פעם, לפני שנים רבות כשהשקל היה עוד לירה ועל רפסודה אחת בפיליפינים צפו להם עשרים וחמישה שורדים כתבתי את הטור הראשון של העונה וכך תארתי וחזיתי את עתידו של חנוך: "מלך הראויים יגיע למושבעים, יהפוך לאהוב הקהל ואז מישהו יזכר שמדובר במשחק ולא בטקס הוקרה לנכי צה"ל, ידיח אותו וכולם ישנאו את מי שהדיח אותו". עכשיו כל מה שנותר זה להחליף את המילים 'מישהו' ו'מי' בשם זיו.
מאחז חנוך
באותו הטור כיניתי את חנוך בשם "מושיק ליפץ רק בלי יד" ולא ידעתי עד כמה קרוב יהיה הדמיון ביניהם. מעבר לגבריות, לבגרות ולניסיון החיים העשיר, גם חנוך וגם מושיק הפכו באופן מתואם להפליא למודח העשירי.
גם בעונה הרביעית של הישרדות, שהליהוקים אליה החלו בימים אלה, אני מבטיח לכם שהשורדים יתחלקו למחנה ראויים ולמחנה של אלה שהם ממש לא בסדר שהם באמת באו לשחק משחק. כי התרומה הישראלית הציונית האמיתית לפורמט הזה היא לא אי מתים/גלות/וטו/כוח כפול/חצי חסינות, אלא הרבה צביעות. כי בינינו, מי שבאמת מחפש להפגין ערכים ילך הרי לבנות מאחז בערבה ולא 'מאחז חנוך' שני מטר בתוך היער במרחק צעקה מהדס שקוראת לו "בוא יש אורז".
חנוך אמנם מאד ראוי להערכה על רקע מה שעבר בחייו האישיים, אבל ב"הישרדות" כמו שזיו אמר "שום אמפתיה בגלל היד הוא לא יקבל". האם כשחנוך תקע לאבי סכין בגב זה היה מעשה ערכי? האם כשחנוך שיתף פעולה עם השקר של שי לגבי הדו-קרב זה היה מעשה ערכי? האם כשחנוך שיקר לטלכו שהוא רוצה שידיחו אותו זה היה מעשה ערכי? או שהמילה 'ערכים' זה פשוט תירוץ נוח לפני שמכבים לך את הלפיד?
מי שביכה את הדחתם של חנוך ואחיו הצעיר אנגלנדר, יוכל להתנחם בעובדה שבניגוד ליתר המושבעים שני הראויים יוכלו ליהנות הכי הרבה זמן ממקלחות משותפות ללא היטל בצורת, להשכיר אופנועים בלי לשלם תעריפי ביטוח של טנק, לחגוג במסיבות מבלי להכיר אף יחצ"ן וגם להאכיל אחד את השני בתותים וללחוש "אתה ראוי", "לא, אתה ראוי" וחוזר חלילה עד בוא המושבע הבא.
יש משהו קטן שכן הייתי רוצה לזקוף לזכותו של חנוך. בשיחה שלי עם אריק אלפר הוא סיפר לי שהשתתפותו של חנוך בתוכנית גרמה להרבה ילדים במחלקות בית החולים להפסיק להתבייש בפרוטזות שלהם. אני בטוח שבמקרה של חנוך זה שווה הרבה יותר ממיליון שקלים. השאלה רק אם להאמין לאריק אלפר.
שורד או שפל
ב"הישרדות" כמו ב"הישרדות", כל פרק הוא כמו גלגל שפעם מעלה את קרנו של מי מהשורדים ופעם רומס אותו תחתיו. אז בוא נעצור רגע ונבחן מי יצא אתמול שורד ומי שפל?
טומי: אם טומי הפגין עד כה תכונות של אריה צעיר שטורף את משימות הפרס/וטו/חסינות כאילו היו איילות הרועות באחו, אז אתמול הוא הפגין לנו גם תכונות של שפן הנסוג בפחדנות מתוכניתו כדי שחס וחלילה לא יכעיס את שי (בדיוק כמו יעל והדס לפניו), ותכונות של צבוע הלוחץ את ידו של חנוך, מזריק בו תקווה וברגע האמת מפקיר אותו עירום מול להקת אוכלי הנבלות שהוא שותף לה ושגם מדיחה אותו. הטעות הגדולה של טומי הייתה שהוא לא הריח שמשהו מתבשל במטבח של המסעדה, כששי נחרד לפתע מהמחשבה שהאריה הפצוע יודח. רק בגלל זה טומי היה חייב להדיח אתמול את זיו. שורד או שפל? חתיך עם ריבועים בבטן.
אביגיל: לא פלא שלאביגיל ניסיון בפוליטיקה אמריקאית כי מה שהיא מפגינה בעיקר זה תכונות של פולטיקאית זגזגנית. אביגיל היא השחקנית הכי לא ברורה ולא יציבה בכל ההיסטוריה של הישרדות. פעם היא הולכת עם הערכים שלה ומצביעה נגד טלכו, פעם היא הולכת נגד הערכים שלה ומדיחה את טל בן דוד, לפני שלושה ימים היא הלכה נגד הערכים שלה והדיחה את אנגלנדר ועכשיו היא הולכת עם הערכים שלה והופכת ליחידה שמצביעה נגד זיו. שורדת או שפלה? מבולבלת.
זיו וטלכו: איך הגלגל הסתובב ומימי העליבות, המסכנות והסימפטיה שהם זכו לה בתקופת שלטונו של טל בן דוד, הם הפכו לשני עריצים שחצנים ובלתי נסבלים. מרבית הצופים אולי חושבים שהם כרגע הכי שפלים ונאלחים, אבל שימו לב שהם לפחות היו מהיחידים שאמרו לחנוך בפנים שהוא זה שהם מדיחים. השאננות של טלכו עשויה לעלות לו ביוקר, כשאמש ביצע את הטעות הגדולה ביותר שלו במשחק כשהסכים לצרף את שי לברית הזקנים. אם הוא היה מתייעץ עם אביגיל היא ודאי הייתה אומרת לו ש-Two's company; three's a crowd"" ועל טעויות משלמים במזומן ובסכום של מיליון שקלים.
אי הציטוטים:
1. "הדס צועקת? מי נתן לה זכות בכלל לצעוק?" (זיו בניצוץ של פמיניזם).
2. "מאיפה יש לזיו את כל הדפיקות הזו?" (הדס ברגע של אבחון).
3. "יש לזיו דיבור של ערס צעצוע" (טומי נזכר ממי קיבל מכות בילדות).
4. "אני עם האמת שלי נשאר" (חנוך והאמת מודחים מהמשחק).
5. "הפנים שלי שווים הרבה יותר ממיליון שקל" (זיו קוצר את פירות התהילה).
6. "האריה נתן שאגת הדרקון: מי בא לאבא?" (בקרוב, הסרט שכבש את הפיליפינים 'פנתר-אריה-דרקון' בכיכובם של שי וזיו).
והציטוט הנוסף: "בבית הקברות של חולון יש הרבה שקט" (זיו במחווה לכוכב הגדול מכולם משה, מלצר, חולון).