מתישהו באמצע הראיון, אני רואה עננה קלה מרחפת מעל פניו היפות של משה פרץ. זה קורה קצת אחרי שהוא מדבר על סלידתו ממתוקים ועל האימון היומי עם המאמן האישי מייקו; אז הוא מתרווח קצת על הכיסא, בוהה בנקודה כלשהי בחלל ואומר בעצב מסוים: "אנשים חושבים שאני שמן".
מה? מה פתאום!
"כן, זה מה שאנשים חושבים. הם אומרים לי".
שאתה שמן?
"לא, שרזיתי. תמיד כשרואים אותי, הדבר הראשון שאומרים זה: 'בוא'נה, רזית'. כי בפלזמה אני נראה חמישה קילו יותר. אבל המשקל שלי כל הזמן אותו דבר!"
אני לא חושבת שאתה שמן.
"בטלוויזיה! בגלל הפלזמה!"
לדעתי אתה נראה ממש טוב ואני גם אכתוב את זה, בסדר?
"תודה".
איך אתה עם פחמימות, באמת?
"אני אוכל פחמימות, פחמימה זה חשוב. אבל אני שומר על עצמי. יש לי תזונה מאוד בריאה, חוץ משישי-שבת. ואני מתאמן כל בוקר: אירובי, כוח".
כי המקצוע מחייב?
"ספורט זה דבר חשוב לאדם שעומד על במה. בשבילי זה קודם כל תרפיה. מעבר לזה, צריך להיראות טוב. ושלוש – ככה הקול שלך נשמר. עבודת חזה היא מן חימום ווקאלי, הרמת משקולות מרחיבה את מיתרי הקול".
"החלום שלי היה להיות חלק מהתרבות הישראלית"
הרמת משקולות מרחיבה עוד דברים. בניגוד למה שאתם רואים בפלזמה שלכם, כנראה, משה פרץ בהחלט נראה כמו אחד שמקפיד להתאמן, אבל למה שהוא עושה על המסך הקטן נגיע מיד.
כרגע הוא בעיקר מתרגש מהסינגל החדש "חלמתי", שיצא השבוע לרדיו, מתוך אלבומו השישי שייצא בעוד כשלושה חודשים. "עשיתי חמישה עיבודים באלבום הזה, ואני מאוד מרוצה מהתוצאה", מתלהב פרץ. "תמיד רציתי לעשות את העיבודים המוזיקליים, לגעת בצלילים, לנהל אותם. או שיש לך את זה או שאין לך את זה. אני שמח שיש לי את זה".
את מה שיש לו, הוא מחלק גם לאחרים; שלומי שבת, מאיה בוסקילה, שרית חדד, דודו אהרון וליאור נרקיס – קיבלו ממנו שירים שכתב והלחין. "אני נותן מכל הלב", הוא אומר, "אם לתת, אז רק באהבה".
בטלוויזיה השתתף ב"רוקדים עם כוכבים", והגיע למקום השני. אחר כך שימש כשופט ב"כוכב נולד", וכעת הוא מורה ב"בית ספר למוסיקה", כבר עונה שנייה, לצד מתי כספי, יהורם גאון וקרן פלס.
"לשפוט בתכניות האלה זה חותמת בשבילי שאני חלק מהתרבות הישראלית", הוא אומר. "זה תמיד היה החלום שלי, להיות חלק מהתרבות הישראלית. חוץ מזה, גיליתי שאני יכול להתחבר לילדים, לפתח איתם יחסים שיביאו אותם למקומות גבוהים. גיליתי שאפשר לקלף את הקליפה מהילד, ללטש אותו כמו אבן עד שהוא מבריק, בדרך להיות יהלום. אני גם נחשף שם לקהל אחר, בכל עונה יש דור חדש שגדל עליך. זה נותן לי כוח להמשיך וליצור".
זה לא קצת מוזר לך לשבת שם ליד יהורם גאון? בוא נפתח את זה רגע: האיש אמר בזמנו שהמוזיקה המזרחית היא "זבל שלא ברא השטן", "אסון טבע". והנה הוא שופט בתכנית מוזיקלית לצד אחד הזמרים הבולטים בזמר המזרחי.
"סגרתי איתו את המעגל הזה, הכל בסדר".
מה בסדר, הבן אדם העליב אותך.
"הוא לא התכוון אליי".
אתה זמר מזרחי, לא?
"זה לא לעניין, שאני מפתח את השיחה הזאת כאן".
אני הייתי נעלבת בטירוף, הייתי מתפוצצת עליו.
"אז אני אומר דברים בצורה קלאסית יותר. הסתכלתי לו בעיניים ו.... " (שותק).
הוא התנצל?
"הוא לא התנצל, אבל הוא הסתכל לי בעיניים ואמר: 'חביבי, הכל בסדר, אני אוהב אותך, מעריך אותך ואת מה שאתה עושה'. זה מספיק בשבילי, אני לא צריך שיתחננו בפניי. תשמעי, בכל ענף יש דברים טובים, ודברים לא טובים. גם במוזיקה המזרחית. אז הוא צעק את זה. מה, כל אחד שיבוא ויגיד משהו על המוזיקה המזרחית, אני איעלב?"
אבל זה לא כל אחד. זה יהורם גאון.
"אז גם אביב אמר על מירי מסיקה, ואחד אמר על גלגל"צ, תעזבי אותך, זה שטויות. ברגע שאני מצליח, אני לא צריך להיפגע. אם אני מסופק ממה שאני עושה, אני לא צריך שיגידו לי אם אני טוב או לא. תשמעי, יש הוכחות שאני חלק מהתרבות הישראלית, יש עובדות בשטח. לא מתווכחים עם עובדות. אולי יהורם לא היה צריך להגיד את זה באופן שהוא אמר, אבל מעבר לזה הוא בן אדם גדול, מצחיק, אני גדלתי עליו, שמענו אותו בבית. זהו. נסגור את העניין הזה".
עקבת אחרי הסערה סביב שידור הגמר של "אייל גולן קורא לך"?
"עקבתי. אני חושב שהיו צריכים לשדר את זה בערוץ 2, אין סיבה לא לשדר תכנית שהעם אוהב. אייל עשה 9-10 אחוזי רייטינג בערוץ 24, בצדק נתנו לו את הכבוד עם הגמר בערוץ 2".
אבל בהתחלה הרשות השנייה סירבה לאשר את השידור, והיו מי שטענו לקיפוח עדתי.
"אני לא חושב שזה היה קשור לקיפוח. זה לא קשור. אולי סיבות תקציביות? יכולות להיות הרבה סיבות לדבר כזה".
אתה מיתמם? או סתם דיפלומט?
"אני לא תמים, אני אומר לך מה אני חושב. השאלה אם לשדר בערוץ 2 או לא – לדעתי לא קשורה לאייל. עזבי, מעולם לא הרגשתי מקופח. אני לא נלחם את המלחמה הזאת".
"אני משתדל לא ליפול על אנשים"
פרץ, בן 30, גר בבאר יעקב עם חברתו ירדן גוזלן, שעמה התארס לאחרונה. הוא גדל בטבריה בבית מסורתי עם עוד שני אחים ואחות, אבא טכנאי קירור, אמא עקרת בית. "בית מאוד מוזיקלי ומאוד חם", הוא אומר, "בית כנסת בערבי שישי, כולם שרים שירי ארץ ישראל, הרבה שמחה. שתי המשפחות מצד אבא ואמא תמיד עטפו בהמון אהבה. מסתפקים במועט אבל אף פעם לא היה חסר לנו כלום, אמרנו תודה על מה שיש. וקיבלנו ערכים, חונכנו טוב. אבא שלי נתן לנו את הביטחון שאנחנו שווים הרבה, שאנחנו יכולים להשיג הכל. צריך רק לרצות".
ב-2005 הוא הוציא את האלבום הראשון שלו ואז גם פתח מספרה. "ראיתי שהאלבום לא מצליח, אז לא ישבתי בחיבוק ידיים", הוא מספר. "אמרתי – אני אתפרנס, אמשיך לעבוד, לכתוב, להלחין, יבוא, יבוא".
באמת רציתי לשאול בהזדמנות הזאת אם לדעתך יפה לי פוני. לפני כמה ימים עשיתי, ואני ממש לא מרוצה.
"גזרת אותו לבד, לא?"
מה פתאום!
"חברה גזרה לך?"
לא! הספר שלי גזר! אבל הוא עשה לי המון פוני, מאמצע הקודקוד. אז הרמתי חלק למעלה והשארתי רק חצי.
"סתם שאלה: למה? כמו שהוא שחרר אותך, ככה זה צריך להיות, לזה הוא התכוון. אני הייתי גוזר עוד קצת, שיהיה פוני קצר, עם פן. ומשאיר את הקוקו".
אבל תודה שלא יפה לי פוני.
"יפה לך".
לא יפה.
"יפה".
את האמת!
"זה נראה בסדר".
אכן, פרץ אוחז בנימוס בריטי משובח; הוא לא יענה לשיחות טלפון באמצע ראיון, ימשיך לחייך גם כשהשאלות קצת מעצבנות, ולעולם לא יודה שהשיער הזה נראה עלייך כמו פאה. "האיש הכי נחמד בתעשייה", אומרים עליו כולם, והם כנראה צודקים. "אני רוצה שיהיה טוב, שאנשים שבאים מולי ירגישו טוב", הוא יסביר אחר כך.
אבל לא קורה לפעמים שאתה מגעיל?
"יש ימים שאולי אני פחות נחמד, אשקר אם אגיד שלא. אבל לא מגעיל. אני לא תמיד מרגיש הכי שמח או כיף בעולם, יש ימים שאני רוצה את השקט שלי. אז כשיש לי יום כזה, אני נשאר בסביבה שלי עם האנשים שאני מכיר, עם אלה שאצלם אני יכול לשפוך הכל – ירדן, החברים שלי. וגם ביום כזה, אני משתדל לא ליפול על אנשים, הם לא אשמים במצב רוח שלי".
כמה זמן היית ספר?
"שבע שנים".
טוב, אפשר לעשות כסף גם מעיצוב שיער.
"אם אתה מצליח, אז כן. אני הייתי מאוד מצליח, לא היה חסר לי כסף, הרווחתי טוב. ההורים שלי פחדו שאעזוב מקצוע שהצלחתי בו ואלך למקום לא ידוע. אבל לי היה ברור שאני צריך להיות על הבמה, לכתוב ולהלחין. וכשהגעתי להחלטה הם היו איתי. תשמעי, לא הגעתי למוזיקה בשביל הכסף, אלא כי זה היה הגורל שלי. לכל אחד יש גורל. אם אתה צריך לעשות משהו, אתה תגיע לזה".
היום אתה עושה המון כסף. מה משתנה בפנים, כשפתאום יש כל כך הרבה?
"כסף לא משנה בן אדם. הכסף לא שינה אותי, גם אף פעם לא הייתי בן אדם של חומר. אבל זה כיף להרוויח ממה שאתה אוהב לעשות, זה כן. אני מפנק את עצמי מאוד. אני יכול לקנות, סתם דוגמה, שיגעון אחרון שלי זה RZR רייזר, שנוסעים איתו בדיונות, מכירה?"
מה, טרקטורון?
"רק קצת יותר בטוח. זה צעצוע אקסטרימי כזה. והיה לי חלום לבנות את הבית שלי בשטח גדול, שיהיה לי מרחב ופרטיות. וגם לבנות אולפן בתוך הבית, שזה לא מעט כסף, אבל אני אוהב להשקיע בדברים טובים. אז בניתי בית בבאר יעקב, ויש לי אולפן הקלטות בקומה התחתונה ושם אני מקליט את כל האלבום הבא שלי".
"לא יחצנתי מערכות יחסים שהיו לי"
בקיץ הוא יתחתן עם ירדן, חברתו מזה שנתיים. "גם היא מטבריה, המשפחות מכירות", הוא מספר. "מהרגע הראשון שראיתי אותה הרגשנו שזה משהו אחר".
אהבה ממבט ראשון?
"לא. הכרתי אותה לפני ארבע שנים, זו הייתה תקופה אחרת. הייתה לי מטרה להצליח במוזיקה. עברתי אז תהליך ולא רציתי שיפריעו לי. רציתי קריירה, לא הייתי פנוי לזוגיות. וגם היא הייתה בצומת דרכים, לא ידעה אם ללמוד, לטוס לחו"ל. הייתה באיזה מסע עם עצמה, רצתה להיות עצמאית. ואני בזמן הזה הצלחתי פה בארץ. תמיד שמרנו על קשר, התקשרנו בימי הולדת וחגים, וכשהייתי מגיע לטבריה הייתי בא לגיסה, שהוא חבר טוב שלי. עד שערב אחד הייתה לי הופעה בתל אביב, והיא בדיוק סימסה לי שהיא באגאדיר".
אה, היא התחילה איתך?
"לא, כל פעם כשהיא הייתה בארץ היינו מסמסים אחד לשני, נפגשים. ואז אמרתי לחבר'ה 'בואו נלך לאגאדיר', ושם זה קרה. מאותו ערב התחלנו לצאת, ואחרי שנה ושמונה חודשים הצעתי לה נישואים. אבל כבר לפני ארבע שנים ידעתי שזאת היא. הרגשתי שהיא הדבר הנכון, רק חיכיתי לזמן המתאים".
היו לך מערכות יחסים לפניה?
"היו לי פה ושם, אבל אף פעם לא אמרתי 'וואלה, זה זה'".
היו קשרים רציניים?
"כן, זה תמיד מתחיל בכוונה טובה, את יודעת. במחשבה שאולי זה יקרה. עד שאתה מבין שזה לא זה".
מה הקשר הכי ארוך שהיה לך?
"כמה חודשים. אין מאחוריי קשר של שנים או משהו כזה".
אתה גם לא אחד שהסתובב עם דוגמניות.
"קודם כל, ירדן יפהפייה יותר מכל דוגמנית, גם באופייה וגם ביופייה. תשמעי, לא יחצנתי מערכות יחסים שהיו לי, אבל בהחלט היו לי".
התנהלת די בחשאיות בתחום הזה, לא? קצת התחבאת, אולי?
"לא התחבאתי, אבל אם זה לא אמיתי ואם לא סגרנו אפילו שנה ביחד... תשמעי, אם אתה מנופף באוויר עם מישהי שאתה יוצא איתה חודש-חודשיים, ואין לך את התשובות ואתה עוד לא יודע אם אתה רוצה להיות איתה או לא, אז אתה עושה מעצמך צחוק. לצאת לעיתונים ולהגיד – יש לי חברה – לא הייתי צריך את זה".
השאלה היא איך אפשר להסתיר זוגיות כשאתה מפורסם.
"נו, אז איך עשיתי את זה? אפשר להסתיר. אתה לא חייב לשבת בקפה בתל אביב, שיבואו פפראצי ויצלמו אותך. יש בית, יש פאבים נחמדים קטנים, יש בתים של חברים".
אולי על הרקע הזה צמחו השמועות שאתה גיי? בראיונות האחרונים תמיד שואלים אותך על זה.
"כבר לא שואלים".
אולי אם היית מסתובב עם דוגמניות, לא היו מפיצים עליך שמועות כאלה.
"כבר לא שואלים אותי את זה".
מעצבן אותך לדבר על זה?
"לא, זה פשוט לא מעניין. האתגר שלך כמראיינת זה לשאול דברים שלא שאלו אותי בעבר".
כמו מה למשל?
"תגידי את, את המראיינת".
אז מאיפה הגיעו השמועות שאתה גיי?
"בואי אני אגיד לך משהו: זה היה עניין תחרותי, שיטה שמישהו השתמש בה. רצו להרוס לי את הקריירה עם זה".
אתה חושב?
"חושב? אני בטוח. מישהו ניסה להרוס לי את הקריירה. לא הלך לו".
שמועה על הומוסקסואליות יכולה להרוס לזמר קריירה?
"לא אמרתי את זה. אבל ניסו בכל דרך, אני אומר לך פה מה ניסו לעשות לי".
מי ניסה?
"לא יודע ולא מעניין אותי. תשמעי, ברגע שאתה יודע מי אתה ומה האמת שלך, כל השאר שטויות. אין לי בעיה עם אף אחד, כל אחד עם הבחירות שלו, אוהב את כולם".
טוב, בטח לא את כולם. יש אנשים בתעשייה שאתה לא סובל, אבל חייב לעבוד איתם?
"אני עובד עם מי שצריך. ברור שלא הכל ורוד, אבל אני מספיק חכם בשביל לא להיכנס למלכודות ולא להתחבר לאנשים שלא נראים לי טוב".
יש כאלה שפעם לא האמינו בך, והיום מתחנפים?
"ברור, זה קורה כל הזמן. בתחילת הדרך אתה פוגש אנשים שחלקם מאמינים בך וחלקם לא, ואז זה כיף גדול לפגוש אותם כשאתה מצליח. זה כיף כשאתה מוכיח לעצמך וגם לאלה שלא האמינו – שאתה יכול. שעשית את זה. איך אומרים, 'אני מחכה לך בסיבוב?' אז כן, אני פוגש אותם בסיבוב. אבל את יודעת מה החוכמה? לא להחזיר. להפך: לתת לבן אדם להבין שהוא טעה, אבל בדרך יפה".
למה בדרך יפה? שיילך לעזאזל.
"לא. אם תהיה נחמד לבן אדם הזה – הרבה יותר יכאב לו".
"בית נורמלי זה בסיס להצלחה"
בוא נדבר על מונוגמיה. לא מפחיד אותך קצת, להיות כל החיים עם אישה אחת?
"ממש לא. אני דווקא אוהב להיות במקום בטוח. במשך שנים עשיתי כל מה שרציתי, טיילתי וחוויתי ומיציתי".
מיצית את הרווקות?
"כן. תשמעי, לא יודע מה יהיה הלאה, שרק ימשיך כמו עכשיו. אני רוצה בית נורמלי, זה בסיס להצלחה. אני גם מאוד אוהב ילדים".
כמה ילדים אתה רוצה?
"כמה שיותר. אני רואה אותנו בחגים, כשכולנו באים ומתאחדים וההורים שלי שמחים – זה חזק. משפחה וילדים זה כוח".
ומה יהיה עם המעריצות? וההופעות בלילות?
"זה רץ טוב כבר שנתיים, אני לא חושב שאני צריך לחשוש".
כשאתה רואה נגיד זמרים כמו אייל גולן, קובי פרץ - אתה לא חושב על זה?
"קובי פרץ בסדר".
עכשיו כן. אבל הייתה תקופה שהוא היה פרוד מאשתו.
"יש קשיים אבל אם אתה רוצה לשמור על הזוגיות, אתה צריך להתנהג אחרת, לכבד את הזוגיות שלך. זוגיות צריך לשמר, לעבוד עליה. האהבה שלך עם הקהל צריכה להיות רק סביב המוזיקה. אני יכול להיות של כולם, אבל יש גבול".
אף פעם לא היה לך קטע עם מעריצה?
"לא. אף פעם. לא חסר לי".
אבל מעריצות עפות עליך.
"בסדר, אז עפות. אז מגיעות בחורות הביתה עם פרחים אבל זה מתוך כבוד, זה לא פולש לתחום המיני. אני גם מטבעי לא אוהב להשתמש בכוח שיש לי, ולנצל את השאיפה של המעריצה להתקרב אליי. בינתיים אני מתמודד עם זה יפה. אני מקווה שזה ימשיך ככה, ושהזוגיות שלי תהיה בריאה. בואי נגיד שאמא שלי לימדה אותי – שלא יהיה בפנינו מכשול".
מה זאת אומרת?
"בן אדם צריך לקוות שלא יהיה מולו מכשול. אני לא ארצה להיתקל בדברים לא טובים שיכולים להכשיל אותי. ובינתיים כל מכשול שנתקלתי בו ידעתי להתמודד איתו".
מכשול? כמו מה?
"נו, מה יכול להכשיל בן אדם? אישה. אישה יכולה להכשיל בן אדם. אישה בדרך כלל מפריעה לזוגיות, אף אחד אחר לא יכול להפריע. אבל אני אדע לכבד את המקום של ירדן. ירדן יודעת מה היא שווה, ואני גם דואג להזכיר לה. ויש הבנה מצדה, היא רואה כל מה שקורה והיא הכירה אותי עוד לפני שנהייתי זמר עם מעריצות. היא מסתדרת עם מעריצות ומסתדרת עם הלחץ שלי".
ומה עם שחיקה?
"אין שחיקה".
עלולה להיות.
"אין".
לא יכולה להיות שחיקה בזוגיות?
"אה, בזוגיות? אני לא יודע מאמי, עוד לא התחתנתי. יש לך ילדים?"
שניים. נשואה עשר שנים, אגב.
"ואיך את מסתדרת עד עכשיו?"
רוב הזמן סבבה, אבל סביבי המון מתגרשים.
"ואת באמת שואלת את עצמך לפעמים - איך אני אהיה איתו עוד שלושים שנה?"
מה זאת אומרת, אני שואלת גם אותו – 'איך תהיה איתי עוד שלושים שנה? לא נמאס לך ממני כבר עכשיו?'
"אז אצלי זה אחרת. אצלי, בגלל שאני כל הזמן נפגש עם אנשים וחי את העולם שנראה כאילו זוהר ונוצץ ואני מכיר שם הכל, באמת הכל – אז בשבילי דווקא הזוגיות היא המקום השקט, הבטוח. ירדן והילדים שיהיו – הם בשבילי הדבר שאני אוכל להיאחז בו, המקום שאני ארצה לחזור אליו. הלוואי ואני קולע בול, אף אחד לא יכול לקרוא את העתיד. הלוואי שלא יהיו לי מכשולים. לא לי, ולא לה".
אתה טיפוס נאמן?
"אני חושב שכן".
טוב, כאילו שהיית עונה לי משהו אחר.
"אז למה שאלת?"
סקרנות.
"אני נאמן ומכבד. ואני גם סומך, מאוד חבר".
מקנא לה?
"אני קנאי לצניעות שלה, ללבוש שלה. שלא תתלבש חשוף, את יודעת, שתתלבש בגבול הטעם הטוב. אם את מרגישה עם הבגד בנוח, אז סבבה. אבל אם את צריכה לשבת באירוע ולכסות את עצמך כל הזמן מפה ומשם, אז זה מצחיק. אישה צריכה ללבוש בגדים שהיא תרגיש איתם בנוח. נכון או לא?"