שרוצים לצלם אותו ולהעלות לרשת ולצחוק עליו, אבל אני אשמח שהוא ילבש קילט, זה יפה לו. הוא גנב לי את ההצגה כשהיינו בחתונה של בן הדוד שלו בסקוטלנד. אני לבשתי שמלה שחורה מהממת עם גב פתוח, אבל הוא גנב את ההצגה עם החצאית. כולם התייחסו רק אליו".
אתם מתחתנים ברבנות?
"אנחנו עושים חתונה רפורמית. רציתי משהו שיתחבר לי לטקס המסורתי, היהודי, אבל שוויוני. מרגש אותי שזה יהיה אופי הטקס".
את מגדירה את עצמך כפמיניסטית?
"ברור. אני באה מבית של נשים חזקות מאוד שכל הזמן מתפתחות אישית ומקצועית, ולזוגיות זה עושה רק טוב. אני אוהבת גברים ואני בעד נשים, וזו ההגדרה שלי למילה".
תקראי לפיג׳יי ׳בעלי׳?
"נראה לי שכן. אני לא מהמתריסות, אני בתוך זוגיות כל כך שיוויונית ומפרגנת, שאם אקרא לו בעלי זה לא ישנה את זה. אמנם ׳בעלי׳ זו מילה של אנשים מבוגרים, אבל יכול להיות שזה יגיע".
"אינסטגרם והעוקבים זה לא מה שישבור אותי"
גם אחרי קריירת בת עשור פרוסט, החתומה בסוכנות יולי, עדיין נחשבת לעוף קצת מוזר בתעשייה. אבל את זה כבר אי אפשר להפיל עליה או על המראה הצונן שלה, אלא על השינויים שעברו על עולם האופנה, ובמילה אחת: אינסטגרם. החשבון שלה מונה 24.5 אלף עוקבים, חצי מיליון פחות מעדן פינס ומיליון ורבע פחות מנטע אלחמיסטר - המייצגות את הדור החדש של הדוגמניות בישראל. נועם בהחלט מודעת למעמדה בארנת הסלבס. "יש לי נוכחות, רואים אותי, אבל אני לא צריכה שידעו מי אני כל הזמן. זו בחירה מודעת, אני אוהבת שאני יכולה להסתובב ברחוב עם הכלב שלי בצ׳יל".
ובכל זאת, משהו השתנה. היום צומח כאן דור של דוגמניות שמלוהקות לקמפיינים כי יש להם הרבה עוקבים.
"היום יש הכל מהכל, ואם את מביאה איתך משהו מעניין את תישארי רלוונטית. כשהתחלתי כדוגמנית לא היה אינסטגרם, וכשהוא התחיל לא הבנתי למה רוצים שאשתף את החיים הפרטיים שלי, אבל עם הזמן למדתי להשתמש בכלי הזה ולהנות ממנו. זה עוד חלק מהחיים, לא החיים עצמם. אני מזכירה את זה לעצמי. אינסטגרם הוא החיים היפים בתוך החיים הלא פשוטים של כולם".
והוא גם היום כלי הכרחי לדוגמנית.
"בטח. את צריכה שיהיו לך הרבה עוקבים ואת צריכה להביא עומק מסויים של לייפסטייל, אני בעד זה אבל אני מסתכלת על זה בצורה מודעת, אני עדיין קמה בבוקר לימי צילום בהרגשה שאני צריכה לבוא הכי מקצועית שיש. יש את האינסטגרם ויש גם את העבודה שלי מול אנשים, לקוחות".
עד כמה מספר העוקבים באינסטגרם יכול היום להפיל לך קמפיין?
"תלוי. בארץ יותר, בחו"ל פחות".
וזה לא מתסכל אותך?
"מי שלא יודע להתפתח ולהשתנות בתוך העולם הזה נמצא בבעיה. זה עוד אתגר, משהו לנצח אותו ויש לי את האנרגיה לזה. התסכולים שלי כלפי עולם האופנה היו בעניין המידות, בעניין התנאים הקשים של לצלם קיץ בחורף וחורף בקיץ, האינסטגרם והעוקבים זה לא מה שישבור אותי".
את בכלל מרגישה בנוח בזירה האינסטגרמית?
"לקח לי זמן להרגיש בנוח, לשתף ולהעלות תמונות. היום הרשתות הן כבר חלק מהמכלול. זו עוד עבודה. בכל מקרה ברוב הסיטואציות שבהן אני נהנית אני בכלל לא עם הטלפון. רוב התמונות שיש לי ממסיבת הרווקות שלי הן מחברות, הנייד שלי היה בצד בשמש וכמעט איבדתי אותו".
באמת? איך מגיעים לבריאות נפשית בתחום הסלולרי?
"כשיש לך אמא שלמדה פסיכולוגיה וחופרת לך בנושא, זה עוזר. ויש לי בן זוג שהוא לא מהעולם הזה, הוא הכי גרוע בתמונות, מצלם אותי לא בפוקוס. אמרתי לו שליום ההולדת שלי אני ארשום אותו לקורס צילום".
יש מחשבות על היום שאחרי הדוגמנות?
"כל הזמן. בגלל זה אני לומדת תזונה ורפואה משלימה, רוצה להשתלב בקרוב בעולם העסקים ויש את תחום המשחק. בחודש שעבר יצא הסרט השני שלי עם לוק בסון, 'אנה'. אני משחקת שם דוגמנית ולמרות זאת, זה חדש לי. בחו"ל הפריצה שלי בתחום המשחק יותר קלה".
למה?
"אולי עדיין רואים אותי רק בתור דוגמנית וצריך את הבן אדם הזה שיפתח לי את הדלת ויגיד ׳יש פה משהו׳. עושים פה דברים מדהימים כמו פאודה, הייתי שמחה לשחק בסדרה כזו".
קצת בעייתי בשבילך לשחק מסתערבת. את באמת תגרמי לפאודה.
"אני לא יכולה להיות איזו סוכנת מוסד?".
את לא בדיוק נטמעת בקהל.
"בסדר, נו, אז אולי סדרה פוליטית".
מה היית אומרת היום לנועם בת ה־14 שמרגישה שהיא גבוהה מדי?
"תפרגני לעצמך, את פאקינג קשה עם העולם. חכי תראי איזה חוויות עוד יקרו לך, את לא תאמיני. ותשמעי דברים פחות קודרים ביוטיוב. פחות נירוונה ויותר ביונסה".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: חומי פולק | איפור: נגה תמיר במוצרי mac | שיער: בנג'מין רוימי ל- label m Israel | ע' סטיילינג: חן יצחקי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חוצה וחצאית- אלכסנדר וונג לבוטיק ורנר, עגילים- ה. שטרן | לוק 2: חליפה תכלת- moi collection, עגילים- ה. שטרן | לוק 3: חולצה לבנה- אייזן שטיין, מכנסים- אקנה לבוטיק ורנר, עגילים- קרן וולף | לוק 4: שמלה ויקטוריה בקהאם- עגילים- קרן וולף | לוק 5: חליפת חתונה לבנה- ברטה, עגילים- קרן וולף |