פעמיים דיברה השבוע מעיין אדם על הפרידה מהחבר אסיף אלקיים. הפעם הראשונה הייתה ב"חדשות הבוקר" שהיא מגישה לצד ניב רסקין, השנייה כשהתארחה ב"גלית ואילנית". בשני המקרים היא פרצה בבכי. באף אחד מהם היא לא האשימה אותו.
"גבר החלומות שלי לא רוצה ילד בעתיד הקרוב, הוא עדיין ילד בעצמו (לדעתו). אני מרגישה שאתחרט כל חיי אם לא יהיו לי ילדים, אני תיכף בת 33, עליי לקחת אחריות, זו משימת חיי ואת הזמן לא אוכל להשיב לאחור", השמיעה אדם באינסטגרם את אקורד הסיום לשנה וחצי של זוגיות אינטנסיבית.
"אני עדיין מסוחרר פיזית. כואב לי", אומר חציו השני של הלב, אלקיים, שבוע לאחר הפרידה. "אני ישן על הספה אצל חבר והכלב הזקן שלו משתין לידה. עוד לא הפלתי מחשבות למקום, אבל כרגע אני לא בטוב. לא בא לי כלום".
למה אתה הכי מתגעגע?
"לבשל לה דגים חריפים ולשבת לראות סדרות. מעיין היא האהבה הראשונה שלי, אני בכלל לא יודע איך להתמודד עם לב שבור ועוד יותר כשעדיין אוהבים".
View this post on Instagram
דיברתם בשבוע האחרון?
"סימסתי לה אחרי הריאיון אצל גלית ואילנית, היא ריגשה אותי ברמות. הייתי מבין אם הייתה קצת כועסת, אבל אין, היא מדהימה. היא באמת האישה המושלמת".
אין סיכוי שתחזרו?
"אין לדעת מה יהיה. לא נפרדנו בגלל הרגש, נפרדנו רציונלית, וזה כנראה מה שצריך לקרות עכשיו".
אז בוא נדבר רציונלית. היא בוחרת לוותר עליך, האיש שהיא אוהבת, לטובת ילד עתידי מגבר שהיא כנראה עוד לא מכירה.
"וואו, לחשוב על מעיין מגדלת ילד עם גבר אחר זה מוות מוחי בשבילי. גם לחשוב עליה מגדלת ילד לבד שובר אותי. אני רוצה שהיא תהיה אמא של הילדה שלנו, ושיקראו לה שמש. להגיד לך שאני שלם עם ההחלטה שלי? לא. אני בכל רגע נתון רוצה לחזור הביתה. יש לי חברים שתופסים אותי פיזית".
אולי יש בבחירה שלה משהו מעליב?
"לא, הרי ראיתי כמה היא כמהה לזה בכל פעם שנסענו לאחי והיא שיחקה עם האחיינים שלי. היא כל הזמן אומרת, 'אני רואה ילדים - אני מבייצת'. אני לא יכול להבין מה זה אומר, אבל אני מבין שהיא סובלת".
היא כתבה בפוסט ש"הסוף הכואב היה ידוע מראש".
"כי כבר בדייט הראשון היא אמרה לי 'אני רוצה ילדים אתמול'. מעיין בחורה חכמה, היא יודעת לאן היא מכוונת ולא מבזבזת זמן. כשהסתכלתי עליה ראיתי לראשונה את אסיף של עוד כמה שנים ואמרתי שבעוד שנתיים אין לי בעיה להיות אבא, אבל עברה שנה וחצי. אני כבר לא אהיה אבא תוך שנתיים".
אם הכל היה ידוע מראש, מה קרה עכשיו?
"חודשים ניסינו למצוא פתרון. הלכתי לפסיכולוג, מעיין התייעצה עם פרופסורים לפוריות ואימהות. לפני חודש היא אמרה לי 'זהו, זה חודש אחרון', ובשבת האחרונה התיישבנו ואמרתי לה, 'תקשיבי, אני לא יודע איך לפתור את זה'. זו הייתה שיחה מאוד קשה, שנינו התפרקנו. היא יצאה להתאוורר ולחשוב, ואני ישר התחלתי לארוז. תוך שעתיים ארזתי הכל, וכשהיא חזרה וראתה ארגזים זה שבר אותה. ואז אני יצאתי וחזרתי והיא בכתה. סצנה מסרט, שנינו בוכים. לא הייתה טיפת כעס, רק המון עצב ואכזבה".
אף אחד לא יקעקע טקסט רק כי כתב אותו מישהו עם עיניים כחולות
בפוסט הפרידה של אדם היא קוראת לו "הסופר שלי", אבל אלקיים בן ה-27 הוא גם הסופר של רבים אחרים. כפי שבניינטיז התחבר דור של קוראים ל"חוכמת הבייגלה" מאת אילן הייטנר, שהופץ בהוצאה עצמית והפך לתופעה תרבותית, כך צברו שני ספריו של אלקיים – שניהם פרויקטים שראו אור במימון המונים - קהל נאמן. כל כך נאמן שיש אנשים שקעקעו על גופם משפטי מוטיבציה מתוכם ואת מטבע הלשון שרשום על שמו, "מזל שטוב". כל כך נאמן שציטוט של אלקיים מופיע על קבר אמה של אחת מהקוראות שלו.
View this post on Instagram
איך גילית את זה?
"'הגיעה אליי פתאום תמונה ממנה. היא אמרה שהספר שלי ממש נגע בה ובאמא שלה, וככה היא החליטה להנציח אותה. היא כתבה לי, 'המילים שלך לא רק משנות חיים, הן גם יכולות לסכם אותם'. מרגש בטירוף".
משפט על קבר זה חתיכת אחריות.
"זה הפחיד אותי נורא, בדיוק כמו שהפחידה אותי המחשבה שמישהי מסתובבת עם קעקוע של משפט שכתבתי. אם פתאום אני מאכזב אותה, היא תקועה עם זה לכל החיים. זה גרם לי להתחבר לעצמי הרבה יותר ולכבד את עצמי. אני לא רוצה לעשות שום דבר שלילי, כדי שחלילה לא יתחרטו על זה".
View this post on Instagram
לכתוב הוא התחיל כששוחרר מצה"ל ויצא למסע בשביל ישראל. "הרגשתי אבוד והתחלתי לשאול את כל מי שסביבי 'מה החלום שלך?'. את המסע תיעדתי בפוסטים שתפסו בטירוף ופתאום נהיו לי מעריצים, אנשים שעושים קעקועים. על החומה בברלין כתוב ציטוט שלי, 'החיים יפים כיהלום אבל קשים כמותו'. הייתי אף אחד והתפרסמתי בבום, בגיל 23. אז הבנתי שאני נוגע באנשים וחברה המליצה לי להוציא ספר".
הראשון, משנת 2016, היה "פואטיקת השש-בש" ("אני מאמין שליוצר יש זכות קיום רק אם יש לו קהל, אז עשיתי הדסטארט ותוך שלושה ימים הגעתי ליעד המימון"). "מה אם יום אחד יהיה לילה, רק לילה? מה אם נקום לחושך? מה אם נגלה שהשמש נטשה אותנו כי איננו ראויים לה עוד? האם נסלח לעצמנו שלא הערכנו את השקיעה האחרונה בחיינו?", שואל-כותב אלקיים בקטע אופייני להלך הרוח של היצירה.
יש לך גם קטע שאומר "לראשונה בחיי הייתי מעבר לעיניים תכולות, קיבלתי משמעות".
"כל החיים גדלתי כילד יפה, ואוטומטית חושבים שאם אתה יפה, אז אתה גם טיפש. היו ביקורות עליי שכתבו בהן 'לא מוכרים מילים עם פרצוף'. בהתחלה זה כאב, אבל אף אחד לא יקעקע טקסט רק כי למי שכתב אותו יש עיניים כחולות. כשאני מקבל היום הצעות לדגמן, אני יכול לקבל את זה הרבה יותר באהבה כי כבר הוכחתי שאני הרבה מעבר".
בעקבות ההצלחה הוא החל להעביר סדנאות כתיבה ("פרסמתי בפייסבוק והדפדפן קרס"). ב-2017 חזר למימון ההמונים ובתוך ימים ספורים השיג שוב את סכום המטרה והוציא את ספרו השני, "עשרים אלף זריחות". ההסבר לשם מצוי בגוף הספר: "ממוצע תוחלת החיים לאדם נע בין 70 ל-80 שנים. אם תכפילו ב-365 ימים, ובהנחה ששנות ינקותנו אינן נחשבות, תקבלו בערך 20 אלף בקרים שבהם תוכלו להתחיל מחדש".
בגיל 25 היו מאחוריך שני ספרים. איך מתמודדים עם ההצלחה?
"האמת שלא טוב. עפתי, אבל זה מבלבל. אחרי שהספר השני הכה גלים נפלתי במרה שחורה, בדיכאון קשה מאוד. הבנתי שאין לי מושג לאן אני הולך וזו הייתה תקופה עם המון חיי לילה והמון אלכוהול. הייתי מגיע להרצאות עם הנגאובר קשה או פשוט לא מתעורר. כשהבנתי שאני לא מסוגל לוותר על לילה אחד של שתייה, הבנתי שיש בעיה".
כמה זמן נמשכה תקופת ההרס?
"שנתיים. ובשנה האחרונה זה היה ממש מסוכן, הייתי בטוח שאת גיל 27 אני לא עובר".
מאיפה בא הצורך לשתות?
"הספר השני הצריך ממני להגיע לעומקים בלתי סבירים ובעיקר להתעלות על הראשון, ועם הזמן באו מחשבות וחרדות שלא יכולתי להכיל. הייתי חייב להשתיק את המוח, אז שתיתי".
איך יצאת מזה?
"אחרי ההצלחה של הספר הראשון עברתי לרמת גן, אבל אז קיבלתי החלטה לחזור הביתה לצפון. שיפצתי איזה בית נטוש והחלטתי שאני לא שותה יותר ולא כותב יותר עד שאני מבין איך הגעתי לזה. אנשים כעסו עליי, תלמידים לא הבינו איך בשיא ההצלחה אני עוזב הכל, אבל ידעתי שאם אני לא אעזוב עכשיו, אני כנראה לא אהיה בעוד שנה בשביל לכתוב בכלל".
מעיין אמרה לי "אוקיי, מעכשיו אתה גר אצלי"
הוא נולד למשפחה דתית בטבריה, הילד הצעיר מבין שלושה. בגיל 14 ברח לירושלים ("הייתי ילד שרוכב על רולרבליידס ושומע רוק ומטאל, זה לא כל כך הסתדר עם הדת") והסתובב בה מספר שבועות עד שהגיע אל "הזולה של חצרוני", המועדון שהקים תושב העיר הראל חצרוני לנערים דתיים במצוקה. שם מצאה אותו אחותו של אלקיים והחזירה אותו הביתה. בגיל 15 נכנס לפנימייה צבאית דתית. הוא יצא משם בלי תעודת בגרות, אבל סיים את הלימודים.
מתי יצאת בשאלה?
"עד היום לא יצאתי בהגדרה, אני שומר מצוות. היו תקופות שהתקרבתי יותר והיו תקופות שפחות".
אלקיים התגייס לגולני מתוך חלום "להיות הרמטכ"ל המרוקאי הראשון", שירת כמ"כ בעזה ובשכם, אבל פציעה בברך הורידה את הפרופיל שלו אל מתחת לסף הקרבי וחלום הרמטכ"לות נגוז. הוא עבר לחיל החינוך, שם עבד עם נוער בסיכון ובעיות נפשיות ("זה הפך אותי מילד ערס מגולני לאדם שיודע לעצור ולהכיל"), אבל מה שלמד שם לא עזר לו כשהוא עצמו נקלע למשבר נפשי סביב צאתו לאור של "עשרים אלף זריחות".
דווקא כשנסע צפונה כדי להתרחק מהכל הוא מצא את האחת, את מעיין. הסיפור שלהם החל כשפנה אליה בפייסבוק. "נכנסתי לפרופיל ואמרתי, זו מעיין אדם שהייתה הדוברת של מירי רגב. חשבתי לעצמי, אני סופר, איש תרבות, מרוקאי מהפריפריה, כותב על מזרחיות, נוגע ביהדות. אני כאילו המוח שמירי רגב רצתה, למה לא לקדם את זה? אז פניתי למעיין".
כלומר, זה היה מקצועי נטו?
"הפלירט הורגש מהתחלה. אני הוקסמתי, הורשמתי מהכתיבה ומהעומקים שלה. נקודת הממשק הראשונה שלי ושל מעיין הייתה האהבה שלנו לישראליות ולציונות".
מתי נפגשתם פיזית?
"היא הנחתה כנס בצפון ועצרה להגיד לי שלום, אבל היא הייתה חולה עם חום ונזלת ובכלל לא דיברנו. היא בעיקר הכינה את הכנס ואני הקטן יושב שם ומסתכל עליה בגאווה.
ואז הזמנתי אותה לדייט, הדייט הראשון שלי בחיים. כל כך התרגשתי. היה לי רכב מצ'וקמק שקניתי ב-2,000 שקל עם חלון כזה שלא נפתח ולא נסגר ואמרתי, איך אני אוסף את הדבר המושלם הזה עם הרכב המביך הזה? אז נסעתי לאמא שלי, לקחתי את הרכב שלה, אספתי את מעיין ונסענו לדייט בחולון".
היית בתקופה טובה יותר כשהכרתם?
"עדיין בחיפוש עצמי, עדיין שותה, רק לא באותה כמות. אבל עזבי, מעיין לא קיבלה גבר מושלם. היא קיבלה שבר כלי, בן אדם מרוסק. כל מי שנכנס לזוגיות עם אמן מיוסר יודע שזה חתיכת תהליך, זה שואב אנרגיות. מעיין עובדת כל היום ופתאום היא הייתה צריכה לעצור ולהכיל אותי, זה מדהים. אני אומר את זה בהסתייגות קטנה ובהתביישות, אבל לא היה לי הרבה מה לתת לה. מתחילים איתה גברים מאוד מבוססים, ולא שהיא הסתנוורה מזה, אבל אני סופר תפרן שבנוסף לכל לא הצליח פתאום ליצור".
בעצתה של אדם החליט אלקיים לפנות לאפיק יצירתי פחות אבל מכניס יותר, והפך ליועץ הפרלמנטרי של שר המשפטים כיום, אמיר אוחנה. "הוא כתב לי פעם בפייסבוק שהוא מעריך את הכתיבה שלי, אז הצעתי את עצמי לתפקיד. כל המועמדים האחרים היו משכילים ואני לא יודע בכלל מה זה קואליציה ואופוזיציה, אבל הוא פשוט הימר עליי בטירוף. כשזה נסגר התקשרתי למעיין ואמרתי, 'אני היועץ של אוחנה'. היא אמרה לי, 'אוקיי, ניסע לקניון לקנות בגדים ומעכשיו אתה גר אצלי'".
נשמע שמעיין שינתה את חייך, מילולית.
"היא הייתה המנטורית שלי. תוך חודש עברתי לגור איתה, התחלתי לעבוד בכנסת והפסקתי לשתות, בעיקר כי הייתי נבוך להיות שיכור לידה. כשהיו לי משברים בעבודה הייתי מתקשר אליה שתעשה לי סדר בראש".
מאחל לעצמי להיות בעל כמו אורן חזן
חצי שנה עבד אלקיים עם אוחנה. הוא עזב כשהתחילו הפריימריז לקראת הבחירות האחרונות, כלומר הראשונות מבין האחרונות. אורן חזן, אז עדיין ח"כ, מיהר לאמץ את האקס של אוחנה ומינה אותו לדובר שלו.
מה חשבת שתרוויח מלדברר את מי שנתפס כליצן של הכנסת?
"אני לא חושב שהוא ליצן. ביקורת תמיד תהיה, גם עליי אמרו שאני מוכר את הספרים שלי בזכות הפרצוף ולא המילים".
איך התרשמת מחזן?
"אין בו שמץ של התנשאות והוא מאוד צבעוני ומאוד חכם, הרבה יותר ממה שאנשים חושבים. אני מאחל לעצמי להיות בעל כמוהו, איך שהוא מסתכל על אשתו רינת זה מדהים. כשהיא צריכה אותו הוא שם הכל בצד והולך, לא מעניין אותו כלום".
גם אצלו הסתיימה הקדנציה שלך תוך פחות מחצי שנה.
"בסופו של דבר הפוליטיקה הייתה לי קשה. גם מעיין אמרה לי 'יכול להיות שזה לא בשבילך, אולי זה גובה ממך מחיר נפשי כבד מדי'. מה גם שאיבדתי הרבה מעריצים כשנכנסתי לפוליטיקה, כי פתאום הייתי טמא. אני מגיע מכתיבה של נפש ומטאפורות, ופתאום 'אסיף בפוליטיקה? זה אסיף אחר לגמרי'. זה רצח את אסיף".
ועכשיו אתה צריך להתמודד גם עם פרידה בתקשורת.
"ביקרו את זה שמעיין דיברה על הכל, אבל אני מבין אותה. אני גם מבין מה היא עשתה, היא הייתה דוברת, היא מבינה תקשורת".
וזה בהחלט סיפק לכם תשומת לב. פה ושם תהו אם זה לא תרגיל יח"צני.
"לא שווה לי לעשות את זה בשביל החרא שאני אוכל. לעזוב את הבית, לחיות על קרטונים, שבוע שלם לישון אולי ארבע שעות? פאק איט".
בעקבות המילים שלה חטפת לא מעט ביקורת. אמרו עליך שאתה עוזב כי אתה ילד מתלהב שעדיין רוצה להתפרפר.
"זה פוגע, אבל יותר יפריע לי אם מעיין תחשוב ככה. זה ירסק לי את הנשמה. יש גם כאלה שיגידו שהיא עדיין צעירה וסתם לחוצה, אבל לי אין שום זכות בעולם להגיד דבר כזה וגם לאף אחד אחר אין. זה שלה. אל תיכנסו לה לגוף, אתם לא יכולים להבין את הביוץ. זה כמו להבין איך קרפדה מחליפה צבע".
לילד לא היית מוכן, אבל טבעת כבר חיכתה להישלף?
"כן, הייתה טבעת ורציתי להתחתן כי זה היה הזמן. אבל הבנתי שאצל מעיין, נישואים זה להביא ילד עכשיו".
בחורות שמעריצות סופר הן גם ככה משונות
כמו רבים אחרי פרידה קשה, מעיין אדם מתרכזת בעבודה: היא המנחה החדשה של "מבזק tvbee" (מדי מוצ"ש אחרי "אנשים", החל ב-23.11, קשת 12). הימים של האקס, מינוס הכנסת ומינוס מעיין, פחות עמוסים.
איך נראה הלו"ז שלך?
"אני מחפש דירה, עובד על ספר חדש ותסריט וממשיך להעביר סדנאות כתיבה".
ותן לי לנחש, בין לבין מסנן הצעות.
"תראי, בחורות שמעריצות סופר הן גם ככה משונות. בהתחלה הן שומרות על פאסון, אבל אחר כך זה מתגלה".
כמה הודעות קיבלת?
"אלפים. הרוב מנסים לשכנע אותי לחזור למעיין, ויש את אלו שמתחילות איתי".
מה הן כותבות?
"כל מיני. יש אחת שמעדכנת שהיא הקפיאה ביציות, אז היא לא בלחץ ושואלת אם אפשר להכיר".
אתה בכלל מגדיר את עצמך כפנוי?
"לא פנוי ולא מחפש. אני לא מתייחס לזה בכלל".
דיברנו על החשיפה כתוצאה מהפרידה. יצא לך מזה משהו מוחשי?
"ההייפ מוזר לי, הפרצוף עמד מאחורי המילים ועכשיו זה פתאום הפרצוף שמרוח בעשרות אתרים. מציעים לי לדגמן והמון דברים שאשמח לעשות, אני כמה למסעות חדשים, רק חבל שזו הסיבה שהובילה לשם".
יש בך חשש ליפול שוב לתקופה חשוכה יותר?
"בזכות מעיין אני בנאדם אחר. היום אני רוצה לחיות, ונכון לעכשיו אני מרגיש שהכל יהיה בסדר. אבל ברור שהפחד קיים, זו מפלצת עצומה שעומדת לי מאחורי הגב, וזה טוב שהיא עומדת שם".
איך אתה מרגיש עם מה שלפניך, החיים אחרי מעיין?
"חסרה לי הצלע שלי. נורא האמנתי שהיא הצלע שלי, היא עזרה לי לצמוח מתוך הילד האבוד ההוא שהייתי, ועכשיו אני שוב מרגיש אבוד. אבל אני רוצה להאמין שאהיה יוצר מצליח ושהמילים שלי יגיעו לכל בית בעולם".
את הדדליין של השנתיים פספסת, אבל בעוד עשר שנים אתה כן אבא?
"אני רוצה להאמין שאני אבא של שמש".