למרות החמימות הכובשת של חיים כהן ומשפטי הקולינריה הציורים של אייל שני, יש שיטענו שדווקא הצלע הנשית על כס השיפוט בעונת הבכורה של "מאסטר שף" מגרה את החיך יותר מכולם. אולי אין לה רזומה עתיק בצריבת סינטות כמו לשתי הקולגות שלה בתפקיד, אבל לחן האסטטי ולידע העצום של מיכל אנסקי בגסטרונומיה היה נתח עסיסי בהצלחה הכובשת של ריאליטי הבישול.
"גם השופטים וגם המתמודדים יצאו למסע מבלי לדעת את המשמעויות ואת הכוח שיש לתוכנית הזו אצל האנשים בבית", אנסקי (30) מסכמת את החוויה רגע לפני חצי הגמר. "מהשנייה הראשונה שהתוכנית שודרה אנשים ברחוב כבר דיברו איתי על המתמודדים בשמם הפרטי והתגובות ברחוב פשוט אדירות. מהירות הדיאלוג עם הקהל והאינטראקציה עם הצופים היא פשוט מדהימה ולא משהו שמישהו איתנו בכלל יכול היה לצפות".
מה סוד הקסם של התוכנית?
"אוכל זה נקודת מפגש של רגשות וזיכרונות ובעצם הוא שאלה של זהות ודרך להגדרה עצמית. אנשים שמבשלים לאנשים אחרים זה המימד הכי אינטימי שיכול להיות ובמדינה אקלקטית כמו שלנו אוכל זה דלק שמניע אנשים והוא הופך להיות אמצעי להגדיר מי אתה. אני באמת חושבת שזה הסוד להצלחה של מאסטר שף, המתמודדים יצרו למסע של הגדרה עצמית וזה משהו שאי אפשר להמעיט בערכו".
הופתעת מהרמה של המתמודדים?
"מאוד הופתעתי. אני חושבת שבישול בדיוק כמו ציור או כתיבה זה כישרון מולד והיכולת לחבר בין טעמים, טקסטורות וכל מה שמסביב דורש כישרון נדיר ומאוד מיוחד. הרגע הכי מפעים בתוכנית מבחינתי היה שבו איציק הצליח לזהות 17 מרכיבים מהבולונז של אייל שני, מדהים".
את רואה אותם משתלבים בתחום אחרי שהמצלמות יכבו?
"אני באמת מאמינה שהמאסטר שף הראשון של ישראל יוכל או תוכל בזכות התוכנית לבנות קרירה משגשגת בתחום. בכלל, כל המתמודדים בשלבים האלו הם תותחים לגמרי ואני רואה אותם פותחים מסעדות, עושים קייטרינג או כותבים ספרי בישול בעתיד. אני בטוח אבוא לאכול אצלם".
מה לגבייך, את רואה את עצמך נשארת בצוות השופטים בשנים הקרובות?
"לגמרי. אני מאוד נהנית וזה כיף גדול. אני שמחה שהתוכנית הצליחה וניתנה לי הזכות להיות חלק מזה".
יותר טובים מהאמריקאים
עם ייחוס משפחתי מפואר, בתם של שרי ואלכס אנסקי, ועשייה פעילה בתחום, אנסקי היא קודם כל בעלת תואר שני בגסטרונומיה ואחת שיודעת היטב למקם את יכולות הקולינריה המקומית ביחס לשאר הגלובוס וגם להשוות את מאסטר שף כחול לבן מול המקבילה האמריקאית שלו.
"אנחנו תותחים בכל מה שקשור באוכל וזה ביחס לכל העולם", היא חורצת, "לגבי התפקיד שלנו כשופטים בתוכנית אז הוא לגמרי שונה ממה שקורה בפורמט האמריקאי. שם יש את גורדון רמזי שהוא אכזרי בצורה בלתי רגילה למתמודדים והוא פשוט סדיסט טהור. מה שמוביל את התוכנית שם זה נטו בידור והם לא באים ממקום של עידוד ובנייה של קרירה קולינרית כמו שאנחנו מנסים להיות.
"אני חושבת שאין ערך לריאליטי ולמאסטר שף אם ביקורת השופטים היא קוטלת ובאה לשרת אינטרסים של רייטינג. אנשים שמגיעים לתוכנית באים ללמוד ולהתפתח בתחום ושם יורקים להם את האוכל בפנים תרתי משמע".
הערות שנונות וסתם התענגות על מטעמים זה דבר חביב שלעצמו, אבל עבור אנסקי ובעלה האדריכל רועי חמד, מה שיותר מרגש בימים אלו זה ההיריון המתקדם כפי שאפשר היה לראות במהלך התוכניות.
"תשמע זה קשה. בין ההיריון לתוכנית אני חושבת שהעמסתי כמה קילוגרמים טובים מתוכנית לתוכנית וכל עם ישראל ראה את זה. אנחנו אכלנו טוב שם ואיך אפשר שלא, המתמודדים הכינו דברים כל כך טעימים שאי אפשר היה להניח את המזלג. אנחנו הלכנו והשמנו שם והמתמודדים הלכו ורזו, למזלי אני לא שואפת לשום רזון כרגע אז ככה שזה הסתדר לי מעולה".