בוריס סולטנוב, 26, מעצב ועוסק בתורת הפנג שואי
מאיפה: תל אביב
עונה: ראשונה
לאיזה מקום הגיע: רביעי
ביצועים ששווה לזכור: "פתאום כשלא באת", "ילדונת"
רגע בלתי נשכח: "אני חושב שזה הראש בראש שהיה לי מול כברה כסאי. אף אחד לא ידע אז מי נגד מי, איך הכל עובד, כי זאת הייתה העונה הראשונה. משום מה, הייתי בתחושה מלאה שאני לא עובר הלאה. אני לא אשכח את הרגע שבו צביקה הודיע שכברה קיבלה פחות ממני. זה היה רגע חשוב, כי הוא הכריע אם אמשיך לרוב העונה או לא. הרגע השני היה הגמר בניצנים. הייתה לנו, המתמודדים שכבר נשרו עד אז, הזדמנות להופיע מול כל כך הרבה קהל ביציאה לפרסומות. ביצעתי שם את 'ילדונת', ואני זוכר שכל הקהל שר אותו מולי. זו הייתה הפעם הראשונה שעמדתי מול 8,000 אלף איש. במצב כזה אתה לא מאמין שאתה שם".
אז איפה אתה: "האמת היא שעשיתי די הרבה. קודם כל, ליוויתי את דוד ד'אור באירוויזיון והשתתפתי גם באלבום שלו. בנוסף, ביצעתי גם דואט עם רוני (דואני) סופרסטאר באלבום הבכורה שלה. הופעתי בתיאטרון ובהפקות זמר ובתפקיד קטן בסרט בינלאומי גדול שיצא לפני שנתיים 'או ג'רוזלם'. הסרט מאוד הצליח באירופה. לאחר מכן התחלתי להופיע בחו"ל והייתי שותף בכמה הרכבים של יוצאי 'כוכב נולד', רובם עם ישראלה אסגו הופענו בקנדה, שוודיה, גרמניה, הולנד, אוסטרליה, ניו זילנד וכמה מדינות באסיה, גם מול קהל מקומי וגם מול קהילות יהודיות. עבדתי גם על אלבום בגרמניה אבל זה לא מתקדם כרגע. התחלתי גם לכתוב ולהלחין. אני כותב גם בעברית וגם באנגלית, לכן אחד הכיוונים שלי הוא לפתח את זה גם לחו"ל".
פרנסה: "בעיקר ההופעות בחו"ל. ההערכה לאומנים מתחילים קצת יותר גדולה בחו"ל מאשר בארץ, וכך גם התגמול הכלכלי. גם ההשתתפות בסרט היא משהו שיכול לפרנס אותך שנה קדימה. אני גם עוסק באומנות ועיצוב. גם לפני 'כוכב' עסקתי בעיצוב פנים, בעיצוב גרפי ובתורת הפנג שואי".
היית חוזר על החוויה?: "חד משמעית כן. כמובן שעם הידע והניסיון שלי הייתי עושה דברים קצת אחרת, אבל זו אחת התקופות היותר יפות שחוויתי אי פעם. זה היה בית ספר מזורז בתחום המוזיקה והתקשורת. כשאתה בגיל 19 ואמור להופיע בערוץ 2, ושבוע לפני מככב על השער של 'פנאי פלוס' - זה משהו שקצת מלמד".
טיפ למתמודדים: "מה שעשה את העונה הראשונה לכל כך טובה, שגם השאירה רושם נורא טוב למרות שלא הייתה נוצצת, הייתה התחושה שלא ניסינו להיות כמו, כי פשוט לא היו עונות קודמות ומודלים לחיקוי. לכן אני לא חושב שמישהו קלט בכלל עד שלב הגמר שאנחנו נמצאים בתחרות. היינו יותר צוות, פחות מתחרים. כשמתייחסים לאירוע כזה ככה, גם נהנים במהלכו יותר, וגם גורמים לעונה להיות יותר מוצלחת".
איך זה שכוכב אחד?: "כל ההתעסקות בלהיות כוכב-על היא התעסקות במשהו לא אמיתי. צריכים לזכור למה אנחנו בכלל במוזיקה. להיות כוכב זה משהו נלווה, אבל כמטרה מעולם לא שמתי את זה מול העיניים. המטרה צריכה להיות, למשל, ללמוד להלחין ולכתוב כמו שצריך, לפתח את האישיות כדי שיהיה לך מה להגיד, ואז, אם הכל נופל על מקום של כישרון אמיתי - ברור שברגע שאגיע למסקנה שהחומר שאני יוצר מספיק טוב כדי להוציא אותו בארץ או בחו"ל - בוודאי שאעשה מאמצים שהוא יגיע לכמה יותר אנשים, אבל לא מתוך של שאיפה לכוכבות אלא מתוך מקום של אהבה טהורה למוזיקה".
בואו לגלות מה עושים היום אדיר אוחיון והאחים צנחני.