ערב תשדירי הבחירות אתמול עמד בסימן אחד עיקרי - הכפשות היריב. לבני הכפישה את ביבי, שטינף עליה בתמורה, ליברמן וש"ס הצטרפו גם הם לחגיגה ואפילו לגימלאים היה מה להגיד. רק צדיק אחד נותר בסדום הטלוויזיוני הזה: אהוד ברק שבחר לא ללכלך על אף אחד, אלא רק על עצמו. מצד שני ברק התעקש לפתוח שוב עם תשדיר המאפר הנשי כולל הקאטצ' פרייז: "אשכרה מסקרה". אולי היה עדיף לו כבר להצטרף לחגיגת ההכפשות.
אז מה בדיוק היה לנו שם? אתמול בערב הוסרו הכפפות והתחיל קרב האיגרוף. התשדיר הראשון של הליכוד כלל כניסה חזיתית בציפי לבני ובאג'נדה שלה לקידום מעמד האישה. בתשדיר הוצגה רשימה של חוקים "נשיים" (מענק אישפוז יולדות, הארכת חופשת יולדות וכו'...) ואחרי כל חוק כזה ראינו את ציפי לבני מצביעה נגד. חבל רק שבליכוד השתמשו בדיוק באותה תמונה של לבני אחרי כל חוק - קצת נותן את הרושם שהייתה להם רק תמונה אחת מוצלחת והם מיחזרו אותה.
אגב, בליכוד גם הפגינו חוסר הבנה בסיסית של המין הנשי עם הסיסמה "לבני- זה גדול עליה" שהרי כל אישה ממוצעת הייתה שמחה להוציא משהו מהארון ולגלות שהוא גדול עליה. ולבני באמת רזתה קצת לאחרונה לא?
הסיבוב השני של הטלת הבוץ בתשדירים הגיע מכיוון קדימה. על הגריל הועלה ביבי נתניהו והטמפרטורה כוונה לחום גבוה במיוחד. (אגב, מעניין שקדימה והליכוד מכפישים אחד את השני ואף אחד לא טורח להתייחס לאהוד ברק. מילה אישית לאהוד- כשהיריב לא טורח אפילו להשמיץ אותך, כנראה שהמצב באמת חמור).
קדימה פתחו את "תיקי נתניהו" והזכירו לנו שביבי מתהדר בהתנגדותו להתנתקות אבל בפועל הצביע בעדה, המשיכו עם אירועי מנהרת הכותל שגבו 11 הרוגים וקינחו בתשדיר הכפתור האדום בו רואים את ידו של ביבי רועדת רגע לפני לחיצה על הכפתור הגורלי, כשהוא נתמך בפייגלין. במלחמה כמו במלחמה.
אחרי שמלך ומלכת הכיתה גמרו לריב ביניהם הגיע הילד הדתי עם הכיפה - ש"ס. שם כנראה לקחו קשה את הדימוי הסחטני שנוצר להם בעקבות התקרית האחרונה עם לבני והחליטו להיכנס בה בכל הכוח. הסלוגן שפתח את התשדיר של ש"ס: " ציפי לבני - קצבאות ילדים לא מוכנה לחלק, את ירושלים כן". לא הבנתי את הקשר בין שני הדברים, אבל לפני שהספקתי לתהות בעניין הגיע שורת מחץ נוספת: "ציפי, קצבאות לילדים במצוקה זו לא סחטנות, זו חמלה. את יודעת איך זה - את גם אמא לילדים". כלומר בגלל שלבני אמא (ואישה) לא הגיוני שתעצור קצבאות לילדים. לפי ההגיון הזה אלי ישי, שהוא גם אב לילדים, לא אמור לתת לילדים אחרים להתייבש במקלטים בדרום או יותר חמור- לתמוך במבצע צבאי בו ילדים של אחרים (ולא שלו חלילה) נשלחים לעזה ומסכנים את חייהם. לא?
ואיך אפשר להתקדם צעד נוסף בסיקור ההכפשות וההפחדות של אמש בלי להזכיר את - תנו לי תופים - אביגדור ליברמן! בתשדירים עם ניחוח רדיפה כמוהו לא ראינו מאז תקופת ציד המכשפות, הזכיר לנו ליברמן שהיו אנשים מתוכנו שתמכו בחמאס בזמן המבצע האחרון והבטיח שאנחנו לא נשכח להם את זה. אני בכלל לא הייתי בארץ בזמן המבצע, ובכל זאת אני קצת משקשקת. אגב, ליברמן מפמפם בתשדירים שלו כל הזמן שהאיום מבית הוא לא פחות מסוכן, וזה מצחיק כי בצורה מסויימת זה נכון גם כלפי ליברמן בעצמו, לא? הוא שוכן בתוכנו, הוא מאיים ומסוכן, ויכול להתהפך עלינו בכל רגע נתון. מענייין מה פרויד היה אומר על זה.
הגימלאים סיימו את סבב ההתקפות עם חיצים שלוחים לשלושת המוסקטרים (ביבי, לבני וברק). המסר שלהם- אל תדאגו לנו קינדרלאך, אנחנו כבר נדאג לעצמנו. התלונה העיקרית שלהם היא שאף מתמודד לא לוקח אותם ברצינות.אני לא מבינה למה הם אומרים את זה, אבל אין טעם להתייחס לזה יותר מדי.
בשורה התחתונה, התחושה היא שקדימה סיפקו את התשדירים התוקפניים ביותר (עם חזרה שיטתית על הסלוגן "ביבי? אני לא מאמין לו"), אבל גם שאר המפלגות נתנו תחרות ראויה. נחכה ונראה לאן זה מתפתח. כשיהיה קאט פייט בין לבני ללימור לבנת תקראו לי.
בקטנה:
* המפלגה המאכזבת ביותר עד עכשיו היא למרבה הצער מרצ. שלשום שידרו שעה של נאום לא ערוך של חיים אורון (ג'ומס), ללא ספק אחד הנואמים הפחות כריזמטיים במזרח התיכון, ואמש - סרטון אנימציה ילדותי שמבטיח שהם לא יישבו עם ביבי בקואליציה. בקצב הזה, לא בטוח שהם יישבו באף מקום חוץ מבתור בלשכת האבטלה. הגיע הזמן להתעורר חבר'ה, הרבה מרצ לא נראה שיש לכם.
* המפלגות הערביות (בל"ד, ע"ם) עלו עם תשדירים מושקעים, רק חבל שלא הבנתי מילה מהם כי אף אחד לא חשב לשים תרגום בעברית. כנראה שהם החליטו שיהודים זה לא קהל היעד שלהם. היחידי שבטוח הבין אותם זה ליברמן.
* ואגב קמפיינים של מפלגות ערביות- אל תחמיצו את החיקוי של מפלגת ע"ם לאביגדור ליברמן. קחו את אסי כהן, שימו בבלנדר עם באסם זועמוט וקיבלתם את הדבר הכי מצחיק בטלוויזיה.לא מתכוון להצחיק, אבל מצחיק.
* הירוקים נשארים חזקים באנימציה של חיות, שלשום זה היה ג'וקים ואתמול- החתול של סיינפלד עושה סטנד אפ על רקע וילון אדום ויורה בדיחות כמו: "אני בעד זיהום אוויר- אני לא סומך על אוויר שאני לא רואה". את קולות החתולים יש להם בכיס, זה בטוח.
* רגע של כיף - גיל קופטש מבין בדיוק מי קהל היעד שלו ומצהיר: "אני מסתכל לכם בעיניים, באדום של העיניים, ומבטיח- יהיה מגניב".