לפני ארבעה חודשים לקחה השחקנית נאיה פדרמן הפסקה מהחיים ונסעה לסדנת ויפאסנה. "שום טיפול פסיכולוגי לא משתווה למה שעברתי שם", היא אומרת, "ארבעה ימים שבהם את מרגישה שאת יוצאת מתוך הגוף שלך. זו רק את עם עצמך בעולם, וזו חוויה ממש מעצימה בתור אישה. הבנתי שם שהחיים הם סבל, אבל שיש המון דרכים להתמודד עם הסבל. קיבלתי כלים שיעזרו לי להבין שמשהו לא מסתדר, ובמקום לאחוז חזק – פשוט לשחרר אותו".
עם או בלי קשר לרגעי ההארה בסדנה, זמן קצר אחרי שחזרה פדרמן (22) לביתה החליטו היא ובן זוגה בשנתיים האחרונות, השחקן עומר דרור (30), להפריד כוחות – ופדרמן עזבה את הדירה המשותפת. את הזוגיות הפוטוגנית שלהם השתדלו השניים להשאיר מתחת לרדאר, אבל דווקא הפרידה שלהם גררה תשומת לב. כשערן סויסה פרסם את דבר הפרידה בפוסט באינסטגרם, הגיבה פדרמן במילים, "וואלה לא ידעתי מזה". סויסה מיהר להגיב על התגובה של פדרמן, וכתב שדרור דווקא אישר את הידיעה. "זה היה בחצי הומור", מספרת פדרמן היום, "אני אף פעם לא מגיבה ברשתות. לא חשבתי יותר מדי, פשוט פעלתי מהלב".
זה היה בשביל הצחוקים, או שבאמת לא ידעת בשלב הזה שאתם נפרדים?
"פרידה זה תהליך, זה לא קורה בבת אחת. בעיניי זה היה מוקדם מאוד לפרסם".
העובדה שפדרמן לא הייתה, כביכול, מעודכנת בדבר הפרידה העניקה חומר עסיסי למדורי הרכילות. "זה התפקיד של רכילאים. נתתי להם אוכל והם עשו מזה מטעמים, יופי של שיתוף פעולה", אומרת פדרמן בציניות. "אני שמחה שהצלחתי להצחיק אנשים. כמה מותגים הסתלבטו עליי, וגם אני הסתלבטתי על עצמי ועל הסיטואציה, אבל אז הבנתי שאני אדם ציבורי ואין מה לעשות, וביום שלמחרת כבר טסתי ללונדון לשלושה שבועות".
בסטורי שפרסמה מספר ימים לאחר מכן ביקשה לכבד את הפרטיות שלה. "אני אשמח לשמור את החיים הפרטיים שלי לעצמי כמה שאפשר", כתבה, "הייתי שמחה אם האכזריות המרושעת כלפיי ברשתות הייתה נעצרת, וכל אחד היה עוצר לחשוב אם זה נכון להשתמש בחיי אדם עבור בדיחות לא מצחיקות".
איך עומר הגיב על התגובה שלך?
"לא יודעת, הדרכים שלנו נפרדו ואני לא יודעת מה הוא מרגיש או חושב. זה היה קשר רציני, גרנו יחד, אבל הפערים היו גדולים מדי. פרידה זה אף פעם לא דבר קל, אבל אין מה להילחם על משהו שלא מתאים. בגלל שכבר הבנו שזה לא יסתדר בינינו היו לי כמה חודשים לעכל את הפרידה, ואז היה לי קשה איזה שבוע, וזהו, הבנתי שמתקדמים הלאה ופשוט הרמתי את עצמי, אני חזקה".
סחית של החיים
פדרמן גדלה בהרצליה, בתם השלישית של איש העסקים עדי ושל טלי פדרמן, והיא נכדתו של דייוויד פדרמן, מבעלי מכבי תל אביב בכדורסל. היא משחקת מגיל צעיר מאוד: כשהייתה בת 8 כבר הופיעה בפסטיבל שירי ילדים, בגיל 12 גילמה את באנה בהפקה של "ספר הג'ונגל" בבית צבי ומאז שיחקה במספר סרטים וסדרות, בעיקר לילדים ונוער. בימים אלה היא מאוהבת שוב, ומנהלת זוגיות טרייה עם שון דורון, די-ג'יי בן 32. "הגיל של בני הזוג שלי רק עולה", היא צוחקת, "שון ואני מכירים כבר ארבע שנים. בכל פעם שהיינו רווקים היינו בקשר וזה היה צריך לקרות, ובכל פעם התפספסנו".
איך זה הצליח הפעם?
"זה פשוט היה הזמן הנכון. הוא יצר איתי קשר ואמרתי, 'או-קיי, יכול להיות שהפעם צריך לתת לזה הזדמנות'. אנחנו משדרים על אותו תדר, באותה האנרגיה, ויש לנו בדיוק את אותו ההומור. אני מרגישה לידו שלווה שלא הרגשתי בחיים, הוא החבר הכי טוב שלי והבן אדם הכי טוב שהכרתי".
הוא די-ג'יי שחי בלילות. גם את?
"להפך, יש סטיגמה על די-ג'יים שחיים חיים משוגעים, אבל הוא בדיוק כמוני. אם הוא לא מנגן, הוא במיטה כבר ב-23:00".
את הולכת איתו למסיבות כשהוא מתקלט?
"עכשיו הייתי איתו בלונדון, הוא תקלט שבע שעות במועדון ואני עמדתי מאחוריו הכי סחית של החיים. אני כל כך אוהבת לראות אותו מנגן, שבמשך שבע שעות עמדתי על הרגליים ורקדתי".
הפעם בן הזוג שלך הוא לא שחקן, לא מגיע מהעולם שלך. איך זה?
"העולם הרגשי של שחקנים מפותח מאוד, וכשיש יותר מדי רגש בבית זה הרבה פעמים מתנגש. עכשיו יש איזון. שון אדיש ברמות, אני מאוד רגישה והוא מאזן אותי".
חטפת צרורות של תגובות על המעבר לקשר החדש.
"כן, כתבו לי שאני מהירה יותר מפורשה, שאני בושה לעם הנשי. אלה כנראה נשים שלא הצליחו להתקדם מכאב מהר. אני מאחלת לכל אישה ולכל גבר שלא יחוו כאב ושאם חוו, שיצמחו ממנו כמה שיותר מהר. למה שיכאב לי? למה שיכאב למישהו בעולם?".
יש כאלה שאומרים שצריך ללמוד גם להיות לבד.
"למה צריך להיות לבד? זה משפט מונפץ בעיניי. יש אנשים שעושה להם טוב להיות לבד, ויש אנשים שבוחרים להיות בזוג. אני לא מתביישת בזה ואני מרגישה שזה נכון ושקט ושלו מאוד. הוא לא ריבאונד, זה הכי רציני שיש. בחיים לא רציתי ככה מישהו, אני רוצה אותו קרוב אליי הכי חזק בעולם".
את בת 22 והוא בן 32. פער של עשור בגילים האלו יכול להיות משמעותי.
"הוא מבוגר ממני, אבל לא בוגר ממני. אנחנו באותו התדר. אם תשאלי אותי מה החלום הכי גדול שלי, זה להיות אמא צעירה ושיהיה לי התא משפחתי משלי. זה לא מפחיד אותי, אבל רק נכנסתי לזוגיות, זה ייקח כמה שנים ובסוף זה יקרה".
לא תומכת בטיקטוק
הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לחלק כמעט בלתי נפרד מהמקצוע עבור שחקניות ודוגמניות, אבל פדרמן לא משחקת את המשחק. "כשהתחלתי לא היו רשתות חברתיות, אנשים הצליחו בזכות הכישרון שלהם. הייתי קורעת את התחת באודישנים ולומדת מהבוקר ועד הערב טקסטים, אבל היום מספיק שתהיי פעילה באינסטגרם וכבר יש לך עדיפות".
איך זה שאת לא מעוניינת להשקיע בזה?
"אין לי סבלנות, אני לא מסוגלת. מה, אני אעמיד מצלמה ואתחיל לרקוד? זו לא אני. אני מבינה שזו חשיפה ושזה היה תורם לי מקצועית, אבל החלום שלי הוא להיות שחקנית, לא אכפת לי אם אהיה מפורסמת או לא".
את מסרבת להצעות מסחריות?
"קיבלתי עכשיו הצעה עם סכום מאוד מאוד גבוה וסירבתי, כי אני לא מאמינה בזה. אני לא מסוגלת לעמוד מול מצלמה, לדעת שיש ילדות קטנות או נערות שעוקבות אחריי ולגרום להן לעשות משהו שאני לא באמת מאמינה בו. רוב המשפיעניות מקבלות סכום מסוים ולא חושבות על ההשפעה. אני פועלת מהלב ומההיגיון, אני לא אפרסם קרם לפנים שבחיים לא ניסיתי, אולי לאחרות הוא יעשה כוויות?".
אולי לך קצת קל יותר להגיד "לא" כי את באה מבית מבוסס?
"זה חד-משמעית מקל על הנפש ונותן לי את האופציה לא לעוט על כל דבר, אבל זה גם האופי שלי. אני לא מחזיקה עמוד טיקטוק בשביל חשיפה כי זה נוגד את העקרונות שלי. כל החיים עבדתי קשה, אני גרה לבד מגיל 17 ומממנת את עצמי, ככה חונכתי. אבל כן, אני יודעת שאם אוותר על קמפיין מסוים כי אני לא מאמינה בו, יהיה לי גב כלכלי".
מה כל כך רע בטיקטוק בעינייך?
"אני לא תומכת באפליקציה הזו, אין שם שליטה ובקרה בשיט. ילדים קטנים נחשפים לתכנים נוראים, המון אלימות, ילדות בנות 12 רוקדת ושרות בצורה מינית".
יש לך חברות מהתעשייה?
"אף פעם לא יצא לי להתחבר מדי. הכרתי שחקניות מדהימות, יש המון בנות שאני מאוד אוהבת ואני אשמח לשבת איתן לקפה, אבל חברות אמת? לא. פשוט לא יצא לי להיכנס לחברות עמוקה עם אף אחד, אני גם לא הולכת להשקות ומתמנגלת, אני לא שם. אין לי כוח לחברות אינסטגרם, זה כל כך פייק, אין סיכוי שאני אקבע עם מישהי כדי לעשות איתה סטורי, אני מעדיפה לשבת עם חברה ולשתף מה אני מרגישה ולשמוע איך היא מרגישה ואיך הולך בלימודים, זה עושה לי טוב על הלב".
גם בנושא דימוי גוף ואהבה עצמית פדרמן מדגמנת מודעות מודל 2023, ומספרת שמעולם לא הייתה לה בעיה עם המראה שלה. "אני מתה על הגוף שלי, גם בתקופות שאני יותר מלאה וגם כשאני יותר רזה. יש לי מלא סימני מתיחה כאילו ילדתי ואני עפה על זה, זו מי שאני וזה סקסי בעיניי, זה נשי".
את לא עושה פוטושופ לתמונות?
"אני לא מוכנה שירטשו תמונות של הגוף שלי. עכשיו הייתי בצילומים ושמעתי אותם אומרים, 'אולי תאריכו אותה?', ואמרתי, 'אתם לא נוגעים לי. אתם לא מאריכים לי לא את הידיים ולא את הרגליים ואתם שומרים לי על כתם הלידה'. אני מרגישה שיש לי אחריות גדולה כשיש לי קהל צעיר. אני רוצה לתת השראה לבנות להיות מי שהן, זה הכי יפה בעיניי".
View this post on Instagram
את כתם הלידה שלך רואים בפרויקטים שלך?
"פעם הייתה לי בעיה איתו ורציתי להוריד אותו, ואבא שלי עשה לי שיחה שאני לא אשכח בחיים. הוא אמר לי שכשאישה אוהבת את עצמה כמו שהיא וכשהיא מרגישה ביטחון, אז היא יפה גם מבחוץ. ככה אני רואה את זה. גם גבר שבטוח בעצמו ומשדר טוב לעולם זה הכי יפה בעולם. אף פעם לא התעסקתי בירידה במשקל, עשיתי קמפיין לאינטימה לפני כמה חודשים ודפקתי שווארמה בפרצוף שלהם. הם היו בהלם, הם לא רגילים לראות נשים אוכלות. ברור שלפעמים אני עומדת מול המראה ואומרת, 'יואו, אני נראית קצת עייפה היום'. אבל מבחינת משקל? מעניין לי את התחת, זה ליטרלי מעניין לי את התחת השמנמן. יש לי צלוליט, אז מה? למי אין?".
אין לי הרבה חברים
את הנטייה לבמה זיהתה מאז שהיא זוכרת את עצמה. "יש סרטונים שלי מגיל 3 מעמידה מצלמה ופשוט משחקת. יום אחד פנו לאחותי הגדולה, שהייתה בחוג ריקוד, ושאלו אותה אם היא רוצה להגיע לאודישן, ואני שמעתי את זה וישר אמרתי שאני רוצה. אמרו לי שאני קטנה מדי, אבל ישבתי להורים שלי על הראש ובסוף הם הסכימו, כי הם לא חשבו שאני לא אעבור. התקבלתי והם קיבלו כאפה. עבדתי קשה, אני זוכרת את עצמי ילדה בת 7 מנתחת טקסטים וחורשת מורים לפיתוח קול ואוכלת תמרים והולכת לישון מוקדם".
זה אומר שפספסת את הילדות?
"כן, אתמול ישבתי עם חברות והן מדברות על זיכרונות מבית הספר שאין לי, כי לא נכחתי. חברות שלי צוחקות עליי שיש לי פטור, פטור יציאות, פטור חברים, כמו ספורטאי שצריך לשמור על הבריאות שלו".
זה היה ספורט קשוח גם מבחינת האכזבות, התשובות השליליות שקיבלת?
"בגילים צעירים לא זכור לי שקיבלתי 'לא', אבל אני בהחלט זוכרת את ה'לא' הראשון שלי בהמשך. הייתי בהלם, ואז אמרתי, 'או-קיי, זה דווקא מגניב', וזה נתן לי דרייב להיות יותר טובה. ומאז וואו כמה 'לא' שקיבלתי. נפתחה הצ'אקרה".
איך זה היה להיות ילדה מפורסמת בגיל צעיר?
"סיוט. בנות הרגו אותי. צחקו עליי שאני מתקבלת לתפקידים רק בזכות סבא ואבא שלי, וכשהייתי קטנה לקחתי את זה קשה. בגלל שתמיד פחדתי להיפגע אין לי הרבה חברים, אני בוררת מאוד בקפידה. יש לי חבורה של שמונה בנות, כולן מהילדות, ואנחנו אחיות, אחת בשביל השנייה".
לא חששת בתור ילדה שרוצים להתחבר איתך כי יש לך בריכה בבית?
"לא, כולנו גדלנו בבתים כאלה, בחיים לא הייתה קנאה בינינו. יש פרגון ב-100%, אם אחת מקבלת מצטיינת דיקן אז צרחות, ואם אני מקבלת אודישן אז פותחות בקבוק יין, זו החברות שאני מכירה".
אחרי הרבה פרויקטים שהיו מיועדים בעיקר לגילים צעירים, פרדרמן בטוחה שהתפקיד הבא שלה, בסרט "כחול לבן", בתור שחקנית פורנו כושלת, לוקח את הקריירה שלה לכיוון חדש. "אני חושבת שהסרט קצת יזעזע", היא אומרת. "הוא מספר על זוג מבוגר שנקלע למשבר כלכלי, והבן שלהם מציע להם לעשות סדרה על זוג שעושה סרט פורנו. הם מלהקים שחקנית לסרט, שזו אני, והיא כאילו שחקנית גרועה, אפס כישרון, שתעשה הכל כדי להצליח. זו הפעם הראשונה שאני מתפשטת, יצאתי מאזור הנוחות שלי. זו קומדיה, זה מצחיק, זה לא באמת מיני, אבל לא הייתי רוצה שילדים יצפו בסרט הזה".
איך היה להתפשט על הסט?
"הייתי צריכה להצטלם מהגב כשאני מורידה חזייה, נשארת בתחתונים ומתנשקת עם גבר. בהתחלה חשבתי שזה קטן עליי, אבל ברגע האמת נלחצתי ולא הבנתי מה לעשות. הלכתי על מיינדפולנס ונכנסתי לדמות, אמרתי לעצמי, 'נאיה, החלטת על משהו – תעשי את זה', והורדתי את החזייה. זה היה שונה, מרענן".
יש פחד שזה יפגע בעבודה בהמשך?
"ברור. בכל דמות שאני עושה יש פחד של מה יגידו ואיך זה ייראה, אבל בסוף, כשאני בוחרת לעשות תפקיד מסוים, אני שלמה עם זה. אני מאמינה שהכל לטובה".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: מזל חסון | שיער ואיפור: רפאל איתי ברון | הפקה: טל פוליטי