מזל טוב לכל מכורי הגאדג'טים: האייפון הנחשק מגיע הלילה לארץ. לרגל המאורע חזרנו לימים התמימים של אמצע שנות ה-80, כשהיה לנו טלפון חוגה אחד בבית והפרסומת למכשיר הפלאפון הראשון, זה שדומה לבלטה של אקרשטיין, היכתה אותנו בתדהמה.
חברת הפרסום וימר-טמיר-כהן נקראה אז לשווק את מכשיר הפלא, שבשלב ראשון היה מחובר למכונית, ובחרה את חנן גולדבלט להוביל את הקמפיין שיחדיר את המוצר לשוק. כמו רוב הפרסומות (סליחה, תשדירי השירות) באותם הימים, גם על הקמפיין הזה הופקד יגאל שילון.
"זה היה בין 1985 ל-1987", נזכר שילון, "אני זוכר שהתסריט הראשון היה שבן אדם יושב על כיסא מנהלים, נוסע בדיזינגוף ומנהל את המשרד מהכיסא. לצערי לא הצלחנו לבצע את זה ברמה הטכנית כי לא הייתה אז גרפיקה ממוחשבת. במקום זה הצעתי את הפרסומת שמנהל מגלה באר נפט וצועק 'תמכור, תמכור, תקנה'. הפרסומאי דויד טמיר, שנפטר לפני חודשיים, מאוד התלהב מהתסריט וזה נהיה היסטריה. הסרטון השני, אגב, על הבחור שמפתיע את אשתו וחוזר בפתאומיות הביתה, זכה בפרס ראשון בתחרות בניו יורק.
איך אתה רואה את ההבדל בין הפרסומת הזאת לפרסומות של היום?
"את האמת, אני לא מבין את הפרסומות החדשות, פשוט לא מבין. אז רצינו להדגיש את המוצר ואת השימוש שלו, היום אני לא מבין מה רוצים למכור לי. על מה הם משקיעים את הכסף? למכור תדמיות, אהבה, פרחים, משפחה? אבל אני כבר לא מתעסק עם עולם הפרסום אז יכול להיות שאני לא מבין יותר".
למה בחרתם אז בחנן גולדבלט?
"הוא שחקן מדהים ומצחיק, שיודע לעשות דאבל טייק כזה כמו 'תמכור, תמכור, תקנה' - צריכים לדעת לעשות את זה. דרך אגב, רצו לפסול לנו את הפרסומת כי הוא דיבר בלי דיבורית אז בפרסומת הבאה כבר הייתה לו דיבורית".
אתה תרכוש אייפון?
"הבן שלי לוחץ עליי לרכוש אבל אני חושש שלא. כל האייקונים קטנים מדי ואני אצטרך כל היום לשים משקפיים. מטריד אותי שאני לא אתגבר על הבעיה הזאת. קודם אני אקנה לבן שלי ואחר כך אני אראה הלאה. הוא מחכה לזה ולא ישן בלילות".