בשבוע שעבר נסעה מיכל אמדורסקי לאילת עם כל המשפחה. בבריכה, בין ריקוד אגאדו לארטיק אבטיח במחיר מופקע, היא באה להוציא את הטלפון, להצטלם בבגד ים עם הבנות שלה ולשתף את התמונה באינסטגרם. אבל משהו אותת לה לעצור. "הרגשתי שזה לא מתאים שאעלה תמונה שלי בבגד ים. לא כי לא רציתי, כי זה פשוט לא הרגיש לי נכון, אז עשיתי סלפי. רציתי למנוע את הביקורות שאני יכולה לקבל בעקבות תמונה כזו".
מותר לך להעלות תמונות כאלה, את יודעת.
"ברור שמותר, אבל אני לא רוצה. אולי בגלל אנשים או הביקורות שיכולות להיות, אז החלטתי שזה מיותר".
אז אין יותר תמונות בבגד ים?
"תשמעי עוד סיפור. השבוע ראיתי בקניון שורט ג'ינס מהמם שעפתי עליו. מדדתי אותו והוא היה נראה קצת קצר מידי, פתאום נכנסתי לסרטים אם כדאי לי ללכת עם דבר כזה ואם זה לא טו מאצ'. אחרי איזה רבע שעה של התלבטויות קניתי אותו, אבל אמרתי למוכר שאין מצב שאני הולכת ללבוש אותו".
אני לא מרגישה שאני מדברת עם מיכל אמדורסקי עכשיו.
"הדיבורים האלה מבחוץ בסוף נטמעים בך, וזה די חדש לי, אבל כן, בשנים האחרונות יוצא לי לפעמים לעצור את עצמי מלהיות אני, רק כדי להימנע מרחשי הרקע האלה".
אז גם אין מסיבות יותר?
"איזה מסיבות תגידי לי? כבר 15 שנה לא יצאתי, אבל הסטיגמה הזאת תקועה לאנשים כבר 20 שנה".
התבגרת?
"לא, פשוט כל הביקורות שאמרו עלי גרמו לי לשלוט בעצמי. יותר מזה, בגלל היחס שחוויתי מחלק מהאנשים אני פועלת בדיוק ההפך. אני יכולה להגיד לך שאני לא אעשה רע ולא אפגע באף בן אדם".
אני מהאנשים שמתפרנסים, לא מהמתעשרים
הטלפון של מיכל רוטט. היא בדיוק קיבלה בוואטסאפ תמונה של ילדה בת ארבע חולת סרטן שיושבת בסלון מלא בשקיות וצעצועים. "את זה אני קניתי לה", מיכל מצביעה על בימבה חדשה בתוך האריזה. "גם את כל השקיות מסביב רכשתי בשבילה. מה אני אעשה, לילדה הזו היו חסרים המון דברים. אגב, הקדמתי את הריאיון בגלל שאני חייבת לנסוע לטויס אר אס לקנות בית בובות לילדה אחרת". אמדורסקי תורמת בקביעות לאנשים שמגיעים אליה דרך הפייסבוק.
המשפחות האלה יודעות שאת זו שתורמת להן?
"לא חושבת. אין צורך שידעו שזה ממני, יש מאות אנשים שתורמים".
את תורמת לעוד מקומות?
"כן, תראי", היא פותחת שוב את הוואטסאפ. "יש כאן ילדה שצריכה חיתולים ומטרנות, זה קופץ לי בפייסבוק, מה אני יכולה לעשות. מחר אני מצטלמת עם עטלף לעמותה שמטרתה לשמור על עטלפים. ביקשתי גם לקבל עטלף פצוע לאומנה. מסכנים, אין כמעט אנשים שדואגים להם".
בואי, מדובר בעטלפים.
"זאת החיה הכי חמודה בעולם. אחרי האתון שלי, גלי".
סליחה?
"אני עוזרת בעמותת Safe Haven for Donkeys. יש לי אתון שאני משלמת עליה על בסיס חודשי ומבקרת אותה כל הזמן. עצוב לי, כי אף אחד לא מתייחס לחמורים".
כמה את משקיעה בהתנדבויות האלה?
"וואו, אני חושבת שכמה אלפי שקלים בחודש. אבל זה שווה את זה".
אם את אומרת.
"תראי, האמת היא שאני מהאנשים שמתפרנסים, לא מהמתעשרים. אבל בכל זאת, חשוב לי לתרום כמה שאני יכולה, זה כיף".
כבר למעלה משני עשורים שאמדורסקי פעילה בתעשיית הבידור בישראל, מנצלת כמה שהיא יכולה את האיום המשולש שלה בתור רקדנית, זמרה ושחקנית. היא הוציאה סינגלים מצליחים יותר ופחות, השתתפה במאות הצגות תיאטרון ומחזות זמר וכיכבה בתכניות טלויזיה על תקן מנחה ושופטת. לציבור הרחב נדמה אולי שמיכל נעלמה, אבל כשמסתכלים על לוח הזמנים שלה מבינים שהיא עסוקה מאי פעם. היא משחקת בתפקיד ראשי בשלוש הצגות ילדים, מופיעה במופע BONEY M שעוסק בלהיטים הגדולים של שנות השבעים, במופע נוסף שעוסק בלהיטים של שנות השמונים, מנחה טקסים ואירועים, מחתנת זוגות, מתקלטת, והכי חשוב – משקיעה בתוכנית האימונים shape-up שהקימה. "זו תוכנית באינטרנט שהקמתי בשיתוף עם מאמנת הכושר שלי, זה הבייבי שלי. הרכבנו יחד עשרות אימונים ממוקדים שאפשר לעשות בבית בעשר דקות בלבד. את לא תאמיני כמה שזה עובד".
מאיפה בא הרעיון לתוכנית הזו?
"בהריון האחרון שלי עם ארייה עליתי 24 קילו. הייתי כל הזמן רעבה, הרגשתי לא טוב ונראיתי כמו הר אדם. הרגשתי שאני חייבת להוריד את המשקל שעליתי, אבל התבאסתי ללכת למכון כושר. לא רציתי להסתכל על עצמי במראות של המכון, ובעיקר חששתי שיסתכלו עלי. התחלתי לעשות אימונים ממוקדים בבית וגיליתי שזה הכי מתאים לי. אחרי שנה הצלחתי לרדת את כל מה שעליתי ומשם הגיע הרעיון ליצור תכנית כזו משלי, שתעזור גם לאחרות".
נשמע כמו סוג של משבר גיל הארבעים.
"ממש לא. אני לא מרגישה בת ארבעים, חוץ מזה אני תמיד אומרת שאין לי גיל, אני גיל'לס".
את רוצה להגיד לי שלא יצא לך להרגיש מתישהו את הגיל?
"להיכנס להיריון האחרון היה נורא קשה, גם ההיריון היה לי קשה פיזית, אולי זה גם קשור לגיל. לפני ההיריון עם ארייה עברתי שתי הפלות טבעיות, תקופה נוראית שיצאתי ממנה רק כשהיא נולדה. עד היום יוצא לי לחשוב מה היה קורה אם ההריונות האלה היו ממשיכים. אם זה היה בן או בת ואיך הם היו גדלים. אבל זה עובר, אני לא רוצה להתרכז בזה".
זכיתי ביושר בשם אמדורסקי
עיסוקיה של מיכל בעשרים השנים האחרונות, מסינגלים כמו "חייל שלי" ועד שופטת ב"נולד לרקוד", לוו בלא מעט ביקורות. "עד היום, לא משנה מה אני אעשה, אני תמיד ארגיש שאני צריכה להוכיח משהו. את יודעת כמה פעמים אני פוגשת אנשים שלא אוהבים אותי? ולמה הם לא אוהבים אותי? אין להם באמת תשובה. פשוט לא באתי להם בטוב והם נתפסו על זה. אחרי שבאמת מכירים אותי מבינים שאני בן אדם אחר לגמרי מאיך שאני מצטיירת כלפי חוץ".
איך תסבירי את זה?
"הקדמתי את זמני ואנשים אז לא ידעו איך לאכול את זה. אמרו עלי שאני פרובוקטיבית, היום לא היו אומרים את זה. אני יכולה להשוות את עצמי כפי שהייתי בעבר לנועה קירל של היום. הופעתי עם תלבושות, רקדנים והמון טררם. לאותה תקופה זה היה כנראה מוקדם מידי".
מה השתנה?
"עידן היוטיוב והאינסטגרם. אני חושבת שאם בתקופה ההיא היה אינסטגרם הייתי במקום אחר. היום דרך יוטיוב אפשר לפרסם שירים בלי לעבור אף מסננת. פעם כדי להשמיע שיר היה צריך לעבור דרך מספר עורכים ומבקרים, ורק הם היו מחליטים אם השירים שלי יצליחו או לא. היום זה לא ככה, היום הקהל קובע מה ילך ומה לא, הכל הרבה יותר נגיש".
את מתבאסת שלא נולדת לדור של היום?
"האמת שכן, אני מרגישה החמצה, אבל יחד עם זאת אני מאמינה שהכל קורה לטובה".
אני חייבת להגיד שמהצד זה קצת מרגיש שנעלמת מהביזנס.
"זה קטע שאת אומרת את זה כי אני באמת לא מפסיקה לעבוד. אין לי זמן לכלום. אבל בפריים טיים הכל עניין של תקופות. כמו שאסף (אמדורסקי) בחיים לא היה בטלוויזיה ופתאום הוא בשיא הרייטינג עם 'הכוכב הבא', גם אני הייתי ב'נולד לרקוד'.
זה היה בשנת 2005.
"עדיין, הכל עניין של תקופות. יש לי מזל שאני עדיין עובדת בלי הפסקה ושיש לי את האפשרות להמשיך לעסוק במה שאני אוהבת. יש הרבה אנשים במקצוע שהיו פעם סופרסטארס והיום אין להם מה לאכול. יש לי מזל, הרבה תושייה ובעיקר עבודה קשה. אחרי הכל אנחנו בישראל, אי אפשר להתמקד פה בדבר אחד, אם את לא עושה הכל ומספקת את כל הקהלים סביר להניח שלא יהיה לך בית לישון בו. אני פשוט לא אומרת לא לשום דבר. השנה לדוגמה התחלתי לתקלט. למדתי ביחד עם אסף כשעוד היינו נשואים ואחרי זה די הזנחתי את זה. רק בשנה האחרונה חזרתי לעסק".
אסף יודע שאת מתקלטת?
"בטח".
אז יש סיכוי לגיג משותף?
"לא". היא צוחקת. "אנחנו לא מנגנים את אותו סגנון של מוזיקה, וחוץ מזה, אני משאירה את זה ככה שהדבר היחיד המשותף לאסף ולי יהיו הבנות שלנו".
אתם בכאסח?
"ממש לא. אנחנו גם כל הזמן בקשר בגלל הבנות, זה בלתי נמנע, אבל זה מספיק".
את מכירה את בת הזוג הנוכחית שלו? היא לא הרבה יותר מבוגרת ממילה.
"כן, היא נורא צעירה, אבל מקסימה. למרות שלי אין באמת קשר אליה, אני יודעת שהבנות מתות עליה. מילה היא היפסטרית כמוה והן כל הזמן מתחלקות בבגדים כי יש להן אותו סטייל. ביננו, אני אומרת לה כשהיא מתלבשת מכוער".
היתה לך התלבטות אם להשאיר את השם?
"אמדורסקי זה השם שלי, הבנות שלי אמדורסקי, הייתי נשואה לאמדורסקי 14 שנה. זכיתי בשם הזה ביושר".
כבר חמש שנים שאמדורסקי נשואה למאמן הכדורגל ג'פרי ישי, והתא המשפחתי המורכב שלהם לא יבייש את משפחת בריידי. השניים גרים בבית יחד עם בתם המשותפת בת השלוש ארייה, שתי בנותיה מאסף (מילה ונינה-דבש) ושלושת ילדיו של ג'פרי מנישואים קודמים. "ג'פרי ראה אותי במכון כושר וביקש את מספר הטלפון שלי מחברה משותפת. הסכמתי לצאת איתו כי שמעתי ממנו שאין לו פייסבוק. זה בא לי בטוב", בשנת 2014 השניים נישאו ומאז האהבה פורחת. "אחת על הבמה ואחד מוחא כפיים. הכי נוח ככה".
אז תפקידו למחוא לך כפיים?
"האמת שג'פרי ספציפית נרדם לי בהופעות. אבל זה בסדר, אני גם לא צופה במשחקים שלו".
ספרי לי על חלוקת התפקידים ביניכם.
"אצלנו הכל מאוד ברור: אני עושה קניות, מכבסת, שוטפת כלים ומלבישה את הילדים, הוא מבשל ומוריד את הזבל".
קריטי העניין עם הזבל?
"אני חייבת לתת לו משימות כדי להרגיש שגם הוא עובד בבית", היא צוחקת.
איך מסתדרים עם כל כך הרבה ילדים בדירה אחת?
"זה קשה, אבל לרוב לא כולנו יחד כל הזמן, אני עובדת המון והבנות מטיילות בין הבית שלנו לבית של אבא שלהן. פעם היו הרבה ריבים בין הילדים, בעיקר אלה שחופפים בגיל, אבל היום הם מסתדרים מעולה. בשבוע שעבר היינו בחופשה באילת יחד עם כל הילדים אחרי הרבה זמן".
שכרתם מטוס פרטי?
"ממש. את יודעת כמה עולה להטיס את כולם? הוצאנו שתי מכוניות".
אני חיה את החיים שלי, אבל בפנים משהו בי מת
עברו כבר יותר משנתיים מאז שאמיר פרישר גוטמן טבע בים מול עיניה, אבל לאמדורסקי זה עדיין מרגיש כמו פצע פתוח. "אמיר היה ממש כמו אח שלי. היינו אחד בתחת של השנייה מגיל 20, עשינו הכל ביחד, הוא היה המשענת שלי. בתקופה שאחרי המוות שלו הייתי מחפשת אותו. הייתי מתקשרת אליו, מנסה להישען על האנשים שקרובים אליו. עם הזמן את מבינה שזהו, אין יותר אמיר".
"כל היום ההוא רץ לי כמו סרט רע. לא רציתי שנעשה את זה בים, אבל הוא התעקש והסכמתי. אני זוכרת את כל מה שהיה שם בדיוק. עד היום אני כועסת על עצמי שכל מה שעניין אותי במסיבה היו הפרטים הקטנים. הבאתי כסאות, שולחנות, הכנתי פשטידות ודאגתי ליין לקידוש, מישהו חושב בכלל חושב על גלגל הצלה? זה עד היום רודף אותי".
יוצא לך לשאול את עצמך למה זה קרה?
"כל הזמן. כל יום. וכל רגע. למה זה קרה לנו. לי, לינאי, לרוי ולכל מי שהיה קרוב לאמיר".
יש את מי להאשים?
"אני מאשימה את כולם ולא מאשימה אף אחד. זה מצב נתון שאין דרך לשנות. כאילו לקחו לי איבר מהגוף. אני חיה את החיים שלי אבל בפנים משהו בי מת, וזה יישאר ככה לנצח".
יש איזו צוואה שאת מרגישה שהוא השאיר לך?
"כל הזוגות שהוא תכנן לחתן עברו אלי, הוא חיתן אותי ואת ג'פרי וזו הייתה החופה הכי מצחיקה בעולם. מאז שהוא נפטר חשוב לי להמשיך את הדרך שלו ולחתן ולשמח זוגות חד מיניים".
חשבת להמשיך את הדרך שלו בעניין זכויות הלהטב"קים?
"אני נמצאת בשבילם כל הזמן, תומכת באנשים פרטיים ובאגודות של הקהילה בטקסים ובאירועים. אבל לא אלך לכיוון פוליטי בנושא. גם כשאמיר חשב על זה הייתי אומרת לו שהמקום הפוליטי לא בשבילו, הוא טהור מידי, וגם אני כזו. הפוליטיקה לא מספיק טהורה בשבילי. אנשים שם נלחמים בשביל עצמם ובשביל לא לאבד את המקום שלהם ואת המשכורת שלהם, ואני לא מתאימה לזה. למרות שהזכויות של הקהילה מאוד חשובות לי".
אירוע נוסף שצילק את נפשה של מיכל, אמנם באופן שונה לחלוטין אך משמעותי עבורה, היה ב-2010 במה שהפך לאחד הסרטונים הוויראליים הראשונים בארץ. במהלך התכנית "יפה לך" בערוץ 24, אותה הגישה עם אורנה דץ ושרון חזיז, אמדורסקי הרימה את השמלה שלה, מהלך שגרם לחלק התחתון של הביקיני אותה לבשה להיפרם אל מול המצלמות. "זה סיפור קשה שאני משתדלת לא לחזור לשם".
עברו כמעט עשר שנים.
"ועדיין, זו טראומה שלא עוזבת אותי. התמודדתי עם האירוע הזה מאוד מאוד רע. אנחנו מדינה קשה, באותה תקופה כבר היו טוקבקים וקראתי את כולם. היום אני כמעט ולא קוראת כלום. גם את הכתבה הזו לא בטוח שאקרא".
אוקיי, אבל יש דבר אחד שאת בטוח קוראת, וזו העובדה שאת אשכרה מובילת טרנדים של שמות לילדים.
"וואי לגמרי. מילה שלי היא הראשונה בארץ, לא כולל הלודמילות שהגיעו מרוסיה, וגם נינה-דבש. אני לא חושבת שיש עוד נינה-דבש בארץ".
תראי.
"השם הזה זה בול היא. רציתי לקרוא לה נינה, אבל היא נולדה בערב ראש השנה והייתה הכי מתוקה בעולם. נינה-דבש ישב עליה בול".
היא לא כועסת על השם המפואר?
"להיפך, היא מתעקשת שיקראו לה ככה בדיוק. היא מתה על השם הזה".
איך באמת הקשר שלך עם הבנות?
"אני איתן כמה שיותר, אבל אני עובדת המון. אין להן מטפלת, אני מסדרת את הזמן שלי ונמצאת איתן כמה שאני יכולה ואמא שלי עוזרת מאוד, וכשג'פרי ואני יוצאים יש לנו בייביסיטר, אבל זה בקושי קורה. אין לנו כמעט זמן להיות ביחד. אנחנו כל הזמן עובדים".
די, נו.
"אל תדאגי, אני מפצה על זה. בשבוע הבא אנחנו טסים לאמסטרדם, ובחודש הבא אני טסה לטיול עם מילה. חשוב לי לתת לכל אחת את הזמן שמגיע לה".
דוחפת אותן לתחום?
"דוחפת אותן לסדר את החדר ולעשות שיעורי בית".
ומה עם איזה ריאליטי? את בקטע?
"את באמת שואלת? אם אלך לריאליטי כמו האח הגדול או הישרדות יצטרכו בסוף לאשפז אותי. אין מצב שאני אוכל לא לראות את הבנות שלי כמה שבועות. אני אשתגע".
מה החלום שלך?
"שזה לא ייגמר. אני מפחדת מהיום שלא תהיה לי עבודה, אבל אני לא רוצה לחשוב על זה. איך אדיר מילר אומר? הכל בעשר אצבעות. הגעתי למקום שלי בזכות מי שאני, הכל בא ממני, זו אני".
צילום: אור דנון | איפור: מור ז'ביליק | שיער: אסי שדה, מוצרי שיער אינדולה ישראל | סטיילינג: איתי גונן | קרדיטים (לפי לוקים): לוק 1: מכנסיים וז'קט: מצדה בכיכר, חולצה: איתי גונן | לוק 2: שמלה ועגילים: מצדה בכיכר | לוק 3: חליפה: מנגו, חולצה: איתי גונן וינטג', כפפות: הרמס, נעליים: אוסף פרטי | לוק 4: ז'קט: מצדה בכיכר, מגפיים: גוצ'י | לוק 5: סריג: גוצ'י, מעיל: מנגו |