כמו סקעת מול מויאל, כמו מקסימילאן בלומין מול מעודה – יש פעמים שהמקום השני פשוט גונב את ההצגה לזוכה הגדול. זה בערך היה הסיפור של ליאת בלו, כמעט בת 29, הסגנית של ויקטוריה קצמן, הזוכה בעונה הראשונה של "הדוגמניות". בניגוד לקצמן, שדי מהר חזרה לאלמוניות, הצליחה בלו, דווקא ממעמקי המקום השני, לבנות לעצמה קריירה מפוארת של פליטת ריאליטי: חוזי דוגמנות, נוכחות קבועה באירועים חברתיים ובמדורי הרכילות ואפילו תפקידים דרמטיים, כמו למשל בסדרת הנוער "האי" ובסרט "עץ הלימון". אלא שלפני משהו כמו שלוש שנים היא נעלמה לנו, ודווקא בעיתוי הכי לא הגיוני.
ב-2009 נישאה בלו למי שהיה בן זוגה במשך שלוש שנים, המפיק והמוזיקאי ארז דן. כמעט מיד אחרי החתונה פרץ משבר בזוגיות שנגמר בגירושין. רק באחרונה התחילה בלו לאסוף את השברים ולעבוד על חזרתה לשואו-ביז, בתקווה שאנחנו עוד נחכה לה שם.
"חודשיים אחרי החתונה משהו לא טוב עבר עלינו", היא מספרת היום. "זה הגיע גם ממנו וגם ממני. כשהתחתנתי, הייתי בטוחה שאני מאוהבת מעל הראש, כי ארז מאוד אהב אותי ודאג לי, אבל בשלב מסוים התחלתי לחשוב מה אני רוצה מעבר לזה: מה חשוב לי בגבר? במכלול הסופי, לא היה בי את מה שהוא צריך, ובו לא היה את מה שאני צריכה. שנינו לא היינו מאושרים וזה גרם לריחוק שהלך וגדל. חשבנו ללכת לטיפול זוגי, אבל לפני כן לקחנו פסק זמן של כמה ימים. בסופם, לארז היה את האומץ להגיד שאין טעם ללכת לטיפול זוגי. הוא אמר לי שאני לא באמת רוצה להיות שם ושצריך לסיים את זה".
כואב.
"קשה לי להסביר כמה קשה היה לי עם זה. אני באה מבית שההורים שלי ואחי נשואים באושר שנים, זה לא משהו נתפס להתגרש. התחייבתי לגבר אז אני אספוג ואתמודד עד שנסדר את המצב. אבל יש דברים שאי אפשר לסדר והיום אני מבינה כמה זה היה לטובה ומודה לארז שהיה לו את האומץ לעשות את זה".
אתם בקשר היום?
"אני מאוד מעריכה אותו, הוא אחלה בנאדם, אנחנו פשוט לא הסתדרנו. אנחנו מדברים, לעיתים רחוקות אבל מדברים".
"הרגשתי שנשארתי בלי כלום"
בלו וארז נישאו ביוני 2009, ובאוקטובר 2010 כבר נפרדו. השנה שלאחר מכן, היא מספרת היום, הייתה הקשה בחייה. היא כמעט לא יצאה מהבית, חוותה דיכאון – ובמקביל, נעלמה מאור הזרקורים והתנתקה מחיי הכוכבות.
"החלטתי שאני צריכה פסק זמן מהכול כדי להבין מה אני עושה", היא אומרת. "זו הייתה שנה שהייתי בה לגמרי אוף. חייתי מחסכונות. לקח לי המון זמן להבין שאני לא בן אדם שיכול לשבת בבית ולחכות לאודישן או לצילומים הבאים, שזה לא בריא לי לא לעבוד. שנה ישבתי בבית עד שהבנתי שאני צריכה לצאת החוצה לשוק, מעבר לזה שכלכלית זה כבר לא התאפשר לי לשבת בבית. היה לי נורא קשה למצוא כיוון כי כל מה שאני מכירה מגיל 18 זה משחק ודוגמנות והרגשתי שנשארתי בלי כלום. לא ידעתי לאן אני הולכת מפה".
למה בעצם התרחקת מהסצנה?
"האמת, אני יכולה להאשים רק את עצמי. פשוט הרגשתי שמשהו לא מסתדר. לא הלך לי באודישנים והרגשתי שאני מאכזבת את כל מי שעובד איתי. עוד כשהייתי נשואה, המלהקות היו אומרות לי שאני צריכה ללמוד משחק ולחדד את עצמי. אז באמת הלכתי ללמוד במכינה של יורם לוינשטיין, אבל עם סיום המכינה היה הפיצוץ עם האקס שלי והתגרשנו. ישבתי עם יורם והוא אמר לי 'נוח לך בלימודי משחק, את לא מתאמצת, לא צריכה ללכת לאודישנים, זו בריחה מבחינתך'. הוא המליץ לי לעשות הפסקה לאיזה זמן, להתמודד עם כל מה שאני עוברת. שנינו ידענו שבבית הספר אני לא יכולה להמשיך: לא היו לי הכוחות הנפשיים באותו הזמן להיכנס למרתון הזה".
אז למעשה המשבר בזוגיות עצר לך את הקריירה.
"אפשר להגיד. לא היה לי טוב בבית וזה יצא החוצה. לא התחשק לי לצאת, לא הרגשתי טוב עם עצמי, הייתי בדיכאון לכל דבר. בפעמים היחידות שיצאתי מהדלת זה היה ללימודים או לחברה".
אני זוכרת תמונות שלך קצת אחרי החתונה. דיברו על זה שעלית מאוד במשקל.
"לא עליתי כל כך הרבה, בין 6 ל-8 קילו, אבל בגלל שאני נמוכה יחסית זה מאוד בלט. אבל זה נכון, עליתי במשקל עוד כשהיינו נשואים. הייתי בבאסה, ישבתי בבית מנסה להכיל את המצב שהייתי בו. פשוט הייתי שוכבת בבית מול הטלוויזיה ואוכלת. אבל אני חושבת שיותר מהאוכל עצמו זה היה פסיכולוגי: כשאתה קם בבוקר מבואס, אז נוצר מעגל".
אם לבחורה רגילה קשה עם עלייה במשקל, אז למישהי שמתפרנסת ממשחק ודוגמנות זה פשוט גיהינום. "בחיים לא הייתי במשקל כזה וזה הפריע לי. יצאתי מדעתי והתעסקתי בזה המון. אני זוכרת שבאותה תקופה הייתה ליון תומרקין מסיבת יום הולדת, וידעתי שאני חייבת ללכת. הרגשתי כל כך רע עם איך שאני נראית וממש ביאס אותי לצאת מהבית. ידעתי גם שיהיו שם צלמים, אבל לא הייתה לי ברירה והלכתי, זה היה אחד הבילויים היחידים שיצאתי אליהם באותה תקופה".
אבל עכשיו, טפו טפו, את רזה וחטובה מאי פעם.
"הירידה הגיעה בצורה מאוד אינטנסיבית יחד עם הפרידה מארז. המשקל פשוט צנח. בחודשים הראשונים הייתי רזה בצורה מפחידה וזה לא משהו שהצלחתי לשלוט בו כי לא היה לי תיאבון, הייתי אוכלת קצת רק כי הגוף צריך. אני יכולה להגיד שרק בשנה וחצי האחרונות אני אוכלת נכון ועושה ספורט ושומרת על גוף בריא".
"היה לי קשה לראות חברים שלי מככבים"
מי שעזר לה לצאת מכל הבלגן היה אחיה הראל, הגדול ממנה בשבע שנים. הוא הציע לה לבוא ולעבוד אצלו כמנהלת אירועים במסעדת "סיטארה" בתל אביב ובשאר מסעדות החוף שבבעלותו – ולמעשה סיפק לה קרש הצלה מיומיום רדוף וקשה.
"היה לי מאוד מאוד קשה להסתגל לזה בהתחלה", מספרת בלו, "אנשים לא הבינו מה אני עושה במסעדה. הייתי משתמשת בתירוץ 'אני עוזרת לאח שלי'".
התביישת בזה שאת צריכה לעבוד במסעדה?
"תראי, אף פעם לא התייחסתי לעצמי כאיזה כוכבת. תמיד הייתי חסרת ביטחון. אלא שעם הזמן התבגרתי והבנתי שהחיים שלי לא תלויים באודישן הבא, ושאם אני לא מצליחה באודישן זה לא אומר שאני לא טובה או לא יפה, או שאני מאכזבת את עצמי, את הסוכנות שלי, את המלהקים ואת המשפחה שלי. אנשים לא מבינים מה זה אודישן – זה שבוע של הכנות, ואחרי כל ההתרגשות פתאום אתה יוצא מהחדר והמתח יורד, ויום אחר כך תמיד זורקים לך את אותה תשובה כי רוצים להגן עליך: 'היית מצוין אבל הם מחפשים מישהו בלונדיני'. זה שובר".
בזמן שהיית מחוץ לתחום, היה קשה לך לראות את החברים שלך ממשיכים לככב?
"היה לי קשה לשבת בבית ולראות חברים טובים שלי, שהיו איתי באותה סוכנות או שגדלנו בתחום ביחד, מככבים ומטפחים קריירה (כמו יון תומרקין, עוז זהבי ושירי מימון – י"ה). זה היה מבאס, אבל זה היה רק בגללי. לחיים בתחום הבידור צריך הכנה נפשית. בעבר הייתי פקעת עצבים, כל דבר קטן היה מוציא אותי מאיזון, כל הזמן חשבתי מה אומרים ומה חושבים ולמה עשו לי קאט. ישר הייתי נכנסת להיסטריה ולחץ ומרגישה איך אכזבתי וטעיתי. היום אני הרבה יותר רגועה ונינוחה, הרבה יותר בשלה. אני מוכנה לעלות על הגל חזרה ולהישאר למעלה הרבה מאוד זמן".
המעבר מהמסך למסעדה לא היה קל, אבל בסופו של דבר הוא הושלם בהצלחה. לדברי בלו, היום היא גאה להיות חלק מצוות הניהול ברשת המסעדות של אחיה. עד כדי כך גאה, שאפילו אם הקאמבק המתוכנן שלה יצליח, היא תמשיך לעבוד במקביל בעסקי המסעדנות, מעיין עוגן שישמור עליה שלא תיכווה שוב. "טוב שיש לי היום עבודה שאני כל כך אוהבת, ולא תהום ליפול אליה", היא אומרת. א"ני נהנית לקום כל בוקר לעשייה, וצילומים ומשחק היום זה משהו שמשלים אותי, אבל אני לא תלויה בו: כיף לי בלעדיו אבל יותר כיף לי אתו".
מתי בעצם החלטת לחזור?
"הייתי כל הזמן מיוצגת בסוכנויות, אבל הייתה חסרה לי הכוונה. לפני ארבעה חודשים קיבלתי טלפון מאירית מהסוכנת 'אירית מילר בשיתוף ניהול פלוס', שאיתה עבדתי בתקופה שהצלחתי והייתי מיוצגת בסוכנות add. הטלפון הזה העיר אותי. אמרתי לעצמי 'תתאפסי על החיים שלך ותתחילי להזיז את עצמך'. מיד אחר כך אירית התחילה לשלוח אותי לאודישנים ואני החלטתי שאני זורמת".
"אני מאוהבת וטוב לי"
קאמבק אחד כבר הצליח לבלו, הקאמבק לעולם הזוגיות. לאחר המשבר הקשה וההסתגרות בבית, אחרי שהיא כבר הייתה בטוחה שמוסד הנישואין הוא לא בשבילה, היא הכירה דרך חברים משותפים את נדב פתאל, 27, יורש ומנהל השיווק הדיגיטלי של רשת מלונות פתאל. מערכת היחסים של השניים החלה בידידות, התקדמה לאט, ורק אחרי חודשים ארוכים נהפכה באופן רשמי לזוגיות יציבה, שסוגרת כבר שנה, כולל מעבר לדירה משותפת בהרצליה וטיפול בשני כלבים.
"לפני שהכרתי את נדב אמרתי שאין סיכוי בעולם שאני אתחתן שוב, אני לא מאמינה בשטות הזו שנקראת מוסד הנישואין ושאביא ילדים בלי להתחתן. היום אני רוצה להיות אשת איש, וזה בזכותו", היא אומרת. "יש בנדב את כל מה שאני רוצה בגבר, ואני לומדת ממנו המון. הוא איש עבודה הכי רציני שראיתי בחיים, עובד מהבוקר עד הלילה, ואני אוהבת את זה. הוא נותן לי אמביציה ללמוד, לעשות, ומושך אותי למעלה. אני מאוד מעריכה אותו על המסירות שלו, הוא נהנה ממה שהוא עושה וכיף לראות את זה".
למרות האהבה הגדולה, בלו מעדיפה לא להרבות בפרטים על פתאל. "כל מה שקשור לנדב אני מעדיפה להשאיר בינינו. זה לקח שלמדתי מהעבר, מאוד חלקתי עם התקשורת ועם כולם את מה שהיה לי עם ארז, הכל היה בחוץ. מה שכיף לי עם נדב זה שהכל נשאר רק שלי ושלו".
כשהכרתם ידעת שהוא ממשפחת פתאל?
"ידעתי, אבל זה לא מה שעשה לי את זה בו".
הייתה לו בעיה עם זה שאת גרושה?
"ממש לא. אני חושבת שאני הבנאדם היחיד שזה הפריע לו. גדלתי בבית שלא מקובל להתגרש בו, ואכלתי על זה סרטים. חשבתי איך בחור שארצה להיות איתו בהמשך יסתכל על זה, אבל זה באמת היה בראש שלי וזה עבר לי".
כבר מדברים על חתונה?
"כל דבר קורה בזמן שלו, בעיקר בזוגיות, אבל אני כן מרגישה שזה הגבר שלי".
איך המשפחה שלך מקבלת אותו?
"ברגע שטוב לי, ההורים שלי יאהבו את כל מי שאביא הביתה. כך היה עם הגרוש שלי וכך קורה היום עם נדב. הם מתים עליו. הם שמחים שאני ככה מאוהבת וטוב לי".
המשפחה, אגב, היא כוח מרכזי בחיים של בלו. היא ואחיה הראל אומצו, כל אחד בגיל כמה שבועות, על ידי ההורים מזל ויהודה, והיום מדובר בשבט מלוכד ותומך: כולם עובדים באותו המקום (מזל במחלקת החשבונות של עסקי המסעדנות ויהודה כקניין), וגם נמצאים בקשר יומיומי שוטף. ברגעים הקשים שלה, היא מספרת, כולם התקבצו סביב כדי לתמוך בה. "הגירושין הגיעו בהפתעה להורים שלי, הם היו בשוק", מספרת בלו. "אימא שלי בכתה. אח שלי המדהים נתן לי לגור בדירה פנויה שלו כדי שיהיו לי שקט ונוחיות. זה קשה לשנות סטטוס ומלהיות אישה נשואה, עם רכב וחשבונות וחיי שיתוף, לחזור לבית של ההורים. זה היה יותר מדי בשבילי. אח שלי ראה את זה וישר נרתם".
"רציתי את התפקיד של סנדי בר"
עם כל הכבוד למילה קאמבק, בלו לא רוצה לחזור בדיוק למקום שבו הייתה לפני שהתחילה הנפילה הגדולה. היא כבר לא הילדה הצעירה והתמימה מ"הדוגמניות", אלא אשה מנוסה שראתה כמה דברים בחיים. לדבריה, פחות מעניין אותה להיות כוכבת ילדים, ואת עיקר מאמציה היא מכוונת לתחומים אחרים. "עברו עליי הרבה חוויות ואני יותר בוגרת ונשית, ולכן אני מרגישה שהיום אני מתאימה לקהל בוגר יותר", היא מסבירה.
אם כבר בגרות, אז מה עם עירום אמנותי?
"זה משהו שמאוד קשה לי אתו. הכול תלוי בסיטואציה. יש אלף ואחד גורמים שמשפיעים על החלטה כזו. למשל, קשה לי עם האפשרות שיהיה לי ילד ובבית הספר יגידו לו 'ראינו את אימא שלך ערומה'. או שאנשים יראו את מה שרק בן הזוג שלי רואה. זה שלנו, זה אינטימי. מצד שני, זאת הקריירה שלי ובחו"ל שחקניות מוערכות מתפשטות על ימין ועל שמאל וזוכות בפרסים ובאוסקרים, אז זאת תמיד דילמה גדולה".
ומה בן הזוג יגיד על הדילמה?
"הוא מכיר אותי בתור שחקנית, ראה שער או שניים שלי עוד לפני שהכרנו, הוא אוהב ומפרגן. הדילמה היא לגמרי שלי".
על איזה תפקיד את חולמת?
"יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות במשחק, מתפקיד קומי מטורף עד תפקיד פסיכי. אני רואה טלוויזיה ולפעמים יש תפקיד שאני אומרת לעצמי שיכולתי לעשות אותו מצוין, למשל התפקיד של סנדי בר ב"חטופים". היא עשתה אותו מצוין, אבל גם אני הייתי עושה אותו לא רע בכלל. או נניח, הסדרה 'אלנבי': עשיתי שני אודישנים לתפקיד של מורן אטיאס והרגשתי שהדמות תפורה עליי, שזה חייב להיות שלי. התאכזבתי מאוד כשלא קיבלתי את התפקיד. אז נכון, לפני כמה שנים הייתי קורסת, יושבת בבית בדיכאון. היום אני אומרת, 'אוקיי סבבה, יגיע משהו אחר'. אבל עדיין יש קושי, לא הייתי מסוגלת לראות אחר כך את הסדרה למרות שהיא הייתה טובה, פשוט ממקום של באסה".
ומה לגבי עבודה בחו"ל?
"חו"ל פחות עושה לי את זה. פה מרכז החיים שלי ולא מעניין אותי מה קורה שם. זה גם לא כל כך פשוט כמו שחושבים. לפני שנתיים, קצת אחרי הגירושין, יצאתי עם הבמאי האמריקאי דארן ארונופסקי (במאי "ברבור שחור" שהגיע לביקור בארץ בינואר 2011 – י"ה). כשהוא סיים את החופשה בארץ, נסעתי ללוס אנג'לס, לא כדי לנסות להצליח שם, אלא כדי לצאת לחופשה נטו. ביליתי איתו בעיר, ואז גיליתי איך הדברים מתנהלים שם, בחוסר פרגון. הכל היה נורא מלוכלך, בעיקר מול שחקנים מהארץ שבכלל לא הכרתי, ולצערי הייתה לי חוויה לא נעימה איתם. נגיד, אם כבר דיברנו על מורן אטיאס, אז דווקא איתה היה לי משהו לא נעים. אנחנו לא מכירות, ואני זוכרת שבזמן שדארן היה בארץ חגגנו את הסילבסטר ביחד ומורן הייתה באותה המסיבה ודיברה איתו הרבה זמן. אחרי זה הוא שאל אותי אם רבתי איתה. הופתעתי ואמרתי לו שאני בכלל לא מכירה אותה, אז הוא סיפר לי שזה נורא מוזר כי היא אומרת עליי דברים מאוד לא יפים. זה מאוד ביאס אותי לגלות שככה הדברים מתנהלים, ועוד כשלא ניסיתי בכלל להשתלב במשהו בחו"ל, אלא בפעם הראשונה שקורה לי משהו רומנטי עם מישהו אחרי הגירושין; וכל זה כשהיא מצליחה שם".
התאכזבת?
"תשמעי, זה עסק מאוד כפוי טובה, אבל ככה זה בכל תחום. לא כולם מפרגנים. כשאתה חם כולם סביבך, וכשאתה בירידה לא זוכרים אותך".
בסוכנות add, המייצגת את אטיאס, סירבו להגיב על דבריה של בלו.
צילום: ליאור קסון | סטיילינג: רעות אופיר | איפור ושיער: נטלי לוין