דן סממה, אחד העיתונאים הותיקים והידועים של רשות השידור, הלך אמש לעולמו בגיל 60 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. סממה, ששימש בין היתר כעורך מהדורת "מבט" והגיש את "יומן השבוע", זכור במיוחד בעקבות כתבת "רד עלינו אווירון" במהלכה תיעד קבוצת חיילים מלחמת לבנון הראשונה, ששינתה את מילות השיר הידוע ויצרה פזמון מלחמה שהכעיס את דובר צה"ל.
סממה התחיל ככתב לענייני משטרה וצבא ועבד צמוד עם מגיש "מבט" דאז, חיים יבין. "אבד לי חבר טוב", אומר יבין, "איש מסור, ישר, חרוץ, בחור מבריק. הכרתי אותו כשהיה בראשית דרכו, הוא ידע את המקצוע והיה כתב אמיץ ועשוי ללא חת, שלא ידע פשרות".
איך התרשמת מהאישיות שלו לאורך השנים בתור קולגה ועמית למקצוע?
"הוא הלך בדרכו והיה מאוד קפדן. שפט את הדברים באופן מאוד מקורי, נאבק על דעותיו, חרוץ, ישר ובעל אינטגרטי בלתי מתפשרת".
ידעת מה מצבו בשנים האחרונות?
"בוודאי. דיברתי איתו, הייתי אצלו, ביקרתי אותו. פחדנו שהגרוע ביותר יקרה - וזה אכן קרה".
"הוא היה מבחינתי מורה, חבר, וסוג של מודל" מספרת אורלי וילנאי, שעבדה תחת סממה כששימש כעורך "מבט" ולאחרונה אף ליוותה את מאבקו במחלת הסרטן במסגרת סדרת תעודה חדשה, "לנצח את הסרטן".
"ניסינו לפרק את הפחד" היא מסבירה, "להראות איך מנצחים את המחלה האיומה הזאת ואיך משנים את אורח החיים ואת התפיסה: בדיקות מוקדמות למניעה, לגילוי מוקדם - כל מה שאפשר בשביל להימנע מסרטן. ליווינו במהלך הסדרה אנשים חולים, שחלקם החלימו וחלקם לצערי נפטרו. רצינו נורא שדני יהיה בין המנצחים, אבל המחלה הזאת לקחה גם אותו".
איך הוא התמודד עם המחלה?
"לא היה לו כוח יותר. זה התחיל בריאות, עבר לראש, אחר כך היה גם סרטן עור וזה לא עזב אותו ובעיקר פגע בדיבור ובזיכרון. דני היה איש שחשובה לו שליטה, כשהוא התחיל לאבד אותה היה לו נורא קשה. את יום ההולדת ה-60 שלו הוא חגג כשהמחלה הייתה בנסיגה, ופתאום היא, ואז הוספיס ותוך שניות זה נגמר".
העובדה שתיעדתם אותו השפיעה עליו באיזושהיא צורה?
"הוא מבחינתו ויתר כבר מזמן, אבל המשיך ושרד ואפילו החלים לתקופה מסוימת. אבל הוא נע כל הזמן בין תקווה לייאוש, כשאנחנו מנסים לשכנע אותו להיאחז בחיים. הוא היה אחד האנשים הכי חזקים שהכרתי, ואני חושבת שזה אובדן גדול למשפחה, לחברים ולעיתונות בישראל".
התכנית לנצח את הסרטן תעלה בשידורי קשת ב 30.3.09