השנה נסרין קדרי ניצחה את כולם. היא תקעה דגל בלב הקונצנזוס והפכה מזמרת שמחבקים מאזיני המוזיקה הערבית - לכוכבת פופ נערצת ובעיקר מאוד אהובה על המיינסטרים. במסע נמרץ והישגי קדרי החתימה דרכון בתחנות מפתח ישראליות וממשיכה לשעוט קדימה. היא חיממה את מסע ההופעות של "רדיוהד" בארה"ב לצד דודו טסה; שרה בטקסי יום הזיכרון והעצמאות; לוהקה להצגת תיאטרון באר-שבע; והפכה ויראלית עם למעלה מ-10 מיליון צפיות ללהיט "לומדת ללכת". לאחרונה גם הקליטה גרסה חדשה לקלאסיקה של עופרה חזה ("גורל אחד") עבור הפקה מיוחדת של כאן-גימל; הפכה לכוכבת הבלתי מעורערת בנבחרת הנשים הטלוויזיונית של "גולסטאריות"; ובקרוב תעשה לראשונה גם את קיסריה. בקיצור, הכל קורה.
"כל מה שקורה לי עכשיו בחיים ידעתי שיקרה, חד משמעית. זימנתי את זה", היא אומרת. "אני עובדת נון-סטופ. מאירועים פרטיים ועד היכלי תרבות. זמרים אחרים פותחים עשרים הופעות בהאנגר, עשרים הופעות בקיסריה. אבל אני עושה הכל לאט ובזהירות. אני רוצה שאנשים יבואו להופעה של נסרין וכל פעם יראו משהו חדש, צריכה לאתגר את הקהל ואת עצמי כל הזמן".
זה לא קשה, הטירוף הזה?
"קריירה זה קשה, זה אינטנסיבי. אני לא ישנה הרבה בלילות. לא נחה, אבל אני גם לא רוצה לנוח. אז לפעמים יש דברים שמסתדרים ויש דברים שפחות מסתדרים. בסוף אני זוכרת שמה ששלי שלי, ומה שלא שלי - אז הוא לא שלי".
לצד הקריירה שטפו-טפו מסתדרת פיקס, החיים האישיים של קדרי קצת יותר בכאוס. לפני כחצי שנה היא נפרדה מבן זוגה היהודי, המוזיקאי אביעזר בן מוחא, אותו הכירה זמן קצר לפני שהתגייס לצה"ל כשהיה הנגן שלה. בקיץ האחרון השניים נסעו לחופשה בבולגריה, שם בן מוחא הפתיע עם הצעת נישואין כשהוציא שלט ענק שעליו כתב, "מהרגע שבו הכרנו לעולם בלב נקשרנו". חודשיים אחרי ההתרגשות ו"כן", קדרי ובן מוחא הודיעו שהם מבטלים את החתונה, כשברקע שמועות על איומים מצד גורמים קיצוניים ודיווחים על חרמות משפחתיים.
"כולם שואלים אותי למה נפרדנו, וצריך להבין שזה לא קשור ללאום שלנו או לדעות הפוליטיות. הפרידה הייתה בגלל שהיו לנו אי הבנות על דברים בסיסיים. הייתה לי ולאביעזר זוגיות נפלאה ומהממת, אבל לא הסתדרנו".
נלחצת מהחתונה?
"כל אישה רוצה חתונה, כל אישה רוצה להקים בית ולבנות משפחה, אבל כשזה הופך למשהו רציני ואתה לא מסתדר עם הבן אדם - זה מלחיץ. היו לי ולאביעזר 12 שנים יפות יחד, אבל תמיד היו גם דרמות ופרידות. בסופו של דבר הבנו שזה לא הולך. הוא עמד על שלו ואני עמדתי על שלי, ולא גילינו הבנה אחד לשניה".
יכול להיות שזו עוד אחת מהדרמות ועוד תחזרו?
"הייתה לי את הזוגיות הכי מדהימה שהייתה בחיים שלי ואני מכבדת ואוהבת אותו - אבל לא, אנחנו לא נחזור".
מה לגבי השמועות שקיבלתם איומים מארגונים קיצוניים?
"לא קרה. אני אהבתי את אביעזר איך שהוא, הוא אהב אותי איך שאני. פוליטיקה לא עניינה אותנו".
אתכם לא, אבל המשפחה שלך התרחקה ממך כשהיית איתו.
"כן, המשפחה התרחקה. נולדנו למציאות קשה והם מעדיפים שאתחתן עם ערבי ולא עם יהודי, אבל הם בכל זאת בסוף קיבלו את אביעזר באהבה. אמא שלי כל יום הייתה מתקשרת אליו ומדברת איתו. הם היו בקשר טוב וחמים, הכל הסתדר בסוף, ולמה? כי רציתי את זה, וברגע שאני מחליטה משהו אז זה חייב לקרות. אני עושה בסופו של דבר מה שטוב לי, הבחירה היא שלי. אם אני בוחרת להתחתן עם כיסא מחר - אני אתחתן עם כיסא. אף אחד לא יתערב".
יהיה לך כוח לעמוד ולהילחם את המלחמה הזאת שוב?
"אני אלחם עד יום מותי, לא משנה מה. אני יוצאת לדייטים עם יהודים, אז מה? חופשי. אי אפשר לדעת מה יהיה. אני מכירה עכשיו גם ערבים וגם יהודים. הם מבינים לאן הם נכנסים. גבר שיוצא איתי לדייט לא סתום, הוא מבין שאני זמרת ערביה והכל טוב, זה לא מפריע. אני יכולה לבנות זוגיות נורמלית ולעבוד בלילות, זה לא מפריע למי שיוצא איתי".
"נסרין היא לא רק משהו שערבים אוהבים, אלא משהו שכולם רוצים לשמוע"
נסרין קדרי נולדה בחיפה למשפחה ערבית-מוסלמית, וגדלה עם אחותה ואחיה בלוד. אמא שלה עובדת כאחות מוסמכת ואביה נהג מונית. בראיונות קודמים היא סיפרה שחלומות הילדות לא התקבלו בהבנה רבה בבית, ובילדותה הופיעה בעיקר מול מראה וקירות לבנים. "הייתי משחקת שאני זמרת מפורסמת, שאני מקבלת את ראש הממשלה, ואמא שלי צעקה, 'די! תלמדי'", סיפרה בכתבה לתאגיד לפני כשנה. המרד, הראשון לפחות, יצא אל הפועל כשהייתה טינאייג'רית והתחילה להופיע במועדונים וחמארות מול קהל גברי ברובו. בסוף הערב הייתה חוזרת הביתה ומעמידה שהכל היה בסדר, בסדר גמור. העיקר שלא ימנעו ממנה לשיר.
קדרי פרצה לבסוף בעונה השנייה של "אייל גולן קורא לך", אז לקחה את המקום הראשון, והחלה את המעבר ממוזיקה ערבית למזרחית ולפופ ים תיכוני, ובדרך פרצה חומות עבות לא פחות מהשפתיים שלה (שגם עליהן היא תדבר בהמשך). היום, חמש שנים אחרי, היא כבר מתגוררת בבניין יוקרה בתל אביב, מוקפת בחברים מהתעשייה ומופיעה מול קהל מעריץ שמורכב גם מימנים. "אני לא מרגישה גזענות בכלל", היא הצהירה בראיון למגזין סופהשבוע של מאקו לפני כשנתיים. "בפייסבוק שלי אנשים כותבים לי כמה אוהבים אותי וחולים עלי. ברור לי שאולי יש אנשים שמאחורי הגב שלי אומרים 'מוות לערבים', זה אותם אלה שאומרים לי 'בשבילנו את לא ערבייה', זה קורה לי המון".
גם היום היא נשארת נאמנה לגישה הזאת. "זה מצוין לי, עובדה, אני בשטח. למרות הכל ולמרות הדעות הפוליטיות שלהם, הם מגיעים ונהנים בהופעות. נסרין היא לא רק משהו שערבים אוהבים, אלא משהו שכולם אוהבים ורוצים לשמוע. חלק ממדינת ישראל זה ערבים, זה אתיופים, זה מזרחים. אני סמל לזה. הקהל שמגיע להופעות שלי הוא מגוון, אתה לא מאמין. אני מרגישה שאני משנה מציאות. אני רוצה לשנות מציאות, זה מה שאני אעשה, עד יום מותי".
כשהתארחת בתוכנית של אופירה וברקוביץ' הוא אמר שהוא לא היה נותן לבת שלו לצאת עם בחור ערבי. זה פגע בך?
"זאת הדעה שלו ואני מכבדת אותו, אבל אני באה ממקום של לגשר ולחבר בין כולם. גם בתכנית בסוף כולנו שרנו יחד. אני משחקת עכשיו בהצגה, 'סוליקא', בתיאטרון באר שבע. זה מבוסס על סיפור אמיתי על נערה יהודיה ממרוקו שהתאהבה בבן המלך המוסלמי, ואני משחקת את חורא, השכנה שתומכת בה. בסוף הסיפור סוליקא מתה, הרגו אותה. היא נלחמה בין האמונה שלה לבין האהבה שלה. זה שני דברים מנוגדים, נכון, אבל למה אי אפשר לחבר ביניהם? למה תמיד צריך להפריד בין אמונה לאהבה?".
לא גם היו לך רגעים שנלחמת באמונה שלך, לא? התחלת גם תהליך גיור ועזבת באמצע.
"הייתה לי תקופה שהתבלבלתי לרגע ולא הבנתי מה קורה איתי. פתאום נכנסתי ליהדות יותר מדי, היום אני יכולה לומר שאני מי שאני ועד היום לומדת דברים על עצמי. אני בת 31 ועד היום לומדת את עצמי. זו לא בושה להגיד את זה. נפלתי, קמתי, צעדתי, הכל טוב. הכל טוב".
היא עוצרת לרגע, מתלבטת, לוקחת אוויר ומתחילה לירות את המילים, "אהבה היא יותר גדולה מכל דבר. כשאהבתי את אביעזר נלחמתי עד הסוף ולא ויתרתי. אף אחד לא צריך לוותר. כשאוהבים אז אוהבים, לא בוחרים את מי לאהוב. אין מאחורי זה דעות הפוליטיות. כמו שאני מכירה אותך עירום - אתה מכיר אותי עירומה. לא משנה לך כרגע מי אני ומאיפה באתי. אני מכבדת את אמא שלי ואת המשפחה והכל בסדר, אבל בסוף אני מחליטה מה עושה לי טוב - לא מה שעושה טוב לאחרים. ברגע שאני אהיה עם אדם שהם יבחרו לי - אני לא אהיה מרוצה. לא יהיה לי כיף, אני אסבול. ככה אני וככה אני אגיד לילדים שלי לעשות, ואם הבת שלי תצא עם יהודי אני לא אגיד לה לא. יש לה זכות בחירה. שתעשה מה שטוב לה".
מכביד עלייך להיות הדוברת של זוגות מעורבים?
"מאז שיצאתי מהתכנית של אייל גולן אנשים מדברים איתי על פוליטיקה ועל זוגיות. אני מכבדת את זה שלקהל יש עניין בחיים של האמן ורוצים לדעת מה קורה איתי. אני גם לא מתביישת במה שאני עושה, להפך, אני גאה שהגעתי למעמד שלי. אפילו טוקבקים קשים לא מזיזים לי. אני קוראת וצוחקת. אני לא מוחקת תגובות בפייסבוק שלי כדי שאנשים שאוהבים אותי יענו בשמי".
"עברתי מהפך מטורף, פתאום מעניין אנשים מה אני אלבש"
"אני חולה על האווירה במגרש, עם מקלות, עם עצבים. אינעל אבוק ערס, תמסרי! יא חמאר, יא כלב, אינעל אבוק, יא בן כלב, טפו". הציטוט הזה כבר לא נלקח מאזור הטוקבקים, אלא מתוך פרק של "גולסטאריות" (א'-ג' 20:15 ב-HOT 3) בו נסרין מתארת את האווירה במגרש. למרות השינוי במעמד שלה, נראה שהכוכבת לא טורחת לסנן, לא מצנזרת את עצמה ולא מתעסקת בניסיונות לצאת טוב. היא מודעת לכל מילה שיוצאת לה מהפה ולא מתחרטת על כלום.
"כל אחד שרואה אותי ברחוב אומר לי שזו עונה מדהימה ואנשים רק מחכים לעוד פרקים. שם אני פשוט אני, מקללת, צוחקת, לא עושה חשבון. כל אחת הביאה את השיגעונות שלה. שמה את הקריירה שלה בחוץ והביאה את עצמה. הביאו לתוכנית כוח נשי חזק ועוצמתי. אנחנו מסוגלות לעשות הכל, לא רואות ממטר ומשחקות כדורגל. אני גאה להיות אישה, במיוחד בתכנית כזאת".
איך הסתדרת עם האחרות?
"כל אחת הביאה גוון אחר והתחברנו מעולה. יש ערביה, טרנסג'נדרית, שחקנית כדורגל לסבית, שלוש אחיות, מה לא? אתה פשוט שם שוכח מי ערבי, מי אשכנזי, מי לסבית או מי לא. היינו קבוצה אחת. הסתדרתי עם כולן. גם אם היה לי ויכוח עם מישהי אחרי דקה היינו משלימות ומתחבקות והכל בסדר. למדתי על עצמי הרבה דברים שלא הייתי מסוגלת ללמוד אם לא הייתי בתכנית הזאת".
חלקת חדר עם בל אגם, איך הסתדרתן?
"מדהים. היא הורסת. כל אחת מאיתנו כוכבת בגולסטאריות, מטובל'ה דרך סילבי ועד טיטי. מה שעברנו שם זה הדבר האמיתי. אנשים חושבים שזה מבוים, אבל הכל באמת קרה. אני ובל מאוד קשורות אחת לשנייה, אנחנו באמת חברות, עד היום. היא אישה חזקה, אפשר רק ללמוד ממנה. היא לא ויתרה על מי שהיא, היא הלכה עם הדרך שלה והיא מזכירה לי אותי".
יש אנשים שיגידו שאת וולגרית מדי על המסך.
"זה לא מעניין אותי, ככה אני ביום-יום. אני מתעלפת מצחוק שאני רואה את התכנית. חוץ מזה שנראיתי שם כמו מונית שירות, יותר נכון כמו אוטובוס, אני נקרעת מעצמי".
באמת עברת יותר ממהפך אחד בחיים שלך. ירדת במשקל, החלפת תסרוקות ולוקים בקצב מהיר. מה קורה עם זה?
"אני מסתכלת על עצמי היום ומסתכלת על איך נראיתי ב'אייל גולן קורא לך' ואני מבינה שלא הבנתי מה היא אופנה באמת. היום המראה החיצוני שלי מאוד חשוב לי, אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע ואוכלת בריא. פחות פחמימות. המעצבת מורן טובול עשתה לי מהפך ענק. היא אחראית על השיער, איפור והבגדים. כל בגד שאני לובשת היום היא תופרת לי בעצמה, הכל נעשה עבורי. שואלים כל הזמן 'מה נסרין תלבש?' פתאום מעניין אנשים מה אני אלבש, לפני זה לא חוויתי דבר כזה".
הרגשת שלא היה לך נוח עם עצמך על הבמה בעבר?
"כן. היום אני מרגישה יותר נוח על הבמה, נוח לי יותר מפעם. לא שאני חלילה מזלזלת בנשים שמנות, אני לא עכשיו 60-90-60, אבל היה לי פחות נוח עם הבגדים שלבשתי. אני כן חושבת שאישה צריכה להיות עסיסית ומלאה, אני עבדתי על לעצב קצת את הגוף".
עשית ניתוחים?
"לא עשיתי ניתוחים, עשיתי טיפולים קוסמטיים. עשיתי בוטוקס ומילוי שפתיים. הייתה לי תקופה של עליות וירידות במשקל ותווי הפנים שלי כבר לא היו במקום. הסתכלתי והבנתי שאני צריכה לשנות קצת, אז עשיתי. לא מתביישת בזה ואם אצטרך עוד או ארצה לעשות משהו - אני אעשה. לא חושבת שזו בושה".
מה את מרגישה כשאת מסתכלת במראה היום?
"מאושרת. אולי צריך ניתוח אף (צוחקת). אני באמת מאושרת. אני מאוד שלמה עם עצמי וכל אחת צריכה לשאוף להרגיש ככה. למרות ששיניתי את המראה החיצוני, נסרין נשארה נסרין. ילדה משוגעת שצריכה יחס שצריכה כל הזמן תשומת לב. אני אוהבת את זה, זאת אני".
"נסרין זאת נסרין, עדן זאת עדן"
שום כניסה למיינסטרים היהודי לא יכולה להתקיים בלי כניסה לרשימת ההשמעות של גלגלצ. לפני מספר חודשים, ואחרי כמה שנות קריירה, קדרי השיגה גם את היעד הזה, למרות שהיא לא מאוד מתרשמת. "עם כל הכבוד לגלגלצ, שזו תחנה חשובה והם נותנים לי כבוד, הרבה תחנות חיבקו אותי מהרגע הראשון. היה להם קשה אולי עם המבטא שלי בהתחלה, אבל הקהל שלי ותחנות הרדיו השונות ממש מחבקות. יש לי קהל שאיתי בכל דבר, באש ובמים".
את מרגישה שזה בגלל שהתאמת את עצמך למערכת או שהמיינסטרים התקרב אלייך?
"אני לא מתאימה את עצמי לשום מערכת. אני עושה את מה שאני חושבת לנכון ומה שטוב לי. הבחירה שלי בשירים באלבום השלישי שלי זו בחירה שאני שלמה איתה. מה שכן, כשהוצאתי את 'לומדת ללכת' הרגשתי שאני מביאה את נסרין ואת הבית שלי - לעולם אחר. לקחתי את עצמי למקום שונה. בסוף אני כן משלבת ערבית עם מוזיקת פופ".
ואיך את מרגישה כשאנשים משווים אותך לשרית חדד ולעדן בן זקן?
"נסרין זאת נסרין, עדן זאת עדן. יש מלא זמרות ויש מקום לכולן, לא צריך להשוות. כל יום אני שומעת זמרת אחרת, צעירונת שמוציאה סינגל וקליפ. ואני הכי מפרגנת שיש, צריך שיהיו עוד. וגם יש המון זמרות גדולות שאסור לשכוח, זהבה בן ואביבה אבידן. גדלתי עליהן, בואו, אל תשכחו אותן לרגע".
מה היעד הבא שאת רוצה לכבוש?
"אני חושבת שהגעתי להישגים וסימנתי וי בחיים על דברים מטורפים. אבל יש לי המון פרויקטים גדולים על הפרק. אני נלחמת על המקום שלי, זה מגיע לי".
צילום: רונן פדידה | איפור שיער וסטיילינג: מורן טובול