כשהגעתי לתיכון, בנתניה של שנות ה-80, החליט גורם לא חכם במיוחד במחלקת החינוך בעיר לרכז את כל התלמידים הבעייתיים בכיתה אחת. כך מצאתי את עצמי בלב חבורה של חריגים, עם חריגה אחת מהנורמה: הייתי היחיד שאבות אבותיו הגיעו מאירופה. ורדרד בין שחורים. אשכנזי בין טריפוליטאים. בתוך שלושה ימים זכיתי לשני שמות חיבה: "רומן" (אמי נולדה בבוקרשט, רומניה) ו"אשכנז" (תנחשו לבד). לא עזרו לי כל התרגילים, ההתפרעויות וההתעללות במורים - נשארתי האשכנזי שבחבורה. אחרי שלושה שבועות גיבשתי פתרון יצירתי והפכתי את סבתי הבולגרייה לטריפוליטאית מבטן ולידה. התרמית הייתה אפקטיבית ביותר ובן רגע הפכתי לחבר של כבוד בכנופיה. ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי בשבועות האחרונים אני מוקף ביותר מדי אנשים שמזכירים לי את עצמי בגיל 14. גדודי גדודים של אשכנזים מתחנחנים שהפכו את יוסי בובליל לאליל התורן שלהם בנימוקים של שורשיות, משפחתיות וערכיות. עד כדי כך שבוקר אחד קם אדם מלומד וטען בלהט כי בובליל הוא התגלמותו האמיתית של הישראלי היפה.
אינני נמנה עם חסידי שפרה, אני לא חבר במועדון המעריצים של לאון ובטח לא מזדהה עם איתי, הפלקט נטול האופי. אבל הטרנד של צופים נאורים שמוקסמים מהמראה האקזוטי של מבוגר גס רוח וגזען רומס ערמה של ערכים וילדים במסווה של אותנטיות ומשפחתיות, מפעיל את רפלקס ההקאה שלי.
יש הרבה מה לומר על יוסי בובליל. מדובר בריאליטי-סטאר הגדול ביותר שקם פה מאז נינט. אדם בעל הומור, כריזמה, לשון מושחזת וחוכמת חיים, שבלעדיו האח הגדול הייתה נראית כמו פרסומת לבית אבות של משען. אבל הישראלי היפה? השתגעתם? אני מסתכל על המסך ורואה אדם שגילו וניסיון החיים שלו כפולים מזה של שאר המתמודדים. מקלל, סוחב סיגריות, רוקם מזימות, מנדה, משפיל, כופה את דעתו ובעיקר – דורס את כל מי ששונה ממנו.
הכותבים המלומדים יכולים להתפעם מדרכו של האיש ולמכור לכם סיפורים על רקע קשה, קיפוח ואדם שבנה את עצמו מאפס. במציאות, יש מספיק ישראלים עם רקע דומה שמתנהגים כמו בני אדם. סתם, במקרה, החבר הכי טוב שלי כבר יותר מ-30 שנה הוא קבלן שיפוצים(!), טריפולטאי(!!) מנתניה(!!!), עם שורה של דודים שמדברים במבטא בובלילי. אגלה לכם סוד, אף אחד מהם לא מתנהג כמו יוסי או עינב. רוצים לאתגר את עצמכם? לכו למראה ותשאלו את עצמכם את מי תעדיפו כשכן בדירה ממול או ממי תבחרו לקנות מכונית - מיוסי בובליל או כל אחד אחר מהמתחרים? אופס.
רוב הסיכויים שיוסי בובליל ייקח את הקופה, אבל זה לא יהיה בגלל מערכת הערכים המוצקה שלו או החינוך המעולה שהוא העניק לעינב. הוא ינצח כי הוא כוחני, כי הוא גס, כי הוא האיש שיודע לקרוץ למצלמה וללחוש לצופים בבית "זיינתי את הפראיירים שמשחקים לפי הכללים, ואני יודע שאתם מתים על זה". הוא ינצח כי הוא צודק. חלק גדול מדי מאיתנו אוהב את זה.
אם אתם רוצים לסמס לבובליל לכו על זה, אבל אל תמכרו לעצמכם מעשיות סוציו/גיאו/דמוגרפיות על ישראליות לתפארת. בובליל הוא לא סמל, ולא מופת, ובטח שלא שום דבר שמתקרב למונח יפה בכל מילון לשפה העברית. תרצו את השורה התחתונה של המשוואה הזו: מדובר באיש די דוחה, שגידל דור המשך בדמותו. באדם מבדר לפרקים שמפעיל גזענות בוטה ופועל בכוחנות נגד כל מי ומה ששונה ממנו. על זה אי אפשר לבוא אליו בטענות, גסות הרוח ושנאת האחר מובילים את משפחת בובליל יפה יפה בדרך למיליון. השאלה מה זה אומר עלינו?