"אני נורא ביישנית וזה כל מה שהיה לי אומץ לחשוף, אבל אני מצדיעה לך הנסיך הארי!", כותבת מצטרפת טרייה לקבוצת הפייסבוק "תומכים בנסיך הארי בהצדעה עירומה", המונה למעלה מ-23 אלף חברים. מתחת לשורת הסטאטוס הפלרטטנית מופיעה תמונה של בחורה ורודת שיער וחייכנית ללא חולצה, מסתירה ביד אחת את שדיה ובשנייה מצדיעה בגאווה לנסיך הג'ינג'י. הגברת היא רק טיפה קטנה בים התומכים של הארי, שהעלו השבוע אלפי תמונות עירום של עצמם לפייסבוק כמחווה ליורש העצר ההולל. לאחר שתמונות עירום שלו ממסיבה פרטית עמוסת קוקאין בלאס וגאס דלפו לרשת בחודש האחרון, והוא נעדר במפתיע מפתיחת המשחקים הפראלימפיים – אין ספק שהצעיר הנבוך והמיוחס זקוק לתמיכה; אילו היה מדובר בכוכב הוליוודי מצוי דוגמת שון פן סביר להניח שהעניין היה נשכח תוך כמה ציוצי טוויטר. אלא שבמקרה של הארי, הדברים מורכבים יותר. את ההסברים הוא נדרש לתת לסבתו, מלכת אנגליה.
פרשת תמונות העירום של הנסיך עוררה בשבועות האחרונים סערה באי הבריטי, לאחר שנציבות העיתונות (בלחץ עורכי דינו של הנסיך צ'ארלס) ביקשה מעיתוני בריטניה לצנזר את הצילומים לבקשת בית המלוכה. צהובוני הממלכה הצליחו להתאפק, עד שביום שישי שעבר נשבר מגזין ה"סאן" ופרסם בכותרת הראשית שלו את מה שכולם כבר ראו ברשת. התקרית הפכה בן לילה למפלצת אייטמים טרנס-אטלנטית, ושברה שיא נוסף בשנה המתוקשרת ביותר שידע בית המלוכה. אבל בניגוד למה שמסתמן מבחוץ, הקטסטרופה של הנסיך לא באמת מרעידה לבריטים את אמות הספין. כך לפחות מגלה לנו ריצ'רד פיצוויליאמס, פרשן בכיר לענייני בית המלוכה, שטוען כי כי הפופולאריות של הארי מרקיעה שחקים (הוא אפילו קיבל הצעה לככב בסרט פורנו) ובית המלוכה מעולם לא היה אהוד יותר. אז איך הפכה משפחת המלוכה מכוס תה צוננת לתפוח אדמה לוהט?
הארמון תומך בהארי
"הסאן טעה כשפרסם את התמונות של הנסיך הארי", פותח פיצוויליאמס את שיחתנו, כדי שלא תהיינה אי הבנות. פיצוויליאמס הוא פרשן בכיר בתחומו. הוא מעניק ניתוחים על בסיס קבוע לרשתות Sky ו-CNN ולעוד שלל גופי תקשורת בבריטניה. באמתחתו למעלה מ-400 ראיונות בנושא החתונה של וויליאם וקייט, מותה הטרגי של הנסיכה דיאנה ושאר פרשיות וסקנדלים מלכותיים. ואף על פי שהוא מתפקד כעיתונאי בעצמו, הוא מסרב להיכנע לטענה שפרסום תמונותיו של הנסיך נעשה כאקט הצהרתי של חופש העיתונות. "הן צולמו בחדר מלון פרטי, במסיבה פרטית, בזמן שהארי היה בחופשה פרטית. אין בכך כל עניין ציבורי, ולכן אין מקום לטעון שהפרסום נעשה בשם חופש העיתונות".
לדבריו של פיצוויליאמס, הסיבה האמיתית להפרת בקשתה של הוד מלכותה נבעה מטעמי נקמנות גרידא. איל המדיה רופרט מרדוק, שעמד בשנה שעברה בלב פרשיית האזנות הסתר של "ניוז אוף דה וורלד", עיתון שהיה בבעלותו ונסגר ביולי אשתקד, החליט לפרסם את התמונות כצעד מתריס נגד ועדת לווסון שחקרה והשפילה אותו. בתור הבעלים של הצהובון ה"סאן", מרדוק הרשה לעצמו לעקוף את העורכים ולרמוס את ההסכם הג'נטלמני של מערכת העיתון ובית המלוכה. לטענתו, היכנעות לדרישות המלכה ונציבות העיתונות פוגעת בחופש הביטוי ובחופש העיתונות; העובדה שאתר הבידור האמריקאי TMZ כבר הדליף את התמונות לכל רחבי הרשת רק מדגישה את האבסורד שבמעשה הצנזורה הכפוי הזה. אלא שפיצוויליאמס לא מתרצה וסבור שמדובר בתירוץ קלוש. "אין פה שום אינטרס ציבורי", הוא קובע נחרצות.
על הטענה האחרונה אפשר להתווכח. אחרי הכל, הארי – כמו כל שאר בני משפחת המלוכה – הוא דמות ציבורית. אם בית המלוכה לא ישמור על פאסון וייצוגיות, מה יישאר מהמוסדר הארכאי הזה? אולם, מסתבר שהדרישות מנסיך בן זמננו אינן זהות לדרישות שרווחו במאה ה-18. אם בעבר הקפידו מלכים ומלכות להחזיק קצר את צאצאיהם שמא יידבק בהם רבב, הרי שהיום למד בית המלוכה לשחרר את החבל. אמש פרסם ה"טלגרף" ידיעה לפיה הארמון מביע את תמיכתו בנסיך הארי, ומקורבים למלכה מתעקשים ש"הוא לא עשה שום דבר בלתי חוקי".
אמנם עם דליפת התמונות נפוצה שמועה מפי מקור פנימי כי הארי הולך "להסתבך בצרות" עם סבתו בעקבות התקרית, אך כעת ברור שחוץ מנזיפה ממפקדו בצבא הבריטי – הנסיך יצא נקי. מקור ששוחח עם מגזין "פיפל" הוסיף: "מה שהארי עשה זה לגמרי עניינו הפרטי", ואפילו רופרט מרדוק הנקמן צייץ השבוע בחשבון הטוויטר שלו: "הנסיך הארי. תעזבו אותו בשקט. הוא אולי דמות ציבורית בדרך כזו או אחרת, אבל הציבור אוהב אותו, אפילו כשהוא נהנה בלאס וגאס".
"הפרשה לא פגעה בפופולאריות של הארי כלל", מפתיע פיצוויליאמס. "למעשה, היא רק הקפיצה את המניות של לאס וגאס", הוא מוסיף וצוחק.
אבל בתקשורת מסקרים אותו כדמות בעייתית, נסיך שעושה בושות לממלכה.
"נכון, זאת לא הפעם הראשונה שהנסיך מעורב בסקנדל. בשנת 2002 היה לנו שימוש באלכוהול וסמים, בשנת 2005 הוא הגיע למסיבת תחפושות במדים נאצים – מה שבאמת היה איום ונורא – ובשנת 2009 נחשפה קלטת בת שלוש שנים שבה נראה הארי מקלל. אבל אנשים אוהבים אותו. תראי את עבודת הצדקה שהוא עושה למען חיילים פצועים, התמיכה שלו בחולי איידס. הוא היה במיטבו בזמן השירות באפגניסטן ב-2008-2007, עבר בהצלחה הכשרה כטייס מסוקי קרב וכבר הודיע על כוונותיו לחזור לפעילות. הוא זכה לפופולאריות רבה כשביקר לאחרונה בג'מייקה כנציג המלכה, והוא ואחיו מבוקשים בכל תוכנית טלוויזיה. העם אוהב אותו, הפרשה האחרונה לא תשנה זאת".
במה הסקנדל הנוכחי שונה מסקנדל המדים הנאצים של 2005?
"זה לא אותו הדבר. מה שקרה ב-2005 היה טעות חמורה ופוגעת. התקרית הנוכחית לא באמת תזיק לו, למרות שהיא ללא ספק מביכה ומוטב שהוא ישמור את התנהגויות מהסוג הזה לעצמו ולמעגל החברים הסגור שלו. אבל צריך להבין שאנשים כמותו, שמתמודדים עם מצבים מסוכנים כמו שירות באפגניסטן, צריכים לשחרר קיטור לפעמים. במיוחד בתור רווק צעיר, אני חושב שטבעי שהוא יתנהג כך (אם כי אני מקווה שלא בדיוק כך). אל תצפו ממנו להירגע בדרך קונבנציונלית!"
גוד סייב דה קווין
אם תמונות העירום של הארי הן בסך הכל סערה קטנה בכוס תה, מדוע אף אחד לא מפסיק לדבר עליהן? התשובה, כמו התשובה לכל דבר בימינו, טמונה בגוגל. מתברר כי מחרוזת החיפוש "הנסיך הארי" מניבה כ- 470 מיליון תוצאות, "וויליאם וקייט" 169 מיליון, "המלכה אליזבת" לא הרחק מאחור עם 124 מיליון, ו"המשפחה המלכותית" 372 מיליון (לשם השוואה, "משפחת קרדישיאן" מניבה רק 331 מיליון תוצאות). אם מאמצים את הנחת המוצא שאין דבר כזה פרסום רע, ניתן להסיק שמצבו של בית המלוכה הבריטי מעולם לא היה טוב יותר. פיצוויליאמס מסכים. "זו תקופה מדהימה למשפחה המלוכה הבריטית, בשנה מיוחדת במינה", הוא אומר ומתייחס לחגיגות יובל היהלום (ה"דיימונד ג'ובילי") לציון 60 שנה לכהונתה של המלכה אליזבת.
אף על פי שעלות החגיגות מוערכת במאות אלפי פאונדים, הציבור הבריטי לא מביע מורת רוח. אדרבא, העם נרגש וגאה להביע את תמיכתו במלכה שרק לפני עשור נחשבה לחמות החמוצה והמרוחקת של הנסיכה דיאנה, יקירת הממלכה. על השאלה מה יש בה, במלכת אנגליה, שהופך אותה לרלוונטיות עד עצם היום הזה, משיב פיצוויליאמס בממלכתיות: "המלכה אליזבת היא המונרכית החוקית של אנגליה. יש לה פגישות שבועיות פרטיות עם ראש הממשלה, אבל היא סמל לאחדות לאומית שניצב הרבה מעל פוליטיקה".
איזו משמעות יש היום למוסד המלוכה?
"בעיניי הציבור המלוכה מייצגת המשכיות וגם מוסד שכלפיו אנשים מרגישים נאמנות אישית עמוקה. לא כולם, כמובן, אך הסקרים האחרונים מראים שהשנה, שנת היהלום לכהונת המלכה, הפופולאריות שלה שוברת שיאים. היא עומדת כיום על 90 אחוזי תמיכה, ומוסד המלוכה על כ-70-80 אחוז. כבר 1,000 שנה שמוסד המלוכה הוא שם נרדף ללהיות בריטי, בכל כך הרבה מובנים. הפאר והטקסים המרהיבים זוכים להערכה רבה מצד העם, ויש כמובן את היתרונות הברורים של המוסד הזה –תיירות, עסקים, גיוס תרומות וצדקה, והעבודה שהמונרכיה שלנו היא המונרכיה המתוקשרת ביותר בעולם כיום".
המציאות המלכותית לא תמיד הייתה כה ורודה. בשנת 1997, עם מותה הטרגי של הנסיכה דיאנה בתאונת דרכים, צנח שיעור התמיכה בבית המלוכה אל מתחת ל-50 אחוז. הציבור הפנה את גבו למלכה ולבנה המפונק צ'ארלס בטענה שהם מנותקים מהעם. השינוי בתדמית בית המלוכה הגיע עם התבגרותם של הנסיכים וויליאם והארי, שהפכו לגברים נאים, לבביים ומעשיים. שניהם השכילו לשלב את מעמדם הטקסי עם שירות צבאי – וויליאם כטייס בחיל האוויר המלכותי והארי בחיל הפרשים של הצבא הבריטי. בין לבין, הם לא היססו להצטלם באירועים פחות רשמיים, לטייל בעולם ולצאת לדייטים ללא התערבותה של סבתם רמת המעלה. האנושיות שהבריטים איבדו עם מותה של דיאנה חזרה לארמון בקינגהאם בדמות בניה הצעירים והתוססים.
"כוחו של בית וינדזור טמון ביכולת שלו להמציא את עצמו מחדש", מסביר פיצוויליאמס את ההבדל בין הדור הצעיר לדור המבוגר של משפחת המלוכה. "אם זה השימוש בטכנולוגיה חדשה ואירועים מצולמים היטב, וברור שלסוללת יחסי הציבור יש חלק בזה, אבל יש כאן גם את עניין המומחיות הבריטית בניהול טקסים. הצעירים מבינים את כל העסק זה, הם מבינים את כוחה של התקשורת ויודעים איך לנצל אותה. לגבי הדור ה'זקן' – המלכה כיום בת 86 והדוכס (פיליפ) בן 91, והם ללא ספק הזוג המלכותי המרשים ביותר בהיסטוריה. הם לא יכלו להיות מכובדים, פופולאריים או חרוצים יותר".
לדברי פיצוויליאמס, הפופולאריות של הצעירים מקרינה גם על הדור המבוגר, שזוכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות. הנסיך צ'ארלס, לדוגמה, מתרכך בשנים האחרונות ומרשה לעצמו לחשוף צד הומוריסטי ורגיש יותר בתקשורת. בסיום קונצרט חגיגות יובל היהלום, הוא אפילו כינה את המלכה "אמאל'ה" (Mummy) והוסיף: "תודה לך, את עושה את כולנו כה גאים להיות בריטים". המחווה האינטימית הייתה נוגעת ללב, אך בו בעת גם עוררה תהיות לגבי מהלכיו של צ'ארלס. האם הוא חושש שהפופולאריות של וויליאם וקייט תאפיל על זכותו החוקית לרשת את המלוכה, וכעת הוא מנסה לשקם את תדמיתו הציבורית?
פיצוויליאמס דוחה את ההשערות. "הפנייה למלכה כ'מאמי' והמחווה הטלוויזיונית האחרונה שלו – שבה צולם כשהוא מדפדף באלבומי ילדותו – היו מקסימים. צ'ארלס בהחלט משתדל לתקן את הרושם שיצר בשנות ה-90, אבל אין לזה שום קשר לשרשרת המלוכה. הכתר לעולם לא ידלג על דור. ספקולציות בנושא נזרקות לאוויר כבר שנים, אבל אין סיכוי. צ'ארלס בילה את כל חייו בהכנה לקראת התפקיד הזה".
אפקט הקייט
בזמן שהארי המזוהם תורם לתדמית המשפחתית את בלוריתו הג'ינג'ית וחיבתו לנשים עירומות, וויליאם מבטא את חלומה של כל נערה בריטית להינשא לנסיך, וצ'ארלס מרשה לעצמו לפנות להוד מלכותה בכינוי חיבה – קייט מידלטון היא ללא ספק היהלום המצוחצח שבכתר, וזאת שנדרשת לחשב את צעדיה בקפידה רבה מכולם. להארי קל לסלוח על תמונות עירום מליל שכרות בווגאס, אך אילו נתגלו תמונות כאלה בעברה של מידלטון, ספק גדול אם הארמון היה מגונן עליה בטענה ש"זהו עניינה הפרטי".
צריך להבין שאף על פי שהארי הוא בן מלוכה בדמו וקייט רק נשואה לאחד כזה, מבחינה ציבורית ותקשורתית מעמדם הפוך: הארי, בתור היורש השלישי בתור לכתר, יכול להרשות לעצמו לפשל מדי פעם. קייט לעומת זאת ניצבת תחת עינו הבוחנת של העם, שמחכה לסוף הטוב של סיפור האגדה שלו – בטן הריונית עם יורש עתידי לכס. רשת הציפיות הצפופה שנרקמה סביב מידלטון לא מאפשרת לה לסטות מהמסלול הצר של מעמדה החדש. ומה שהיא לא תעשה, תמיד ישוו בינה לבין דיאנה.
"קייט מתמודדת בצורה מבריקה עם מעמדה החדש", אומר פיצוויליאמס. "היא רעיה נהדרת לוויליאם, שמבלה את רוב זמנו כטייס חילוץ והצלה בחיל האוויר המלכותי. לשניהם יש חיי זוגיות פרטיים בקוטג' שלהם בוויילס. בניגוד לדיאנה, קייט מקבלת עזרה ותמיכה בכל צעד שהיא עושה. היא אייקון אופנה, יש לה כמה ארגוני צדקה שהיא בחרה, והיא מהווה מוקד משיכה בינלאומי בכל מקום שהיא מגיעה אליו. חשוב להדגיש שקייט לא מנסה בשום דרך להיות דיאנה הבאה; תפקידה הוא לתמוך בוויליאם, ותראי איזה צוות נהדר הם ביחד".
בכל זאת, זה בטח לא קל לה. היא פשוטת-העם הראשונה שמתחתנת עם נסיך.
קייט מידלטון היא אשת מעמד הביניים הראשונה שעתידה להיות מלכת אנגליה, אבל לא הייתי קורא לה בשום פנים ואופן פשוטת עם. המשפחה שלה כוללת בעלי מקצועות מכובדים וכורים. בכל אופן, כולם מסכימים שטוב שהנסיך וויליאם יינשא מתוך אהבה ולא מאינטרסים אחרים. אין ספק שבעקבות החתונה שלהם משפחת המלוכה מייצגת כיום בצורה טובה יותר את החברה הבריטית".
את הסיכוי שהזוג המלכותי יגיע לביקור בישראל הוא שולל בנימוס קורקטי. גם על המלכה אין מה לדבר, ואלא אם כן הארי יחליט לעצבן שוב את סבתו ולפקוד איזו מסיבה תל אביבית – הדמות המלכותית היחידה שנראה כאן זמן הקרוב היא רוזן וסקס (הנסיך אדוארד, בנה השלישי של המלכה אליזבת), שאולי יבליח לביקור נימוסין בספטמבר. מאכזב? בהחלט. גם אצלנו זוכים הנסיכים והמלכה למעמד של כוכבי רוק. האם גל ההערצה הנוכחי הוא הוכחה לכך שלמוסד המלוכה המאובק עדיין מסוגל לתת תקווה אמיתית לעם, או שאנחנו פשוט מתגעגעים לימים שבהם ההמון הלך בעיוורון אחר המלך? רק הזמן יגיד. מה שבטוח, לפחות לדעת חלק מהפרשנים, הוא שסיפור האהבה בין התקשורת לבית המלוכה לא יימשך לנצח. בממלכת הצהובונים העולמית, זו שדיווחה בקנאות על בגידות, תככים ומתיחות בחדרי הארמון בתקופת דיאנה, אי אפשר לדעת מתי תשוב התקשורת לסורה. אבל עד שהיום הזה יגיע, אפשר להמשיך לצרוך בכפייתיות את כל מה שמלוכה הבריטית המודרנית מציעה לנו: נסיך טייס, נסיך הולל, דוכסית שקונה בטופ-שופ ומלכה נצחית שמושכת בחוטים גם בגיל 86.
אסוציאציות מלכותיות
ריצ'ארד פיצוויליאמס נעתר לבקשתנו לשחק במשחק אסוציאציות קטן.
אליזבת.
"כבוד, מסירות, שירות, אריכות ימים, חן, חיוך מיוחד".
צ'ארלס.
"אכפתי, מתחשב, שמרן, בעל חוש הומור".
וויליאם.
"מקסים, אהוב, מרתק, נועז".
הארי.
"תוסס, אמיץ, נועז, פרוע, נער מסיבות".
קייט.
"יפהפייה, סטייליסטית, מקסימה, אופנתית".