"אתה יודע, בשנות התשעים, כשהיית עוזב תוכנית, היית באמת עוזב אותה", אמר סיינפלד לג'יי לנו אמש, ותיאר במדויק את תחושותיו של מי שהמתין במשך שלושת החודשים האחרונים לתוכניתו הראשונה של לנו מאז עזב את ה"טונייט שואו".
הצבתו של לנו בפריים טיים, מול ה-CSI של סי.בי.אס, היא ניסיון נואש של אן.בי.סי להציל את עצמה. לנו וסיינפלד לא היססו להתבדח על כך: "גם לי יהיה טוק שואו, הוא ישודר בתשע", מבטיח סיינפלד. "ואני אשכרה יכול להביא אורחים טובים".
צחוק בצד, מדובר במהלך משמעותי שמטרתו – חיסכון עצום. הפקת חמש תוכניות של לנו בשבוע שוות ערך לשעת דרמה מקורית בפריים טיים. יכול להיות שאמריקה מוכנה לקבל טוק שואו במקום דרמה או סיטקום שמשודרות באותה שעה, אבל לא בטוח שלנו הוא האדם שיכול לעשות את המהפכה.
מלבד סיינפלד, שכינה אותה תוכנית ה"אז כנראה שלא פיטרו אותי מאן.בי.סי", אירח לנו בפרמיירה המחודשת בפריים טיים גם את ריהאנה, ג'יי זי וקניה ווסט שהופיעו עם "Run this Town".
ווסט ניצל את הבמה להתנצלות פומבית ומגומגמת על חטיפת הפרס של טיילור סוויפט בטקס פרסי האמ.טי.וי. בעיניים מושפלות הוא הודה: "הייתי גס רוח". כשלנו שאל אותו מה היתה חושבת אימו, שנפטרה לפני שנתיים, על המקרה, קניה השתתק לרגעים ארוכים, ונדמה היה שהוא מנסה להחניק את הדמעות. דרמה כזאת לא תראו ב-CSI.
אז מה בעצם ההבדל בין לנו בעשר לבין לנו באחת עשרה וחצי? הלהקה אותה להקה, המונולוג אותו מונולוג, הכותרות אותן כותרות (היתה שם אפילו כותרת על ים סוף) והשולחן – אה, אין שולחן. מצאנו.
