פחות מחודש אחרי פיטוריו המתוקשרים ממגזין הבידור "רייטינג", צלם הפפראצי ברק פכטר ממציא את עצמו מחדש בבלוג אינטרנט אישי באתר תפוז. בבלוג החדש כותב פכטר את כל אשר על ליבו ומשתף את הקוראים בסדר היום של צלם פפראצי, מפגשים עם סלבריטאים והדילמות המוסריות שהוא חווה לפני כל הקלקה על כפתור הצילום. הוא לא כותב, בשלב זה, על אותה כתבת תחקיר בחדשות 10 שחשפה כי גבה תשלום מיחצני"ם בתמורה לצילומי סלבס עם מוצרים פרסומיים וניסה להכניסם לעיתון.
"הרבה זמן רציתי לפתוח בלוג", אומר פכטר, "ועכשיו, אחרי שפיטרו אותי, אני צריך שתהיה לי במה לנקות את השם שלי. זה לא יהיה בלוג של חיסול חשבונות ולא יהיו שם לכלוכים זולים, אבל אני לא אסתיר שום דבר ואכתוב את האמת - על כל מה שקרה ועל כל מה שיקרה. לפעמים היא תהיה כואבת וקשה, אבל אין מה לעשות".
למה אתה מתכוון?
"במהלך 17 השנים שעבדתי ב'מעריב' היו הרבה דברים ששמרתי ולא יכולתי להוציא אותם כי עבדתי במסגרת עיתון. לא יכולתי לכתוב, למשל, בכיתוב תמונה של נינט שהיא קיללה אותי. מעכשיו אני ארשום את כל מה שיקרה".
איך השפיעו עליך הפיטורים?
"מבחינת שכר זו הייתה פגיעה אנושה. הייתי רגיל למשכורת מסוימת ולתנאי עבודה מסוימים, ופתאום כולם חוששים להעסיק אותי, וזה בהחלט קשה. היו לי גם יומיים של באסה, אבל אני תמיד דוגל באמרה של 'מה שצריך לקרות יקרה'".
הופתעת מהתגובה של מערכת העיתון?
"כן. לא ציפיתי שיפטרו אותי. בכל זאת, נתתי את הנשמה שלי ל'מעריב' במשך 17 שנה ועבדתי ב'רייטינג' 10 שנים". אבל אני לא מאשים לא את העיתון ולא את עורך 'רייטינג', ירון טן ברינק. לא ציפיתי שהוא יתנהג אחרת".
איך הגיבו הקולגות?
"הרבה מהם סימסו לי וניסו לשפר לי את המצב רוח, והרבה אחרים נפגשו איתי ורצו לעזור. כולם אמרו לי שעשו כאן מעשה שפל והיו גם כאלה שהציעו לי לנקום, אבל אני לא בקטע של נקמות. הצדק ייעשה בעתיד".
מה זאת אומרת?
"בבוא העת אגיד את מה שיש לי להגיד. כרגע זה הזמן שלי לשרוד. אני צריך להביא כסף הביתה, צריך להתפרנס".
יש משהו שאתה מתחרט עליו?
"על מה יש לי להתחרט? על משהו שלא עשיתי? מי שמתחרט זה גנב או פושע שעשה עבירה. אני לא עשיתי שום דבר אז אין לי על מה להתחרט".
יש מישהו ששמח לאידך?
"פגשתי את ציון ברוך בקנטינה ביום שישי והוא אמר לי 'מה, לא פיטרו אותך?'. אמרתי לו 'כן, אבל חזרתי בגדול'".
עדיין רודף אחרי הצלוליטיס של נינט
פכטר, כך נראה, אכן חזר לעניינים ולמצלמה הצמודה שלו. בימים אלה שוב תוכלו למצוא אותו מסתובב ברחובות העיר, לוכד את סלבריטאי ישראל, מעביר את התמונות למערכות העיתונים ומחכה לקבל הצעות מחיר. את הבלוג החדש הוא מתכוון לעדכן כל יומיים-שלושה בתמונות שלא נכנסו לעיתונים, אלא אם כן ייפול לידיו סקופ היסטרי שלא סובל דיחוי. כסף, בינתיים, הוא לא ממש יראה מזה - הבלוג שלו מושך כ-3000 קוראים בממוצע - "כשאגיע למאה אלף גולשים, אז יהיה על מה לדבר", הוא אומר.
יש שינוי בשיטת העבודה החדשה שלך?
"כן - אף אחד לא עורך אותי, אף אחד לא נוגע בזה. כל מה שאני מעלה לבלוג הוא באחריותי בלבד. אם אני אלכלך על מישהו הוא יוכל לתבוע אותי, ואם אעשה תוכן שיווקי זו תהיה אשמתי הבלעדית".
קיבלת כבר תגובות?
"הרבה סלבס קראו והתרשמו ואמרו לי שזה מאוד מעניין. גם הרבה קולגות ראו ופירגנו, ואפילו במערכת 'רייטינג' התלהבו".
עושה רושם שלא התייאשת מהתחום.
"לא. אני אוהב פפראצי ואני חושב שבניגוד למה שאמר טן ברינק, יש בארץ פפראצי אמיתי. זה נכון שרוב הסלבס נמצאים באותם בתי קפה, אבל הקהל הישראלי רוצה את התמונות החמות. יהודה לוי, למשל, אמר לי היום 'מה ההבדל בין התמונה שצילמת אותי היום לזו שצילמת אותי לפני חודש?'. אמרתי לו שגם חלב אתה קונה כל יום ויש לו אותו טעם, אבל תמיד אתה רוצה את החלב הכי טרי. חוץ מזה, יש לנו את הקיץ שבו יש תמונות אותנטיות מחוף הים, ואף סלבריטאי לא אוהב שמצלמים אותו שם. אפילו גלית גוטמן, שנראית מעולה, שמה עליה משהו כשהיא רואה אותי בים. לכל אחת יש את הצלוליטיס שלה או דברים אחרים שהיא רוצה להסתיר. בכל זאת, פפראצי זה בלי פוטושופ".
איזה סלבס הכי קשה לצלם?
"כאלה שיוצאים מהחנייה האחורית של הבית וחוזרים בלילה בלי לבלות ובלי להתערבב. יונית לוי היא כזאת - לא הולכת למקומות עם שאר הסלבס ולא תראה אותה יושבת בבזל. במקרה שלה אני צריך לחכות מתחת לבית שלה, לראות לאן היא הולכת ולעקוב אחריה בשקט. גם שלום חנוך מאוד קשה לצילומי פפראצי, ושלמה ארצי הוא גם אחד שמתבודד".
מה חמש התמונות שצילמת בעבר ואתה גאה בהן במיוחד?
"מירי בוהדנה ובבו קובו בים עם הילד, יונית לוי ועידו רוזנבלום עוברים דירה, מדונה מגיעה לארץ, רן דנקר ורומי אבולעפיה בים וריקי גל בביקני - שזו תמונה שהסעירה את הברנז'ה".
איזו תמונה אתה עדיין חולם להשיג?
"נינט בים, ברור. אבל זה לא יקרה, כי היא לא הולכת לשם".