"מיהו דון דרייפר?" היתה השאלה שפתחה את העונה הרביעית והמדוברת של "מד מן". הסדרה, שגרפה גם השנה ארבעה פרסי אמי, ביניהם את פרס סדרת הדרמה הטובה ביותר, הגיעה העונה לרייטינג שיא – ממוצע של 2.3 מיליון צופים בארה"ב ו-2.4 מיליון צופים בפרק הסיום של העונה, מה שהפך אותו לפרק הסיום הנצפה ביותר של הסדרה. מיליוני המעריצים, הן החדשים והן הוותיקים, התקבצו ביום ראשון האחרון לצפות בדרייפר מנסח מחדש את זהותו ומציע נישואין למזכירתו, מייגן.
צופי "מד מן", שהסתיימה אתמול ב-HOT, כבר מכירים את הנוהל: לסדרה יש קצב משלה. לעיתים הוא איטי, אך הוא הולך ותופס תאוצה לקראת סוף כל עונה עד הסיום המפתיע, שטורף את הקלפים ומעניק נקודת מבט חדשה על אירועים חסרי חשיבות לכאורה.
העונה הרביעית התמקדה בדון הגרוש שמבלה את החגים לבדו, שוכב עם זונות ומאבד שליטה על חייו. אחת מנקודות המפנה בעונה היתה כשדון מאבד את זכרונו לאחר יומיים של שתייה לשכרה ושוכח לאסוף את ילדיו. השאלה מי הוא דון דרייפר נענתה על דרך השלילה – דון דרייפר הוא לא אדם שיכול לחיות לבדו.
מן הבחינה הזאת, אולי, ניתן היה לצפות את סיום העונה הזאת. אלא שהמעריצים והמבקרים, שנוהגים בדרך כלל לשבח את "מד מן", הרגישו שהפתרון המהיר לדרך החתחתים של דון היה טוויסט קיצוני מדי. "יש לי רגשות מעורבים בקשר לפינאלה", כתב מת'יו גילברט מה"בוסטון גלוב". "מצד אחד, זאת סדרה כל כך נהדרת. מצד שני, לא הייתי בטוח אם דון ילך כל כך רחוק ויציע למייגן נישואין. העובדה שהטבעת נפלה לידיו היתה נוחה מדי. אבל אנחנו יודעים שהאושר שלהם נדון לכישלון, כך שזה נותן לזה את תחושת הפאתוס שהתרגלנו לקבל מהסדרה".
ג'יין צ'ייני וליז קלי מה"וושינגטון פוסט", לעומת זאת, מאשימות את בטי דרייפר-פרנסיס בהתפתחות העלילה המשונה הזאת: אם בטי לא היתה מפטרת את קרלה המטפלת, מייגן לא היתה נוסעת עם דון לקליפורניה ולא היתה זוכה להצעת הנישואין. הקטנוניות של בטי, הן אומרות, שוב גרמה לכל הבעיות בסביבה. הן, אגב, בוחרות לחזור על דבריו של רוג'ר סטרלינג, ששומע על אירוסיו של דון למיס קאלבה ותוהה: "מי זאת, לעזאזל?".
אז מי היא באמת מייגן קאלבה? ג'סיקה פארה, שחקנית קנדית, התגלתה בסרט "Stardom". מאז הספיקה לשחק גם בסרטים כמו " Hot Tub Time Machine" ובסדרות כמו "ג'ק ובובי". בראיון ל"מונטריאול גאזט" אחרי הפינאלה, היא חושפת שלא היה לה שמץ של מושג איזה תפקיד תגלם מייגן בפרק הסיום של העונה: "ידעתי כשנבחנתי שמדובר בתפקיד חוזר, אבל חשבתי שזה יהיה רק לכמה פרקים. לא היה לי מושג שכך זה ייגמר".
פייר מסבירה שהבחירה של דון במייגן נבעה, בין השאר, מהחיבור הטבעי שלה עם ילדיו, והצד האימהי שלה שהתעורר גם כששכבו יחד במשרדו. "מייגן אומרת לו, 'אני לא עומדת לברוח מכאן מחר'. זה משהו שהיא אומרת כדי לרצות, וזה לא מעיק עליה", מבארת השחקנית הקנדית. "הוא מרגיש טוב איתה. הוא מרגיש כמו אדם טוב יותר והוא גורם גם לה להרגיש כך. אני חושבת שזאת הסיבה שבגללה היא מקבלת את הטבעת. אני לא אגיד שזה לא נעשה בטרם עת, אבל נצטרך לחכות ולראות מה יקרה".
יש לה גם מסר למעריצי הסדרה, שהופתעו מהסיום: "העלילות של העונה האחרונה היו מאוד אפלות. הם ממש הפכו את דון לאדם רע, ואז סיימו את זה בבום. אני לא חושבת שאני זוכרת עונה כלשהי, פרק כלשהו, שבו דון דרייפר יותר פתוח ומחייך מכפי שהיה בשתי הסצנות האחרונות של הפרק, כשהוא מודיע למשרד. אני לא חושבת שאי פעם ראינו אותו מאושר יותר. זו דרך מעניינת לסיים עונה כל כך אפלה בנימה אופטימית".
מת'יו וויינר, יוצר "מד מן", התראיין ל"ניו יורק טיימס" וחשף חלק מהמניעים לסיום העונה כפי שהסתיימה. "רציתי להראות שדון איבד את הכיוון שלו, הוא לא נשוי, הוא מזדקן ולא טוב לו לבד. למי כן טוב לבד? האירועים הגדולים הללו – לשכב עם המזכירה שלו ולהבין שזו טעות, לשתות עד אובדן הכרה, לאבד את האדם היחיד בעולם שיכול לקרוא לו 'דיק'.. אתם רואים שם בן אדם שונה, זה נעלם".
"כן, אני מבין את זה, הוא רצה להיות האדם הזה", כותב גילברט בתגובה. "אבל נמאס לי להקשיב לכותבים ומפיקים שמצדיקים את התוכניות שלהם. העבודה צריכה לדבר בעד עצמה. אני חושב שבמקרה של 'אבודים', למשל, התוכנית טבעה במלל הבלתי פוסק של המפיקים שלה".
הצעת הנישואין של דון אולי גרמה לנו לשכוח לרגע את הדמויות האחרות בסדרה, שחלקן עשו כברת דרך ארוכה בעונה האחרונה. וויינר זכה לביקורת רבה על הדרך שבה הוצגה בטי לאחר הגירושין – ילדותית, נקמנית, נוטה להתפרצויות זעם ופחות מעוררת אמפתיה מאשר בעונות קודמות. "היה לה קשה, לבטי", אומר וויינר. "אני לא שונא אותה. אני יודע שזה קשה לאנשים. אני חושב שהם רואים הרבה מעצמם בדמות שלה, וזה מאוד קשה להם לראות את זה קורה".
וויינר גם מתייחס לביקורת לפיה חיי המשפחה של הזוג פרנסיס, וכן חייהן האישיים של דמויות אחרות, לא זכו לזמן מסך רב העונה. "זה עוסק באדם שאין לו משפחה, ולכן הוא עובד כל הזמן. אני שומע אנשים מעירים על זה: בשנה הזאת יש יותר מדי בטי, בשנה ההיא אין מספיק בטי. אני תמיד חושב – את הסיפורים של מי אני רוצה לספר? מהי הדרך המעניינת ביותר לומר זאת? הסיפור של בטי קיבל את אותו משקל כמו הסיפור של ג'ואן בעונה הקודמת. זה המון".
ואם כבר מדברים על ג'ואן, יש שירגישו שהגילוי על כך ששמרה את תינוקו של רוג'ר ושיקרה לבעלה היה צפוי מדי בהתחשב בעלילות דומות ב"מד מן". וויינר לא מסכים: "כריסטינה הנדריקס היא שחקנית נפלאה. בין אם הבנת שהיא עומדת לעשות זאת או לא, אתה מרגיש את הכוח של מישהו שקיבל החלטה".
אגב, זוהי אינה הפעם הראשונה שהיריון מקביל לנקודת מפנה עלילתית בחייהן של דמויות בסדרה. פגי מגלה שהיא בהיריון מפיט רק כשהיא כורעת ללדת, פיט מגלה שמסרה את תינוקו לאימוץ בזמן שאשתו מנסה להרות ללא הצלחה, בטי נותנת לדון הזדמנות נוספת לאחר שהיא מגלה שהיא נושאת את ילדו, ואילו הלידה של טרודי מתרחשת במקביל להתרסקותה של הסוכנות. יש להניח שגם קו העלילה הזה ישפיע מאוד על רוג'ר, שמוכיח שוב ושוב שג'ואן היא נקודת התורפה שלו.
אחד הפרקים הזכורים בעונה הרביעית הוא "המזוודה", פרק העוסק רובו ככולו בפגי ודון ובמערכת היחסים ביניהם. הפרק מסתיים עם סגירת מעגל לפרק הפתיחה של הסדרה, בו פגי מנסה לפתות את דון ומניחה את ידה על ידו. ב"המזוודה" דון מניח את ידו על ידה לאות תודה על ידידותה. המעגל נסגר סופית בפרק האחרון, עם הגילוי המרעיש על האירוסין, שמותיר את פגי נסערת במיוחד.
"אני חושבת שהם בהחלט התקרבו הרבה יותר מאי פעם", אמרה אליזבת' מוס ל"ניו יורק מגזין". "אני חושבת שיש להם מערכת יחסים ייחודית. הם אף פעם לא יהיו חברים טובים, אבל הם אוהבים זה את זו. אני חושבת שהיא מכירה אותו טוב יותר מכולם, שהיא מבולבלת ומפקפקת בבחירה שלו. אני, כמי שמגלמת את פגי, מסכימה איתה כמובן, אבל יש שם הרבה כבוד והוא הבוס שלה, והיא לא עומדת לומר לו שהוא לא צריך לעשות את זה".
אז לאן מועדות פניו של דון דרייפר? מעריצי הסדרה ייאלצו לחכות חודשים ארוכים לפני שיקבלו תשובות. האם האושר שלו באמת מועד לכישלון מראש? או שיצליח לבנות מחדש את המסכה ולחיות חיים מושלמים למראית עין? מה שבטוח, דבריו של הנרי פרנסיס נשארים תלויים מעל ראשו עד שנפגוש בו שוב: "אין התחלות חדשות. החיים פשוט ממשיכים".
