אם יצא לכם לצפות בששת השבועות האחרונים בסדרה הדוקומנטרית "התחתנתי עם כדורגלן", קרוב לוודאי שקיבלתם תמונה מאוד ברורה, גם אם לא מאוד מחמיאה, על חייהן של נשים שצעדו תחת החופה עם שחקני כדורגל מצליחים. סביר להניח שראיתם שם סוג של הליכה עיוורת, עיניים עצומות ומסירות חסרת גבולות. אולי גם זיהיתם מציאות מעט מדכאת, שיעבוד טוטאלי לבן הזוג תחת מוטו של "אהבה בכל מחיר", וכל קשר לפמיניזם מקרי בהחלט. הן נשואות לשחקן כדורגל, הם נשואים לכדורגל.
אבל ככה זה באמת עובד? לא אם תשאלו את חברת הכנסת לשעבר ענבל גבריאלי, הנשואה לשוער מכבי נתניה ונבחרת ישראל לירן שטראובר ואם לילדם המשותף בשם מיכאל. אז שאלנו.
גבריאלי מודה שהיא יודעת על מה מדובר ועל מה המהומה, ובכל זאת יוצאת בתוקף נגד כל מה שהוצג בסדרה. "ביקשו ממני להשתתף בתוכנית וסירבתי, ולא בכדי", היא מספרת. "אני יודעת מה מוכר ומה עושה רייטינג, והיה ברור לי לחלוטין איזה צד יבחרו להראות".
ואיזה צד זה?
"הן יוצאות שם מטופשות, כלומניקיות, חסרות חיים, חסרות תכלית וחסרות נקודה שכל מטרתן להוות קיר תומך בקריירה של הגברים. זה רק חלק קטן ולא מייצג ביחסים. גם לבן הזוג יש נקודות שבהן הוא חי בצילה של אשתו ונקודות בהן הוא תומך, מעודד, שמח או עצוב ביחד איתה".
וזה נכון שהקריירה שלו באה קודם מהסיבה הפשוטה שלה אין אחת כזו?
"לא. לשגית רביבו, למשל, יש קריירה מפוארת של מעצבת, דנה של דדי בן דיין גם פיתחה את עצמה בתחום הכלכלה, אורלי של אופיר חיים לא מפסיקה ללמוד ולעבוד ויש מקום בבית לקריירה שלה בדיוק כמו לקריירה של אופיר".
השפתיים אומרות הוליווד, הלב אומר ליברפול
"הציגו את הנשים כנשלטות על ידי בעליהן וזה לא נכון" אומרת ורד מזרחי, רעייתו של "האווירון" אלון מזרחי, שליוותה את בעלה לאורך הקריירה המפוארת בארץ ובחו"ל, פיתחה קריירה כמאפרת מקצועית וכיום לומדת גם עיצוב פנים. גם היא, כאמור, לגמרי לא אהבה את מה שראתה בסדרה: "עולם הכדורגל ברובו לא שוביניסטי ואנחנו לא איזה פטמות מהכפרים. התקשורת מציגה כוכב ולידו דוגמנית או איזה צעירונת יפה, במציאות זה לא ככה".
אצלך זה גם לא היה ככה?
"אצלנו הייתה שוויוניות מוחלטת. עשיתי תמיד מה שרציתי, אלון לא מנע ממני כלום והוא גם לא היה מצליח אם היה רוצה. אני ליוויתי אותו לחו"ל וכשלא התאים לי יותר החלטתי שאני חוזרת לארץ, והוא בחר לחזור איתי. בסדרה לקחו זוגות בתחילת דרכם, עוד כמה שנים הם ידברו אחרת".
צופית גרנט, אשתו של מאמן הכדורגל אברהם גרנט וכוכבת טלוויזיה בפני עצמה, דווקא מבינה בדיוק על מה מדובר: "הדימוי הזה הוא ברובו נכון. נשים בהרבה מאוד מגזרים מוותרות על הפוטנציאל שלהן ועל מימוש עצמי לטובת פרטנר שהוא מאוד אמביציוזי ודורש את מרכז הבמה.
ומה מיוחד בעולם הכדורגל?
"הרבה שחקני כדורגל מתחתנים בגיל צעיר, עם נשים צעירות שלא גיבשו לעצמן קריירה ואת המקום שלהן בחברה. זה לא פשוט להיות עם בן אדם שנמצא בספורט תחרותי. זה מצב רוח שעובד משבת לשבת.
אז איך בכל זאת מצליחים לעשות את זה?
"מירית בניון, למשל, נמצאת עם יוסי מגיל 16 והיא בן אדם מאוד מפותח למרות שהיא ילדה. היא פרטנרית תומכת ועדינת נפש בצורה מדהימה. היא כל הזמן דואגת לו, ויחד עם זאת כל הזמן דואגת להתפתח ולהגשים את עצמה, לוקחת כל קורס אפשרי מ'הדרכת ספינינג' ועד 'התפתחות אישית'. אני לא מזלזלת בבחורה צעירה שמאפשרת לפרטנר שלה לפרוח וחוסכת ממנו טיפול אינטנסיבי בילדים ובענייני הבית, אני חושבת שבמידה רבה מגיע להן שאפו על זה".
זה לא מאוד פמיניסטי
"צר לי לבשר לך אבל העולם שלנו הוא שובינסטי. מי שחושבת שהיא חיה בעולם של חופש - שתתעורר. כולנו חיות בדיכוי גברי כולל, בינלאומי, וכל העולם נשלט על ידי גברים. לא רק עולם הכדורגל שובינסטי".
אבל עולם הכדורגל יותר שובינסטי
"חרטה ברטה. זה קצת יותר חלבון בשתן, לא יותר מזה. הן קצת יותר מוותרות לעצמן שם וקצת פחות עושות קריירה, אבל זה לא שונה משום מקום אחר".
אז גם אצלך הכול סובב סביב אברהם?
"בפוטנציאל זה מאוד ככה, אבל אני טיפה יותר אנרכיסטית. אצל הרבה מאוד נשים מאוד חזקות הויתור לטובת המשפחה הוא בילט אין. אני לא יודעת, למשל, אם אברהם ילך אחריי אם אקבל את תפקיד חיי בניו יורק או בהוליווד".
ואת כן עברת לאנגליה אחריו
"זה בגלל שנשים באופן טבעי נבנות על שלמות המשפחה שלהן והן גם חיות עם יותר נקיפות מצפון".
ואיך את מרגישה עם זה שבסופו של דבר מקומך תמיד אחריו?
"אני לא יודעת איך אני מרגישה עם זה. הרבה פעמים אני מאוד מבולבלת וזה מאוד מעיק עלי. מצד שני, אני לא הולכת אחרי אברהם, אני הולכת אחרי הלב שלי".
לירן, מותק, בא לך לקפוץ רגע לכנסת?
ענבל גבריאלי, לעומת זאת, מתעקשת וטוענת שמדובר בויתורים ופשרות שהם טבעיים לגמרי, בלי שום קשר לעולם הכדורגל: "יש לי עבודה ולימודים ותחביבים, אבל מבחינת סדר העדיפויות בחיי, אין לי בעיה לומר שהיום כל עולמי הוא בן הזוג שלי והבן שלי".
אז אפשר לומר שאת חיה סביבו?
"כן, אני חיה סביבו, אבל בדיוק כמו שהוא חי סביבי. ביום של משחק מן הסתם, אני אדאג שמיכאל לא יעיר אותו, שתהיה לו את המנוחה, שהטריינינג יהיה מוכן ואני לא אתן לו להכין אוכל לעצמו. אבל בכל שאר הימים אנחנו עושים הכול ביחד בהדדיות. לירן מבשל ולירן מנקה, ולירן מגדל ומטפח את מיכאל ומבלה איתו זמן איכות בדיוק כמוני".
בכל זאת, באחד הקטעים הבולטים בסדרה מוצגת חברתו של אחד הכדורגלנים, שנוסעת לאורכה של כל הארץ רק כדי להביא לו קמע ששכח בבית
"כל אישה שאוהבת את בעלה תעשה בשבילו הכל ולא משנה אם הוא שחקן כדורגל או בעל מקצוע אחר. וגם ההיפך הוא הנכון, גברים כדורגלנים עושים הרבה בשביל נשותיהם. לא פעם ולא פעמיים שכחתי קלסר בבית עם חומר שהייתי צריכה לדיון בוועדה ולירן עשה בשבילי הרבה מאמצים והגיע עד לכנסת בירושלים".
"אלה החיים שלהן, אנחנו רק באנו עם מצלמה וצילמנו"
"זו התייפייפות לומר שהצגנו את הבחורות שם כמסכנות", אומרת יוצרת הסדרה הילה נחשון, שהייתה נשואה לכדורגלן אסי דומב ויודעת איך זה לחיות גם בצד השני של המצלמה. "אני חושבת שהן לא מסכנות. הן עושות את זה מתוך השלמה גמורה, 'אני עכשיו עושה בשביל הגבר שלי, אחר כך הוא יעשה בשבילי'. אני לא שופטת אותן".
אנחנו בבית ראינו עולם שנשלט על ידי גברים שהם הכוכבים והנשים לצידן
"לא עשינו מניפולציות בעריכה ולא אמרנו לאף אחת להגיד דברים שהיא לא רצתה, ועובדה שמהבנות שהצטלמו קיבלנו רק אסמאסים מפרגנים".
אז אין לך שום ביקורת על העולם הזה?
"זה לא היה איזה מסע התפקחות שלי, אני לא באה לרדת על הבנות או להתנשא מעליהן, גם אני הייתי שם. כל אחת עושה את הויתורים ואת הבחירות שלה. אלה החיים שלהן, אנחנו רק עמדנו עם מצלמה וצילמנו".
"אין לי ביקורת על נשות כדורגלנים", מסכמת גרנט, "כי מעט מאוד נשים מצליחות לפרוץ את המעגל הזה. אני אומרת את זה לכל הבחורות באשר הן: תשאפו לעצמאות שלכן ולהתפתחות שלכן, אל תישארו בגדר התומכות של הבעל". "כדורגל זה עניין של זמן" מוסיפה מזרחי, "אחר כך זה נגמר ומה הלאה? הוא כבר לא יהיה כוכב, כוכבים יש בשמיים".