בחודשים האחרונים אנחנו שומעים מכל כיוון על פלטפורמת התוכן בתשלום אונלי פאנס (OnlyFans). בא לשכונה אתר חדש, מסתורי ואקסקלוסיבי, עם ז'קט עור ותדמית של ילד רע. הרעיון פשוט: העוקבים משלמים תשלום חודשי ליוצר התוכן כדי לקבל גישה לתמונות וסרטונים שסגורים למנויים בלבד. הפלטפורמה יצרה מהפכה קטנה בעולם התוכן למבוגרים בלבד, כשכוכבות פורנו קיבלו אפשרות לשלוט בתנאי העבודה וברווחים שלהן. בשנה החולפת, מפורסמים ומשפיעני רשת החלו להצטרף לשירות המנויים, וגם ישראל קפצה על העגלה עם עדן פינס, אסף גורן וכוכבת האינסטגרם אילנוש. אחרי שהבנו פחות או יותר איך הדבר הזה עובד, עברנו לתהות: מה בדיוק קורה שם מאחורי חומת התשלום?
הסלבס המקומיים הבהירו שלא יפרסמו באתר תוכן פורנוגרפי או עירום, אבל הסקרנות לא דעכה במאומה. אונלי פאנס כבש את הדמיון שלנו בדרך דומה לתכנית "הזמר במסכה": קצת שואו, קצת אבק כוכבים ומעל לכל כוחה של אי הידיעה, מעטה המסתורין שנותן הילה קסומה למה שמסתתר מאחוריו. לא באמת משנה אם מאחורי המסכה מסתתר ריאן גוסלינג או ינון מגל, התעלומה תמיד מפתה. מה כבר יכול להיות שם, כמה תמונות וסרטונים? אין לדמיון יותר מדי מקום להשתולל, אבל קסם המסתורין לא מתחשב בהיגיון ונוטע בליבנו הבטחה לאפשרויות בלתי מוגבלות. כל מה שרצינו לראות ואפילו לא ידענו.
>> המתכונים שעשו לנו את 2020, היעדים שנטוס אליהם אחרי החיסון וטקס פרסי הקורונה. mako מסכם שנה <<
מעבר לתעלומת התוכן, קיימת תעלומה נוספת: מי מוכן לשלם שבעה עשר דולר בחודש כדי לראות כמה תמונות של עדן פינס, גם אם הם כן היו בעירום (מה שהיא הבהירה שלא יהיה)? השאלה עוד טורדת את המנוחה, ההבטחה הקסומה ממשיכה להדהד. כדי לרדת לעומק התופעה וגם כדי להשקיט את הפומו הבוער, החלטנו להסיט את וילון מספר שלוש, לשלם את המחיר ולגלות אחת ולתמיד מה באמת קורה בעיר האסורה המכונה אונלי פאנס.
מעבר לקשת בענן
כיאה לארץ אגדות סמויה מן העין, הכניסה לאתר עברה דרך לא מעט מכשולים מתעתעים. גם אחרי שנרשמים לאתר ומזינים את פרטי האשראי, ממש לא פשוט למצוא חשבונות לעקוב אחריהם. החיפוש באתר לא ממש עובד, גם אם מקלידים את שם המשתמש המדויק של החשבון. אילנוש, לדוגמה, מפרסמת באינסטגרם קישור לחשבון שלה, אבל במקרה של עדן פינס ואסף גורן, לא הצלחנו למצוא אף לינק לישועה. אחרי בירור מעמיק בהוראות השימוש התברר שהדרך היחידה להגיע לחשבון הרצוי לקוחה מראשית ימי האינטרנט. יש ללכת לשורת הכתובת, להקליד onlyfans.com ואז לוכסן ואת השם המלא של מושא המעקב הרצוי (לדוגמה edenfines), בתקווה שעלית על האיות הנכון.
אחרי גיגול מפרך עברתי בהצלחה את מכשול האיתור והתחלתי להירשם ולשלם, כל פעם בנפרד, לחשבונות של המפורסמים הישראלים הבודדים באתר, כמו גם לכמה חשבונות מוכרים מעבר לים, בין השאר קארדי בי, טייגה והנודיסט ארון קרטר. אחרי שלוש הרשמות כבר קיבלתי הודעת סמס שמזהירה כי בכרטיס שלי התבצעה עסקה חשודה שאולי לא בוצעה על ידי. התשלום נחסם, האתר הודיע שההעברה נעצרה וסמס נוסף צפצף עם קוד לאישור התשלום החשוד. ההודעות הקופצות כמו זעקו: זהירות, אתה עומד לעבור בשערי הסליז. עוד לא ראיתי תמונה של בגד ים וכבר גרמו לי להרגיש אשם.
סיימתי עם הבירוקרטיה המביכה והגעתי סוף כל סוף לאוצר הבלום. אין דרך יפה להגיד את זה, חווית הגילוי של התוכן החסום-קסום הייתה מרגשת בערך כמו הרגע שבו גילינו את ינון מגל מאחורי מסכת הקקטוס. ידעתי שזה יהיה מאכזב, אבל לא שיערתי עד כמה. שילמתי יותר מ-300 שקלים (אל תדאגו לי, יש החזרים) על שבעה חשבונות שהיו אמורים להיות מבטיחים - ואחרי גלילה קצרה בין תמונות לא מלהיבות וסרטוני טוורקינג מיציתי את כל התוכן שהיה להם להציע. התמונות היו, ובכן, תמונות. לא מצאתי שם דבר שלא ראיתי כבר מיליון פעם. אחרי שמסך הערפל המסתורי מתפזר מעל התמונה, נותרת רק תמונה.
האסתטיקה של התמונות והסרטונים די זהה למה שרואים באינסטגרם וגם אם מדי פעם משתרבבת לה פטמה חשופה (בעיקר בחשבונות בחו"ל), אין הבדל מהותי מתמונות בגדי הים ששטפו את עינינו לעייפה בשנים האחרונות. במילים אחרות, זה מרגש ומעניין כמו תמונות בגדי ים באינסטגרם, אבל עם אווירה של פורנו בתשלום. אין את מי להאשים, כי ידעתי שזה מה שהולך להיות שם, אבל הרגשתי פראייר שבכל זאת נפלתי בפח. במקרה שלי אפילו לא שילמתי בעצמי ובכל זאת לא יכולתי שלא להרגיש טמבל שהעברתי כסף אמיתי בשביל תוכן כל כך דל ומשמים. גם אם היה לי רצון לתמונות דוגמנות חשופות וסרטוני הילוך איטי של ישבן בחוטיני, כמות התכנים כשלעצמה התוכן היא כמעט מעליבה.
עדן פינס הבטיחה שלא תחשוף יותר ממה שהיא חושפת באינסטגרם, וממה שראיתי מדובר אפילו באנדרסטייטמנט. היא מעלה בתדירות לא גבוהה תמונות מסטים שהעלתה כבר לאינסטגרם, ולא הייתם מצליחים לנחש אילו מהן שייכות לאינסטגרם החסוד ואילו לאונלי פאנס האסור. ניכר ששהיא מתחזקת את האינסטגרם עם הרבה יותר השקעה, יותר התייחסויות אישיות, יותר סרטונים והפקות, יותר תמונות בתדירות יותר גבוהה, ולרוב הן גם יותר חשופות. זה נראה כאילו פעם בכמה ימים היא נזכרת להעלות לאתר תמונה מקרית שלא הייתה מוצלחת מספיק לחשבון המרכזי. לזכותה של פינס ייאמר שהיא הדגישה שוב ושוב שזה בדיוק מה שהולך להיות שם, אבל זה כאמור רק מחמיר את צריבת הפראייריות.
לעומתה, אילנוש דווקא מתחזקת את החשבון שלה בהשקעה רבה. היא מקפידה להעלות סרטון או תמונה חדשה כמעט מדי יום. אני לא אכנס לשאלות על צילה של פטמה שהייתה או לא הייתה, אבל מדובר פחות או יותר בתוכן המוכר לעוקביה באינסטגרם, עם יותר השקעה בסרטונים והפקות ועם קצת יחס אישי, סקרים וצ'אטים מזדמנים. אני עדיין לא מוצא כל צורך או עניין להוציא 18.90 דולר על סרטונים ותמונות של אילנוש בחוטיני. אם הייתי מעריץ אובססיבי, אולי הייתי נהנה מהגישה לתכנים נוספים ומעט יותר נועזים. אבל גם במקרה כזה, כנראה שהייתי מתאכזב ממה שנגלה מעבר לקשת בענן.
הווילון מוסט, חדוות הגילוי מתפוגגת באחת והמציאות היבשה מכה: עוד תמונה, עוד סרטון והכל מרגיש אותו דבר. למרות ההשקעה הניכרת בחשבון של אילנוש, בדומה לעדן פינס - גם אצלה התוכן באינסטגרם יותר אישי וחושף יותר מעולמה הפרטי. אונלי פאנס מתרחק מהחוויה הבלתי אמצעית של הרשתות החברתיות, במקום הצצה לחיים של המפורסמים אנחנו מקבלים תמונות דוגמנות נטולות חותם אישי. לא מדובר בקשר עמוק ואישי יותר עם העוקבים. "המעריצים" מוצבים בעמדה של חרמנים מזילי ריר ונטולי בינה והקשר עם הנערצים עובר רגרסיה לימי ירחוני הגברים ולוחות השנה בבגדי ים.
עוד סרטון אחד
אחרי שתי הישראליות הפחות או יותר מוכרות שפעילות באתר, עברנו לראות מה קורה בחשבונות עולמיים מבוססים יותר. אם חשבתם שהחשבונות הישראליים הם עושק, לא ידעתם עושק מהו. קארדי בי העלתה עד כה רק שישה פוסטים מנומנמים, האחרון מהם לפני כשלושה חודשים. בלאק צ'יינה, שידועה בחשבון הפרובוקטיבי שלה, עשתה לי היכרות עם הצד השני של מסחטת הכספים של אונלי פאנס. אחרי ששילמתי על תוכן למנויים בלבד, כל מה שקיבלתי זה מלא הודעות שמציעות לי לשלם עוד בעבור תמונות וסרטונים ספציפיים. העמוד שלה כל כך מלא בתוכן חסום עם תשלום נוסף שכל החשבון הופך לפרסומת לדברים שאתה לא יכול לקבל, אלא אם תשלם עוד.
טייגה, הראפר והאקס של קיילי גנר, נודע בחשבון אונלי פאנס פרובוקטיבי במיוחד. אבל למרות כמה תמונות חלקיות ומטושטשות של אקטים מיניים, גם הוא הלך בדרכה של בלאק צ'יינה והפך את החשבון למנוע למשיכת מזומנים מהמנויים. הודעות שמבטיחות עולם ומלואו תמורת תשלום קטן נוסף, סרטון של אישה בחוטיני צועדת לעבר חדר שינה והבטחה לראות מה קורה בהמשך אם רק נפתח את הארנק. מכל מקום קופצות הודעות שמפצירות בך לקנות סרטונים ותמונות, עוד ועוד הבטחות לראות הכל אם רק תשלם, והתחושה של שיטוט באתר פורנו הולכת ומתחזקת. מהר מאוד אתה מבין מה שיש לאתר הזה להציע זה בעיקר מבוך אינסופי של חומות תשלום ואכזבות.
אפשר לציין לחיוב דווקא את ארון קרטר שמציע למנויים תוכן יותר מיוחד, או לפחות מוזר. פעם בכמה ימים קרטר מעלה תמונה יומיומית שלו בבית, עומד או יושב עם הזין בחוץ, או ניצב במרכז חדר אפור, גבו למצלמה, עם ישבן חשוף בצורה הכי בנאלית ולא מינית שאפשר לדמיין. תמונה אחר תמונה של ארון קרטר קפוא בביתו בעירום קז'ואלי, כמו גרסה מינית ומרושלת לציור של אדוארד הופר. האפרוריות העגמומית, החזרתיות המלנכולית והאגביות שבה מוצגים לראווה האיברים האינטימיים מתגבשים לכדי חוויה כמעט אמנותית, גם אם בסופה אתה נותר מדוכדך, מובך וקצת נגעל. כמו חבריו, גם קרטר החל למלא את תיבת ההודעות שלי בהצעות לתמונות נוספות בתשלום, ונראה שלא יעבור זמן רב עד שגם החשבון הקטן והמוזר שלו יהפוך לפרסומת אינסופית לתכנים חסומים.
בתחום ההטרלה הפיננסית הגדיל לעשות הישראלי אסף גורן שפתח חשבון עם תשלום גבוה במיוחד של 50 דולר ותמונה אחת שעלתה בו מאז ומעולם. גם בתוך מסע הבזבוזים שיצאנו אליו, הוצאה של 50 דולר בשביל תמונה אחת של אסף גורן הייתה מוגזמת מדי. עם זאת, יצר הסקרנות עדיין דגדג והיינו חייבים לפנות לגורן בעצמו כדי להבין מדוע החליט לדרוש כל כך הרבה כסף עבור תמונה אחת בלבד:
"חמישים דולר, הסיבה לכך היא שרוב ההכנסות מהעמוד הולכות לתרומות. אנחנו נכנסים לסגר שלישי, לאנשים אין מה לאכול, באים לאסף גורן לאינסטגרם, לבקש שישלח להם תרומות בביט. המינימום שאני יכול לעשות זה להשתמש במתנות שאלוהים נתן לי, להיות יותר יצירתי לגבי ההכנסות שלי והדרך שאני עוזר לאחרים, לעזור למשפחות, לעזור לניצולי שואה, לעזור לאנשים שלא יכולים לעזור לעצמם בתקופה הזאת. זאת הסיבה שאני הולך לפתוח אונלי פאנס. שבעים אחוז ילכו לתרומות, ותחשוב שעשרים אחוז מההכנסות הולכים לאונלי פאנס, זה אומר שנשאר לי רק עשרה אחוזים".
יפה מאוד, אבל אתה אומר שאתה הולך לפתוח למרות שזה כבר פתוח. עם תמונה אחת.
"תמונה אחת בלבד זה כי עדיין לא התחלתי את העמוד ממש. אבל וואלאק אחי, אנשים מתחננים אלי שאני אפתח אונלי פאנס, קיבלתי הצעות מחו"ל של עשרות אלפי דולרים. במיוחד גברים, חלק נשים אבל הרוב גברים. אמרתי, 'אוקיי אתם רוצים?', יאללה בום חמישים דולר. יש שם כרגע תמונה אחת שלי ובוא נגיד שאני לא הולך לעשות שום דבר שהוא עירום וכאלה".
מה יש בתמונה?
"אני לא יכול להגיד, בשביל לראות את התמונה אתה תצטרך לשלם חמישים דולר".
חמישים דולר לתמונה אחת?
"למה לא? לדעתי זה הערך שלי. אני מעריך את עצמי והערך שלי כלפי עצמי הוא גבוה".
ביונסה לא הייתה לוקחת כל כך הרבה.
"ביונסה זה לא אסף גורן, אני אסף גורן מפתח תקווה".
אנשים אשכרה ישלמו את זה?
"יא חביבי, תאמין לי שאנשים ישלמו על זה. אנשים מחפשים מציצנות, כל מה שהם רוצים זה לראות מה שהם לא יכולים לראות. ואני לא ארגיש שאני עושק אותם כי אני יודע שכל הכסף הולך למטרות קודש, כפרה עליך אלוהים הוא עדי".
אז אתה לא הולך לספר לי מה יש בתמונה.
"תקשיב עיוני, אתה רוצה לראות את התמונה? תשלם חמישים דולר ותדע ששלושים וחמש דולר הולך לנזקקים".
אין סיכוי שהתמונה הזאת שווה חמישים דולר.
"כשתראה אותה, אני מבטיח שאתה תגיד שהיא שווה".
תפוס את הכסף וברח
האייטמים שעלו בישראל על שירות התכנים החדש הבטיחו שמדובר ברעידת אדמה שתשנה את סדרי עולם התוכן ברשת. הכותרות שאלו, האם זאת האפליקציה שתחליף את אינסטגרם? הרשו לי לענות באופן חד משמעי: לא. קודם כל זאת אפילו לא אפליקציה, אלא אתר רגיל. אבל מעבר לסמנטיקה, הממשק של האתר בבירור אינו מכוון לצמיחה אורגנית בתוך השירות, אלא תלוי לחלוטין בזרם של משתמשים מאפליקציות המוניות כמו אינסטגרם. אי אפשר כאמור לחפש חשבונות אחרים, אין מרחבים לשוטט בהם ואין מספיק תוכן פתוח שידרבן לשהות ארוכה באתר. המסתורין בתחזוק הסלבס המעטים שהצטרפו, יצרו בועה של באז תקשורתי, אבל הכיסוי הנרחב מעיד יותר על המאוויים הצהובים של התקשורת מאשר על הצלחת המיזם.
סוגיית התשלומים הנוספים האינסופיים כבר החלה לכרסם בכוח הפיתוי של השירות. אחת הכוכבות המפורסמות באתר, ילדת דיסני לשעבר בלה ת'ורן, גרמה לסערה כשניצלה את חומת התשלום כדי להציע תמונה ב-200 דולר. מי שניאות להיפרד מ-200 דולר ומכבודו העצמי התאכזב לגלות שמדובר בתמונת לנז'רי סטנדרטית לחלוטין. קשה לרחם על אלה שקפצו מרצונם לבור הפתטי הזה, אבל ההטרלה של בלה ת'ורן חשפה את המהות העמוקה של האתר. הקסם הוא ההסתרה, וכדי לתחזק אותו כל מה שאפשר לעשות זה רק להסתיר עוד ועוד. כצפוי, במשרדי אונלי פאנס לא אהבו את התרגיל ובתגובה הגבילו את המחיר המקסימלי לתכנים בתשלום נוסף. הם מעדיפים כנראה שלא "לתת מכה" שתבריח אותך אלא להישאר ברכישות הקטנות, עוד הבטחונת מפתה, עוד תשלום קטנטן שאולי יפתח את שערי גן עדן.
אין דרך להשיג מידע על הרווחים של כוכבי אונלי פאנס המקומיים והם מקפידים להתרחק מכל התייחסות להכנסות. גם בשאר העולם קשה להשיג מידע פיננסי אמין. לאחרונה התפרסמה רשימת המרוויחים הגדולים של אונלי פאנס, בראשה בלאק צ'יינה עם 20 מיליון דולר בחודש. קשה להאמין למספרים האלה, כשהיא מקבלת פחות מ-200 לייקים לפוסטים שהיא מעלה בחשבון. היא הייתה צריכה כמיליון מנויים כדי להגיע לסכומים האלה, ומיליון מנויים לא עושים רק 180 לייקים. אכן, נראה שזה פייק ניוז מוחלט. מדובר בהערכה היפותטית ופוטנציאלית שערך אתר הימורים, בלי קשר לנתונים האמיתיים וללא יומרה להתאים למציאות העכשווית. כמה אתרים קיקיוניים עטו על המספרים והציגו אותם באופן מטעה וכך נפוצה לה השמועה על רווחים מופרכים לחלוטין.
אין לי מושג כמה הכוכבים הגדולים באמת מרוויחים באתר, אבל אני מרשה לעצמי לנבא שהתופעה כולה הולכת להצטמק ולגווע באותה המהירות שבה היא צמחה. האמירה הכי מהותית שנתנה לפייסבוק את כוחה הייתה פשוטה – השירות בחינם והוא יישאר בחינם לנצח. המודל העסקי של הרשתות החברתיות המצליחות הוא תוכן אינסופי וחינמי שמיוצר על ידי המשתמשים וגורם לך לבלות כמה שיותר זמן בשירות. המודל העסקי של אונלי פאנס נראה הפוך, צמצום קהל היעד והתמקדות בניצול המשתמשים המכורים ביותר. החברה מתפארת במספרי המצטרפים החדשים אבל לא מדברים על העוזבים, ואני מנחש שכמות המשתמשים הקבועים קטנה בהרבה. השלב הראשון הוא חומת ההסתרה הכללית של האתר, ומתוך המעטים שהחליטו להירשם, הדרישות לכספים נוספים מנפות את המשתמשים האגביים עד שנשארים רק המעטים שמתים לשלם מאות דולרים בשביל כמה תמונות.
כל האתר משדר לי אווירת "תפוס את הכסף וברח", ומעבר לתחושת הנצלנות, זה מרמז שכולם מודעים לתאריך התפוגה הקרב של הסיפור הזה. זה לא נראה כמו מודל לטווח ארוך, אלא כזה שכבר נמצא בשלב מקסום הרווחים. לא מטפחים קהל משתמשים קבוע, רק מנסים להוציא כמה שיותר וכמה שיותר מהר. שותים ושותים ובסוף המאגר יתייבש. המכורים הקשים ימשיכו לבזבז סכומים לא הגיוניים ולקנות עוד ועוד תמונות וסרטונים, אבל מתישהו גם להם יימאס. כוכבות משקיעניות כמו אילנוש אולי יצליחו לשמר את העוקבים המסורים, אבל מספרם לא יצמח לסדרי גודל רציניים. בסופו של דבר, אונלי פאנס עתיד לחזור למקומו הטבעי: פלטפורמה מבורכת שמספקת עצמאות ושליטה לכוכבות פורנו. את אינסטגרם הם לא הולכים להפיל, אבל אם יפגעו אפילו קצת בתעשיית הפורנו הנצלנית, דיינו.