אז בסוף קותי לקח. ירד לו במדרגות על רקע קולדפליי (כבר היה עדיף את "נוסה נוסה") והשתדל לא להתעלף, או לפחות לא לבלוע קיסם ולנקב לעצמו ריאה. זהו, מיליון שקלים, עכשיו הוא יכול לקנות דירה להוריו, דירה לעצמו, בית קיץ ועסק קטן. כאילו, בבית שמש, מפליימוביל. או לחילופין - סדרת השקעות נבונות בטקסס הולדם.
קותי אמנם סומן מראש, אבל איכשהו יצא שכולם הימרו על תמיר. לא ברור למה, הרי יש מעט מאוד תמירים והרבה מאוד קותים, היה ברור לאן המסרונים ילכו. והאמת? לא נורא. הגיע לקותי לקחת, הוא נתן עבודה, ואני לא אומרת את זה רק בגלל שהמעריצים שלו כבר החריבו את בית שמש והם בטח בדרך למרכז. תמיר אמנם מתוק, אבל לסמס לו היה קצת כמו לשים פתק לבן, הצבעה שלא באמת נוקטת עמדה. במקרה של קותי אפשר לא לאהוב את הבחירה, אבל לפחות הייתה אחת.
אבל רגע, גמר גדול וזה. תודו שהיה מרשים - אסי וארז נראו כאילו הם עומדים על אייפון ענק, דיירי עבר עלו לבמה בזוגות ואפילו אביב הגיע, למרות ששהה בבית רק שעה וחצי וגם זה מאחורי ספה. זיוה חשפה פאה אופנתית והשמלה של אביבית סינוורה לקילומטרים, אסון אווירי נמנע בנס. כולם צעדו להם על המסלול כדוגמנים, איש לא נפל, גם לא איתם.
ואז יאנה הודחה. כנראה שהצרפתיות הלוהטות עם קותי אתמול בצהרים לא הספיקו, הלשון הזאת הייתה צריכה להישלף כבר לפני חודש. והיא אפילו לא המוסלמית שהגיעה הכי רחוק בתכנית, פותנה סיימה רביעית. לא נורא, הנה מקבץ סצנות שלה מהעונה - בוכה, כועסת, קופצת באנג'י. גם ככה מנעד רגשי זה אוברייטד, קחי קמפיין.
שרי, תעלומת העונה, יוצאת מהבית במקום הרביעי. לאורך כל הסרטון שלה חיפשתי את הנקודה הכחולה, יכולתי לזכות בטאבלט. אגב, ניצלתי את ההדחה שלה כדי לזפזפ, ונחשו מה היה בערוץ 10? שידור חוזר של "לעוף על המיליון" עם סער שיינפיין. ברצינות. מזל שחתכנו משרי לקליפ הרגעים המצחיקים, שהזכיר לנו את הגרעפס של ויקטוריה, אחד הרגעים המצחיקים בעונה. כל עונה. למעשה, כל דור ודור חייב לראות את עצמו כאילו הוא תקע גרעפס בפן של עינב.
ההפתעה האמיתית של הערב - סער במקום השלישי. מי חשב שהפלצן עוכר ישראל, שונא האח ולוחך השירה יגיע כה רחוק? סער היה השפרה שלנו העונה. זה לא הספיק לו כדי לנצח, אבל כן כדי להזכיר שיש גם אופציה אחרת. בניגוד להיסטריה המוחלטת של יתר הדיירים, שבמסגרתה תמיר העביר את רוב הערב בהיפר ונטילציה וקותי תיקשר בנהמות חד הברתיות, סער היה שליו יותר מגופה בגנגס, ואפילו זכר לצטט מ"1984" ולהעביר ביקורת על שיטת האס.אם.אסים. עוד כמה דקות והוא היה מדקלם את המניפסט הקומוניסטי ומעלה את שלמה ארצי לבמה, והיינו חוסכים את הפגנת המיליון בקיץ הקרוב.
ברגע שמכריזים על זכייתו של קותי, תמיר נרגע. הוקל לו. הוא יוצא מהבית בפיזוזי "ביוטיפול" וחוזר להיות המוקי חתולי שכולנו מכירים ואוהבים. הוא בכלל לא רצה מיליון שקלים, הוא רצה מיליון חיבוקים במדרגות! קותי נכנס לחדר האח שנראה כאילו נשדד מבית קברות סמוך (בלון הליום נחמד היה מספיק, באמת), ומיד מתחיל לבכות. האח חושב שהוא נרגש, אבל כולנו יודעים שהוא בדיוק סיים לחשב את מס הזכייה. לא נורא, העיקר שבית"ר לא ירדו ליגה.
וזהו, נראה לי שמיצינו. מזל טוב קותי, אל תבזבז את הכל בבת אחת ותעשה איזה צלצול ליאנה, היא מחכה. תודה לדיירים שסבלו בשקט (רובם) את הצקותיי הנבזיות (נתראה באיזו השקה, או שתיים או שמונה) ובעיקר תודה לכם - שקראתם, הגבתם והייתם סבבה. ד"ש בבית, וביוש 3>
מילים אחרונות:
"הצבעה ללא הגבלה זה די גועל נפש" (סער, ממשיך לטנף עד הסוף)
"אתה לא רואה? אז תנסה" (ארז לסער שלא מצליח לראות את הסרטון על עצמו. לפחות לא לאיתם)
"אז מה עם בית"ר?" (קותי, עם מיליון בעו"ש אפשר לעבור להפועל)
"יו אר ביוטיפול" (ארז לתמיר. כריסטינה אגילרה מתהפכת בקברה)
"דמעות נקוו בעיניו, הוא למד לאהוב את האח הגדול" (ג'ורג' אורוול, "1984", טא דאם)