גבירותיי ורבותיי, היסטוריה. זו הפעם הראשונה בתולדות "הישרדות" שהגמר לא מאויש במשבצת נסיך או נסיכת הערכים (נועם, מירית, טומי ובשבקין) שבא להושיע את העולם מכוחות הרשע ולפתוח פאב יום אחרי.
ארבעת הפיינליסטים העונה הם די על אותו תקן. לאחד עבר של סמים, השניה גדלה בצל אלכוהוליזם, השלישי החיים שלו בזבל ומהרביעית נגדע חום אימהי. ואולי זה בעצם סוד המשחק- לרצות יותר מאחרים.
אירית "העיקר שאני לא אודח" רחמים
אירית רחמים פועלת בסגנון משחק שמזכיר באופן מסוים את דרכם של הפיינליסטים טומי, מירית ובשבקין, רק עם הרבה יותר אסרטיביות ותחכום. בדומה להם, כלל לא מפריע לה מי יודח, כל עוד השם שלה הוא זה שלא יירשם במועצה וכל עוד מישהו אחר הוא זה שיעשה את העבודה השחורה.
רק שבניגוד אליהם, אירית הרבה יותר מתוחכמת בכך שהיא תמיד דואגת לחבק את המושבעים התורנים בטרם יודחו, ממציאה להם שהיא ניסתה להציל אותם ונמנעת במכוון מלרשום את שמם בהצבעה.
בניגוד לקודמיה בגמר, אירית הפכה לשורדת הראשונה שמכריזה בגאווה שהסגנון הזה של ההתייפייפות זה סוג של אסטרטגיה ועל כך לא רק שהיא ראויה בעיניי להערכה רבה, אלא גם חובה שתעבור להכרעת המושבעים. מה גם, שאי אפשר שלא להתפעל מהמאמץ האדיר של האשה הכי מבוגרת העונה במשימות, בפרט במשימה הסיבולת האחרונה. רציתם אשה חזקה, קבלתם את הדבר האמיתי.
חסרונות: האגרטל באולמי רסיטל והקטע עם יולה נחרט בראש של הצופים ועשוי להקשות עליה לצלוח את מבחן הקהל.
גב "העיקר שאני אחליט מי מודח" פשטי
גב פשטי הוא אולי לא עובד באגף התברואה, אבל גב הוא הפועל השחור האמיתי של העונה, זה שאחראי לכל העבודה השחורה שהבטיחה את מקומו ומקום חבריו בקו הגמר. כל ההדחות של המושבעים מתחילת האיחוד רשומות בעיקר על שמו וזאת משום שלא חשש ללכלך את ידיו בדם.
מצחיק שמנסים להכפיש את שמו בכך ששיחק מאד מלוכלך, כאשר למעשה מהיום הראשון למשחק נותר נאמן לברית אחת בלבד. יניב ונטלי לצידו חייבים לו את מקומם בגמר כי אלמלא העבודה האסטרטגית המשובחת מול יהונתן, לולו, גיורא ושונית שאת כולם שמר קרוב לחזה על מנת שלא יבחינו בסכין המתקרבת, הקבוצה לא הייתה שורדת ללא פגע עד ליישורת האחרונה.
חסרונות: לא זו בלבד שכל ההדחות של המושבעים רשומות בעיקר על שמו, הוא דיבר למצלמה במידת מה של התנשאות על מרביתם.
יניב "שופי שופי שופי שופי" רוחן
יניב רוחן מקרין פשטות וצניעות. כמו במשחק, כך גם בחיים, יניב עשה כברת דרך ארוכה בזכות עבודה מאומצת וקשה. היה חבר מאד נאמן לבני בריתו. כיף לפרגן ולהעניק לאחד שכזה את הפרס.
חסרונות: עם כל הכבוד לשיפור האדיר בהתנהגות של יניב בימים האחרונים למשחק, אי אפשר למחוק לחובתו מקרים רבים שבהם התמכר לתחושת הכוח והתנהג בזלזול ורשעות לחבריו. אם זה במשימת המכירה הפומבית שבה התעלל בחברי השבט הרעבים או במועצת השבט שבה לעג לאשכנזיות של שטראוס וחבריו.
ואם לא די בכך, הרי שיניב הוא היחיד מבין הארבעה שהלפיד שלו כובה והודלק מחדש. רוחן ויולה היו השורדים היחידים העונה שזכו להזדמנות לחזור למשחק, הזדמנות שבן ארי, פנינית, בן, אביב, מוראל ויגאל לא זכו לה, כך שכמו שיניב אמר אמש, אולי שלא בטעות: "בחסד ולא בזכות".
נטלי "מזל שניצחתי את המשימה האחרונה" כבסה
נטלי כבסה מזכירה לי קצת את סיפור סינדרלה. אף אחד לא מתייחס אליה ברצינות, לא הפיינליסטים, לא המושבעים ולא העריכה, אבל בניגוד לחבריה שעפים על המיליון עוד לפני שנשף הגמר מתחיל, היא שומרת על מידה של איפוק וצניעות, סופגת אינספור עלבונות "מאחיותיה הרעות" לברית, אך מרכינה את ראשה וממשיכה לכבד אותם.
לכו תדעו, אולי בנשף עצמו גם היא תגנוב את ההצגה. מגיעות לה תשואות על הניצחון במשימת הסיבולת האחרונה כי אלמלא הניצחון, מרבית הסיכויים שהייתה מודחת על ידי הקהל.
חסרונות: תרומתה למשחק נעלמת מן העין ומרבית המושבעים, בעודם במשחק, סולדים מאישיותה.
ולסיום, אי אפשר בלי מילת פרידה מגברת חליווה. היא הייתה אחת המתמודדות המתוקות מבין כל העונות, שצלחה כברת דרך כמעט לבדה, כך שעם כל הכאב ההחלטה להשאיר אותה על ספסל המושבעים הינה מן הנבונות.
