מיליוני מעריצים מאוכזבים ברחבי העולם לא ידעו את נפשם מרוב צער, ובעיקר מרוב תסכול (בשביל מה עקבנו שש עונות אחרי "אבודים" אם בסוף אף אחד לא התכוון לספר לנו כלום?) מפרקי הסיום האחרונים ששטפו את המרקע.
כדי להציע לכם פיצוי הולם, החלטנו להעלות על פניכם חיוך עם כמה מהסופים היותר טובים שהסדרות האהובות עלינו הציעו. לראות ולהתגעגע.
"סיינפלד" – הפרק האחרון
לא ממש ברור למה כולם כל כך התלהבו משידור הפרק האחרון של אבודים במקביל לשידורו בארצות הברית. אחרי הכל, בשנות ה-90 המוקדמות, ערוץ 3 (אז עוד קראו לו "ערוץ המשפחה") המיתולוגי הכריז שהוא יעביר את הפרק האחרון של סיינפלד בשידור ישיר, דבר די מפתיע בהתחשב בעובדה שבתקופה ההיא טלוויזיות עדיין עבדו על מנואלות.
אבל ערוץ 3 הבטיחו שידור ב-6 בבוקר, וכך היה. כל המדינה קמה רק כדי לקבל מסך אפור עם הכיתוב "מיד יתחדשו שידורנו", אבל מילא. אז ישבנו מול המסך, ספרנו את השניות יחד עם המסך האפור ואז הוא הגיע: הפרק האחרון של סיינפלד, שיצר את האב-טיפוס לשיחת ה"רגע, מה לעזאזל היה כאן?".
ובכן, שום דבר. אבל היי, זו הייתה סדרה על שום דבר, ככה שזה דווקא התחבר לא רע. איליין, ג'רי, קרמר וג'ורג' האגדיים נכנסו לכלא, וישבו שם עד שהבנו שכמו כל הסדרה, פרק הסיום היה ממש יצירת מופת טלוויזיונית.
"הנסיך המדליק מבל-אייר" – הפרק האחרון
הסדרה שעשתה את וויל סמית' עשתה לנו קצת יותר שמח בלב. וגם, לפחות לפי השידורים בערוץ הילדים המיתולוגי, הגיעה לעונה ה-250 בערך, אבל נעזוב את זה עכשיו. "הנסיך המדליק" נגמרה באחת הסצינות הזכורות לאדם, בעיקר בגלל שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שוויל סמית', האיש שליד ההגדרה במילון ל"קול" יש את התמונה שלו, הסכים להביך את עצמו בפומבי.
לא בטוח אם אתם זוכרים את מערכת היחסים בין וויל לקרלטון, בן דודו הנמוך והמכוער, אבל מה שבטוח הוא שהם סיפקו לנו המון המון בדיחות קאלט מצויינות. עם הזמן שעבר בסדרה, כמובן, השניים הפכו לחברים טובים ואפילו עברו לגור ביחד. עד הפרק האחרון.
כשהיה ברור שכל אחד מהם ימשיך בדרכו וכל החפצים כבר היו ארוזים, וויל שלף את הדיסק, שימו לב, של טום ג'ונס עם הלהיט "איטס נוט אניוז'יאל טו סי מי קריי" והצטרף לקרלטון בריקודים. עם כל הפוליטקלי קורקט, שני שחורים רוקדים (אם אפשר לקרוא לזה ככה) לצלילי הדבר הכי לבן של שנות השבעים היא, ללא ספק, אחת מסצינות הסיום הטובות שראינו בטלוויזיה.
"חברים" – הפרק האחרון
קצת מוזר, האמת, כי דווקא בפרק שבו היינו אמורים לצחוק הכי חזק דווקא בכינו. הדירה הריקה של צ'נדלר ומוניקה שכולנו, כך נדמה, גרנו בה כמה שנים נשארה ריקה, מה שבעיקר גרם לנו לתהות, יחד עם ג'ואי, האם הקירות בה באמת היו סגולים. וגם וזה גרם לנו לבכות.
אבל – וזה אבל גדול בהתחשב בפרקי הסיום האחרונים שקיבלנו – לפחות קשרו לנו את כל הקצוות. לצ'נדלר ומוניקה יש תאומים, רייצ'ל ורוס סוף סוף יהיו ביחד, ג'ואי לעולם לא יקבל שום אודישן (וכן קיבל סדרת המשך, מה שהיה ברור שיהיה כישלון טוטלי) ופיבי, ובכן, תמשיך להיות פיבי.
החבר'ה משאירים את המפתחות על השולחן ומפרקים את החבורה המיתולוגית, ולנו לא נותר אלא לראות אותם יוצאים דרך הדלת, לדעת שהם לא חוזרים יותר, ולקוות שהם הולכים לעתיד טוב יותר. ולהתגעגע נורא.
"סקס והעיר הגדולה" – הפרק האחרון
הנה לכם שש עונות של סדרה שהסתיימה, ובכן, לא בסוף מי יודע כמה (כולנו היינו בעד איידן), אבל לפחות היה לה סוף ברור. ואז בא הסרט. ואז עוד אחד. ורק בימים אלו אנחנו מבינים שעד שלא נלווה את הבנות לבית אבות אנחנו לא ניפטר מהן. אבל מה ידענו אז? היינו צעירים ותמימים.
אז מה היה לנו בפרק האחרון? הכימותרפיה של סמנת'ה עברה בהצלחה, הארי ושארלוט נראו מאושרים מתמיד, מירנדה וסטיב וחזרו והגילוי המרעיש ביותר: גילינו שלמיסטר ביג קוראים ג'ון. ג'ון! עד עכשיו אנחנו מנסים להבין איך אפשר להשוות את הגילוי המסעיר הזה לקעקוע האיזוטרי של ג'ק.
אבל ג'ון (ג'ון!) רדף אחרי קארי עד פריז, נישק אותה קלות ושבה אותה סופית. שוב. בפעם ה-122. אבל לפחות זו הייתה הפעם האחרונה בהחלט שזה קורה. בכינו, צחקנו, התרגשנו, נהנינו. ככה מסיימים שש עונות. לתשומת לבכם, "אבודים".
"בנות גילמור" – הפרק האחרון
דווקא כשנדמה היה שלורליי ורורי ימשיכו לדבר לנצח, הגיע הגרזן שהצליח לחתוך גם לשתיים האלה את הלשון. ובסצינה האחרונה, כשלוק פותח את המסעדה לפנות בוקר ולורליי מגלה שהמציאו את התרמוס, הכול הגיע לסופו הטוב.
לוק ולורליי סוף סוף ביחד (אנחנו מקווים שלנצח, אנחנו יודעים שזה יחזיק מעמד בדיוק חודשיים), רורי תהיה עיתונאית מצוינת ואנחנו נשארנו עם טעם מתוק מתוק בפה. ואז, נו, הגיע האי ההוא ו"אבודים" והרסו לנו את המצב רוח.