במשך עשר שנים, לאמיר פחר היה פרויקט חיים אחד: להסתיר מכולם את מי שהוא. עד גיל 16 היה מוחמד פחר, ואז שינה את שמו רשמית לאמיר, נכנס לתיכון, ומשם המשיך לאוניברסיטה, כמה מערכות יחסים זוגיות יפות, ואז לחיים כהייטקיסט. משיחות על הצבא התחמק, ואף אחד לא חשד יותר מדי. החיים היו פשוטים ויפים, כולם בסביבתו הניחו שהוא יהודי. וגם הוא לא עסק יותר מדי בעבר שלו. כשהגיע ל"הישרדות" החליט לעשות את המהלך שפחד ממנו, ולחשוף את הסוד בפני המתמודדים והקהל. בראיון לשבעה לילות חשף את סיפור חייו בהרחבה, ומשם ניסה להמשיך קדימה עם זהות קצת יותר קרובה אל האמת.
אלא שמאז רגע הסיפור לא נרגע. להפך. בדיוק כפי שחשש, הדרמה שהוא עבד כל כך הרבה שנים להסתיר התנפלה על החיים שלו והפכה אותם. אמיר נחשף לביטויי שטנה מהצד היהודי, להאשמה בצביעות מהצד הערבי, ועכשיו – לטלנובלה רומנטית. בשבוע שעבר הוא פירסם בפייסבוק ובאינסטגרם שלו פוסט יוצא דופן: מכתב לחברתו היהודייה, אופל, שהוריה מתנגדים לקשר ביניהם רק כי הוא מוסלמי. "אני לא יכול שתהיי אומללה בגללי, שתעברי גיהנום כזה בבית", כתב אמיר, "אני רוצה לגרום לך רק אושר, אני לא רוצה לפרק משפחות. נכון, הוא מכולם לא נתן לי הזדמנות, הוא מתעלם ממה שעושה לך טוב והוא גוזל ממך מישהו שאוהב אותך מאוד מאוד. אבל הוא אבא שלך, מי אני לעומתו?". לפוסט צורף צילום מסך ממכשיר הסלולרי של אופל, ובו אביה מאיים על בתו כי אם לא תפרד מאמיר, אותו מעולם לא פגש – יהיו השלכות. ההייטקיסט העדין מצא את עצמו במרכז סערה רגשית.
"כל מה שרציתי זה שאופל לא תצטרך לבחור ביני לבין המשפחה שלה", הוא אומר השבוע, "הרגשתי שאני עושה רע לילדה, שהיא צריכה לבחור ביני ובינם. לפני כל הסיפור הזה הייתה לנו זוגיות מושלמת. ברמות הכי גבוהות, העניין של הדת, לא היה לו ביטוי בשום דבר. בשום אלמנט בחיי היום יום, לא הרגשנו כלום מהסביבה או החברים, התנהלנו נורמטיבית. כשההורים שלה גילו שאני מוסלמי אבא שלה היה נגד, ההורים שלה היו בשגעת, ורציתי להציף את זה".
למה בעצם צריך את הפומביות?
"כשאבא שלה שלח לה את ההודעה הזו, לא יכולתי לדלג על זה. רציתי לשתף את הציבור כי אני יחסית מוכר. זה הזוי, אנחנו ב-2017. הרי אין ביני ובינך הבדל חוץ מדת וגם לזה אין משמעות. אנחנו מדברים אותה שפה, יש לנו מנטליות דומה, אותם חברים, זה לא אמור להשפיע. הסביבה לא רואה את זה ולא יודעת את זה אבל כשאני מציף את זה בטלוויזיה ובעיתונות - אנשים נכנסים לפרופורציות".
"אופל עזבה כי היא רוצה שהבאז ירגע"
מעבר לססמאות ולאג'נדה מסתתר הרבה כאב. בעקבות הפוסט, שלמעשה מוותר עליה - אופל עזבה את דירתו של אמיר ברחוב דיזנגוף בתל אביב, בה התגוררה בחודשים האחרונים, וחזרה לגור עם ההורים בגבעתיים. דווקא היא, בת הזוג הראשונה שנכנסה לקשר איתו בידיעה ברורה מי הוא – הרגישה שהיא חייבת לוותר עליו.
אני יושבת עם אמיר בדירה העצובה. אריזת האוכל לכלב המשותף שלהם, שאופל לקחה איתה לגבעתיים, היא אנדרטה למה שכבר אין כאן.
"אני לא נראה עצוב עכשיו כי אני מומחה בלהדחיק, אבל היא חסרה לי", נאנח אמיר, "אופל עזבה כי היא רוצה שהבאז ירגע, היא כעסה שהכנסתי את כולם למערכת היחסים שלנו בלי להכיר את הסיטואציה, זה לא נעים לה. היא קיבלה בומבות, זה עשה רע למערכת היחסים, העלה אותה על הגרדום ושופטים אותה. יש הרבה אש. אין לי מספיק ידיים ורגליים לספור את הקללות שקיבלנו. אני מסוגל להתמודד עם זה, אבל לה זה קשה".
לפני כמה ימים צילמו אתכם ביחד, אתם בטוח לא חוזרים?
"כרגע, כמו שזה נראה, אנחנו לא ביחד. היא אצל ההורים, הם השלימו, אולי היא השלימה עם הפרידה. ימים יגידו אם האהבה שלנו מספיק חזקה".
זה עצוב.
"כן. היא במצב לא טוב. לזכותה של אופל יאמר שהיא עשתה את המקסימום, והייתה טוטאלית במאה אחוז. מהרגע הראשון שהכרנו, לא היה לה אכפת מה אומרים עלינו. כמה שהיא יפה מבחוץ היא גם מדהימה מבפנים. רציתי שנהיה דוגמא לכולם, זוג מגניב שרואים אותו כמה שיותר, שיסתכלו עלינו. אבל עם השטויות שלי דפקתי את זה".
אז אולי אתה הבעייתי? אתה זה שלא נלחם עליה.
"אני נלחם אבל לא רוצה להרחיק אותה מהמשפחה שלה".
אולי עדיף לה בלעדיהם?
"אני לא יכול להגיד את זה. אבא שלה כנראה מנסה לשמור על הבת שלו. אני לא רוצה לקרוא לו גזעני. חבל שהוא לא שפט אותי לפי האופי שלי, אפילו לפי איך שאני נראה, אלא בגלל דברים כאלה. אבל זה מה שהוא חושב, אני מקבל, סבבה".
זה לא מקרי שאמיר מסרב לקרוא לאביה של אופל גזען. בשיחה איתו מורגשת מכבסת מילים מאסיבית. הוא חוזר על מסרים כמו איש מכירות, והתוכן מפוייס, מתנחמד, נרתע מקונפליקט. במקום "גזענות" הוא ידבר על "להכניס אנשים למשבצות", במקום "שיווין", הוא מדבר על "נורמליזציה", והבולט ביותר - הוא כמעט לא משתמש במילה "ערבי" אלא מקפיד להשתמש ב"מוסלמי".
למה אתה לא קורא לעצמך ערבי?
"יש גם ערבים יהודים, לא? אני ישראלי ומוסלמי. את יכולה לקרוא לזה ערבי אבל אני ישראלי כמוך. כולנו ישראלים וההבדל ביננו זה דת. אני לא מכניס את עצמי למשבצת או לתווית, כמו שאת בטח לא רוצה שיקראו לך יהודייה בחו"ל".
חשבת להתגייר?
"אם אני לא מאמין בלתייג אנשים לפי דת, למה שאעשה את זה? האידיליה הייתה שאופל ואני נמשיך ככה, נתחתן בנישואים אזרחיים, נעשה ילדים ושהבעיות שלנו יהיה רק בעיות של היום יום, לא בעיות של עמים. הילדים שלנו יחגגו את כל החגים, יכירו את שתי התרבויות, את שתי השפות, זה מדהים, לא? הם גם ייראו יותר טוב, נשביח את הגזע".
גם אם תצלחו את משוכת האבא, יישאר ארגון להב"ה.
"שמעתי עליהם, אני יודע שהם הפגינו מחוץ לחתונה של זוג מעורב, עצם זה שנתנו להם להגיע לשם זה עצוב בעיני. יש הרבה זוגות כמונו, הרבה מהם יוצרים איתי עכשיו קשר. יש זוגות שהסתתרו ועכשיו יצאו מהארון, זה מה שרציתי שיקרה".
"שנאתי שמסתכלים עלי אחרת. רציתי שישפטו אותי לפי האופי"
אמיר נולד לפני 27 שנים בשכונת עג'מי ביפו, בן רביעי מתוך חמישה ילדים לסמיחה, מזכירה, ועטייה, נגר. "המשפחה שלי מדהימה והם נתנו לנו הכל, ברמה הכי גבוהה. אבל היו לי שאיפות לצאת משם, הסתכלתי למעלה. אבא שלי לקח אותי בחופש הגדול של כתה ה', במקום לקייטנה, לעבודה שלו. ראיתי איך הוא עובד פיזית 20-30 שנה בשכר מינימום, וכבר אז ידעתי להגיד שאני לא רוצה את זה".
מה הייתה האווירה בעג'מי כשגדלת?
"היו לא מעט ילדים שלא הלכו לבית הספר אלא הסתובבו ברחוב. הרשויות ומערכת החינוך לוקות בחסר, ויש הרבה מה לשפר שם. אני מניח שבתנאים כאלה קל להמשך למה שזמין, לפשע. היה קל להשאב לזה. לשמחתי לנו ההורים טפטפו מגיל צעיר שצריך להשקיע בלימודים".
אמיר, אז עדיין מוחמד, התקבל לבית הספר הצרפתי המעורב "קולאג' זה פראנס", וכבר שם הרגיש שתווית הערבי בעיקר מזיקה לו. "שנאתי שמסתכלים עלי אחרת. רציתי שישפטו אותי לפי קווי אופי ואיך שאני חי ומתנהל. לא לפי דת ומשבצות. התחלתי להבין שלכולם יש דעות קדומות".
בתיכון התקבל לבית הספר אליאנס ברמת אביב. זו הייתה קו פרשת המים – הוא שינה את שמו בתעודת הזהות ל"אמיר" – בחירה מתוחכמת שבעצם לא דורשת ממנו לשקר, אלא רק לתת לאנשים להניח עליו דברים. "רציתי לנסות, לראות לאן אני אגיע. חייתי קצת מוזר לתקופה מסויימת. חברים בבית הספר ידעו שאני גר ביפו אבל לא באו אלי. זה מטען גדול. תראי כמה שיערות לבנות יש לי", הוא צוחק. אבל זה עבד. במיומנות ובחלקלקות, והוביל אותו ללימודי כימיה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. שם, לבד מהתחמקויות משיחות על גילו, מאחר ולא עשה צבא – לא היה צריך לשקר כמעט, פשוט לחיות.
"הייתי עמוק בבועה הסטודנטיאלית של באר שבע, עבדתי שם בחיי הלילה, הכרתי את האקסית שלי וגרתי איתה. כשהרגשתי מספיק קרוב לאנשים, והרגשתי שיש שם אהבה וקירבה, נפתחתי וסיפרתי על השם הקודם שלי. אבל היו הרבה שלא ידעו".
זה לא הפריע לזוגיות?
"תמיד היו לי מערכות יחסים, אני טיפוס זוגי ואני חייב שתהיה לי תמיד חברה. לא הייתה אף אחת שהיה לה בעיה כשהיא גילתה את האמת. הן תמיד נשארו. הן לקחו את זה בתור דבר יפה".
עם בחורה מוסלמית לא יצא מעולם, גם לא בדיוק היתה לו הזדמנות – במשך עשר שנים, אמיר מחק כמעט את זהותו הקודמת. הוא בקושי ביקר בבית, מיעט לדבר עם חבריו מהשכונה, לא מעודכן בנעשה ביפו ("שמעתי שהיו מהומות השנה אבל אפילו לא ידעתי מזה") אפילו הערבית שלו הידרדרה.
"זה מצחיק כי לא הייתי יכול להתראיין עכשיו בערבית, היא לא טובה. זה מבעס את ההורים שלי. אני מכניס מילים בעברית בכל שיחה איתם, וכבר פחות קורא טוב בערבית. אני רוצה לקחת קורס, לרענן את זה".
כל כך השקעת בזהות החדשה שלך שהזנחת את המקום שממנו באת?
"אני לא מסתכל על מה שהפסדתי אלא על מה שהרווחתי. לא אפסיק ללמוד ולחקור את התרבות שממנה הגעתי, זה חשוב לדעת ולהכיר. אבל תחשבי רגע שאת אמא שלי, והבן שלך בין 27 עם חברת הייטק, שסיים תואר וחי חיים סבבה לגמרי, לא תהיי מבסוטה?".
והיא מבסוטה?
"אני עדיין לא ילד מספיק טוב להורים שלי, לא מגיע ולא עונה לטלפונים ומרוכז בעצמי כמו שאמא שלי אומרת. אבל אני משתדל. מן הסתם היא רוצה שאני אתחתן אבל כשהיא מבקרת אותי אני מראה לה שאני עובד בעבודה מסודרת ואני סבבה. כשהם ראו 'הישרדות' אבא שלי אמר שעכשיו הם יכירו אותי בפעם הראשונה, זה היה מרגש. תראי, גם להם לא פשוט והם קיבלו ריקושטים אחרי הפוסט שכתבתי על אופל. ההורים שלי היו רוצים שאפסיק לעשות להם בלאגנים".
אתה בטוח שאתה לא גזעני בעצמך כנגד ערבים?
"יש לפעמים טוקבקים נגדי מערבים, חלקם בערבית, אני משתדל באופן כללי לא לקרוא את התגובות. כל אחד והדעה שלו".
למרות מי המנוחות שהחיים זימנו עם הזהות החדשה, משהו לא ישב במקום. בשנת ה-26 שלו, אחרי הרבה מחשבות - אמיר החליט שהוא ייצא מהארון, ויעשה את זה בגודל – בריאליטי. כבר עם הליהוק להישרדות ידע שזה עומד להיות הסיפור שלו. "הייתי בתקופה מבולבלת, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, חשבתי אולי לנסוע לחו"ל. כבר היה לי קשה עם ההסתרה. אחרי שנים שבהן עטפתי את עצמי בהמון מסיכות, חומה ועוד חומה והמון הדחקות – סוף סוף נפתחתי. התמודדתי עם מי שאני".
הסיפור שלך הסתדר עם דמות האטסרטג שלך בהישרדות, שהביאה אותך כמעט לגמר.
"הייתי שחקן טוב, זה משחק בסופו של דבר, זה מה שאנשים לא מבינים. אפילו מעיין אדם, שלא אהבנו אחד את השנייה בתכנית, הבינה שיש אמיר של החיים ואמיר של המשחק. בתכנית עשיתי עליה מניפולציה והיא קיבלה את זה קשה, אחרי המשחק התנצלתי. עכשיו אנחנו חברים טובים".
היא לא ביץ' כמו שמיתגו אותה?
"לדעתי המשחק שלה גאוני. היא מדהימה, יש שרואים בה דמות לא חיובית אבל היא נתנה פאקינג וואחאד שואו. גם אותי היו אנשים ששנאו. מה לעשות, צריך לדרוס ולהדיח".
"אני אשמח גם לעשות קמפיינים, אם יש מותג שרוצה לעבוד איתי"
ההתמודדות האמיתית עם היציאה מהארון כמוסלמי, התקיימה אחרי שידור אותו פרק בישראל. "היו תגובות מאוד פרימיטיביות, דעות קדומות, זה מכעיס שאומרים 'יא ערבי יא מסריח', כל מיני קללות. אני לא מייחס לזה חשיבות אבל זה מזעזע. זה הזוי שזה עדיין קיים. גיליתי שמה שאנשים עושים כדי לפגוע בי זה פשוט לקרוא לי מוחמד, זה פוגע בנקודה הכי זולה שיש. לא פגשתי גזענות בחיים שלי. 26 שנים אני חי ולא פגשתי דברים כאלה, אולי אני עוד לא יודע להתמודד עם זה".
זה מייאש?
"אני לא יכול להשליך מסיטואציות בודדות על כל המדינה. כשאני יוצא לרחוב ונפגש עם אנשים, רובם אומרים לי שאני אמיץ וגבר והכל חיובי. וזה מספיק אותי. קיבלתי אסמס אחד מבוס שהיה לי לפני כמה שנים והוא כתב לי שאם היה יודע את זה בעבר, אולי לא היה מקבל אותי לעבודה. אנשים אמרו לי שהם בחיים לא פגשו ערבי, הדימוי שלהם הוא רק מהחדשות והם מדמיינים משהו אחר לגמרי, ואז כשהם פוגשים אותי הם בהלם שאני פשוט בן אדם ואני צוחק איתם ומדבר בעברית. הדעה שלהם משתנה".
אמיר, בכל מקרה, מגדיר את עצמו כסיפור הצלחה. "יש לי חברה שמתעסקת בפרסום, שמה אדיפולו, זה אני ושותף ויש לנו משרדים בנחמני וחמישה עובדים. החברה רווחית, עבדנו קשה כדי להרים אותה, 20 שעות ביום, ועכשיו יש הצעות לקנות אותה אבל אני מאמין בדרך. אני אשמח גם לעשות קמפיינים, אם יש מותג שרוצה לעבוד איתי, אני חושב שזה יכול להיות מעשה אמיץ".
מה תגיד להורים של אופל אם הם קוראים את הכתבה הזו?
"אם פגעתי בהם אני מצטער, אבל אני לא אפיל את עצמי על אנשים ולא אתחנן שיכירו אותי. אני משכיל ויש לי חברת היי טק, אני בן אדם טוב. אני מאמין בעצמי, אני אחלה גבר בעולם תכלס. ומי שלא רוצה להיות איתי ולהכיר אותי, הוא לא שווה אותי".
אתה עדיין מאוהב?
"כן. אני לא חושב על עצמי עם מישהי אחרת מלבד אופל. כולנו יודעים כמה קשה זה למצוא אהבת אמת. אני עדיין מקווה שנמצא את הדרך שלנו להיות ביחד".
צילום: יונתן בלום | סטיילינג: רנה גליקסמן. | בגדים: MANGO, נעליים: ADIDAS, כובע : ALL SAINTS.