על אף שרוב הקריירה המקצועית של עמנואל רוזן נבנתה על סיקור ועל פרשנות פוליטית, מחר, יום חמישי, יתיישב רוזן על כיסא המגיש של "תיק תקשורת", התוכנית הנשכנית של הטלוויזיה החינוכית, שמטרתה להאיר את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם התקשורת. רוזן, 30 שנה במקצוע ומתוכן 15 שנה בטלוויזיה, אומר שמבחינתו, הרדיו הוא עדיין המדיום המועדף. וכן, גם כשארקדי גאידמק היה זה ששילם לו את השכר, שעלותו הסתכמה על-פי הערכות ב-50 אלף שקל לחודש.
רוזן לא מתכוון להצטדק על השכר שקיבל מגאידמק, להיפך. "כשאני נכנסתי לרדיו, גאידמק לא היה פוליטיקאי אלא איש עסקים. בדיוק כמו רון לאודר, מוזי ורטהיים וסמי עופר, שהם אנשי עסקים שמחזיקים בכלי תקשורת. ברגע שגאידמק הפך לפוליטיקאי, ממילא נגזר עליו לעזוב את הרדיו. אנשים מבלבלים, בכוונה או שלא, את היוצרות. גאידמק לא היה יכול לרכוש רדיו אם היה פוליטיקאי, הוא הפך לכזה במהלך הזמן".
* מה אתה חושב על הסאגה שהתרחשה סביב הסרט "שיטת השקשוקה"?
"הסאגה היא טרנד, היא סוג של עדר. בשלב מסוים אנשים רוצים להרגיש 'אין' אז הם הולכים לראות את 'שיטת השקשוקה' ומדברים על הסרט. אני שמח עבור מיקי רוזנטל שמדברים על זה. הוא עיתונאי חשוב, אמיתי ומיוחד, שבגלל האומץ שלו הוא משלם מחיר. מגיע לו שתהיה לו עדנה כלכלית, ציבורית ועיתונאית.
"ישנם הרבה מקומות בתקשורת, גם הכתובה וגם האלקטרונית, שבהם עיתונאים לא מקיימים כלפי עצמם את מה שהם דורשים מאחרים, מהמרואיינים שלהם. יש עיתונאים שלא יפסלו מידע אמיתי, גם אם הוא פוגע בקרובים להם או במעסיקים שלהם. מנגד, ישנם הרבה 'פאוולים' בעניין הזה שבאים לידי ביטוי במניעת מידע ובחיסול חשבונות, והצנזורה הזו קיימת בהרבה מאוד מקומות. טוב מאוד שמיקי עם הסרט שלו הצליח לפרוץ את המחסומים ששמו לו. אלה לחצים שקיימים אצל כל עיתונאי, ופשוט במקרה הזה הלכו איתם עד הסוף".
* אתה חושב שבמקרה דומה היית מתקפל?
"הייתי נוהג אותו הדבר אף שזה לא פשוט ומפחיד, במיוחד בתקופה הזו שאיש לא מרגיש בטוח בכיסאו. כשעבדתי בערוץ 10 הכנתי כתבה ב'זה הזמן' שהציפה את נושא כספי ניצולי השואה. במוקד הסיפור עמד בנק לאומי, שהישעה את כספי הנאצים שהיו אמורים לעבור לניצולים. באותה תקופה ערוץ 10 היה בקשיים כלכליים חמורים. בנק לאומי היה הנושה המרכזי שלו, והוא הפעיל לחצים אדירים על דירקטוריון הערוץ בעניין הכתבה, וניסה למנוע את שידורה.
"הלחצים הגיעו עד אלי, וכשהגעתי לחדר העריכה ביום שידור התוכנית מצאתי שם את סמנכ"ל בנק לאומי צופה בכתבה. ביקשתי ממנו לצאת. כשנכנסתי לאולפן בשעה 21:00 אמר לי עורך התוכנית באוזנייה שלא אתחיל בשידור הכתבה, כי עדיין לא יודעים אם היא תשודר. היה לי ברור שאם הכתבה לא תשודר, אסיים את התוכנית ב-21:45 כמתוכנן, וב-21:50 אניח מכתב התפטרות על שולחן המנכ"ל, ואלך הביתה.
"הכתבה שודרה, ייאמר לזכותו של מודי פרידמן, המנכ"ל דאז. עמדתי בלחצים ולא חששתי לעשות כתבה על אנשים שהייתה להם שליטה ישירה על המשכורות שלי, על הכסף שלי. אצלי אין שאלה בדברים האלה, אך זו סיטואציה בעייתית, והיו הרבה רגעים שהיה לי חשש גדול וזיעה קרה, ולא פעם שאלתי את עצמי למה אני זה שצריך להיות הסאקר של מקצוע העיתונות. את המבחן ההוא עברתי, ואני מקווה להיות חזק במבחנים הבאים, אם יהיו".
* החוזה שלך עם רשת הסתיים באוגוסט, מה הלאה? "תיק תקשורת" יספק אותך או שתנסה להרים בנוסף תוכנית מובילה בערוץ מסחרי?
"'תיק תקשורת' זה דבר שאעשה בשוליים. זו הרפתקה חדשה שאני מקווה שאני איהנה ממנה. היום אני עושה את הכתבות המרכזיות של 'אולפן שישי', בכל שבוע בנושא אחר שאני בוחר. מבין כל העשיות הטלוויזיוניות שלי, זו העשייה שאני הכי אוהב. בנוסף, בקרוב אשתתף באופן קבוע בתוכנית החדשה של רשת וניסים משעל, שבה אגיש לצידו של משעל את התוכנית. נראה לי שזה מספיק עבור בן-אדם אחד".
אוזל הכסף לחדשות
רוזן טוען כי על אף שנכנס מגיש חדש לתוכנית, אין צורך לשנות את הפורמט של "תיק תקשורת": "אני לא חושב שצריך לשנות את 'תיק תקשורת'. זה לא ריאליטי, זו תוכנית פשוטה, ראויה, בפורמט שצריך לעלות בכל שבוע סוגיות כאלה ואחרות. היא נבחנת על איכות הנושאים, המרואיינים והראיונות והיכולת לדבר על הכול בלי לעשות חשבונות מה נעים ומה לא".
* אתה מתחיל להגיש את "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית כאשר איום הסגירה רובץ עליה כמו על השידור הציבורי בכלל. לדעתך, יש מקום לשידור הציבורי או שצריך לסגור אותו?
"חס וחלילה. אני חושב שבתקופה כזו הולך ואוזל הכסף לחדשות, לאקטואליה וליצירה דוקומנטרית, והטלוויזיה הופכת להיות תחנה של בעיקר בידור, שעשועונים וריאליטי. חשוב מאוד שיישאר שידור ציבורי גם במסגרת ערוץ 1 וגם במסגרת החינוכית שבהם ניתן לעשות תוכניות שיהיו בהן לא רק שיקולי רייטינג. לצערי, אין שידור ציבורי של ממש ועדיין אין מישהו שמוכן לממש תוכנית כמו '60 דקות', אין באמת דברים כאלה בארץ. אם הייתה תקופה ב-15 השנה האחרונות שבה אסור היה לסגור את השידור הציבורי, אז זו התקופה".
* מדוע התוכנית "השורה התחתונה", שבשלה עברת מערוץ 10 לרשת, ירדה? היא לא עמדה בציפיות של רשת?
"'השורה התחתונה' הורדה משידור כי רשת עברה לשדר בימי רביעי-שבת, לאחר שבמרבית תקופת שידור התוכנית שודרה בימי ראשון-שלישי. ברגע ששונו ימי השידור היא אמורה הייתה לרדת לפעמיים בשבוע (רביעי-חמישי) ולכן כבר לא הייתה מוגדרת כרצועה. רשת עשו טעות חמורה בהורדה שלה. התוכנית הזו הייתה הרבה יותר מסתם תוכנית מוצלחת. היא הביאה 13%-14% רייטינג ב-23:00 בלילה, ומתוך 125 פעמים ששודרה גברה על המתחרה ממול, 'היום שהיה' (המשודרת בערוץ 10, י' ג'), שהיא תוכנית מצוינת.
"עד היום שואלים היכן 'השורה התחתונה'. זו הייתה תוכנית מקורית של רשת בתקופה שאין הרבה תוכניות מקור. אני מצטער מאוד שהיא ירדה, ומקווה שהיא תחזור בעתיד. קיבלתי ממנכ"ל רשת הרבה יותר ממחמאות עליה, ממש מכתבי צל"ש. התוכנית האריכה לרשת את הפריים. לכן, כולם חושבים שההורדה שלה הייתה טעות, ואני אשמח לחזור ולעלות את התוכנית בעתיד".
* מה יש ב"מה קורה?" של קשת שלא היה ב"שורה התחתונה"?
"'מה קורה' זו תוכנית אחרת לגמרי. מעבר לזה שהיא משודרת בשעה דומה, אין מה להשוות בין השתיים. 'מה קורה' מצליחה בתנאים הרבה פחות קשים. היא משודרת אחרי תוכניות כמו 'האח הגדול', ואנחנו שידרנו אחרי תוכניות הרבה יותר צנועות, וברוב הזמן שידרנו מול 'הישרדות' ומשחקי כדורגל ששודרו בערוץ 10, ועדיין גברנו על המתחרות. מעבר לרייטינג, זו הייתה תוכנית שדיברו עליה".
* הצטרפת לרדיו של גאידמק בתקופה שבה התחנה עשתה הכול כדי לאתר ולהחתים טאלנטים. אתה מרגיש שהיית חלק מהעדר?
"הצטרפתי לתחנה משתי סיבות עיקריות: האחת, הגעתי למיצוי אחרי 12 שנה ברדיו 102; והשנייה הייתה רם לנדס, שהיה יו"ר הדירקטוריון של רדיו 99, שפנה אליי. את לנדס הערכתי מאוד ועשיתי איתו דרך מאוד ארוכה בטלוויזיה מחדשות ערוץ 2 דרך חדשות ערוץ 10, וחשבתי שזה אתגר לאדם כמוני שמאוד-מאוד אוהב רדיו. בכלל רדיו, מבחינת הנאה נטו הוא הרבה יותר מטלוויזיה עבורי".
* פחות משנה אחרי, הגשת בקשת פירוק לחברת כ.א.ן תקשורת של גאידמק המחזיקה ברדיו 99. למה, בעצם? זה רק עניין של כסף?
"אני חתום יחד עם כל עובדי 99, מהש.ג. ועד המנכ"ל, על בקשת פירוק, כדי לראות את הכסף שמגיע לנו ביום מן הימים. לא הגשתי תביעה נגד גאידמק, לא אעמוד מולו בבית-משפט, והוא לא מה שמעניין אותי. אין לי קרב אישי במובן הזה מולו".
* הרגשת את גאידמק בתחנה?
"ממש לא. מעולם לא עבדתי במקום עבודה שבו כל-כך לא הרגשתי את הבעלים. אגב, מעולם לא פגשתי ולא דיברתי איתו. הוא היה ישות וירטואלית ובתוכנית הספציפית שלי, בשתי פעמים נפרדות, אף מתחתי עליו ביקורות והסתלבטתי עליו בשידור חי, ואפילו אמרתי שהוא מתנהג בטיפשות. איש לא דיבר איתי על זה, לא לפני ולא אחרי. יש לי הרגשה שבכלי תקשורת אחרים תהיה לעיתונאים בעיה למתוח ביקורת על בעלי-הבית שלהם.
"אני תוהה אם בערוץ 10 יכולים בעלי שכר גבוה או נמוך למתוח ביקורת דומה או אפילו מרוככת יותר על בעלי-הבית שלהם. אני גם חושב, שרביב דרוקר דווקא הוא מכולם יודע בדיוק איפה בתקשורת הישראלית מצויות הבעיות האמיתיות של סתימת פיות, ותקני אותי אם אני טועה, אני חושב ש'שיטת השקשוקה' עדיין לא שודר בערוץ 10 אנד איי וונדר ווי".
* ואתה נשאר שם, ברדיו, גם אחרי החלפת הבעלים?
"כן, אני מגיש בימים אלה תוכנית בוקר יומית, ארבע פעמים בשבוע מ-7 עד 9, ואחרי שבוע אחד אני יכול להגיד לך שאני נהנה בטירוף. פשוט כיף לי. רדיו זה קתרזיס אמיתי".
* גאידמק שילם לכם הרבה מאוד כסף. לא נראה שאלי עזור ודודי ויסמן, הבעלים החדשים, יסכימו לשלם סכומים כאלה.
"לא במקרה שלי. יש הרבה מיתוסים וכותרות לא מדויקות. מה שקיבלתי מגאידמק היה שכר שמקובל לשלם למגישי תוכניות מרכזיות ברדיו, ועלות שכרי כיום לא שונה בהרבה מעלותו בתקופת גאידמק".
מערוץ 2 לערוץ 10 - ובחזרה
המעבר של רוזן מערוץ 2 לערוץ 10 הוגדרה בזמנה כ'עריקה'. רוזן עצמו לא מסכים להגדרה וטוען כי "יש לי הרגשה שכמה מהמגדירים עשו את זה בעצמם, ולא פעם. אם אני עריק, אז כנראה יש מספר מצומצם מאוד של אנשי תקשורת שהם אינם עריקים. לעולם ובכל מקום שהייתי בו לא נטשתי מקום עבודה באמצע חוזה, או בלי שהשלמתי את כל המחוייבויות שהיו לי. לפעמים מגיעים למצב שבו רוצים לעשות דבר אחד, ואילו מקום העבודה רוצה שתעשה דבר אחר, ואז צריך לבחור, ובחרתי. לכנות את זה כצעד חריג זה קצת מוזר".
* אחרי 5 שנים בערוץ 10 חזרת לערוץ 2, יותר נוח לך שם?
"לא. מי שמחפש נוחות בעבודה הזו כדאי שיתעשת. אחרי 15 שנה בטלוויזיה וכמעט 30 שנה בעיתונות בכלל, לא בודקים כל בוקר את מדד הרייטינג כדי לדעת אם טוב לך או לא. עשיתי תוכניות שהגיעו ליותר מ-20% רייטינג, והיו כאלה שעשו רק 3% רייטינג. אך באמצע, בין מדדי הרייטינג יש הרבה מאוד.
"היום אני, כעמנואל רוזן, נהנה ממה שאני עושה כעיתונאי. האם אני משפיע, מרגש, מעצבן? התשובה היא כן. יש תקופות יותר טובות ופחות טובות ולפעמים אתה מתמלא קנאה כשמסתכלים על אישה מוכשרת כמו אילנה דיין שעושה כבר 15 שנה אותו דבר כמעט באותו מקום. אך יש גם יתרונות לטעימה מהז'אנרים השונים.
"התחלתי את דרכי בטלוויזיה ככתב תחום ספציפי, ואחרי 7 שנים נפתחתי לשורה של אין סוף נושאים. טעמתי וחוויתי, ובגדול אני נהנה ומתפרנס, וזו פריבילגיה. אין הרבה אנשים שמצליחים ליהנות ולהתפרנס, או שמצליחים להפוך תחביב למקצוע, ועל זה אני מתפלל כל יום מחדש, שלא ייגמר".
* כשאתה מסתכל היום על "אולפן שישי", אתה מתגעגע לימים שבהם הגשת את המהדורה?
"לא. זה נורא נחמד להגיש. סוקניק ואני המצאנו את התוכנית הזו 'אולפן שישי', ואז החלק באולפן היה יותר רחב ומשמעותי. היום זה יותר מגזין ואין דבר שאני נהנה לעשות מאשר לביים סרטים וסדרות, ואחרי זה לערוך אותם ולהגיש אותם. האולפן זה מקום נחמד, מקום שמתפלספים בו, מפלרטטים בו, אך סדר העדיפויות שלי הוא קודם כול שטח, ואחרי זה אולפן, ואני שמח שיש לי הזדמנות להיכנס כל שבוע לנושא חדש ולכתבה חדשה. כל שבוע הוא עולם בפני עצמו, וזו חוויה אישית ועיתונאית לברוא כל שבוע מחדש".
עיתונאי או פרזנטור?
למרות הטרנד והסכומים הגבוהים, עמנואל רוזן לא עובר לפרסומות.
* התנדבת לככב בקמפיין לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק של המועצה לישראל יפה. מה אתה חושב על עיתונאים ותיקים שעושים הסבה לפרסום כמו גדי סוקניק וחיים יבין. זו דרך לצאת החוצה מהעיתונות?
"אין קשר בין הקמפיין הזה לפרסום. לא קיבלתי עליו גרוש וזה לא למטרה מסחרית. זה כמו לככב בקמפיין לעזרה לילדים במצוקה. לא עשיתי פרסום אף פעם על אף שקיבלתי הצעות. סוקניק ואני קיבלנו הצעה לפרסם את 'ביסלי' וסירבנו. לי באופן אישי לא מפריע שעיתונאים עושים פרסומות, בעיקר לגופים שהם לא מושאי הסיקור שלהם. הרבה יותר מדאיג אותי הקשרים הסמויים של עיתונאים עם גורמים מסחריים.
"כשעיתונאי מפרסם בנק הוא כבר גלוי, כולם יודעים שיש לו קשר מסחרי עם הבנק, ולכן ברגע שהוא יעשה פאוול הכי קטן זה יהיה ברור לכולם. כך שדווקא במקרה זה אותו עיתונאי נמצא תחת הזרקור ואין מה לחשוש. עם זאת, לא עשיתי פרסומות כי יש מוסכמות, ובקטע הזה אני קונפורמיסט אף שזה עולה לי הרבה כסף הקונפורמיסטיות הזו.
"בכל מקרה, אני לא שותף להתחסדות הזו. בישראל יש לנו הצטיינות בצביעות ולפני שמתנפלים על עיתונאים שעושים פרסומות בואו תבדקו איזה עיתונאים יושבים עם מי בלילות שבת, ומי הבכירים בעיתונאים שלא מפרסמים דברים מסוימים. היסודות אצלנו רקובים, זו הבעיה".
