"אף פעם לא היו מעורבים בזה סמים או אלכוהול, למרות שזה מונח לידי כמו זבל. אפילו בקפה ובסיגריות אני לא נוגע. באתי ממקום שראיתי הכל, ואמרתי לעצמי ששם אני לא רוצה להיות. אבל כן: נשים היו מכל הסוגים וגם כמה יחד באותו חדר ומכל הכיוונים".
אחרי הוידוי הסוער מצהיר פרץ שכיום הוא גבר של אישה אחת. "תמיד הייתי רומנטיקן אמיתי. אני לא מאמין בלחזר אחרי אישה בצ’אטים וסמסים. אני מעדיף פרחים, ארוחה לאור נרות והפתעות גרנדיוזיות בחיק הטבע”.
אחרי שנתיים של נישואים וילד, אפשר בכלל לשמר את הרומנטיקה, את הריגושים, את הסקס?
“אין תלונות. הכל פצצה, סבבה - אבל צריך לעבוד על זה. יש לי טיפ לכל הגברים: תמיד תפתיעו. קחו גלידה, לא משנה באיזה טעם ותמרחו אחד על השנייה. זה עובד יופי”.
“זאת אמירה גזענית ומתנשאת. מה אני אגיד לך? חינכו אותנו לגזענות במדינה הזאת. באמריקה בחיים לא היו מעזים לשאול שאלה כזאת את סיל, למשל - הזמר השחור שנשוי לדוגמנית הגרמנייה היידי קלום. אני מופיע בשביל כולם, בשביל העמך. עמך זה לא להיות ספרדי או להיות שכונה, אלא להיות בגובה העיניים, לא מתנשאים ואליטיסטיים. יש לי מועדון מעריצים מטורף שכולל גם עורכי דין ופרופסורים, שהם הכי עמך בעיניי”.
עינב בובליל מעריצה שרופה שלך.
“עינב בובליל אחלה. אני מעריך את האישיות שלה ואת הכנות שלה. יש הבדל גדול בין להיות פשוט ואמיתי ללהיות גס ובהמי”.
עד כמה הדרייב שלך להצליח מושפע מהרקע הסוציו־אקונומי שבו גדלת בכפר שלם?
“רציתי לשבור את המעגל, למרות שבבית, בתור בן הזקונים, עטפו אותי בצמר גפן. תמיד רציתי להיות עצמאי, אני לא יכול שאומרים לי מה לעשות. מגיל קטן אני עובד. הייתי חופף במספרה של אחי ועבדתי גם בשיפוצים. בילדות, כשכולם בילו בים ובקייטנות, הייתי קוטף סברסים ומוכר בשביל כמה שקלים, רק לא לבקש מההורים. תמיד חלמתי שיהיה לי מספיק כדי להחזיר להם כל מה שקיבלתי. אני מאמין בעבודה קשה, כי מה שמגיע בקלות הולך בקלות”.
