אם גם אתם התמכרתם לחמש הנשים שהכניסו מצלמה הביתה והחליטו לחשוף מולה את חייהן – תרגיעו, אתם ממש לא לבד. "מחוברות", בכיכובן של דנה, מירי, ליאת, חנה וזרוב, עלתה בהוט רק לפני שלושה שבועות וכבר מסתמנת כלהיט, לא רק בקרב מבקרי הטלוויזיה אלא גם אצל קהל הצופים.
גורמים בהוט מדווחים על נתוני הורדות מרשימים של התוכנית ב-VOD, נתונים שעל פי הערכות כבר מתקרבים לאלו של "הבורר" ואף עתידים לעבור אותם. גם נתוני הצפייה באתר ynet, שם שודרו מספר פרקים מהסדרה, גבוהים במיוחד. "הסדרה הזו הצליחה לשבור את שיא ההזמנות של תוכניות הוט באינטרנט בכל הזמנים", טוען מנהל מכירות בהוט.
מבחינתו של המפיק והבמאי הותיק רם לנדס, שיצר את הסדרה ביחד עם דורון צברי, לא מדובר בהפתעה: "האמנתי שהסדרה תצליח כי אני חושב שיש כאן פטנט, גם במובן של פורמט ייחודי וגם במובן של השפה. יש פה המצאה. היומרה שלנו הייתה להציע פיתרון למצב שבו סף הרגישות שלנו הצופים מאוד גבוה, אנחנו תמיד מחפשים עוד ועוד ריגושים, ורצינו לעשות סדרה איכותית".
איך הכל התחיל בעצם?
"זה התחיל מהמחשבה שלי לקחת את הטור השבועי שכתבה דנה ספקטור במוסף 7 ימים ולהעביר אותו לטלוויזיה. זה התפתח אצלי במחשבות הרבה זמן עד שהחלטתי לרתום את דורון צברי לעניין והתחלנו ליצור את הסדרה עם ארבע הבנות הנוספות".
איך הגעת לבנות?
"עשינו טסטים להרבה מאוד בחורות עד שנבחרו חמש הסופיות. התחלתי בדנה ספקטור, את זרוב הכרתי מהאינטרנט ומהקמפיין שהיא עשתה לבגדי ים, ולדורון היה בראש את ליאת".
איך הגעתם לחנה רטינוב, תלמידת התיכון בת ה- 16?
"היינו צריכים בחורה נוספת ושקלנו אם ללכת על עוד בחורה מבוגרת או דווקא יותר צעירה. אחרי התלבטות ארוכה החלטנו ללכת על מישהי בגיל 16 ורצינו שהיא תהיה מהפריפריה. חרשנו את כל בתי הספר התיכונים באזור הזה ובסוף מצאנו את חנה. היו מאה בנות שהגיעו לראיון, חמש מתוכן קיבלו מצלמה. כשראינו מה שחנה עשתה היה לנו ברור שזאת היא".
עד כמה זה מורכב להפיק כזאת סדרה?
"מאוד מאוד מורכב. יש לנו מעל 1000 שעות של חומר גלם וצריך לראות 1000 שעות. מכיוון שזו סדרה יומית צריך להיות ציר עלילתי ברור אצל כל בחורה. הסדרה נערכת כסדרת דרמה לכל דבר, כשבנוסף חייבים שלכל פרק יהיה נושא כי אחרת זה לא יושב טוב. אחרי שאוספים את כל חומרי הגלם וצופים בכל החומרים, צריך לסדר את הכול ברצף מסוים וגם לפי נושא. זה דבר מאוד מורכב".
עם איזו מהנשים אתה הכי מזדהה?
"אחרי שאתה רואה יותר מ-1000 שעות של חומר גלם אתה מבין שאתה לא מזדהה עם דמות אחת אלא שכל חמש הדמויות מחוברות, לא סתם קוראים ככה לסדרה. יש משהו בלהיות אישה שמאוד שונה מלהיות גבר, את זה אמנם לא המצאנו, זה ברור, אבל הבנות האלו יורדות לניואנסים שאתה רואה מה זה חיים של אישה ומתחיל להבין".
למדת משהו גם על האישה הפרטית שלך?
"בן אדם לומד על אשתו כל חייו, אתה יודע".
ובכל זאת.
"קיבלתי הבנות יותר עמוקות. אחרי שאתה רואה הרבה פרקים זה משפיע עליך, זה היופי של זה. פגשתי גם הרבה אנשים שזה השפיע עליהם".
אתה היית מוכן להיחשף בצורה כזאת?
"אני לא יודע, זו שאלה מעניינת, מה שבטוח, זה משפיע על החיים של מי שעושה את זה - ולחיוב. משיחות שהיו לי עם הנשים שבסדרה, אני יכול להגיד שאין אחת שלא עברה תהליך של פתרון של דילמות שהיא לא פתרה לפני שהמצלמה נכנסה לה לתוך החיים. המצלמה היא קטליזטור, משהו שמצליח לעורר דברים".
אז אם זה חיובי, מה ההתלבטות?
"אני לא בטוח שיש לי את האומץ. אבל אם הייתי מגייס קצת אומץ אני חושב שזה היה עושה לי תהליך מאוד חיובי".
אז לבחורות האלו יש אומץ שלך אין.
"יש להן כנות ואומץ".
יכול להיות שבשלב הבא תיצור גם את "מחוברים", גרסה גברית?
"יש מצב, למרות שהזהירו אותי שעם גברים זה יהיה הרבה יותר קשה. בינתיים אנחנו משתעשעים ברעיון. מה אתה אומר, רוצה להשתתף?".