גבריאל גרסייה הוא אחד הסופרים המשמעותיים והמבריקים של התקופה האחרונה. הוא לא צפה ב"הישרדות" כנראה אבל תובנות על החיים האמיתיים יש לו והרבה.
קצת אחרי שחלה במחלת הסרטן כתב מכתב פרידה מרגש לחבריו בשם "הבובה". את המכתב הוא פותח בדברים הבאים: "אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול. יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בוודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר.... הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים".
יש אנשים שנפרדים מהמציאות ומהחיים ויש אנשים שנפרדים מהריאליטי. הדחתו של דן מנו מסמלת את ההבדל והדומה בין השניים: כולנו בובות, השאלה מי מנהל אותנו, מי מושך בחוטים שלנו ומי שומר עלינו. אלוהים, סליחה - הפקת "הישרדות", נתנה לדן מנו פרק חיים או פרק מציאות נוסף, אם תרצו, בהשתתפותו באולסטארס, "אם השיחה הייתה להדיח אותי אני מרגיש הכי אידיוט בעולם" אמר מנו והודח.
נראה היה שגם לו היה נמאס מהחיבורים למכונות ההנשמה בדקה התשעים. האמת, שרק אידיוט יכול לחשוב שבזכות אפס כישורים אסטרטגיים (לפחות בעונה הזאת), הפגנת אינטליגנציה רגשית נמוכה ועדויות מנומנמות מול המצלמה יכולות לגרום למישהו לשרוד כל כך הרבה.
ודן מנו לא אידיוט. מנו, שנחשב לאסטרטג מוכשר בזכות העונה הראשונה של "הישרדות", הגיע זחוח לעונת האולסטארס. הוא לא התעורר בזמן שכולם היו ישנים, אלא דווקא הלך לישון כשכולם היו ערים ובוודאות אמר כל מה שהוא חושב ולא חשב על מה שהוא אומר. גם לנחש עם תשע נשמות תמיד תחסר הנשמה העשירית כשהוא יצטרך אותה. באחת העדויות האחרונות אמר מנו: "אנחנו שוכחים שזה לא רק משחק חברתי, אלא שאנחנו במקום אקזוטי מדהים", נראה שמנו שכח שמדובר במשחק חברתי ובמקום להפגין רומנטיקה התאהב באקזוטיקה.
דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו. מנו הוא אחד הגורמים העיקריים לרייטינג הגבוה של התוכנית בעונה הראשונה וגם אחראי על עוד כמה נקודות רייטינג משמעותיות בעונה הנוכחית. אכן, אוהבים לראות אותו מי שאוהב אותו וגם מי ששונא אותו.
הסיבה לפופולאריות הגדולה טמונה לדעתי בערסיות המעודנת והישראלית. הישראלים אוהבים להיות "בעל הבית", אותו אחד שאומר מה שהוא רוצה, עושה מה שהוא רוצה ומשוכנע בצדקה מוחלטת שהוא יודע הכל, ראה הכול ואין בלתו ולכן גם מגיע לו לזכות.
הבעיה שזה יכול לעבוד רק אצל ילדים. ילדים יכולים להגיד מה שהם רוצים ולעשות כמעט כל מה שהם רוצים ואפילו יחמיאו להם כי יש את ההורים או האח הגדול שישמרו עליהם, רק שבעונה הזאת של "הישרדות" אף אחד לא רוצה להיות האח הגדול של מנו וגם שרון לא רוצה ללכת בעקבות שירו של ביאליק ולהיות לו אם ואחות.
אפילו משימות חסינות הזויות ותרגילי הפקה לא יכולים לסייע לילד לא מרוסן, ממש כמו שהאמריקאים, אח גדול מסוג אחר, לא תמיד יכולים להציל אותנו במועצת הביטחון של האו"ם מבלי להפוך לפתטיים. ההדחה של מנו הותירה את יריבו המושבע עידן קפון מתענג על ההדחה הכפולה של מנו בשתי העונות ואף את ההדחה של הליצנית, מה שמראה שהוא קצת שכח מי בוחר את השורד האחרון. כנראה ששפקס מדבק.
קפון: "שפקס הסתכל על הקופים ויכול להיות שחשב לצרף לעצמו עוד כמה בני ברית ולקרוא להם שפקסעלך". לכל מי שתוהה האם תורת האבולוציה על פיה האדם התפתח מהקוף נכונה, אני מציע רגע לפני שהוא מתחיל את הדיון, לתת מבט חטוף בשפקס ולהיזכר במה שאמר קפון. אפשר להתחיל את הדיבייט.
בשבקין מקבל חבל הצלה מהאדון שפקס נוסח דון קורליאונה: "יש לי הרבה סנטימנטים לבשבקין. הוא יחכה עוד הדחה אחת". על זה נאמר: בדרך כלל אני הורג בשביל כסף, אבל בגלל שאתה חבר שלי אני אהרוג אותך בחינם. בשבקין, שוב סליחה – בוב הבנאי, מסתבר הצליח להגיע לתובנה משמעותית ביותר שבוודאי תפתיע אתכם, וזאת אחרי שתי עונות בהן השתתף: "אין פה חברים. פה הכול זה אינטרסים אפשריים". לדעתי, התמימות הזאת עוד תביא לו את המיליון.
המתחרה האמיתית על המיליון של בשבקין, שרון, מראה עד עכשיו שכשהיא רוצה שמישהו יודח הוא מודח ולהיפך, עיין ערך דן מנו.
