דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת על ההצעה להרחבה של מערך עידן+ (DTT): יו"ר מועצת הכבלים והלווין, ניצן חן, הטיח במנכ"לים של yes והוט כי הם הביאו על עצמם את הרחבת הערוצים במערך, בגלל שהם "השתינו מהמקפצה ולא דאגו להוזיל את המחירים שהם גובים מצרכניהם".
ההצעה להרחבה אושרה בקריאה ראשונה על ידי הכנסת. לבסוף קבע יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן כי הגורם שיפעיל את ה-DTT יובא לאישור הוועדה עד מאי 2012. אם וכאשר תאושר, הרחבת מערך הערוצים תתבצע על בסיס התשתית שהקימה ומפעילה ביעילות הרשות השנייה בראשות מנשה סמירה ושתכנן המהנדס הראשי ברשות ניסים טל.
ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. לפי הצעת החוק הממשלתית, מערך השידורים הדיגיטליים ה-DTT הכולל היום 5 ערוצים (ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33 וערוץ הכנסת) יורחב משמעותית. המשמעות היא כי תמורת תשלום חד פעמי של כמה מאות שקלים יוכלו הצרכנים לקבל מערך שידורים רחב.
יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן, פתח את הדיון ואמר כי "הצעת החוק בה אנו דנים עוסקת בהרחבת עידן פלוס המאפשרת לצרכני טלוויזיה בישראל לצרוך ללא עלות נוספת ערוצים קבועים - כ-18 ערוצים". לדברי שאמה הכהן, מדובר במהלך מבורך שהתקבל בצורה חיובית על ידי הציבור אך גם כזה שיכול "לעשות רע לאחרים".
מהלך הרחבת שירותי ה-DTT ל-18 ערוצים מלווה בביקורת רבה מצד גופי התקשורת - ערוץ 10, זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, וכן מצד חברות הכבלים והלווין הוט ו-yes - שצפויים להתחרות בהם. בין היתר זועמים הגופים הקיימים על כך שערוצי ה-DTT החדשים יוכלו לשדר פרסומות כמו ערוצי הברודקאסט 2 ו-10 אך לא יהיה מחויבים בהשקעה בהפקות מקור, תשלום תמלוגים ועוד.
"מדובר פה על הקמת פלטפורמה מתחרה לכבלים וללויין, ובחסות המדינה", אמר בדיון מנכ"ל הוט הרצל עוזר, "לכאורה החוק נולד על מנת להקל על הצרכנים בגלל המחירים של החבילות עליהם הם משלמים. נניח שזה יקר, אתם רוצים להוזיל? בואו נוזיל. תורידו את התמלוגים, תנו לנו לפרסם. תורידו את חובות הפקת מקור. אם אתם כבר עושים DTT אז שיחולו עליהם אותן החובות והזכויות שחלות עלינו". לטענתו, לא נעשתה עבודת מטה רצינית שמעריכה את ההשפעה של מהלך ההרחבה על הוט ו-yes.
יורם מוקדי, היועץ המשפטי של חברת הוט הוסיף לדבריו של עוזר ואמר כי בעבר התנהלו מספר דיונים בסוגיה בכנסת "ובכולם הוחלט שיהיה לדבר השלכות כבדות שצריך לבדוק אותם. ה-DTT הן פלטפורמות חדשות ולכן צריכות לחול עליהן אותן הרגולציות שחלות גם על האחרות".
בנוסף תהה מוקדי כיצד קרה שהמדינה אישרה שהטלוויזיה החינוכית שתשודר בערוץ משלה במערך החדש קיבלה אישור לשדר רק "51% תכנים חינוכיים ולא 100% ".
גם רון אילון, מנכ"ל yes הביע תמיהה על התנאים שיקבלו הערוצים החדשים. לדבריו, "מעולם לא התנגדנו ל-DTT אבל אני חושב שצעד ההרחבה הופך את היוצרות. המדינה מקימה מתחרה ללא החובות והמטלות המוטלות על yes והוט... מסיבה שלא מובנת לי מדינת ישראל מפלה את השוק הפרטי על לא עוול בכפו".
בתגובה לדברים תקף יו"ר מועצת הכבלים והלווין, ניצן חן, את המנכ"לים של הוט ו-yes ואמר כי שתי החברות מתנהגות בשוק כ"דואופול דורסני" וכי הסיבה שבכלל הוחלט להרחיב את המערך היא המחירים היקרים שהם גובים מהצרכנים. "הבאתם את זה על עצמכם", תקף חן, "כי השתנתם מהמקפצה ודאגתם שהצרכן לא יקבל חבילה במחיר סביר. אתה בכלל יודע מה ההגדרה של דואפול?", הטיח איילון בניצן בעוד הוא מדבר.
גם היועצים המשפטים של זכייניות רשת וקשת שהגיעו לדיון תהו לגבי החוק החדש וטענו כי הוא עמום וכי הם נאלצים להתמודד ולהתחרות מול גוף שבשלב הזה "לא ברור איך יפעל ועל הגב של מי בדיוק הוא אמור להתפרנס".
אחת הסוגיות העיקריות בחוק החדש שמטרידה גם את תחנות הרדיו האזורי היא סוגיית הפרסומות שכאמור יוכלו להיות משודרים בערוצים. לדברי יו"ר התאחדות תחנות הרדיו, דוד בן בסט, "עוגת הפרסום היא עוגה קטנה שלא גדלה אלא קטנה. בחודשים האחרונים חלה בתחנות ירידה של 30% בפרסומות".
לדבריו, המהלך החדש יכול להוביל לכאוס בענף. "בהבל פה מנסים להכניס פרסומות לעוד ערוצים... זאת טעות, זה משגה וזה יהיה בכייה לדורות", הוא אמר.
גם ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ הביעה הסתייגות מהתנאים המוצעים לערוצי ה-DTT: "הרעיון של DTT היה יוצא מהכלל, נכון וחכם, אבל לאט לאט הרשות השנייה הפכה לרשות שלישית שמתחרה ב-yes ובהוט. אני חושבת שראוי והגון שמדינת ישראל תכריז שהחלטנו להקים רשות שלישית". ח"כ שמאלוב-ברקוביץ העריכה שהמהלך יוביל לבסוף לסגירה של אחת הפלטפורמות.
"אני מבקשת שנגיד את האמת", אמרה שמאלוב ברקוביץ, "אנחנו כנראה לא רוצים פה הפקות מקור, לא רוצים איכות. מה זה הטירוף הזה של לפתוח את השוק לעוד ועוד גופים. הצעת החוק ההזויה הזאת תוביל לעשרת אלפים אנשים מובטלים שיפוטרו". לבסוף ביקשה ח"כ שמאלוב ברקוביץ' כי אם המדינה מרחיבה את המערך והופכת אותו לפלטפורמה שלישית היא צריכה להקל על הוט ויס ולהסיר מהן לפחות חלק מהמחויבויות שלהן בחוק.
מנכ"ל הרשות השנייה, שהביע תמיכה בחוק, אמר עם זאת כי הוא מסתייג ממספר דברים. הוא התייחס לערוץ הנושאי, שלטענתו ולטענת נציגים נוספים שהשתתפו בדיון בהם נציגי הערוצים המסחריים לא מוגדר בבירור. לדבריו, המלצות הצוות שהקים משרד התקשורת לא התייחסו לערוץ הנושאי. כמו כן סמירה התנגד לאפשרות של העברת הפעלת המערך לגורם אזרחי פרטי. "הכי חשוב שזה יישאר בידיים ציבוריות", אמר סמירה.
ח"כ שמאלוב-ברקוביץ' הביעה גם היא חשש שהמערך יופרט בסופו של דבר. על מנת להרגיע את החששות הציע היו"ר שאמה-הכהן כי שרי התקשורת והאוצר יביאו את מינוי הגורם המפעיל (שיחליף את הרשות השנייה) לאישור הוועדה עד 1 במאי 2012 והוועדה אישרה את הצעתו.
