כה אמר עידן קפון בעונה הראשונה: "בהישרדות, כשאתה מרגיש הכי בטוח, אז אתה באמת צריך לחשוש". זה בדיוק מה שקרה אתמול לאיתי האפרתי כשקיבל סכין עמוקה בגב. קפון מאוכזב
היה היה באיי הפנינה אי קטן ועליו ארבעה: רופא ילדים נחמד, בלונדינית גולשת, מוגלי עשיר ושחורדינית תמימה. הרופא החכם והבלונדינית הנחושה היו חברים ממש טובים ושיחקו בצורה מצוינת, אבל רגע לפני קו הסיום, כשהאוניה של זוארץ נראתה כבר באופק, הבלונדינית הגולשת הדביקה את חברה הרופא בשפעת חזירים, הוא איבד את שפיותו והתחיל לנעוץ סכינים בכל מה שזז סביבו.
כן, זה רשמי חברים, אריק אכן השתגע. בטור האחרון עוד הזהרתי מטעויותיו של אריק רגע לפני קו הסיום, אבל להדיח את איתי, חברך הטוב והנאמן, לפני יואב, זה כבר ניתן לאבחון רפואי כפיגור כבד הנובע מפאניקה. עוד רגע קל ויואב יושב בגמר לצידם של אריק ונטע-לי ומרוויח באופן אוטומטי את קולותיהם של עידן ואיגור, לפחות על הנייר.
לאורך כל הדרך, אריק היה גם היד וגם המאצ'טה של המשחק הזה. רק הקול שלו קבע מי מודח. זה קרה עם אנסטסיה, זה קרה עם אופיר וזה קרה עכשיו עם איתי. אבל בישורת האחרונה, רגע לפני קו הסיום, אריק נלחץ, מאבד קור רוח, נותר בתור המא'צטה, אך שומט את היד שאוחזת בה. ומי ממהר לאחוז בה במקומו? לא אחר מאשר יואב כספי, איש עוגת השוקולד שלא שיקר אפילו פעם אחת במשחק, התחבב על רוב השורדים וברגע הכי קריטי עבורו במשחק, מתגלה באופן מדהים למדי כאסטרטג גדול.
אנשי הצפרדע, אנשי הדממה
איתי היה אחד המשתתפים האהובים עליי העונה גם בזכות האופי הצנוע שכל הצופים בבית למדו לאהוב וגם בזכות סקופ קטן שמותר עכשיו לחשוף. לפני שנה, בזמן שנראה היה כאילו מדינה שלמה גילתה את הבהלה לזהב וכל בנאדם שני ברחוב הגיש מועמדות להשתתף ב"הישרדות", קיבלתי הודעה קצרה בפייסבוק ממישהי ששאלה אותי אם אני יכול לסייע למישהו שרוצה להגיש מועמדות. השבתי בחיוב ואחרי כמה ימים קיבלתי הודעה מבחור צעיר בשם איתי, שבהתאם לנתונים שלו, ייעצתי לו מה כדאי להגיד בהליך המיון.
ובדיוק כפי שהוא פנה אליי, כך איתי התאפיין במשך עונה שלמה. בחור חרוץ שמוכן לעבוד קשה ולא חושש ליזום כדי להשיג את המטרות שהציב לעצמו. לדעתי האישית מדובר גם באחד האסטרטגים הגדולים שנראו העונה, רק שלמרבה הצער, או שאת מרבית האסטרטגיות הוא בחר שלא לבצע מול המצלמות או שהעורכים בחרו מראש לערוך את העונה לפי התוצאות. הם ידעו שאיתי לא בגמר ואריק כן, אז הם רצו להבליט רק את אריק כאסטרטג האחרון!
הטעות היחידה של איתי במשחק היא שהוא נותר נאמן לאופי של עצמו ולכן קשה לי להאשים אותו. הבחור הצעיר שרק לפני יומיים ינק מבלוני הצלילה של השייטת התחנך בארבע וחצי השנים האחרונות על כך שבשעת קרב אתה חייב לסמוך בעיניים עצומות על החברים שלצידך, רק שכשבשייטת דברו על אחוות לוחמים, לא ממש התכוונו לאריק. וכך איתי "אני לא אעשה הכל בשביל לנצח" נותר נאמן בצורה עיוורת לאריק "אני אעשה הכל בשביל לנצח", אפילו שעוד באי הגלות הוא חזה את האפשרות שיואב ינסה לשלוף תוכנית מגירה משלו "הוא מספיק חכם בשביל לנסות משהו והיא מספיק טיפשה בשביל להקשיב לו" וכפי שהזהרתי, איתי היה מספיק בטוח במקום שלו כדי להפסיק לחשוד.
האפרתי. ביטחון מופרז
המזל הגדול של איתי הוא שהוא יכול ליהנות עכשיו מאופנוע ים חדש בשווי של מאה אלף שקלים, אפילו שסכין קטנה נעוצה בגב חליפת ההצלה שלו.
קללת הפרס
בגרסה האמריקאית של הישרדות השתרשה לה מעין אמונה תפלה לפיה מי שזוכה בפרס הרכב, לעולם לא זוכה גם בפרס הגדול. אחרי 18 עונות, בהן מי שזכה בפרס הנכסף הודח קצת לאחר מכן, או שהפסיד בגמר הגדול, האירוע הלא מוסבר הזה זכה לכינוי רשמי בשם "קללת הרכב של הישרדות" .
אתמול הסתבר לי לראשונה שאנחנו טובים בלחקות את אחינו האמריקנים לא רק בתוכניות ריאליטי, אלא גם באמונות תפלות. כי לא רק שאיתי זכה באופנוע הים והודח יומיים לאחר מכן, אלא שימו לב את מי הוא בחר כדי לחלוק את חווית סיבוב הדאווין הראשון: אריק כמובן, שהתיישב בחיבוק מאחורי איתי ונדמה שבמקום ליהנות מהרגע, כל מה שהוא עשה זה לבחון את גבו של הבחור הצעיר ולבדוק באיזה נקודה יהיה לו הכי כדאי לנעוץ.
עוד לא למדו לא לשבת עם הגב
תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים
מיליון מילים לא יצליחו להמחיש טוב יותר מהי אסטרטגיה מאשר מפגן הגאונות של יואב במועצת השבט האחרונה. בזמן שאריק ונטע-לי סיכמו מוקדם מדי על יריית הפתיחה לחיסולים הפנימיים של קניבה ולהכפשת מירית, מתוך חשש שהיא תצליח בטעות לשבת לצידם בגמר הגדול, הם לא מבחינים בסכנה ההרבה יותר גדולה שאורבת להם, שולטת על המהלכים שלהם ועונה לשם יואב כספי. כי בניגוד למירית, שכבר הודחה מהמשחק וחזרה בעקבות תרגיל החזרת המודחים השחוק, יואב הרוויח כל יום אך ורק בזכות עצמו.
ובזמן שהם יושבים וצועקים בשחצנות זה על זה מי באמת מושך בחוטים, מי אחראי להדחתו של אופיר ומי עושה גבות ומתפללת כל היום לסבתא שלה - יואב כספי יושב לו בשקט בצד, זוכה למחמאות מצידו של זוארץ ונהנה מפירות המהלך שהוא עצמו שתל. איתי היה מספיק כן יום קודם להודות בפניו של יואב "מצטער, סיכמנו להגיע רביעייה לגמר". ועל זה נאמר: צוחק בשקט מי שצוחק אחרון.
טעות אחת שווה מיליון
בניגוד לקודמיו בתפקיד, אופיר היה הראשון להכניס אינטליגנציה בשאלות המושבעים שפעלו עד כה ממניעי אגו אישי והאגו של אפרת. אופיר נתן לאריק רמז עבה לגבי המשך הדרך ולפי הפאניקה שאחזה באריק, ספק אם הפעם הוא היה מספיק מתוחכם כדי להבין.
השאלה שהפנה אופיר הייתה: "מירית, למה את חושבת שלמישהי שלא עשתה כלום, לא התלכלכה, לא יזמה מהלכים מגיע לנצח את המשחק?" בכך למעשה חשף את נקודת המבט והיעדר ההערכה של המושבעים לצורת משחקה של מירית. אם אריק לא היה בפאניקה מוחלטת הוא היה מבין שכדאי לו לקחת את מירית לגמר לצידו וכך הוא היה זוכה כמעט בהליכה ברוב קולות. אבל ככל הנראה, יואב יישב לצידו בגמר בזכות חסינות, הפחד של אריק ממירית או שניהם. ועל זה נאמר - טעות של מיליון!
