בימים אלה נעשים ניסיונות לפתור את המשבר אליו נקלע ערוץ 10: באמצעות דיונים שהחלו אתמול (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת בדבר המעבר לשיטת הרישיונות; ובאמצעות ניסיון להשפיע על האוצר לבוא לקראת הערוץ בכל הקשור לדמי התמלוגים.
אולם, נכון להיום עדיין עומדים מספר תסריטים עיקריים על הפרק, כשנקודת הנחה בסיסית מצויה בכולם: מועצת הרשות השנייה צפויה לדון בפרקי המכרז ב-28 לחודש הנוכחי, וכבר ב-15 ביולי לפרסם מכרז חדש.
מכרז ללא מציעים
לא בכדי אף אחד לא ממהר לפרסם מכרז חדש, או לפחות להנחות את מועצת הרשות השנייה לפרסם מכרז. ככל הנראה, אין "קונים" למכרז, אפילו לא מתעניינים.
הסיבה לכך היא פשוטה: המצב הכלכלי העולמי בכלל, המצב בישראל בפרט, והמצב בשוק הטלוויזיה הישראלי והדימום הבלתי פוסק של הזכייניות - בין אם מדובר בערוץ 2 היציב יחסית, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בערוץ 10. כל אלה לא הופכים את שוק הטלוויזיה הישראלי בעידן הנוכחי לאטרקטיבי.
זאת ועוד: מזה זמן מונחות מניות של ערוץ 10 "על המדף" - לפחות 25% ממניות הערוץ שבבעלותו של רון לאודר, שכבר איבד עניין והחליט להפסיק להזרים כספים לערוץ. בפועל, במקום לגשת למכרז, להקים ערוץ ולהשקיע מאות מיליוני שקלים, יכל משקיע פוטנציאלי לגשת לערוץ 10 הנוכחי, לכסות חלק מחובות העבר של הערוץ ולהיות שותף משמעותי בו - מבלי להשקיע עשרות מיליוני שקלים במיתוג ובתוכן, מבלי להקים חברת חדשות חדשה. אולם מסתבר שגם במקרה זה אין קופצים על המניות.
זו יכולה להיות הסיבה לכך שבמועצת הרשות השנייה, כמו גם במשרדי התקשורת והאוצר, מנסים להימנע מפרסום של מכרז החדש. לשני הגופים כאחד ברור שכפי שזה נראה כיום - לא יימצא מי שיפעיל את הערוץ בשנים הקרובות.
הלבן שבעיניים של מימן
הגורמים הרגולטורים לא מסתכלים רק על המכרז. הם מסתכלים גם בלבן של העיניים של יוסי מימן וארנון מילצ'ן, ששרפו במזללת המזומנים הקרויה ערוץ 10 למעלה ממיליארד שקל, ועדיין ממשיכים לשרוף. המשק הישראלי לא לגמרי יכול להפנות עורף לאנשים כמו מימן, שעבורם, ערוץ 10 הוא לא עוד השקעה, שהיתה אמורה להיות נחמדה ומהנה.
אולם גם כאן אליה וקוץ בה. ולקוץ שיהיה לרגולטור שינסה לבוא לקראת ערוץ 10, קוראים ערוץ 2. זכייניות הערוץ, שמפרנסות היטב את קופת המדינה עם התמלוגים, טענו לא אחת לאפליה ביניהן לבין ערוץ 10. הרגולטור יודע היטב כי הטבות לערוץ 10 - בין אם מדובר במחיקת חובות, דחייה בתשלומים, הקפאת תשלומים או כל הטבה מכל סוג שהיא - תביא במהרה לדרישות זהות מצד ערוץ 2, ובצדק.
מצבו של ערוץ 2 כיום לא בהכרח טוב בהרבה מזה של 10. גם זכייניות ערוץ 2 למדו את השיטה: אם בעבר התחרות היתה בין מי מרוויח יותר, היום זה עבר לפסים של תחרות מי מפסידה יותר. במהלך השנה האחרונה זכייניות ערוץ 2, כמו גם ערוץ 10 "שמחו" יותר מתמיד לדווח על הפסדים, ולראשונה מזה שנים, הדוחות הכספיים (לפחות בחלקם), הגיעו בקלות מפתיעה למערכות העיתונים.
נכון להיום, זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, יושבות על הגדר ומחכות. קולן לא נשמע - ובצדק. ברגע האמת, הן ידעו לדרוש את הסחורה, בדיוק את אותה סחורה שיקבל ערוץ 10.
עמדת מועצת הרשות השנייה בעניין זה ידועה: יש לחלק את נושא המחויבויות לשתיים - המחויבויות הכלכליות והמחויבויות התוכניות. מבחינת המועצה, יש לבצע רפורמה מקיפה בכל הקשור לדמי התמלוגים ודמי הזיכיון, שכן מבחינתה, ממילא מדובר בכספים שמגיעים למדינה ולא באמת שייכים לאף אחד. מבחינת המועצה, הקלות בתחום זה על ערוץ 10 דינן כהקלות על ערוץ 2.
באשר למחוייבויות התוכן, במועצה מעריכים כי המעבר לשיטת הרישיונות ייצור מצב שבו אם הזכייניות כולן יעמדו במחויבויות התוכן הבסיסיות, אזי כללי האכיפה יהיו אפקטיביים יותר. עד אז, מבחינת המועצה, לזכייניות ערוץ 2 יש מחויבויות מכרזיות שאף אחד לא מתכוון לוותר עליהם, ולערוץ 10 יש מחויבויות עבר שגם עליהם אין כוונה לוותר. מבחינת המועצה, עד למעבר לרישיונות כולם יצטרכו לעמדו במחויבויות התוכן, אך השאלה שעולה לא פעם במועצה היא עד כמה שוק היצירה יוכל לספוג את זה.
לא פעם ולא פעמיים נשמעו הערכות מצד גורמים במשק כי אם יפורסם מכרז חדש להפעלת ערוץ 10, בעלי המניות של הערוץ עשויים להחשיך את המסך מיידית. הערכות אלה עשויות להישמע לעיתים הגיוניות, לנוכח העובדה כי הערוץ ממשיך להפסיד הרבה בכל יום. לכאורה, במקרה דנן, אין להם למימן ומילצ'ן שום סיבה שבעולם להמשיך להפעיל ערוץ שזמנו קצוב מראש. אבל כל זה רק לכאורה. מסתבר כי למימן וללאודר יש כמה סיבות טובות להמשיך ולהפעיל את הערוץ, גם אם מדובר בהפעלה מתוך ידיעה כי הזמן קצוב והשעון מתקתק. ראשית, בערוץ 10 יש לא מעט תוכן שכבר שולם עליו מראש. שנית, כל יום שידור מדובר הוא גם יום נוסף של הכנסות. הדבר השלישי ואולי החשוב ביותר, הוא שלא נראה כי איש עסקים כמו מימן, שהשקיע כל כך הרבה כסף מכיסו הפרטי, ינטוש רגע לפני שהאוניה טובעת. מימן קיבל זיכיון להפעיל את הערוץ והלך איתו עד כה באש ובמים. נטישה חצי שנה לפני תום מועד הזיכיון תציב אותו במקום לא טוב מבחינה תדמיתית, לו ולעסקיו האחרים.
יתרה מכך, מעבר לאינטגריטי של ערוץ 10 ובעלי מניותיו, כזה שבגינו הם ימשיכו לשדר עד יומו האחרון של הזיכיון, רוב הסיכויים שגם אם יימצא מי שיתמודד במכרז ויפעיל את הערוץ בתקופת הזיכיון החדשה, הזמן הדוחק שעומד להקמת ערוץ חדש אינו מספיק, ולכן "ישראל 10" צפויה להמשיך ולשדר כל זמן שיידרש, תוך קיזוז מול הרשות השנייה בענייני הכספים. גם במקרה זה מדובר בתועלת כלכלית טהורה: עדיף לערוץ להמשיך ולפעול תוך קיזוז מחויבויות מחד והמשך הכנסות מנגד.
"התמוטטות הערוץ תפגע בכלכלה כולה"
בענף הפרסום אין חילוקי דעות: סגירת ערוץ 10 תהווה מכה אנושה לתעשייה.
אורן יוניוב, מנכ"ל ובעלי חברת המדיה יוניון, סבור כי לא מדובר בדיון על ערוץ 10, כי אם על השאלה המהותית על שוק הטלוויזיה בישראל. "שנת 2008" הוא אומר, "היתה השנה הראשונה בה כל הזכייניות הפסידו כסף גדול. לכן כל הסתכלות שמטרתה לתת פיתרון זמני לערוץ 10 מבלי להסתכל על כל בעיית השוק, לא תביא פיתרון. זה ייתן פיתרון של שמיכה קצרה ולא יותר. חייבים ראייה כוללנית בפיתרון שמובל מלמעלה. יש פה בעיה של חוק הרשות השנייה שאבד עליו הקלח. הוא לא הדביק את המציאות בעולם המדיה, עושים בו שימוש רגולטורי מופרז ולמעשה ממוטטים את תעשיית הטלוויזיה בישראל. התמוטטות תפגע בערוצים עצמם אבל לא רק בהם אלא בכל השוק - בכלכלה כולה כי זה דומינו ערוצים".
"הרעה החולה מתחילה מהמחויבות האדירה להשקעה בתוכן ובסוגה עילית, שהיא חלק אינהרנטי מחוק הרשות השנייה. גם ערוץ 10 עם דרישה סבירה להשקעה לא מצליח לענות על דרישות החוק. להערכתי ב-2008 תעשיית הטלוויזיה הפסידה באופן מצרפי 150 מיליון שקל. זאת לא תעשייה שיכולה להרשות לעצמה לספוג הפסדים כאלה לאורך שנים".
"אם הערוץ חלילה נסגר ומתפרסם מכרז חדש מעטים יהיו המשוגעים שייגשו, אם בכלל, למכרז כזה מבלי שינוי חקיקתי. אם יסגרו את הערוץ נשאר בשוק מונופאלי של ערוץ שידור מסחרי והמשמעות היא עליה דרמטית במחירים, ואז היכולת של מפרסמים לשכלל את השוק נפגעת. מכרז חדש זה או לסגור את הערוץ או לדחות את הקץ בשנה-שנתיים. שוק המדיה הישראלי הוא אחד מהשווקים הריכוזיים ביותר בעולם אם לא הריכוזי בהם. בפרינט זה עולם של עיתון אחד, ברדיו תחנה אחת או שתיים חזקה בכל אזור, באינטרנט שניים וחצי אתרים מתחלקים ב-80% מהנתח המסחרי. בטלוויזיה שני ערוצים שאחד מהם מחזיק 60% מהרייטינג ובימי שידור מסוימים יכול להחזיק גם 90%. כל הוצאה של שחקן מתוך השוק הלא משוכלל הזה מלכתחילה היא קשה מאוד מבחינת אפשרות השוק להיות שוק מודרני בו באמת אפשר לסחור. ברגע שאין ערוצים למפרסמים חדשים השוק כולו לא משתכלל, לא נכנסים שחקנים חדשים, ואנחנו הצרכנים נפגעים".
יוניוב סבור כי מאוד קשה לנבא מה יקרה עכשיו: "גם השר הממונה והמחוקק פועלים בתוך סד של פסיקות והחלטות קודמות. לכן צריך מעורבות של ראש הממשלה מתוך דאגה אמיתית לכלכלה כולה ולא לבעל הון כזה או אחר".
גיל סמסונוב, מבעלי גליקמן-נטלר-סמסונוב, סבור כי יש להציל את ערוץ 10 "למרות כל הסייגים". לדעתו יש לתת גמישות טקטית לשלם את התשלומים בדחייה. "יש הבנה גם בציבור וגם אצל מקבלי ההחלטות שלא סוגרים ערוץ על דחייה של תשלומים. אני חושב שאולי גם יקדימו את תקופת הרישיונות ואני גם בעד זה, שהמדינה תסיר את ידיה מהטלוויזיה. ברגע שסוגרים את הערוץ תהיה הורדת התחרות בצורה דרמטית, עליית מחירים, פחות אפשריות פרסום ופחות מפרסמים שיכולים להיכנס. כרגע אם יפרסמו מכרז אף אחד לא ייגש אליו כשבאופק יש את שיטת הרישיונות. לכן החלטה ללכת למכרז היא בפועל סגירת הערוץ".
דבר אחד די ברור: ערוץ 10 ימשיך לפעול. מסתבר שלמרות המחויבויות שלא שולמו, הטענות לאפליה, ברור לכולם שנכון להיום, שנת 2009 לא ניתן יהיה לוותר על ערוץ 10, למעשה לוותר על ערוץ מסחרי נוסף. כפי שזה נראה, ב-28 לינואר 2010, לא יהיה לאף אחד את האומץ להוריד את השאלטר של ערוץ 10.
5 _ OBJ תסריטים לערוץ 10
1. הערוץ יוצא למכרז, ישראל 10 מפסיקה את השידורים
סבירות: נמוכה
ב-28 ליוני תתכנס מועצת הרשות השנייה לדון בסעיפי המכרז תוך הצהרה כי ב-15 ביולי יתפרסם המכרז המחודש על ערוץ 10. למחרת ההכרזה מודיעים בעלי המניות של הערוץ על הפסקת השידורים של הערוץ לאלתר, כחצי שנה לפני מועד פקיעת הזיכיון. במצב שכזה הרשות השנייה תחלט מבעלי המניות של הערוץ את כל הכספים המצויים בידיה, כ-40 מיליון שקל, תוך ניסיון לאלצם להמשיך ולשדר עד ינואר 2010. הסבירות של תסריט זה נמוכה, לאור האינטגריטי שהפגינו עד היום בעלי המניות של הערוץ, וההפסדים הגדולים יותר שיצברו כתוצאה מהחשכת מסך.
2. הערוץ יוצא למכרז ועובר לזכיין חדש
סבירות: נמוכה
פרסום מכרז ב-15 ביולי כאשר ערוץ 10 ימשיך לשדר עד ה-28 בינואר, ויעביר את המפתחות ב-29 לינואר לזכיין החדש שיזכה במכרז. גם במקרה זה יחולטו מהערוץ הכספים, ומנגד, "ישראל 10", מפעילת ערוץ 10, לא תוכל להשתתף במכרז החדש לאור העובדה כי יש לה חובות עבר. ההסתברות של תסריט זה גם היא נמוכה, שכן לא צפוי להיות זכיין אחר שיתמודד במכרז.
3. ישראל 10 מתמודדת מול קבוצה חדשה במכרז
סבירות: נמוכה
הרשות השנייה מפרסמת את המכרז כמתוכנן. ערוץ 10 מחליט להשיב את חובות העבר, מתמודד במכרז ומולו מתמודד נוסף. האפשרויות הן או שערוץ 10 ינצח וימשיך לשדר, או לחילופין זכיין חדש אשר יעלה לאוויר ב-29 בינואר. גם במקרה זה מדובר בסבירות נמוכה, שכן בשלב זה לא נראה כי קיים מתמודד נוסף.
4. רשת מתמזגת עם ישראל 10, קשת תשדר בלעדית ב-2
סבירות: בינונית
רשת מתמזגת עם ערוץ 10, או לחילופין מתמודדת במכרז להפעלת ערוץ 10 בתנאים מקלים ובמכרז הגיוני יותר מבחינה כלכלית, ואילו קשת עוברת לשדר 7 ימים בשבוע, תוך בקשה לעבור לשיטת הרישיונות עד 2012 . על אף שמדובר בתסריט דמיוני, לאור השיחות שנעשו בעבר בין רשת לבין ערוץ 10, ולאור מצב שוק הטלוויזיה היום, תמיד קיימת אפשרות שהאפשרות שוב תעלה על הפרק.
5. הסדר עם ערוץ 10 עד שנת 2012
סבירות: גבוהה
מועצת הרשות השנייה מפרסמת מכרז חדש וערוץ 10 ממשיך בינתיים לשדר ללא תשלום חובות העבר שלו. בהמשך מתברר כי אין מתמודד במכרז, ולרגולטורים לא נותרת ברירה אלה להגיע להסדר עם ערוץ 10 ועם בעלי המניות שלו, לפיו הערוץ לא ישיב את מחויבויות העבר ובתנאי שימשיך לשדר עד 2012, מועד הענקת הרישיונות. זהו אולי התסריט בעל הסבירות הגבוה ביותר נכון להיום.
האופציה היחידה: לפתוח את הכבלים והלוויין לפרסום
כ-40%-50% מהרייטינג של משקי-הבית נמצא בכבלים.
לא כולם רואים בסגירת ערוץ 10 אסון גדול - בתנאי שזה לא נעשה כצעד יחיד. שלא לייחוס אומר בכירים בענף שלפחות בכל הנוגע לשוק הפרסום ובניקוי האמוציות, אם במקביל לסגירת ערוץ 10 יפתחו הכבלים והלוויין לפרסום, השוק יקבל למעשה אופציה טובה יותר מזאת הקיימת בפניו היום. "כלכלית נטו מבחינת מדיה, זה צעד נכון יותר. יש בכבלים יותר רייטינג מבערוץ 10. 40%-50% מהרייטינג נמצא שם - זה רייטינג לא מסחרי כרגע והקהלים שלו יותר ממוקדים. לכן מקבלים קהל מטרה ממוקד ובהרבה יותר זול. אבל אם יסגרו את ערוץ 10 ללא פתיחת הכבלים זה מהלך חמור שייצור דואופול שהוא למעשה מונופול".
גם מודי כידון, מבעלי גיתם BBDO, המשמש כיו"ר איגוד חברות הפרסום, סבור כי אם ובמקביל לסגירת ערוץ 10 ייפתחו שידורי הכבלים לפרסום מלא שוק הפרסום לא יינזק, ואולי אף ירוויח. "יהיו מספיק אלטרנטיבות לפרסם בהם בפרסום יעיל וממוקד. לכבלים במצטבר יש רייטינג בפריים טיים של למעלה מ-30% וזה יכול לתת מענה הולם. אם הכבלים לא נפתחים לפרסום, ערוץ 2 הופך למונופול ובסופו של דבר כולם ירצו לפקח עליו. זה לא בריא מבחינת התחרות וזה לא בריא לערוץ 2 עצמו. לערוץ 2 נוח שיש לו היום מתחרה חלש".