אם לא הייתי לומד בבי"ס על דוד המלך, עוד הייתי עלול לחשוב שאת המשפט המפורסם "צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאוד, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים", אמר רועי לולו. בחייהם ובהדחתם לא נפרדו. ותסלח לי אתי.
יונתן היה אחד המתמודדים הכי חביבים אי פעם ב"הישרדות" וגם קצת הזכיר לי את אוהד טייב מהעונה השלישית. היו לו את כל הנתונים לזכות בגמר אם הוא היה מצליח להגיע לשם וזו גם אחת הסיבות היותר מוצדקות לכך שהוא הודח.
ותודה רבה לגב ויניב שהחזירו את הרוח למפרשים של הסירה הטובעת במימי קמרינס. יונתן כשל בדיוק במקום בו כשלה בעונה הקודמת מעיין הליצנית, כשהתעוור מעוצמת הכוח של הברית שלו וחטא בחטא היוהרה שגרם לו לחשוב שדרכו לגמר כבר סלולה.
הוא אולי חשב שבתור סטודנט לביוטכנולוגיה בשבט של זבלנים ומכורים לסמים לשעבר, הוא היחידי שישים לב שרביעיה גוברת מבחינה מספרית על השלשה של נטלי, גב וואן ואן, רק שהוא שכח שדווקא העבר של גב וההווה של ואן ואן הופכים אותם להכי מסוכנים במשחק.
אבל הטעות הכי גדולה שלו במשחק היא בכלל ההתרחקות הקיצונית מגיורא שדווקא בתור עלה נידף ללא ברית, בשלב כל כך קריטי במשחק, היה מקום לחבק אותו חזרה ומי שהשכיל לעשות זאת במקומו, היה גב, השחקן הכי טוב העונה.
אבל יונתן הצליח לפחות להשאיר מאחוריו שתי מזכרות קטנות ונחמדות. הראשונה פסלון חסינות מזויף והשני, חשיפת פסלון החסינות של יאנה, כנראה ממחשבה שהיא בגדה, מה שרק מוכיח כמה הוא לא באמת הבין את המשחק.
הלך הז'ורנל
רועי לולו וודאי ייזכר בתור השורד הראשון שהכניס מתח מיני בין שני שורדים זכרים, אם נשים רגע בצד את הרומן הלא ממומש בין שי לזיו מהעונה השלישית.
אחרי שלוש עונות מתוך ארבע בהן הייתה נציגות בגמר לשורד חיפאי, הדחתו של לולו סותמת את הגולל על תקוותו של יונה יהב להחזיר את הגביע לעיר. האמת שציפיתי שרועי יגיע הרבה יותר רחוק במשחק כי לאחר ערבוב החפיסות של באנאו ומריקודו, רועי זכה להתקרב גם לגב וגם ליונתן, כך שהוא יכל לשחק עם הקלפים שלו בכמה שולחנות שונים.
אבל ברגע שיולה הודחה, רועי העדיף לעשות את הדבר המשעמם ולמלא את החלל החסר בשולחן של יונתן במקום לעשות את מה שהכי מתבקש משורד וזה להאכיל את שתי הקבוצות בלוקשים שונים. ואולי זה בכלל בגלל המעצב שיער שבתוכו שפשוט העדיף את הקבוצה עם הכי הרבה פוטנציאל להזמין פסים.
ולמי שלא הבחין או אולי לא הבין, אתמול למעשה התבצע המהלך הכי חשוב והכי גורלי במשחק. כי אתמול פשוט נקבעה שלשה מתוך רביעית הגמר. יש הדחות שנעשות משיקולי נוחות כמו בהדחה של פנינית, יש הדחות שנעשות מסלידה ממתמודד מסוים כמו בהדחה של בן מלכא, יש הדחות שנעשות מנקמנות אישית כמו בהדחה של לירון שטראוס ויש הדחות שהן אבן היסוד של העונה כי הן מעצבות את הרכב הגמר כמו בהדחה של יונתן ורועי.
וכבר עכשיו אפשר לנבא שרוב הסיכויים שנראה בגמר גם את גב גם את יניב וגם את נטלי. ההרכב שנותר על האי פשוט נראה כמו חתיכות קוקוס מרוסקות כשאין בנמצא מתמודד מספיק מתוחכם כדי לחבר את השאריות שנותרו לחתיכה יותר גדולה מזו של יניב, גב ונטלי.
הפרומואים אולי מרמזים לנו על ברית נשית, אבל עם כל הכבוד ליכולות האסטרטגיות של שונית פרג' שבקושי אומרת מילה, לעינטוזים של אירית שהביאו אותה עד הלום, לקומוניזם של יאנה וללוחמניות של אתי שפורצת בבכי כשמגלה שרוצים להדיח אותה, תרחיש שכזה הוא די לא סביר.
למעשה, האיום היחידי על ההגמוניה של השלשה נשקף מכיוונו של גיורא, אבל גב בגאוניותו הרבה היה מספיק מתוחכם לשתק אותו כשצירף אותו לשורותיו.
כך שגב זכה בעיניי בצדק רב לתואר השחקן הטוב ביותר במשחק העונה, הבעיה שלגמר מגיעים ארבעה, כך שהרביעי או הרביעית שגב ויניב יצרפו אליהם עשויים ליהנות מהסלידה של המושבעים לשלשה הנוכחית. שלושה מדיחים והרביעי זוכה, זה כבר קרה פעמיים בעבר.
דברי השורדים
"אכלתי את המשימה הזאת די צ'יפס"- לולו רגע לפני שהוא באמת אוכל אותה.
"מזבלן הפך לי ללוליין"- לולו רגע לפני שהלוליין הופך גם לקוסם ומעלים אותו.
"אני אראה להן מאיפה הדג משתין אם הן לא יודעות. אני אראה להן מי זו ברוריה"- יניב מכיר לנו את ברוריה, האחות של שימי הדג.
"הוא שואב אבק קירבי"- אירית כבר חושבת על קמפיין.
ובפינת המשימה החוזרת: הדו-קרב בין רועי ליונתן מזכיר לנו דו-קרב אחר בין שני שורדי עבר ותיקים.
