תום חיימוב, עורך דין או לא עורך דין, הגיע מוכן לריאיון הזה. הוא הכין מבעוד מועד את הנושאים שעליהם ירצה לדבר והתכונן נפשית לשאלות שעלולות לצוץ, והוא יודע למה. "אני מתעסק בנושאים רגשיים מאוד ואני לא רוצה להגיע למצב לא נעים", הוא אומר, "אני רוצה להיות סבבה עם כולם ולדעת שאמרתי את מה שעל הלב שלי כמו שצריך, שלא יצטייר שאני חרא של בן אדם. אין לי כוחות לזה. וואו, למה אני מזיע ככה?".
אנחנו נפגשים חודש אחרי הפרידה הטרייה שלו מהחברה האחרונה, הדוגמנית ליה נגה בת ה-20, וניכר שהסטטוס החדש, רווק, עוד לא מתיישב לו טוב. אף פעם לא פשוט לפתוח את הלב רגע אחרי פרידה, ולמרות שהוא עדיין מבולבל ולומד להתמודד עם סערת הרגשות – חיימוב מוציא את הלב שלו ושם אותו על השולחן. "ליה ואני הגענו לצומת דרכים. הפרידה הגיעה יותר ממני, כי התחלתי לחשוב על החיים קדימה. מה שיותר מלחיץ אותי מהפרידה זו הרווקות, כי פתאום אתה מסתכל על החברים שלך וקולט שהם עלו לרכבת והמשיכו".
ואתה נשאר על הרציף.
"זה גורם לך להרגיש לא בקצב. את יודעת איזה קשה זה שמהקבוצה שלנו אני האחרון שנשאר לא נשוי? אני מרגיש שאני 'לא נכון' מבחינה חברתית. חבר אחד הציע עכשיו נישואים וזו הייתה חתיכת כאפה, ונשברתי. אין לי דרך אחרת להגיד את זה. זה לא היה בכי של אבל, זה היה בכי של בלבול. כתבתי לו, 'לא יודע, אחי, אני צריך למצוא את עצמי'".
שמחה מהולה בקנאה?
"חד-משמעית. כן, אני מקנא. מקנא באלה שמצאו את המכסה שלהם, באלה שיש להם את התמונה המלאה. אני מניח שגם החיים שלהם לא כאלה מושלמים, אבל מבחינתי הדשא של השכן הרבה יותר ירוק".
אתה נפרד מהפנטזיה על מי יהיה תום חיימוב בגיל 35.
"כן. אני לוקח את התקופה הזאת בשביל להתבונן לתוך עצמי".
הילד הקטן עם החסכים
את חיימוב הכרנו בבית "האח הגדול". הוא יצא ממנו לפני כשלוש שנים בזוגיות מתוקשרת עם גל גברעם, שגם היא, כמו נגה, צעירה ממנו ב-15 שנים. כשהשניים נפרדו אחרי יותר משנה, למרות הצהרות אהבה חוזרות ונשנות, שיתפה גברעם ברשתות החברתיות שמצבה הנפשי לא טוב וכי היא מתמודדת עם דיכאון. "הדיסוננס בין הבחוץ והבפנים היה קשה מאוד", אומר חיימוב. "גל ואני עברנו שנינו התמודדות מסוימת, שלה הייתה יותר מוחצנת. כשאתה רואה את הבן אדם שהכי חשוב לך ככה שבור ופגוע, זה שובר גם אותך, ואני מלכתחילה לא הייתי במצב הכי טוב. נכנסתי לעולם שהיה חדש לי, והייתי צריך להתמודד גם עם זה וגם עם זה וגם עם זה".
היום יש ביניכם קשר? אתה בודק מדי פעם מה שלומה?
"לא. ראיתי אותה ביום ההולדת של טיילור מלכוב ואמרנו שלום, אבל נראה שהיא במקום טוב יותר. אני שמח שהעסק שלה, 'נורית', מצליח".
אחרי הפרידה העלה חיימוב סרטונים שבהם הוא נראה זורק את המצעים המשותפים, וגם סרטון עם הכותרת "דברים שאתה לא רוצה שהאקסית שלך תדע". היו שטענו שהוא מנצל את הפרידה כדי לשמור על עצמו רלוונטי. "שיחשבו", הוא מגיב. "חשבו גם שהשיר של שירה מרגלית, 'אפילו אחותי כבר לא סובלת אותך', מדבר על גל ועליי. אין שום קשר, באמת שלא. אבל כן, איפשהו אני באמת משתמש בפרסומים האלה. גם ככה הולכים להגיד את זה, אז למה שלא ארתום את זה לזכותי? בעבר זה היה מרעיד לי את הספינה, היום אני צוחק על זה מהצד".
אחרי קשר עם פער גילים גדול המשכת לעוד קשר כזה.
"גם עם גל בהתחלה היה לי קשה לצאת עם מישהי שצעירה ממני ב-15 שנה. במרוצת הזמן השלמתי עם זה ופחות ייחסתי לזה חשיבות, ויכול להיות שזו הסיבה שהיה לי מאוד נוח להיכנס לעוד קשר כזה. עם גל זה לא מה שהוביל לפרידה בכלל, וגם עם ליה היו שיחות כיפיות וזה התגלגל לתוך זה".
איך הכרת את ליה?
"דרך השותפים שלי בבר. היא בן אדם מדהים ויש לה סיפור מטורף, היא גרה באיביזה כי ההורים שלה היו נוודים והכל קסום אצלה. היה לי קשר מדהים גם עם ההורים שלה, שתכלס הם בגיל שלי כמעט".
View this post on Instagram
איך אמא שלך קיבלה את הקשר איתה?
"אמא שלי לא מתערבת לי בקשרים".
בסדר, אבל היא מחייכת או מעקמת פרצוף?
"היא מחייכת אבל מעקמת פרצוף. גם עם גל היא עיקמה פרצוף, כי הן צעירות ואמא שלי רוצה נכד, אז היא רואה את הקשר הזה ואומרת, 'אין פה חיר'. כאילו, 'אין תשואה'. אין עם מה לעבוד. אני יכול להגיד שעם ליה הרגשתי הרבה יותר שלם עם עצמי, זו הייתה התקופה הכי משגשגת שלי. פתחתי שני עסקים, נכנסתי למוזיקה. אני גם עושה פודקאסט, 'נדלניזם', שמדבר על איך להשקיע בנדל"ן".
אז אם הכל כל כך לבלב, מה הוביל לפרידה?
"היינו במקום שטוב לנו ביחד, שאנחנו רוצים ואוהבים. אפילו הלכנו לטיפול זוגי, אבל עם הזמן התודעה צפה והתחלתי לאכול לעצמי את הראש. הבנתי שהיא רק בהתחלה שלה, ואיזה דוש אני אהיה אם אני אגרום לה להיכנס בכוח למערכת יחסים שהיא עדיין לא מוכנה אליה. אלה דברים שצפים באישון לילה, גם כשאתה בזוגיות וכשהכל סבבה, ופתאום משהו יושב לך בבטן, לא מסתדר לך, ואתה לא מבין למה לא טוב. הסרט שאני עברתי זו לא הזוגיות, אלא ההתמודדות עם עצמי, הילד הקטן הזה עם החסכים ששם כל כך הרבה מגננות. השאלה הייתה למה אני לא שקט עם עצמי".
ומה התשובה?
"אני בטיפול, וזה הדבר הכי חכם שיכולתי לעשות. אני מתבונן לתוך הנפש שלי כמו שמעולם לא התבוננתי. שמתי לב שיש לי דפוס התנהגות שאני נוטה לשים את בת הזוג שלי תמיד מעליי, לבטל את עצמי. אני מוצא את עצמי בהרבה סיטואציות כאלה, אלה דפוסי התנהגות של הילד המרצה, אני חושב שאני לא ראוי למשהו אחר".
אחרי שתי פרידות מבחורות צעירות אתה זוכה ללא מעט חשדנות לגבי הנטיות המיניות שלך.
"נכון, ברור שאני גיי. את יודעת כמה הודעות אני מקבל, 'נו, תצא כבר'?".
אתה חושב שתצא שוב עם מישהי צעירה?
"נבר סיי נבר, אבל קשה לי מאוד לחשוב שכן. סיכוי קלוש".
תעדיף להיות לבד או בזוגיות "לא רלוונטית"?
"עדיף לי להיות לבד. אני צריך להשקיע זמן בעצמי ולא לחפש פלסטרים, כי יש לי עניינים לא סגורים עם עצמי שלא פתרתי".
מה אתה רוצה יותר, זוגיות או ילד?
"אני חושב שילד. הפסיכולוגית שלי אמרה לי פעם, 'היחיד שמכיר אותך באמת זה אוסקר הכלב, כל השאר רואים חלקים, דמויות, מסכות'. אני מאמין שעם ילד אני אהיה בלי מסכות, וזה מרגיש לי יותר אמיתי. אבל אולי הצורך שילד יקבל אותי כמו שאני, ולא כמו בזוגיות שבה אני צריך להתאמץ, זו בריחה?".
אם היית אישה, הייתי שואלת אם חשבת על הורות יחידנית. לכן אשאל גם אותך.
"הורות משותפת עברה לי בראש, אבל אני חושב שמגיעה לי גם זוגיות. בא לי את התא המשפחתי הקונבנציונלי".
לך לא היה כזה.
"לא. יש לי הורים מדהימים, הם לא עשו שום דבר מזדון, אבל לי לא היה תא משפחתי".
אתה חושב שהעובדה הזו מעכבת אותך מלהיכנס לתוך עולם המבוגרים הזה?
"כן. מפחיד אותי מאוד לעשות טעויות או להיכנס לזה כשאני לא בשל".
מה אתה צריך כדי למצוא זוגיות בריאה?
"אני בעצמי לא יודע. אני מקווה שזה כזה פשוט, שכשזה זה, זה זה".
אני מתמודד כרגע עם חוסר שייכות
לפני שלוש שנים נכנס חיימוב לריאליטי, ויצא ממנו אל חיים אחרים לגמרי. למקצוע עריכת הדין התווספו טייטלים של איש עסקים ("פתחתי את חברת האופנה לגברים 'בייס' ועשיתי שם טעויות כי לא הבנתי בשיווק, אבל עכשיו הכנסתי שותף חדש ואני עושה מיתוג מחדש"), בעל ברים, מסעדן, שחקן ודי-ג'יי. "כשיצאתי מהתוכנית הייתי צריך כל הזמן לחפש מה לעשות, הרגשתי ריק מבפנים. ברמה העסקית אני עדיין עו"ד וזה תופס את רוב השבוע שלי, וגם לאחרונה הצטרפתי לסיעת הצעירים בשביל לקדם דור חדש בלשכת עורכי הדין. אבל אני באמת מגלה שאני אומן בנפש שלי, אני יכול לסגור בבית שבוע לבד ולנגן".
נראה כאילו חצי מבוגרי הריאליטי מתהדרים פתאום בתואר די-ג'יי.
"כן, אני מבין למה חושבים את זה, אבל מוזיקה היא חלק ממני. למדתי הפקה בגיל 24, הייתה לי להקה, הוצאנו שירים. אני טס לנגן במרוקו, בחו"ל אין את הקטלוג אז יותר קל לי. די-ג'יים אחרים לא אוהבים את הרעיון הזה, בסדר. חובת ההוכחה עליי".
והמשחק?
"כשאני הולך לאודישנים מצקצקים עליי, אבל זין על כולם. אני נהנה מזה, מתמודד עם ה'לא', מתמודד עם הפחד ומותח את הגבולות שלי. אני עושה את זה בשביל חדוות העשייה, לא בשביל הפרנסה. גם את הברים אני לא עושה בשביל הפרנסה וגם לא את המוזיקה, ואת חושבת שלא עושים לי חיים קשים? לא חסרות תגובות על יוצא ריאליטי בן 35 שעושה כל כך הרבה דברים, מחפש תשומת לב, ועוד תגובות מגעילות שסיננתי".
אתה יכול להבין למה אומרים שבסופו של דבר אתה פליט ריאליטי שמושך את 15 דקות התהילה שלו? פתאום די-ג'יי, פתאום שחקן, פתאום בעל מסעדות.
"להבין אני יכול, אבל אני לא צריך לכבד את זה. אנשים נמנעים מלעשות דברים כי זה לא מגניב, כי זה לא עם העדר. יש אנשים שחושבים שאני ילדותי, אבל פאקינג כיף לי, ואני לא חושב יותר מדי איך מישהו אחר יראה את זה. קו המחשבה הזה עוצר אותנו מלהתפתח, מלחוות, מלטעות. כל כישלון מקרב להצלחה".
אתה חושש לפעמים להצטייר כפתטי?
"לא, אני איש עסקים שרואה הזדמנויות ותופס אותן. אני עסקן, אני אוהב לעשות כמה דברים במקביל. אני כן מרגיש מאוד מאוד לבד. אין לי שותפות גורל עם אנשים, אין לי אנשים שאני מרגיש שהם דם מדמי. תמיד חיפשתי להיות חלק מקבוצה, ועם הזמן אני מבין שאני לא צריך לחפש להיות חלק, אלא ללמוד לאהוב גם את הלבד הזה".
מתי אתה מרגיש הכי לבד?
"לקראת הערב. בתחילת היום אני ברצף העבודה, אבל אחרי חדר הכושר, אחרי הבלגן, כשכל הרעש שוקע, אז אני מתחיל להתמודד עם המחשבות ומתחילות ההשוואות של איפה אני ואיפה הם, ואיפה אני אמור להיות ומה מצופה ממני, וזה אוכל לי את הראש. חוסר השייכות זה משהו שאני מתמודד איתו כרגע".
איך אתה מתמודד?
"פשוט בוכה. אני יכול ללכת ברחוב והדמעות פשוט זולגות. יש בזה משהו חמוד, אני אוהב את זה קצת". הדמעות אכן מגיעות, וחיימוב נותן להן לזלוג וממשיך. "הכל שקט בחוץ, אבל מבפנים סערה. אני יכול לבכות בכל שנייה. זה עולה ויורד וזה עושה לי סמטוחה בבטן אבל אני יודע גם לצאת מזה, אם אני צריך להיכנס לישיבה אני בשנייה מעלים את הבכי. מסיבת טבע בראש".
אולי אני עדיין אהיה חתיך
לאחרונה נכנס חיימוב גם לעולם חיי הלילה, והוא שותף במסעדת "אולה" ובברים "ג'יה" ו"ג'ון דו". "'איך אתה רואה את עצמך בזוגיות עם כל הברים?' – זו השאלה המתבקשת, נכון?", הוא שואל אותי. "אני מאמין שיש אפשרות ליצור תא משפחתי, אבל ברור לי שזה מוסיף רובד של בעיות".
כשאתה אומר בעיות, אתה מתכוון לזה שיש לך ברים שמגיעות אליהם בחורות צעירות?
"כדי שזו תהיה בעיה אני צריך לעשות משהו אקטיבי, ועכשיו אני הרבה יותר מתון. אבל את חושבת שאני לא אוכל את עצמי שאני מסתובב עם צעירים ממני? גם לי זה עושה קווץ' בבטן".
אני מרגישה שדווקא לא חיי הלילה מאיימים על הזוגיות העתידית שלך אלא אולי העובדה שאתה ממלא את הזמן שלך בעשייה כדי שלא תצטרך להתמודד עם הריק.
"כן, עלית על זה לגמרי. הפחד שלי מחיים משעממים זה באמת הפחד הכי גדול. אני חייב שהחיים שלי יהיו מעניינים, חייב. אני לא יכול להיות הגבר הנורמטיבי והסביר שקם בבוקר, הולך לעבודה וחוזר מהעבודה. אגב, הסטטיסטיקה מראה שאלה הכי בוגדים. למה? כי משעמם להם. ואני לא כזה, אני מוצא את הפאן שלי בעשייה, בלכבוש את העולמות, ואני אשמח לעשות את זה עם פרטנרית, אבל אנחנו צריכים להיות באותו סטייט אוף מיינד ואני צריך להיות שלם".
ואתה שלם?
"עם כמה שאני בוכה ומבולבל, אני שלם עם המקום שאני נמצא בו מעדיף להגיע לזוגיות בגיל מאוחר יותר, כשאני יודע שמיציתי הכל. אז אבא צעיר אולי אני כבר לא אהיה, יאללה בסדר. אולי אני עדיין אהיה חתיך. אני טס לנגן במרוקו ואני פותח מלא עסקים ואני עושה הכל, אבל עדיין יש לי פה חור. כשאני רואה זוג מבוגר אוחז ידיים, אני יודע שכזה אני רוצה".
יש לך פחד שלא תמצא זוגיות?
"כן, אני מפחד שלא אוכל למצוא מישהי שתוכל להכיל את כל הטרלול הזה שלי, כי מי תרצה לצאת עם מישהו שהוא ככה? אני אוהב לעשות הרבה דברים ואנשים אוהבים להגדיר אותך, מי אתה ומה אתה עושה".
רגע. אתה מפחד שלא תמצא זוגיות, או שאמרו לך שקשה להכיל אותך?
"את נוכלת", הוא צוחק צחוק גדול, "כן, נשמע לי הגיוני שהטמיעו בי את זה. מבחינת אנשים אתה לא אמור לעשות כל כך הרבה דברים, והם אומרים לך שאם תהיה כזה, תדע שיהיו לזה השלכות".
תום, אל תאמין לכל מה שאומרים. יש כאלה שאומרים את זה כי קשה להם לראות שאפשר אחרת.
חיימוב מזיל דמעה, לוקח את הטישו שמונח על השולחן בסלון ומנגב את הדמעות.
למה הדמעות מציפות עכשיו?
"היום אני מבין שאולי מילאתי את החיים שלי בדברים מעניינים שגרמו לי להסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות. התעסקתי בזה ומילאתי את הזמן עם ההוא ועשיתי גם כזה והוספתי עוד מזה, אבל אין, אתה לא תברח מזה, אחי. אתה תצטרך להתמודד עם זה".
היום אני לא מתבייש
אצל חיימוב נדמה שגם הגוף לא מאפשר לו לברוח, ובשנים האחרונות הוא מתמודד עם מספר מצבים בריאותיים. "אלוהים רצה שאני אטפל בהכל והוא אמר, 'אם לא תטפל, אני אעשה לך פסוריאזיס ודלקת חוליות מקשחת והפרעות אכילה ואי-שקט והיפר-אקטיביות'. אז אני מטפל, אני לא אדיש. אני אומר לאמא שלי עם דמעות בעיניים, 'אני שונא להרגיש, אני לא רוצה להרגיש יותר, אני שונא את מי שאני', וכואב לה לשמוע את זה, אבל היא אומרת, 'אתה לא מבין כמה זה מיוחד שאתה פתוח ומרגיש את הדברים האלה'. אם פעם שנאתי את זה, היום אני מחבק את זה ומבין שהחיים שלי הרבה יותר צבעוניים ומעניינים, ואולי גם מאתגרים".
המצבים הרפואיים שלך מתפרצים יותר בתקופות של קושי?
"אני מטופל תרופתית, אז לא. אני גם נוטל פרוזק, וזה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות בשביל עצמי. בעבר לא יכולתי להתפנות לאני הפנימי שלי, הייתי עסוק ב'מה יגידו', והיום אני פחות מתעסק ברגשות. שי-לי שינדלר הסבירה את זה יפה ואמרה, 'פעם הייתי מרגישה בין 1 ל-10, היום אני חיה בין 2 ל-8'. הכוונה היא שהפיקים מתקהים. אני עדיין בוכה, אבל טיפה פחות עצוב, וכשאני שמח, אני שמח אבל עם הרגליים על הקרקע. גם מבחינת המשקל אני מקבל את עצמי הרבה יותר. העיסוק בספורט וברזון היו עוד מסכה, 'אני אהיה החתיך', ופתאום הראש שלי קצת יותר שקט ואני ממלא את הזמן שלי בעוד דברים".
אתה מרגיש שהקבלה העצמית שלך סביב דימוי הגוף השתנתה?
"כן. אני הייתי חולה, ממש. כשהייתי ב'אח' יצרתי שעון כדי שאדע מתי עברו שלוש שעות ואני צריך לאכול, כי הרגשתי שאני מתחיל לעלות במשקל. היום השתחררתי מזה".
אתה כבר לא מחשב כל דבר שאתה אוכל?
"כלום. גם לא התאמנתי כבר כמה שבועות, אני לא רץ. לא בא לי, אני הרבה יותר שלם עם המראה שלי. נכון, אני לא ישר מוריד חולצה כמו שהייתי מוריד פעם, אבל אני גם לא מחפש לשרטט את הגוף שלי בצורה חולנית כמו שהייתי מחפש פעם".
צעדת בשבוע האופנה האחרון בלי חולצה.
"היום אני לא מתבייש. לדגמן בשבוע האופנה היה עניין רציני עבורי - אני לא בשיא שלי, אני לא עם כל הקוביות בחוץ ואני צועד בלי חולצה, וזה רק מראה לי כמה אני שלם עם עצמי, שזה מדהים בעיניי. אף פעם לא חשבתי שאגיע לשקט הזה. מבחינת תזונה, כן? יש הרבה בעיות אחרות".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: שקד דרעי | שיער ואיפור: שירלי סידיק | הפקה: טל פוליטי | סוכנות תום חיימוב: אלינור שחר
השתתפה בהכנת הכתבה: יפעת הללי אברהם