בשבוע שעבר גלעד קינן גילה שיש לו רומן חדש. בארץ הפלאות של מדורי הרכילות, הסתבר לו, הוא והשחקנית מירב פלדמן נמצאים בעיצומה של מערכת יחסים טרייה ולוהטת. תמונות ממפגש סתמי של השניים גיבו את הכותרות וקינן, ספק מזועזע ספק מופתע, שלף את הסמארטפון ושלח סמס לסיוון קליין, מי שהייתה בת זוגו וארוסתו עד לפני חודשיים וחצי. במובן הזה, מדורי הרכילות יכולים לפחות לחרוט על דגלם מעשה טוב אחד: הידיעה תרמה לפתיחה מחודשת של הדיאלוג בין קינן וקליין, אחרי למעלה מחודשיים של נתק. "היה לי חשוב להבהיר לה שהידיעות האלה לא נכונות. לא רציתי שהיא תיפגע", הוא מסביר. "אני דווקא שמח שזה קרה. דיברנו בפעם הראשונה מאז שנפרדנו והיינו צריכים לעשות את זה ולטהר את אווירת הכאסח שהייתה באוויר".
הרומן בין קינן, בנו המיוחס של מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, לבין קליין, מלכת היופי במיל' ומנחת טלוויזיה בהווה, היה רומן סולידי אך פוטוגני להפליא שנמשך קרוב לשנה וחצי. חבר משותף הכיר ביניהם - ואחרי שלושה חודשים של דייטינג, הם העבירו הילוך וגם עברו לגור יחד בדירה של קינן. בדצמבר האחרון, במהלך חופשה בפריז, הוא שלף טבעת, אלא שאחרי פחות משלושה חודשי אירוסין, החתונה בוטלה בנסיבות מעט מעורפלות. ביצת הסלבז המקומית סיקרה את הנושא בהתלהבות - וקינן, שכבר היה רגיל לטייטל "הבנים של", הצטרף למועדון ה"אקסים של". שם, הוא גילה, הפפראצי ממשיכים לחוג סביבך, גם אחרי שנפרדת מבת הזוג המפורסמת שלך.
"את באמת חושבת שאכנס למערכת יחסים חודשיים וחצי אחרי שביטלתי חתונה?", הוא חוזר לפרשת מירב פלדמן. "אני לא בנאדם כזה. אין סיכוי. פשוט הצמידו לי את הסיפור הזה עם מירב. אם מחר אשב בבית קפה עם אחותי הקטנה, גם אותה ידביקו לי".
אז למה נפגשת עם מירב?
"אני עובד עכשיו על הפקת סרט אנימציה, אז מן הסתם אני מנסה להתחבר קצת לשחקנים. יצאתי באיזה ערב עם זוג חברים, הם מכירים את מירב והיא הייתה שם. התחלנו לדבר וסיפרתי לה על הסרט. אני אוהב אנשים, אני אוהב לשבת, להכיר, לדבר. בטח ובטח אנשים שיש להם נגיעה לתחום שרלוונטי אליי כרגע. אני כבר עכשיו מחפש שחקנים ואנשים שיעשו דיבוב לסרט. אז נפגשתי עם מירב איזה יום כדי לדבר על הסרט. מישהו כנראה ראה אותנו ומשם זה נולד. בפעם השנייה שנפגשנו כבר חיכה לנו צלם. בפעם השלישית אחד האתרים כבר לקח את זה צעד קדימה ושמו תמונה של סיוון נגד תמונה של מירב. זה היה מאוד לא יפה".
איך סיוון הגיבה?
"היא שמחה על הסמס שלי וזה נתן לנו אפשרות ליישר קצת את ההדורים. עכשיו אנחנו מאוד מיודדים ואני שמח שזו התוצאה הסופית של כל הסיפור הזה".
"מבחוץ נראינו יציבים, בפנים לא הסתדרנו"
אל תמהרו לשלוף עדיין את הצ'קים. בינתיים לא מסתמן קאמבק, אם כי קינן ממש לא פוסל את זה על הסף. "בינתיים מוקדם מדי לדבר על זה. אני צריך להיות קצת זמן כדי לעכל את הדברים. אבל כמו שלמדתי מזמן, אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה".
למה ביטלתם את החתונה?
"היינו יחד שנה וחצי. הייתי בדעה של להתחתן זה עניין של החלטה. אתה בוחר אישה, אתה אומר 'אוקיי, אותה אני אוהב' ואתה מחליט להקים איתה משפחה. לא חשבתי שבנאדם מסוגל פשוט להרגיש שהוא צריך להתחתן, מבחינתי זו צריכה להיות בחירה רציונלית. כשהכרנו היה לי כיף ורציתי שהכיף הזה יימשך".
אז מה קרה?
"סיר לחץ כזה. פתאום כל דבר קטן מרגיש עצום. אם רבים על שטות, זה פתאום נראה לך סוף העולם כי אתה עומד להתחתן עם האישה הזו ולבלות איתה את שארית חייך, לפחות בתיאוריה. אני חושב שפשוט לא היינו מוכנים, לא אני ולא היא. רצינו את זה מאוד, אהבנו מאוד, אבל באיזשהו שלב כל שטות הפכה לריב. היום בדיעבד, כשעוברים חודשיים, כשאתה מסתכל אחורה, אתה מבין על איזה שטויות רבתם, אבל גם שהיית צריך לצאת מזה כדי לראות את זה. כשאתה בתוך זה אין איך לפתור את זה".
מי ביטל את החתונה?
"סיוון, חד וחלק. היא פשוט קמה והלכה. הבאתי אותה למצב שהוא אל חזור. אני יודע שאני אשם. אני יודע שאני לא נראה, אבל אני מרוקאי, וכשיוצא ממני המרוקאי, אני הופך להיות הענק הירוק. בלגאן. יצרתי מצב שלא היה אפשרי להישאר בו, בשביל אף אחד מאתנו וכשהיא הלכה הרגשתי שעדיף שאני אשחרר ואתן לה ללכת".
הידיעות על ביטול החתונה היו מפתיעות מאוד. כלפי חוץ נראיתם מאושרים.
"כן, כולם היו די בשוק. אני חושב שמבחוץ נראינו די יציבים. לא בתור משחק. היה לנו כיף כשהיינו בחוץ. בפנים לא כל כך הסתדרנו. זו סיטואציה מאוד מורכבת. בגלל זה גם קשה לך נורא להגיע להבנה שזה לא עובד. וגם אחרי שאתה מבין שאתם רבים ולא מסתדרים ושזה צריך להסתיים, יש המון אנשים שמעורבים בזה. משפחה, חברים. ולך תסביר להם. קשה לך לשתף באמת מה קורה בתוך מערכת היחסים. ואז, כמו שאמרתי, נוצר סיר לחץ. מתעצבנים, מתעצבנים, עד שמגיע הפיצוץ שממנו כבר אי אפשר לחזור".
אתה חושב לפעמים שאולי עשיתם טעות?
"לא, אני שלם עם זה לגמרי. אין לי גם שום כעס על סיוון. היא מדהימה. ויגידו הקנאים מה שהם שרוצים, שזה נפל על הסכם ממון וכו' וכו' – שמעתי את השמועות האלה. זה מה שמדביקים לך בתור בן מיוחס. שכאילו זה הכסף והכל קם ונופל על כסף".
אז השמועות לא נכונות?
"מה יש ברשותי שאני כבר יכול לעשות עליו הסכם? לא הגענו בכלל לשלב של לדבר על הסכמים. ולא הייתי מבטל חתונה בגלל דבר כזה".
"אני לא מתנהל על חשבונו"
קל להבין איך זה ששמועות על הסכם ממון השתרבבו לביטול החתונה. ככה זה כשמדורי הכלכלה מדווחים על המשכורת השנתית של אבא שלך, שיכולה להגיע עד ל-9.5 מיליון שקלים. אלא שגלעד בן ה-33 מתעקש שאת הכסף שלו הוא מרוויח בעצמו.
הוא גדל בכפר סבא, בן אמצעי מתוך שלושה. אביו עבד לאורך כל השנים האלה בבנק הפועלים, תחילה כפקיד פשוט ומשם התקדם מעלה בשרשרת הניהול. אמו עבדה כמזכירה רפואית וכיום מנהלת את מרפאת הילדים בבית החולים "מאיר". בתור ילד הוא התמקד במוזיקה, ציור וספורט, שיחק בנבחרת ישראל בכדורעף ואחרי הצבא נרשם ללימודי אנימציה ב-SVA (School of Visual Arts) בניו יורק. הוא נשאר לחיות בניו יורק במשך עשור וכשחזר לארץ, נחוש בדעתו להתפרנס אך ורק מאנימציה, גילה לצערו שישראל היא לא בדיוק הטריטוריה האידיאלית בשביל קריירה מהסוג הזה.
"עבדתי שנתיים בפרסום, עד שהרגשתי שאני לא יכול יותר", הוא מספר. "הרגשתי שזה משעמם, לא מאתגר אותי קריאטיבית, לא גורם לי להרגיש שאני באמת יוצר. עבודה סיזיפית וכסף רע, אז אמרתי סטופ. בשלב הזה חבר טוב שלי, איתי סגל (לא העיתונאי – ח.ג.), סיפר לי שקרא כתבה על בחורה בשם אלי ווב שפתחה רשת בארה"ב שנקראת DRY BAR, מקום שאליו בנות מגיעות כדי לסדר שיער, ציפורניים ואיפור ותוך כדי יכולות לשתות קפה או אלכוהול ולהתפנק. איתי נדלק על זה והציע לי להקים יחד אתו משהו כזה בארץ. ככה הקמנו את הפן בר ברחוב דיזנגוף בתל אביב. מקום שנשים יכולות להגיע אליו ולהרגיש כמו נסיכות, לעשות תסרוקת ואיפור או ציפורניים ותוך כדי לצפות בסרט טוב או לשמוע מוזיקה ולשתות שמפניה".
לא צריך להבין באיפור ושיער בשביל לפתוח עסק כזה?
"לא. צריך לדעת איך לבנות ולנהל את העסק נכון, כדי לוודא שהלקוחות ייהנו ויהיו מרוצות. שנינו עברנו הרבה בחורות עם תסביכי שיער. 'לא יוצאת מהבית בלי פן. אין זמן, לא יוצאת'".
במקביל לפן בר, הוא מלמד אנימציה בבצלאל ולאחרונה החליט להקים סטודיו לאנימציה, במסגרתו הוא מתכוון להפיק סרט אנימציה ראשון בסגנון פיקסאר, שיגולל את סיפורו של שמשון הגיבור. "אחד הדברים שהכי כאבו לי כשחזרתי לארץ היה לגלות כמה אין כאן עבודה לאנימטורים מוכשרים. משרדי פרסום מציעים להם 4000 שקל בחודש והם מגיעים אליך להתייעץ ולשאול מה הם יכולים לעשות, ואין לך מה לענות להם. אז החלטתי להקים מקום כזה, שיספק עבודה לאנימטורים מוכשרים. הרגשתי שבזכות בצלאל יש לי סוג של תשתית להביא ממנה את הכישרון ועכשיו מצאתי גם מאיפה להביא את הכסף".
אתה יודע מאיפה יחשבו שהבאת את הכסף.
"כן. והתשובה היא לא, לא מאבא שלי. אפילו את חשבון הבנק של הפן בר פתחתנו אצל המתחרים כדי שלאף אחד לא יהיה מה להגיד ושהכל יהיה נקי".
אז מאיפה הכסף?
"יש דיבורים על שיתוף פעולה עם קשת, יונייטד קינג פילמס וגופים גדולים אחרים. והשקעתי גם מכספי שלי. שלי, לא של אבא שלי".
מה אבא שלך אומר?
"מאוד מפרגן. רואה בזה כבית ספר של מנהל עסקים, דרך הרגליים".
להיות "בן של" בעולם העסקים זה יתרון או חיסרון?
"בחלק מהפעמים ככה ובחלק מהפעמים ככה. למדתי כבר לא להילחם בזה. בהתחלה הייתי נלחם בזה, תמיד אומר שהכל בזכות עצמי ולא בזכות אבא וכו'. הבנתי שזו מלחמה מיותרת. את יודעת, מסתכלים עליך ואומרים, 'זה, לא חסר לו כלום. יש לו הכל'. מניחים שבגלל שאני בן של אז אני לא צריך לעבוד בשביל שום דבר. אבל זו טעות. הכסף של אבא שלי הוא בכלל לא נגיש לי. וגם אני לא חושב שיש לו מיליונים בבנק כמו שחושבים. לא שאני לא חושב, אני באמת לא יודע".
השכר שלו מפורט בכל מדורי הכלכלה. ואכן מדובר במיליונים. עד כדי כך ששר האוצר אמר שצריך לקצץ אותו.
"שמעי, אני לא יודע. אנחנו לא מדברים על הדברים האלה. כמובן שהוא שם לעזור לי בכל דבר שאני צריך, כשאני צריך, אבל אני מתנהל בכוחות עצמי לגמרי. זה נכון שלאבא שלי יש כסף. ברור. המצב שהמשפחה נמצאת בו היום, הוא מן הסתם לא מה שהיינו בו לפני חמש או עשר שנים. פעם היינו במצב בינוני לגמרי. בינוני מינוס אפילו. אבא שלי התחיל לעבוד בתור פקיד בבנק לפני 30 שנה ועבר את כל התפקידים האפשריים בבנק עד שהגיע לצמרת. ובכל מקרה, אני גבר בן 33, אני לא מתנהל על חשבון אבא שלי".
"נשים מסתכלות עליי, עושות עיניים"
בין אם יש לו גישה למיליונים של אבא או לא, ניכר שקינן לא באמת זקוק לחליפה משטרות של כסף כדי להתקדם או לכבוש נשים. אם זו המוטיבציה הבלתי נלאית או המראה – אף אחד לא הופתע לגלות שהוא כבש את לבה של מלכת יופי, ואף אחד גם לא הופתע לגלות שכבר מנסים להדביק לו רומנים חדשים. מאז הפרידה הוא מקבל אפילו יותר פניות מנשים. "נשים מסתכלות עליי כשאני יוצא, עושות עיניים. לפעמים אני מחייך, לפעמים לא. מעט מאוד יוזמות", הוא מספר. "אני לא אשב כאן ואגיד לך שזה לא מזיז לי. כמו כל גבר, אני מודע לזה שהן מסתכלות ולפעמים זה נעים ולפעמים לא. עיקר ההתרחשות מהבחינה הזו היא בפייסבוק. הן פונות הרבה יותר מפעם. פתאום יש לי כל מיני הודעות ובקשות חברות. אני לא עושה עם זה שום דבר. היו לי שבועיים מאוד קשים אחרי שאני וסיוון נפרדנו ועכשיו אני עוד בערפל, אבל כבר רואה את נקודת היציאה משם".
איך היית מרגיש אם הייתה מתפרסמת ידיעה שסיוון יוצאת עם מישהו?
"מה אני יכול לעשות? אין מה לעשות. אם זה עושה לה טוב, אז אני מפרגן לה. כרגע אני עסוק בעיקר בסרט שלי וחושב איך לקדם ולפתח אותו. זה מה שמטריד אותי".
הפרסום שקיבלת בזכות הזוגיות הזו בטח יכול לעזור.
"פרסום עוזר. אי אפשר להוציא את זה מהמשוואה. אני גם מודע לזה שהפרסום שלי מגיע מאבא ומהזוגיות עם סיוון וזה בסדר גמור מבחינתי".
אתה חושב שיום אחד תפנה לכיוון של אבא שלך? בנקאות או כלכלה?
"לא בקרוב. אני רוצה לעשות סרטים. המון סרטים. אני חושב שיש לי המון מסרים להעביר לעולם. דברים שיכולים לשנות ולעשות טוב. בגדול אני חושב שאנחנו בכדור הארץ מתעסקים בשטויות ואט אט גם הורסים אותו. אני מאוד אוהב אסטרונומיה וחקר החלל, ואני חושב שבמקום שנהיה פה מרוכזים בעצמנו, אנחנו צריכים לחקור את החלל ולמצוא עוד כדורים כאלה. אני באמת מאמין בזה. עוד 30 שנה לא יהיה יותר דלק. אם לא נמצא אנרגיה חלופית, אנחנו ניתקע כאן. הייתי רוצה להעביר את המסר הזה בסרטים".
למה לא לעשות את זה בארה"ב?
"כי לא. יש לי רצון להשקיע כאן, בכישרונות המקומיים. רק בגיל 37-38 כשהסטודיו יוכל לתפקד גם בלעדיי, אני מתכוון לנסוע חזרה לניו יורק, לעשות תואר שני".
ואם עד אז תהיה נשוי ואבא לילדים?
"לא נראה לי שזה מה שיקרה. אני מאוד אוהב ילדים, מאוד רוצה ילדים, אבל רוצה להגשים את עצמי לפני. לא רוצה להיות במקום שבו יש לי ילדים ואני עדיין אוכל כאפות על עצמי. אבל באמת שאי אפשר לדעת, הכל יכול לקרות".